טראומה ממלחמת יום הכיפורים: זכאות לביטוח לאומי

המבקש, בן המושב השיתופי משואות יצחק, שירת כלוחם שיריון במהלך מלחמת יום כיפור, שם נחשף למראות קשים ואף ניפצע מירי צלף.

המבקש ציין כי עקב שרותו במלחמת לבנון הראשונה, נגרמו לו טראומות נפשיות נוספות.

סעיף זה קובע כי על נכה שבחר למצות את זכויותיו מהמוסד לביטוח לאומי לא יחולו הוראות חוק הנכים.

...

אף אם יש מקום לפתוח את השער במידת מה, מקרה זה, על נסיבותיו, אינו עומד בקצה, אלא מאפיין מקרים דומים שנדונו על ידי בית משפט זה. לכן, עם כל ההבנה למצבו של המבקש, דין הבקשה להידחות.

הבקשה נדחית, אין צו להוצאות.

בית דין איזורי לעבודה בירושלים ב"ל 13770-01-14 לפני: כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה נציג ציבור (עובדים) גב' נחמה אנג'ל נציג ציבור (מעסיקים) מר עופר נוריאני המערער 1. אלי אליהו ת.ז. 017430703 ע"י ב"כ: עו"ד סיגל יער המשיב 1. המוסד לביטוח לאומי גופים על פי דין 513436494 ע"י ב"כ: עו"ד יפה רוטשילד פסק דין

אשר לנכות הנפשית, טוען המערער, כי היות והמדובר בפוסט טראומה, הרי שהיא נוצרה לפני שנים רבות מעצם טיבה.

לטענתו, הוא סובל מתופעה שהיא תגובה המקבילה לתגובה לחווית שבי (המאסר השני של התובע החל עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים).

על פי תקנה 37א לתקנות הביטוח הלאומי "לא תיקבע דרגת נכות מחדש לפי תקנות 36 או 37 בעד התקופה שלפני מועד הגשת הבקשה לקביעת דרגת הנכות מחדש..." בסעיף 19 לחוק אסירי ציון נקבע בס"ק א' "אושרה בקשה לתגמול לפי חוק זה, ישולם התגמול מהאחד בחודש בו הוגשה הבקשה וכל עוד הזכאי הוא אזרח ישראלי ותושב ישראל" הינה כי כן, הן על פי סעיף 19 לחוק אסירי ציון והן על פי תקנה 37א האמורה, לא ניתן לקבוע מועד דרגת נכות המוקדם, למועד הגשת הבקשה , כאשר על פי סעיף 19, מוקדם המועד בכמה ימים לראשית החודש שבו הוגשה הבקשה.

...

לטענת המשיב , דין הערעור להדחות שכן הוגש באיחור.

ולהכרעתנו: לאחר שעיינו בטיעוני הצדדים באו לכלל מסקנה כי דין הערעור להדחות.

אשר להסתמכותו של המערער על ההסדר- מקובלת עלינו טענת המשיב כי ההסדר אינו עוד רלבנטי מעת שנחקק חוק אסירי ציון שבא להחליפו.

לבקשה לדחייה על הסף צורפו המסמכים הבאים: (א) העתק הודעת הביטוח הלאומי מיום 10.6.2008 על קביעת דרגת אי-כושר זמנית בשיעור 75% ונכות רפואית בשיעור 50% לתקופה שתחילתה מיום 1.6.2008 (תוך ציון כי "לא משולמת זכאות בפועל עקב כפל עם משרד הבטחון"); (ב) העתק הודעת הביטוח הלאומי על קביעת דרגת אי כושר יציבה בשיעור 100% ואחוזי נכות בשיעור 50% לתקופה שתחילתה ביום 1.3.2010; (ג) אישור על תשלומי קיצבאות ביטוח לאומי מספטמבר 2008 ועד יוני 2015.

ברע"א 7103/14 פלוני נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 30.4.2015) (להלן: עניין פלוני) נדון עניינו של מבקש, בן מושב שיתופי, ששירת כלוחם בשיריון במלחמת יום הכיפורים, שם נחשף למראות קשים ונפגע מצלף.

הוא ציין כי עקב שרותו במלחמת לבנון הראשונה נגרמו לו טראומות נפשיות נוספות.

...

לסיכום, לאור סעיף 36א לחוק הנכים, משלא הגיש המערער למשיב בקשה לפי חוק הנכים במשך שלוש השנים הראשונות מאז הגשת תביעתו לביטוח הלאומי, אבדה זכותו לפנות להכרה כנכה על-פי חוק הנכים.

התוצאה הגענו למסקנה היא כי במקרה הנוכחי חלה הוראת סעיף 36א(1) לחוק הנכים, ובדין דחה המשיב את בקשת המערער, לאור בחירתו למצות את זכויותיו על-פי חוק הביטוח הלאומי.

הננו דוחים את הערעור ומחייבים את המערער לשלם למשיב שכר טרחת עורך-דין בסך 3,000 ₪.

באותה פרשה לא הוכרה זכאותו של המבקש, לאור נסיבותיה יוצאות הדופן - כאשר המבקש, שאובחן בעת שרותו בצבא בשנות ה-60 כסובל מסכיזופרניה, פנה בשנות ה-90 למוסד לביטוח לאומי והחל לקבל קצבת נכות כללית, ובשנת 2005 פנה לקצין התגמולים וטען כי בידיו ראיות חדשות המעידות על קשר בין מצבו הרפואי לשירות הצבאי ובקש להכיר בו כנכה לפי חוק הנכים.

ברע"א 7103/14 פלוני נ' קצין התגמולים (פורסם בנבו, 30.4.2015) נדון עניינו של מבקש, בן מושב שיתופי, ששירת כלוחם בשריון במלחמת יום הכיפורים, שם נחשף למראות קשים ונפגע מצלף.

בחוות דעתה מיום 15.7.2019 שצורפה לכתב העירעור המתוקן היא הביעה דעתה שהמערער סובל מהפרעה פוסט טראומתית אחרי מלחמת שלום הגליל, "שם עבר טראומות רבות, העיקרית נפילה לתוך בור מלא גופות", וכי הוא השתמש בסמים על מנת לברוח מהזיכרונות הקשים.

...

בכתב התשובה טען המשיב, בין היתר, כי יש לדחות את הערעור מאחר וזכותו של המערער לקבלת תגמול לפי חוק הנכים נשללה היות ובשנות התשעים הוא פנה לקבלת זכויות לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: חוק הביטוח הלאומי).

אף אם יש מקום לפתוח את השער במידת מה, מקרה זה, על נסיבותיו, אינו עומד בקצה, אלא מאפיין מקרים דומים שנדונו על ידי בית משפט זה. לכן, עם כל ההבנה למצבו של המבקש, דין הבקשה להידחות".

הוא הפנה לסיכום דברי המערער באוזני פסיכיאטר של הביטוח הלאומי ביום 8.8.2013: "עברתי בצבא הרבה בלגן ... נזכר באירועים שהיו בצבא", וציין כי קביעת שיעור הנכות בביטוח הלאומי נובעת מהתמכרותו לסמים.

אשר על כן, הננו דוחים את הערעור.

לאחר מלחמת יום הכיפורים נטל תכשירים אנטידכאוניים ואנטיפיסיכוטיים.

להלן טענות המערער לעניין קביעות הועדה: הליקוי הנפשי – בפני הועדה עמדה חוות דעתו של דר' סטיר מומחה לפסיכיאטריה ולנוירוכירורגיה מיום 4.6.2016 המתייחסת לתקופת שרותו בצבא ומלחמות ישראל בהן נפגע המערער בריאותית ונפשית עקב אירועים טראומטיים.

עוד יצוין כי בית הדין הארצי בבר"ע 31565-03-20 כוכבי נ' המוסד לביטוח לאומי (13.9.20) חזר וקבע כי : "אלא שהמסקנה כי העירעור הוגש באיחור אינה צריכה להביא למסקנה כי בהכרח יש לדחותו, שכן עומדת למבקש האפשרות להגיש בקשה להארכת המועד להגשת העירעור." (סעיף 34 לפסק הדין).

באשר לטענת המערער כי בשל מצבו הרפואי בגין מחלת הסרטן אין להקפיד עמו בפרוצדורות, הרי שיש מקום לבחון הקלות כאשר המצב הרפואי מונע מהמערער לפנות ולממש את זכותו במועד, אולם זוהי אינה הטענה שטען המערער.

...

גם אם אקבל את תצהירו של המערער כפי שהוא אקבע כי הערעור הוגש במועדו, הרי שבחינת הערעור לגופו מביאה למסקנה כי יש לדחותו.

אין בידי לקבל את טענת המערער כי בכך שציין "כל זאת בנוסף לשאר המחלות ממנו סובל." מעלה כי טען ביחס לכל מחלותיו.

סוף דבר – הערעור נדחה.