טפסי הצהרת בריאות בתאונת דרכים

הסתרת מצבו הרפואי של המשיב באשר לעברו הרפואי של המשיב והסתרתו מפני המערערים, בסעיף 3 לטופס הצהרת בריאות לצניחת טנדם, עליו חתם המשיב ביום 1.12.2007, נישאל המשיב "האם סבלת או הנך סובל(ת) מ: פריקת כתף/ברך, שברים, מחלות אזניים, בעיות גב ושלד, מחלות עצמות, מחלת ים, אובדן הכרה?" על שאלה זו ענה המשיב בתשובה שלילית, ללא כל פירוט.

יחד עם זאת, המומחה ציין בחוות דעתו כי מעיון בתיקו הרפואי של המשיב עולה כי בעבר סבל מאירועים של כאבי גב תחתון, עם הקרנה לרגל ימין, ואף נפגע מספר פעמים בתאונות דרכים בעקבותיהן התלונן על כאבים בצואר ובגב התחתון.

...

בנוסף, סבורני כי היה מקום לזקוף את הנזק הראייתי שנגרם למערערים לחבותו של המשיב, בהתחשב במועד הפנייה הראשונה של המשיב למערערת וכן במועד הגשת התובענה כמעט בחלוף מועד ההתיישנות.

התוצאה: לאור כל האמור לעיל, אמליץ לחברי להרכב לקבל את הערעור, לבטל את פסק דינו של בית המשפט קמא, ולקבוע כי דין תביעת המשיב להידחות.

המשיב ישלם למערערים שכ"ט עו"ד בגין הדיון בשתי הערכאות בסך 50,000 ₪.

מאחר ובשלב זה היתה הנתבעת במעמד עמית לא פעיל שלחה לה הנתבעת 2 טופס הצהרת בריאות על מנת שתמלא, תחתום, ותשיב לה אותו לצורך חיתום מחודש (סעיף 12 לכתב התביעה).

ביום 21.4.16 ניפצעה התובעת קשה בתאונת דרכים (סעיף 12 לתצהיר התובעת).

...

לאחר בדיקת התביעה הודיעה הנתבעת 2 לתובעת כי תביעתה נדחית מאחר ועל פי תקנון הקרן, מבוטח פעיל זכאי לפנסיית נכות כל עוד לא עבר את גיל הפרישה בהתאם למסלול הפנסיה החל עליו.

העניין השני – עילות: הצדדים הכבירו מלל בעניין זה, ואולם לאחר שעיינתי בכתב התביעה המקורי ובמתוקן לא שוכנעתי כי יש בתיקון משום עילות חדשות של ממש.

בכתב הגנתה פרטה הנתבעת את השתלשלות העניינים לשיטתה וטענה שזמן קצר לפני רכישת הפוליסה, נפגע התובע בתאונת דרכים ובעת מילוי טופס הצהרת הבריאות הסתיר את מצבו הרפואי לאשורו, ומשכך דחתה הנתבעת את תביעתו לקבלת תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה בטענה של הסתרת מידע רפואי מהותי במעמד ההצטרפות לביטוח.

...

לאחר שבחנתי את מלוא הראיות שהובאו, באתי לידי מסקנה, שאין מנוס מלהורות על דחיית התביעה, שכן בנסיבות שהתבררו התובע לא מסר תשובות מלאות וכנות וחברת הביטוח רשאית הייתה להחריג בדיעבד את עמוד השדרה מן הפוליסה.

לא שוכנעתי שהדבר נעשה בזדון, שכן סביר להניח שהעובדות היו נחשפות בשלב זה או אחר והנתבעת ממילא לא הייתה אמורה לצאת נשכרת מכך, נהפוך הוא.

אחר כל האמור לעיל התביעה נדחית.

מקרה הביטוח ביום 20.7.1997 נפגע התובע בתאונת דרכים במסגרת עבודתו כנהג מונית.

עוד טוענת הנתבעת כי התובע הפר את חובת הגילוי המוטלת עליו בין היתר על פי החוק, תקנות הקרן, ועל פי כל דין בין היתר בכך שלא מסר ו/או לא הביא לידיעת הנתבעת ו/או לא גילה לה ו/או הסתיר ממנה מידע מהותי ואו לא מסר תשובות מלאות וכנות בין היתר באשר למצב הגופני ו/או הבריאותי הקודם ו/או מחלות ו/או פגיעות קודמות מהם סבל ו/או טיפולים רפואיים שעבר עוד קודם לחתימתו ו/או הצטרפותו כעמית בקרן הנטענת, וזאת בכוונת מרמה ו/או למרות שידע ו/או שהיה עליו לדעת כי מדובר בפרטים מהותיים וחשובים ו/או למרות שנשאל על כך מפורשות בטופס הצהרת הבריאות ו/או בכל טופס אחר ועל כן פטורה הנתבעת מתשלום כלשהוא.

בעיות פסיכיאטריות ד"ר ששון הדר כותב בחוות דעתו בהסתמך על חומר רפואי של הפסיכיאטר ד"ר גולדברג, המטפל בתובע, כי מאז תאונת הדרכים בשנת 1997 הופיעו אצל התובע בעיות של דיכאון, נדודי שינה, אי שקט חוסר ריכוז וסבלנות, מחשבות יאוש וחוסר טעם בחיים.

...

לכן דין התביעה להיתקבל.

הנתבעת תשלם לתובע סך של 30,300 ₪ סכום זה יהיה צמוד למדד וישא ריבית חוקית מיום הגשת התביעה-30/8/04 ועד לתשלומו המלא בפועל.

בנוסף לכך תשלם הנתבעת לתובע הוצאות אליהן יתוסף שכ"ט עו"ד בשיעור של 6,000 ש"ח בתוספת הסכום השווה למע"מ. ניתן היום (29/03/2007) בהיעדר הצדדים

עוד פורט בכתב התביעה, שביום 13/12/04 נפגעה התובעת בתאונת דרכים, בעקבותיה נגרמו לה פגיעה קשה בבית החזה ובבטן ושבר בצלע, וכן נגרם לתובעת אבדן מלא של כושר העבודה למשך 5.5 חדשים, עד יום 31/5/05.

מעיון בטופס הצהרת בריאות – ביטוח פרט, עליו חתמה התובעת ביום 1/11/2004 עולה שבחלק 2 המיועד לפרוט מחלות, נשאלה התובעת האם היא סובלת בהווה או האם סבלה בעבר ממחלות גב, עמוד שדרה או כאבי גב, והשיבה על כך בשלילה.

מצאתי להעדיף את תקופת אי הכושר שנקבעה בה על פני האישורים הרפואיים וזאת בשל מספר טעמים: (1) האישורים הנם כלליים, אינם מציינים ממצאי בדיקה מדויקים אלא מתארים כאבים; (2) לאור האמור בחוות דעתו של המומחה, ייתכן שחלקם של האישורים מושפעים מבעיות קודמות, כגון החמרה בכאבי גב עליה מעיד האישור הרפואי שצורף לכתב ההגנה אשר ניתן מספר ימים לפני תאונת הדרכים.

...

לאחר עיון בטענות הצדדים אני סבורה שבעניינינו הדין הינו עם התובעת.

לאור תכליתו של ביטוח מפני אבדן כושר עבודה, אני סבורה שיש לקבל את גרסתה של התובעת בנושא זה, ולקבוע שהכנסתה הינה ההכנסה החודשית הממוצעת, היינו – 6,677 ₪.

לסיכום, מצאתי שהתובעת זכאית לפיצוי בשל חודשיים.