יבוא סם מסוכן על ידי אזרחים זרים

ניזקי הסמים כוללים נזקים ישירים למכורים לסמים, אשר פעמים רבות נופלים כנטל על החברה, ונזקים עקיפים הנגרמים כתוצאה מבצוע עבירות על ידי המכורים לסמים כדי לממן את רכישתם.

הנאשם ייבא על גופו וכן בתוך גופו סם מסוג קוקאין במשקל כולל של 1,731 גרם, הנאשם צעיר, נעדר עבר פלילי, אזרח זר נידון ל- 55 חודשי מאסר בפועל בת"פ (מח' ת"א) 6999-02-16 מדינת ישראל נ' נונס (25.7.16), הורשע הנאשם בקשירת קשר לפשע וייבוא סם מסוכן.

זאת ועוד, לפי מיזכר נוסף של רפ"ק שרון מלכה, ביום 29.8.16 הוא היתקשר לסניגוריה הציבורית ודיווח כי בידי הימ"ר עצור בתיק יבוא סם, וכי בשלב זה, בשל החשש מסיכול מעצר חשודים נוספים, החליט על–פי סמכותו בהתאם לסעיף 34 (ה) לחוק לדחות את מפגש החשוד עם עו"ד לתקופה של עד 24 שעות.

...

באיזון בין השיקולים השונים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל בחלקו הנמוך יחסית של המתחם לצד עונשים נלווים.

כלל היה מקום להורות על חילוט מלוא הכספים שנתפסו, ואולם מטעמים הומניטריים סבורני כי יש להותיר בידי הנאשם חלק מן הכסף שנתפס אשר יופקד בחשבון הקנטינה שלו בשב"ס לצורך מחייתו.

סוף דבר אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 56 חודשי מאסר בפועל שמניינם מיום מעצרו של הנאשם, 29.8.16.

המאשימה צירפה למשל את: ת"פ (מחוזי-ב"ש) 27948-05-11 מדינת ישראל נ' לונג (פורסם בנבו, 2.2.2012) בו גזר בית המשפט המחוזי על נאשם, אזרח תאילנדי, שהורשע בעבירות של קשר לפשע ויבוא 991 טבליות של סם מסוכן מסוג מתאמפטמין באמצעות משלוח דואר עונש של 30 חודשי מאסר; ת"פ (מחוזי-ב"ש) 58605-05-19 מדינת ישראל נ' TRAN (פורסם בנבו,2.1.2020) בו גזר בית המשפט המחוזי על נאשם, נתין זר מויאטנם, שהורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא צריכה עצמית של סם מסוכן מסוג מתאמפטמין במשקל של 140 גרם, החזקת כלים, ושהיה בישראל שלא כחוק, עונש של 24 חודשי מאסר.

לעניין הצורך בענישה מרתיעה בעבירות סם המבוצעות על-ידי אזרחים זרים ראו בין היתר ע"פ 226/89 זפה נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 15.3.1990).

...

יצוין, כי בית המשפט מצא במקרה זה לחרוג לקולה ממתחם העונש ההולם שקבע וזאת מטעמי שיקום.

באשר לרכיב הקנס סבורני שיש לאזן בין התכלית הכלכלית העומדת בבסיס העבירות שאותן עבר הנאשם לבין נסיבותיו האישיות והכלכליות.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: 22 חודשי מאסר החל מיום המעצר.

האחר ביקש מהנאשם לקחת עבורו את החבילה ולהחביאה אצלו, והנאשם עשה זאת; בת"פ (מחוזי-ב"ש) 27948-05-11 מדינת ישראל נ' לונג (פורסם בנבו, 2.2.2012) בו גזר בית המשפט המחוזי על נאשם, אזרח תאילנדי, שהורשע בעבירות של קשר לפשע ויבוא 991 טבליות של סם מסוכן מסוג מתאמפטמין באמצעות משלוח דואר עונש של 30 חודשי מאסר; בת"פ (מחוזי-ב"ש) 58605-05-19 מדינת ישראל נ' TRAN (פורסם בנבו,2.1.2020) בו גזר בית המשפט המחוזי על נאשם, נתין זר מויאטנם, שהורשע בעבירות של החזקת סם מסוכן שלא צריכה עצמית של סם מסוכן מסוג מתאמפטמין במשקל של 140 גרם, החזקת כלים, ושהיה בישראל שלא כחוק, עונש של 24 חודשי מאסר.

ת"פ (מחוזי-ב"ש) 16749-02-21 מדינת ישראל נ' SAESONG (פורסם בנבו, 16.3.2021) שניתן על ידי מותב זה נגזר על נאשם, אזרח תאילנד, שהורשע בעבירות של ניסיון להחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית מסוג מתאמפטמין במשקל של 802.63 גרם והחזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית של סם מסוג מתאמפטמין במשקל של 21.38 גרם בהסדר עונשי סגור עונש של 33 חודשי מאסר; ת"פ (מחוזי-ב"ש) 66609-06-17 מדינת ישראל נ' NGUYEN (פורסם בנבו, 6.11.2017) בו גזר בית המשפט המחוזי על נאשם, אזרח ויאטנם, שהורשע במסגר הסדר טיעון "סגור" לעונש בעבירות של יבוא סם מסוכן מסוג מתאמפתמין במשקל של 481.13 גרם, היתחזות לאחר ושהייה ללא היתר בישראל עונש של 27 חודשי מאסר.

...

יצוין, כי לפני מספר ימים, נדחה ערעורו של הנאשם (ע"פ 5918/22 מונטרי נ. מדינת ישראל).

סבורני שיש לדחות טענה זו במישור הכללי שכן לא הוצגה כל תשתית ראייתית ביחס לאפשרות מעצרו של האחר ואכיפת הדין כנגדו.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: א. 36 חודשי מאסר בפועל החל מיום המעצר.

מרבית הסם הוצא מהחבילות על-ידי משטרת ישראל, אשר הותירה בחבילות כ-72 גרם נטו של הסם הנ"ל. הנאשם הגיע לאסוף את החבילות מסניף הדואר במושב, קיבלן לידו לאחר שהזדהה בשמו של בעל המשק ונעצר.

בת"פ 39924-02-16 מדינת ישראל נ' ANOG (09.08.2016), נדונה נאשמת שהנה אזרחית זרה אשר ייבאה באמצעות חבילות דואר בשש הזדמנויות שונות ונפרדות סם מסוכן מסוג בלתי ידוע בכמות בלתי ידועה, ובהזדמנות נוספת ייבאה סם מסוג מתאמפטמין במשקל של 116 גרם נטו ל-18 חודשי מאסר בפועל, מאסרים על תנאי, קנס בסך 5,000 ₪ וחילוט כסף שנתפס ברשותה.

בת"פ 55934-11-17 מדינת ישראל נ' WISHIT (28.02.2018), נדון במסגרת הסדר טיעון אזרח זר ששהה בישראל מתוקף אשרת עבודה ל-20 חודשי מאסר בפועל ולמאסרים על תנאי לאחר שהורשע ביבוא (באמצעות חבילת דואר) של סם זהה (מתאמפטמין), בכמות של 463.81 גרם כמפורט בכתב האישום.

...

בית המשפט העליון דחה את הערעור בציינו כי: "לא שוכנענו שמתחם העונש של 24-48 חודשים סוטה ממתחם הענישה המקובל והראוי בנסיבות העניין. המערער ייבא סם מסוכן מסוג מתאמפטמין במשקל של למעלה מ- 400 גר' מהם ניתן להפיק אין ספור מנות סמים – וזאת באמצעות משלוח דואר...". ביחס לעונש בתוך המתחם (30 חודשי מאסר) צויין: "... בית המשפט לקח בחשבון בעת גזירת העונש את מלוא נסיבותיו האישיות של המערער, כולל העובדה שכאזרח זר שאינו דובר עברית ושאין לו קרובי משפחה בישראל, השהות בבית הסוהר לא קלה. לכן במכלול הנתונים והנסיבות לא ראינו מקום להתערב בעונשו...". בע"פ 4536/21 פרץ נ' מדינת ישראל (4.11.21) נדחה ערעור של נאשם שהורשע בייבוא כמות גדולה יותר, של 1.865 ק"ג סם מאותו סוג (מתאפטמין).

לאור האמור לעיל, בהינתן מידת הפגיעה בערכים המוגנים, הנסיבות הקשורות בביצוע העבירות, ומדיניות הענישה הנוהגת (בשים לב להתאמות הנדרשות נוכח האבחנות השונות בין המקרים שפורטו לעיל) סבורני כי על מתחם העונש ההולם לנוע בין 30 חודשי מאסר בפועל לבין 60 חודשי מאסר בפועל.

לאור האמור לעיל, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים: 32 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו בגין התיק דנן בהתאם לרישומי שב"ס. 12 חודשי מאסר וזאת על תנאי שלא יעבור משך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסרו כל עבירה מסוג פשע על פקודת הסמים המסוכנים.

נסיבות ביצוע עבירת יבוא הסם המסוכן על ידי הנאשם חמורות בכמה היבטים.

נכרת הסדר טיעון אשר כלל רף עליון של 24 חודשים, ונגזר עונש של 18 חודשי מאסר, וזאת בשים לב להעדר עבר פלילי, גיל צעיר והיות המערער אזרח זר, והודגש כי מדובר בענישה ברף תחתון בעבירות דומות.

...

ביהמ"ש העליון ציין את חומרת ייבוא סם והערעור נדחה.

לאור כל האמור לעיל, אני מוצא כי מתחם העונש ההולם לעבירה בנסיבות ביצועה ככולל מאסר בפועל בין 30 ל – 60 חודשים.

לאור כל האמור, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים: מאסר - מאסר בפועל לתקופה של 30 חודשים, בניכוי ימי מעצרו על פי רישומי שב"ס. מאסר על תנאי - מאסר על תנאי לתקופה של 12 חודשים.