יבוא סמים קלים קנס ומאסר על תנאי

לטענתו, בנסיבות המפורטות, יש למקם את עונשו של הנאשם בחלקו האמצעי של המיתחם, ולגזור עליו 36 חודשי מאסר בפועל, לצד מאסר על תנאי, קנס והתחייבות.

כדברי בית המשפט בת"פ (י-ם) 48938-01-15 מדינת ישראל נ' קריכלי (6.6.2016): "כידוע, נגע הסמים פוגע קשות בחברה, משחית את הגוף ואת הנפש, וגורם בדרך עקיפה אך בטוחה לעבירות רכוש, לזנות וקלקלותיה ולצורות החמורות של עבירות הרכוש, המגיעות במקרים רבים לכלל אלימות; שכן, מעבר לפגיעה במתמכרים, פיזית ונפשית, נאלצים המכורים המשועבדים להשחית עצמם, בעבירות שונות, והופכים מקרבנות הסחר לפוגעים בציבור הרחב. בתי המשפט הציבו להם מטרה לבער את אותה מכת מדינה, המכלה כל חלקה טובה". אשר לבצוע עבירות הנוגעת לסם מסוג קאנבוס, בשנים האחרונות מתרבים הקולות הטוענים כי לסם מסוג קאנבוס יתרונות ושימושים חיוביים, והוא סם הנמנה עם הסמים הקלים ואינו מצוי במדרג חומרה גבוה מבין הסמים השונים (בהצעת חוק הסמים המסוכנים (עבירת קנס מיוחדת – הוראת שעה), תשע"ח-2018, ה"ח 1211, 754).

נתתי דעתי לתסקירים שהתקבלו לפיהם ברקע ביצוע העבירות היתמכרות הנאשם לסמים ועניין זה יבוא בין שיקוליי.

מאסר על תנאי למשך 4 חודשים, לתקופה של 3 שנים והתנאי שהנאשם לא יעבור עבירה על פי פקודת הסמים מסוג עוון.

...

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים כדלקמן: מאסר בפועל לתקופה של 10 חודשים.

בהתאם להסכמת הצדדים, אני מורה על חילוט סך של 30,000 ₪ מתוך סכום הכסף שנתפס על פי הוראת סעיף 39 לפסד"פ. יתר הכספים שנתפסו, כמו גם הרכוש שנתפס, למעט המשקלים האלקטרונים, יוחזרו לנאשם.

טיעוני הצדדים המאשימה טענה לעונש בכתב והשלימה טיעוניה על-פה. המאשימה טענה שמיתחם העונש ההולם נע בין 36 ל- 66 חודשי מאסר (בטיעונים בכתב טענה המאשימה למיתחם שנע בין 36 ל- 60 חודשי מאסר) ועתרה לעונש של 42 חודשי מאסר, מאסר על תנאי, קנס משמעותי, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.

בעיניין זה ראו למשל ע"פ 10635/08 נעים נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.12.2010), פסקה 17: "המחוקק הטעים את החומרה היתירה שבעבירה של יבוא סמים, בקובעו לצדה עונש מירבי של 20 שנות מאסר. העובדה כי מזימתו של המערער סוכלה ובעקבות כך נימנעו ממנו פירותיה, לא תוכל לשמש יסוד להקל עמו. האיסור הנוגע ליבוא סמים מסוכנים עומד לעצמו, ואין להוסיף עליו דרישה של הפקת רווחים כאלה או אחרים מן הפעולה האסור". הנאשם ייבא 600 גרם נטו של סם מסוג מתאמפטמין ובנוסף החזיק סם מאותו סוג לצריכה עצמית.

יש מקום להבחנה קלה בלבד לנוכח כך שגם הנאשם שלפני ייבא ארצה כמות גדולה מאוד של סם, אשר מספיקה בהתאם לטיעון המאשימה לאלפי מנות סם. עוד יש לזכור, כי אין מקום לחישוב אריטמתי של תקופת המאסר בין מקרה למקרה בהתאם למשקל הסם, הגם שלנתון זה חשיבות (ע"פ 6409/12 מדינת ישראל נ' אלגדיפי [פורסם בנבו, 5.6.2013], פסקה 11).

ב. 12 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים מיום שיחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירת סמים מסוג פשע.

...

הנאשם מסר כי הוא שומר על קשר עם משפחתו באמצעות חברים וכי אין לו קרובי משפחה בישראל ואף אחד לא מפקיד לו "קנטינה". דיון והכרעה סבורני כי יש לראות בעבירות בהן הורשע הנאשם ככאלו המהוות אירוע פלילי אחד וכפועל יוצא יש מקום לקבוע מתחם עונש הולם אחד ולגזור עונש אחד.

מן האמור עולה, שכבר בעניין פראפן סייגתי דבריי לעניין הזיקה הנטענת בין תנאי המחייה והעבודה של העובדים הזרים לשימוש בסמים, כשהוספתי שלו פראפן היה מורשע בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית "אולי" היה ניתן לקשור בין תנאי מחייתו ועבודתו לשימוש בסמים.

יצוין, כי בית המשפט מצא במקרה זה לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם שקבע וזאת מטעמי שיקום.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 21 חודשי מאסר בפועל החל מיום המעצר.

וביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר הממוקם בשליש התחתון של המיתחם, מאסר על תנאי, קנס משמעותי ופסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.

והלכה למעשה בתי המשפט מטילים קנסות על נאשמים המורשעים בעבירת יבוא סם בנסיבות הדומות לענייננו.

12 חודשי מאסר על תנאי, למשך שלוש שנים מיום שיחרורו מהמאסר, שלא יעבור עבירת סמים שהיא פשע.

עונשי המאסר המוטלים על החזקת עשרות גרם הרואין או קוקאין שלא לצריכה עצמית נעים בין 3 ל- 5 שנות מאסר (ראה ע"פ 4592/15 ‏ אשר מסעוד פדידה ואמיר אבו חמדה נ' מדינת ישראל (13.01.16) וע"פ 1932/15 פיליפ סעדון נ' מדינת ישראל (17.04.16)), בעוד עבירת ייבוא סם, הנתפסת כחמורה יותר מעבירת החזקת סם שלא לצריכה עצמית, המבוצעת בסם מתאמפטאמין, נענשת בעונשים קלים משמעותית מאלה.

...

בהתאם לצורך לקיים יחס הולם בין חומרת מעשי העבירות בנסיבותיהם ומידת אשמו של הנאשם ובין העונש שיוטל; ובהתחשב בערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירות; במידת הפגיעה בהם; במדיניות הענישה הנהוגה; ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירות; אני קובע כי מתחם העונש ההולם לעבירות שהנאשם ביצע הוא בין 24 ל- 42 חודשי מאסר בפועל.

והלכה למעשה בתי המשפט מטילים קנסות על נאשמים המורשעים בעבירת יבוא סם בנסיבות הדומות לענייננו.

בהתחשב בכל האמור, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: א. 24 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.

טען כי מדובר בנסיבות קלות ולכן המיתחם לפי ההנחיות צריך להיות בין 4 ל-12 חודשי מאסר.

נקבע מיתחם עונש הולם את העבירה של יבוא סמים בין צו שירות לתועלת הציבור לבין מאסר לתקופה של 10 חודשים.

לפי כתב האישום, הנאשם ייבא זרעי קאנבוס, גידל 15 שתילי קאנבוס באמצעות הזרעים והחזיק בביתו סמים מסוג קאנבוס במשקל של 2.549 ק"ג. בית המשפט הטיל על הנאשם מאסר לתקופה של 4 חודשים בדרך של עבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס בסכום של 5,000 ₪, פסילה על תנאי וצו מבחן.

...

לאחר שבחנתי את הערכים המוגנים שנפגעו מביצוע העבירה על ידי הנאשם, מידת הפגיעה בערכים אלו, ובנסיבות ביצוע העבירה, הרי שאני קובע כי מתחם העונש הראוי הינו החל ממאסר בן 4 חודשי שיכול וירוצה בעבודות שירות ועד מאסר בן ועד 12 חודשי מאסר מאחורי סורג ובריח.

סוף דבר לאחר ששקלתי את כלל השיקולים לעיל, לקולה ולחומרה, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 4 חודשי מאסר בפועל שירוצו על דרך עבודות שירות במועצה דתית אופקים ברחוב אלי כהן 9 ת"ד 7.

בית המשפט העליון דחה את העירעור בציינו כי: "לא שוכנענו שמיתחם העונש של 24-48 חודשים סוטה ממיתחם הענישה המקובל והראוי בנסיבות העניין. המערער ייבא סם מסוכן מסוג מתאמפטמין במשקל של למעלה מ- 400 גר' מהם ניתן להפיק אין ספור מנות סמים – וזאת באמצעות משלוח דואר...". ביחס לעונש בתוך המיתחם (30 חודשי מאסר) צויין: "... בית המשפט לקח בחשבון בעת גזירת העונש את מלוא נסיבותיו האישיות של המערער, כולל העובדה שכאזרח זר שאינו דובר עברית ושאין לו קרובי מישפחה בישראל, השהות בבית הסוהר לא קלה. לכן במכלול הנתונים והנסיבות לא ראינו מקום להתערב בעונשו...". בע"פ 4536/21 פרץ נ' מדינת ישראל (4.11.21) נדחה ערעור של נאשם שהורשע בייבוא כמות גדולה יותר, של 1.865 ק"ג סם מאותו סוג (מתאפטמין).

בת"פ 39924-02-16 מדינת ישראל נ' ANOG (09.08.2016), נדונה נאשמת שהנה אזרחית זרה אשר ייבאה באמצעות חבילות דואר בשש הזדמנויות שונות ונפרדות סם מסוכן מסוג בלתי ידוע בכמות בלתי ידועה, ובהזדמנות נוספת ייבאה סם מסוג מתאמפטמין במשקל של 116 גרם נטו ל-18 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי, קנס בסך 5,000 ₪ וחילוט כסף שנתפס ברשותה.

בת"פ 55934-11-17 מדינת ישראל נ' WISHIT (28.02.2018), נדון במסגרת הסדר טיעון אזרח זר ששהה בישראל מתוקף אשרת עבודה ל-20 חודשי מאסר בפועל ולמאסרים על תנאי לאחר שהורשע ביבוא (באמצעות חבילת דואר) של סם זהה (מתאמפטמין), בכמות של 463.81 גרם כמפורט בכתב האישום.

...

בית המשפט העליון דחה את הערעור בציינו כי: "לא שוכנענו שמתחם העונש של 24-48 חודשים סוטה ממתחם הענישה המקובל והראוי בנסיבות העניין. המערער ייבא סם מסוכן מסוג מתאמפטמין במשקל של למעלה מ- 400 גר' מהם ניתן להפיק אין ספור מנות סמים – וזאת באמצעות משלוח דואר...". ביחס לעונש בתוך המתחם (30 חודשי מאסר) צויין: "... בית המשפט לקח בחשבון בעת גזירת העונש את מלוא נסיבותיו האישיות של המערער, כולל העובדה שכאזרח זר שאינו דובר עברית ושאין לו קרובי משפחה בישראל, השהות בבית הסוהר לא קלה. לכן במכלול הנתונים והנסיבות לא ראינו מקום להתערב בעונשו...". בע"פ 4536/21 פרץ נ' מדינת ישראל (4.11.21) נדחה ערעור של נאשם שהורשע בייבוא כמות גדולה יותר, של 1.865 ק"ג סם מאותו סוג (מתאפטמין).

לאור האמור לעיל, בהינתן מידת הפגיעה בערכים המוגנים, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, ומדיניות הענישה הנוהגת (בשים לב להתאמות הנדרשות נוכח האבחנות השונות בין המקרים שפורטו לעיל) סבורני כי על מתחם העונש ההולם לנוע בין 30 חודשי מאסר בפועל לבין 60 חודשי מאסר בפועל.

לאור האמור לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 32 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בגין התיק דנן בהתאם לרישומי שב"ס. 12 חודשי מאסר וזאת על תנאי שלא יעבור משך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו כל עבירה מסוג פשע על פקודת הסמים המסוכנים.