יבוא מקביל של מוצרים מקוריים ממותגים

חברת מחסן היבואן 42 בע"מ, היא המשיבה 2 (להלן החברה), שבעל השליטה בה הוא אלעד מנחם סויסה, המשיב 1 (להלן יחד המשיבים), פועלת בישראל בתחום שיווקם של מוצרי לבוש הנושאים מותגים יוקרתיים; זאת – על-ידי יבוא מוצרים מקוריים של מותגי יוקרה בנלאומיים שנרכשו במחירים נמוכים יחסית מספקים בחו"ל, במתכונת פעילות של "יבוא מקביל" המותרת בישראל.

...

לאיזון זה טעמים עקרוניים ראויים, ודינו שייבחן בכור המציאות; סבורני איפוא לאחר העיון, מכל מקום, ובהתחשב בכל האמור מעלה, כי הוא אינו מגיע לכלל חידוש או קושי המצדיקים דיון נוסף.

כאמור, איני נעתר לעתירה.

החלטתי שלא לעשות צו להוצאות.

התובעת טוענת כי פעילותה הנה "השלב הבא" בנושא של יבוא מקביל והיא עותרת לסעד שיצהיר על יסוד דוקטרינת המיצוי, כי ככלל, פעולת "אריזה מחדש" של מוצר מקורי ע"י יבואן מקביל אינה הפרת סימן מסחר.

עמדתה היא כי התובעת אינה משווקת מוצרים מקוריים שלה שיובאו ביבוא מקביל ואינה רק 'אורזת מחדש' את הבשמים אלא עושה פעולה שיש בה משום היתערבות מהותית במצב המוצרים, חושפת צרכנים לסיכונים מהותיים וגורמת נזק רב למותג ולמוניטין.

...

כללי סנטוויש בע"מ (להלן: "התובעת"), חברה ישראלית, מצהירה כי הגיעה למסקנה שמכירת בושם ממותג באריזות קטנות, יאפשר ויקל על אנשים להתנסות בבשמים רבים יותר, לגוון ולהתאים את השימוש בבשמים בהתאם לאירועים, ימים, לבוש וסגנון חיים, להנגיש את הבשמים המוכרים לאוכלוסיות אשר אינן חפצות או אינן יכולות לרכוש בשמים באריזה הגדולה והיקרה, וכן לאפשר לאנשים לנסות בושם ולראות האם ברצונם לרכוש אותו לאחר מכן באריזה הגדולה.

ברם, בכך אין כדי להביא לכדי המסקנה המבוקשת על ידי הנתבעת.

בית המשפט לערעורים הפך החלטה של ערכאה ראשונה וסבר כי לאור עדינותו של בושם, חשש ממהילה והאפשרות שאיכותו תפגע במהירות, ולפי שהיצרן אינו אמור לפקח על התהליך, אין לאפשר לנתבע לעשות שימוש בסימני המסחר אלא במקרה בו נעשה שימוש בבקבוק המקורי בו נמכר ע"י היצרן הצרפתי.

עיון בהנמקה לגבי ה-disclaimers, אליה מפנה בית המשפט ופורטה בפרק העוסק בסימני מסחר, מעלה כי הקושי אותו מצא בית המשפט ב-disclaimers התמקד למעשה בלשון בה נוסחו, בדרך בה הודפסו (לרבות גודל גופן) ובחשש כי לאור החומר בו נעשה שימוש (מדבקות נייר), ה- disclaimersיוסרו במקרה של שימוש חוזר לאחר שטיפות.

מתכונת הפעילות של החברה מבוססת על יבוא מוצרים מקוריים (קרי אין מדובר במוצרים מזויפים) של מותגי יוקרה בנלאומיים במחירים נמוכים יחסית מספקים בחו"ל, במתכונת המכונה "יבוא מקביל". החברה וסוויסה יכונו להלן יחד: המערערים.

בעוד שבמקרה הרגיל הטענה היא כי הנתבע מנסה לקשר באופן מטעה או כוזב את המוצר אותו הוא משווק אל עסקו של התובע, הרי שבמקרה של יבוא מקביל מדובר בשיווק של מוצרים זהים בידי משווקים שונים, ומכאן שבאופן בסיסי הקישור בין המוצרים אותם מוכר היבואן המקביל לבין בעל סימן המסחר אינו מטעה אלא הוא טבעי ומתבקש, כיוון שבעל סימן המסחר אכן מייצר אותם (להבדיל ממעניק חסות ליבואן המקביל).

...

אני סבורה כי במקרה דנן לא הוכח קיומו של יסוד כזה.

צו המניעה – אני סבורה שחלק מן ההגבלות הנוספות שעליהן הורה פסק דינו של בית המשפט המחוזי כבלו את ידי המערערים מעבר למידה הראויה.

סוף דבר אשר על כן, אציע לחבריי לקבוע שדין הערעור של המערערים להתקבל באופן חלקי, ואילו דין ערעורן של המשיבות להידחות.

אכן בתכתובות שהוחלפו בין נאיש לענבר בנושא יבוא מקביל של מוצרי נאיש הנמכרים בישראל במחירים מופחתים על ידי יבואנים אחרים, באופן שפוגע ברווחיה של ענבר אשר מקדמת את מותג נאיש בישראל, הראו נציגי נאיש נכונות לבדיקת התופעה עם משווקים מורשים שלהם ברחבי העולם, ואף ניסו להרגיע את ענבר במידת האפשר בטענה, כי הם פועלים לצימצום התופעה [ר' תיכתובות בין נאיש לענבר, נספח ה' לתצהיר ערן ענבר].

לא היתה מחלוקת בין בעלי-הדין בעניינינו, כי בישראל מותר על פי דין יבוא מקביל של מוצרים, אשר יוצרו על ידי היצרן המקורי ויובאו לישראל באמצעות רכישה ממשווק מורשה במדינה זרה.

...

מקובלת עליי טענת נאיש, כי ניסו לשמר את מערכת היחסים עם ענבר כיבואןמפיץ בישראל, ולפיכך התריעו בפניו מספר פעמים על התנהלותו העסקית שאינה מקובלת עליהם, תוך שהם נותנים לו ארכה נוספת לתיקון דרכיו.

לפיכך בין אם ההפרה יסודית (כפי שאני סבור) ובין אם לאו, אין לתובעת אלא להלין על עצמה, עת בחרה נאיש לבסוף לצמצם את נזקיה ולסיים עסקיה איתה.

בשים-לב לשיקולים דלעיל, אני דוחה את התביעה.

העותרות שמייבאות מוצרים ביבוא מקביל או מפיצות מוצרים שיובאו כך, מייבאות ומפיצות את מוצרי העישון והטבק כאשר הם ארוזים באריזה 'כפולה': האריזה המקורית של המוצר מוכנסת אל תוך אריזה ייעודית, שתואמת את דרישות החוק, מודבקת באמצעות סרטי דבק פנימיים לתוך החלק הפנימי של האריזה החיצונית, כך שלא ניתן להוציא את האריזה הפנימית מתוך האריזה החיצונית מבלי להשחית אותה.

סעיף 9ב' לחוק קובע כי: (א) לא ישווק אדם מוצר עישון בחפיסה או באריזה אחרת, ובכלל זה במארז הכולל כמה חפיסות או אריזות, אלא בחפיסה או באריזה בצבע Pantone 448 C, שתכלול פרטים אלה בלבד: (1) אזהרה לפי סעיף 9; (2) שם המותג, שמו ומענו של היצרן, ואם המוצר מיובא – שמו ומענו של היבואן; פרטים כאמור יופיעו בחלק התחתון של החפיסה או האריזה, ויהיו בגופן Lucida Sans או Lucida Sans unicode, ובצבע Pantone Cool Gray 2C, וגודל האותיות לא יעלה על 14 נקודות; (3) סימון לפי סעיף 9ג, ובכלל זה הפניה לטפול בגמילה מעישון; הפניה לטפול כאמור תהיה חלק משטח האזהרה לפי סעיף 9.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה כי דין העתירה להתקבל במובן זה, שבגדר הסכמת המשיבים, החלטת המשיבים מיום 24.5.2022 – תבוטל; המשיבים ידונו מחדש בפניית העותרות, יאפשרו לה זכות טיעון, ולאחר מכן תינתן החלטה חדשה.

משכך, המסלול שבו בחרו העותרות לנקוט, של פנייה למשיבים לאחר שהוברר שאין מנוס מייצוא המוצרים בחזרה היא הדרך הדיונית היחידה האפשרית.

סיכום על יסוד האמור, העתירה מתקבלת בחלקה.