מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טענת Forum Shopping בבית המשפט

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2015 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

שכן נראה לכאורה, כי הסיבה שהובילה להגשת תביעה חדשה, במקום מיצוי טענות איילון במסגרת תביעת הנפגע, הייתה רצונה להחליף את המותב הדן בתביעתה (טענת "Forum Shopping").
העובדה שכל אורגאניה, זרועותיה ורשויותיה של המדינה מהוים ישות אחת וכי לעניין הליך משפטי בעיניין אזרחי המדינה היא בעל-דין אחד, לכל דבר ועניין היא בבחינת מושכלות יסוד שעליהן עמדו בתי המשפט לא פעם (ראו למשל, ע"א 8357/03 מינהל מקרקעי ישראל נ' בנק דיסקונט למשכנתאות (8.10.2006), כבוד השופטת א' חיות, פסקה 11: "המינהל ומשרד הבינוי והשיכון אינם אלא שני אורגאנים של אותה ישות עצמה, היא המדינה" וכן שם, פסקה 13.
...
המסקנה העולה ממכלול הדברים שעליהם עמדנו היא, שפסק הדין בתביעת הנפגע, שבמסגרתה טענו טענות איילון נגד המדינה, מקים מעשה בית-דין החוסם את תביעתה הנדונה של איילון.
מסקנה נוספת שאליה הגענו כאמור, היא שבניגוד לטענת איילון, אין לדחיית בקשת הנפגע לתקן את תביעתו כדי להשליך על התוצאה שלפיה דינה של התביעה הנדונה להידחות מחמת מעשה בית-דין.
לפיכך וכאמור, התביעה נדחית.

בהליך המרצת פתיחה (ה"פ) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יתרה מזאת, לדעת המשיבה מדובר במקרה של forum shopping, ומה שאגד לא הצליחה להשיג במחוז ירושלים היא מנסה להשיג כעת במחוז תל אביב-יפו.
בבקשת הפיצול ציינה אגד כי "ככל ותתקבל פרשנותה של המבקשת, תשקול המבקשת להגיש גם סעד כספי ביחס לשנים עד להכרעת בית המשפט הנכבד בהמרצת הפתיחה, וזאת על מנת שהמבקשת תוכל לקבל את החזרי הבלו אותן מנע המשיב בנגוד לפרשנות הנכונה של צו ההשבון." בקשת הפיצול הוגשה "למען הזהירות בלבד" כי לדעת אגד, כאשר תחילה מוגשת תובענה לסעד הצהרתי בלבד, אין צורך בבקשת פיצול סעדים במסגרת תקנה 45 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
...
אולם לנוכח המסקנה אליה הגעתי, טענת המשיבה בדבר מעשה בית דין ממילא איננה דורשת הכרעה.
סיכום ביניים על פי מכלול החומר המונח לפניי, וכאשר אני מונחה על פי פסיקה רבת שנים בסוגיה זו, הגעתי למסקנה כי אכן ההיבט המרכזי המניע את אגד בנושא ההישבון הוא הכספי, כי קרוב לוודאי תבוא תובענה כספית בהמשך, וכי הצורך בהכוונה והדרכה לגבי העתיד (בנושא תפעול מערך האוטובוסים) הוא משני ולא הוכח כדבעי.
סוף דבר - הכצעקתה? עם הסילוק על הסף של התובענה לסעד הצהרתי, פנויה בפני אגד הדרך להגשת תביעה כספית רגילה.
לאור כל האמור לעיל, בקשת המשיבה לסילוק המרצת הפתיחה על הסף מתקבלת והתובענה נמחקת מכוח תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי.

בהליך בע"מ (בע"מ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

בהקשר זה אף הודגש כי כל פרשנות אחרת תפתח פתח ל-"forum shopping". בית המשפט המחוזי הוסיף וציין כי עיון בחוות הדעת שהוגשו ביחס לדין הרוסי בעיניין, מלמד כי זה אינו סותם את הגולל על האפשרות כי המבקשת תוכר כבעלת זכויות רכושיות מכוח עילה חוזית שאינה תלויה בהכרה בצדדים כידועים בציבור.
...
לאחר שנתתי דעתי לטענות בבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת רשות הערעור להידחות בהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אף מבלי להידרש לתשובת המשיב.
סוף דבר: הבקשה נדחית.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בהעדר מידע כאמור, לא ניתן לקבל את טענת המערער כי לו יחול הדין הישראלי, בתיק יהא צורך "רק" לידון בשאלת הנזק, וכי זהו טעם לקבוע שחל החריג לכלל שנקבע בעיניין יובינר "מטעמי צדק". באשר לפורום הנאות – אמנם הנטל להראות שבית המשפט הישראלי אינו הפורום הנאות רובץ על שכם הטוען זאת, קרי - המשיב, אך סבורים אנו כי גם בשאלה זו לא שגה בית משפט קמא, שהפעיל שיקול דעת, יישם את מבחן מירב הזיקות כראוי על המקרה, וקבע כי הנטל הורם.
זיקה שלישית הנה שיקולים מערכתיים, ואף כאן, דומה שאין להתערב בעמדה קמא, והוא הדין לגבי שיקולים כגון עקרונות הוודאות, היציבות, האחידות ויצירת תמריצים כנגד בחירה מחושבת של מקום ההיתדיינות (FORUM SHOPPING).
...
בית משפט קמא דחה את טענות המערער בדבר החריגים שלטענתו מתקיימים בענייננו, החריג של טעמי צדק והחריג של מקום משותף של הצדדים, וקבע שבנסיבות המקרה גם שיקולים מערכתיים הנוגעים לאינטרס הציבורי מובילים למסקנה שהפורום המולדובי הוא פורום נאות יותר מזה הישראלי.
בית משפט קמא נתן דעתו לשורה של נסיבות וזיקות המובילות למסקנה אליה הגיע, לרבות השיקולים הבאים: הדין החל על התביעה הוא כאמור הדין המולדובי לאור מקום ביצוע העוולה; הפורום הטבעי לדיון על פי הדין המולדובי הוא בבית המשפט במולדובה; העבירה שבוצעה היא עבירה על פי דיני התעבורה של מולדובה ומשכך טיב הסכסוך קשור קשר הדוק לדיני הנזיקין במולדובה, העשויים להיות שונים מהדין הישראלי; התביעה היא המשך ישיר להליך הפלילי שנוהל עד תומו במולדובה ושבו נאספו הראיות שעשויות להיות חיוניות ומשמעותיות גם לתביעה אזרחית שתוגש; הצדדים חיו במשך שנים במולדובה ומקום מושב המשיב במועד הגשת התביעה היה שם; ראיות ועדים נוספים נמצאים במולדובה.
בהתאם לכך בית משפט קמא בחן את הזיקות ה"איכותיות", ייחס לחלקן משקל מוגבר (כגון לכך שעסקינן בהפרה של דיני התעבורה של מולדובה שעליה חל הדין המולדובי), לחלקן משקל מועט, ומצא שלמעשה, אחרי הכול, הזיקה היחידה של המקרה לישראל היא העובדה שהצדדים מתגוררים בה כיום – ואין בכך די. לכן, ולמרות טיעוני המערער לגבי המקום המשותף וטעמי הצדק, טענות שעלו הן לגבי הדין החל והן לגבי שאלת הפורום הנאות - לא מצאנו להתערב בעמדת בית המשפט קמא.
לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

בהליך תיק רבני (רבני) שהוגש בשנת 2023 ברבני תל אביב נפסק כדקלמן:

למרות אלה, ובלי לראות רלוואנטיות לטענת Forum shopping, בית המשפט העליון קבע כי די בהחלטה של בית הדין הדתי על אישור קיומו של הואקף כדי לכוננו מחדש: [97: ע"א 5444/95 עמותת בני מוטרנות הגליל נ' הארכיבישוף מקסימוס סלום, נא(4) 811 (1997)‏‏.
...
אקדמות מִלין 3 טענות ומענות בעלי הדין וחוות דעת מומחים 6 טיעוני המבקשת 6 חוות דעת פרופ' אביעד הכהן 8 תשובת המנהל-המיוחד-להקדשות-הוועד-הכללי 9 חוות דעת הממונה על ההקדשות עו"ד רחל שקרג'י 11 טיעונים משלימים מטעם המבקשת 13 חוות דעת המומחית גב' אלישבע סימון 15 השלמת הטיעון מטעם המנהל-המיוחד-להקדשות-הוועד-הכללי 17 עמדת המנהל-המיוחד-לעמותות-בפירוק 19 עמדת היועצת המשפטית לממשלה 20 הליכי עבר במחלוקת הוועד הכללי נ' בית הרב 23 המחלוקת במהדורה הראשונה של הסכסוך 23 המחלוקת במהדורה השנייה של הסכסוך 24 המחלוקת במהדורה השלישית של הסכסוך 25 פסיקת בית הדין הרבני האזורי במהדורה השלישית 26 פסיקת בית הדין הרבני הגדול במהדורה השלישית 26 (1) טענות הצדדים בערעור 26 (2) סקירת הליכים בפסק הדין 27 (3) דיון ומסקנות פסק דין בית הדין הגדול 27 המחלוקת במהדורה הרביעית 32 סיכום פסיקת בתי הדין בהליכים הקודמים 32 דיון והכרעה 33 מבוא 33 על ירושלים במאה הי"ט 34 (1) היישוב הישן 34 (2) תמורות במצב היהודים 35 (3) ועד כל הכוללות והוועד הכללי 36 (4) הקמת השכונות מחוץ לחומות 37 (5) התפתחות וגידול היישוב 38 היהודים וההקדש המוסלמי 40 (1) ייסוד הקדשות בתקופה העות'מאנית 40 (2) אומד דעת המקדיש בתקופה העות'מאנית 41 ההקדשות בתקופת השלטון הבריטי בארץ ישראל 42 (3) ההקדשות לאחר הכיבוש הבריטי ועד דבר המלך 42 (4) הקדשות יהודים בסמוך לתחילת דבר המלך 44 (5) מאבקו של הראי"ה קוק להחלת שיפוט בית הדין הרבני בענייני הקדש 45 ייסוד הקדש בפני בית דין רבני 48 (6) על ייסוד הקדש "כדת וכדין" 48 (7) כינון מחדש של ואקף או הקדש בפני בית הדין 53 השיפוט בענייני הקדש יהודי שכונן לפני בית שרעי ולא כונן מחדש 57 (1) רקע היסטורי ונורמטיבי 57 (2) שינוי היקף סמכויות בתי הדין הדתיים לעניין הקדשות דתיים לאחר דבר המלך 59 (3) הטענה כי פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט) היא Ultra Vires 59 (4) תוקף פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט) מכוח סימן 57 לדבר המלך 62 (5) תוקפה של פקודת בתי הדין האזרחיים והדתיים (שיפוט) מכוח דבר המלך 1947 65 (6) תקנות כנסת ישראל – מקור חוקי לפיקוח על הקדשות יהודים 71 (7) סיכום ביניים נורמטיבי 74 ואקף בית דוד (רייז) 75 (1) מי היה ר' דוד רייז 75 (2) מסמכי ואקף בית דוד (רייז) מן הסיג'יל השרעי 79 (3) נאמני ההקדש על פי שטר הוואקף 81 (4) הקשר של ר' דוד רייז עם הוועד הכללי 82 (5) כינון מחדש של ואקף בית דוד בבית הדין הרבני 85 בחינת עמדת היועצת המשפטית לממשלה 86 (1) הטענה בדבר הצורך בתיקון חקיקה או פסיקה עדכנית 87 (2) מי מוסמך לכונן מחדש ואקף יהודי בפני בית הדין הרבני ובאלו תנאים 89 (3) Forum shopping – האומנם? 91 (4) "הכוללים הרשומים" בצוואת ר' דוד רייז 93 (5) בחינת אומד דעת המקדיש על פי היועצת 95 (6) סיכום בחינת עמדת היועצת 96 מעמדו המשפטי של בית הרב 97 (1) ההסכם להקמת בית הרב, הנחת אבן-הפינה והבנייה 97 (2) חנוכת בית הרב 101 (3) שינוי הוראות הקדש בית דוד, כינונו מחדש וכינון הקדש בית הרב 104 סוף דבר 107 אקדמות מִלין שכונת בתי ההקדש "בית דוד" היא אחת השכונות הראשונות שנבנו בירושלים החדשה שמחוץ לחומות.
הרכב בית הדין הגדול שדן במחלוקת זו בעבר וכן הרכב בית הדין האזורי בירושלים לפניו, לא עסקו בכל ההיבטים העובדתיים, ההיסטוריים והמשפטיים, כפי שעשינו אנו בפסק דין זה. הפגיעה האפשרית בזכויות העניים בניגוד לתנאי ההקדש בית דוד ובניגוד לתנאי ההסכם עם הֶרי פישל יוצרת קושי הלכתי, ולכן בסופו של דבר הם השתיתו את פסקי דינם על הכרעה בדרך של פשרה הקרובה לדין (בית הדין האזורי) או פשרה בדרך של שינוי מטרות ההקדש עם חיוב בדמי שימוש (בית הדין הגדול).
"חפצתי לראות שבית הרב בירושלים יהיה בית מפואר, ושיהיה לפי כב' הדר"ג ולהרחבתו וגם כבוד ליהודי ארץ ישראל ולכל היהודים בכל ארצות הגלות". סוף דבר על פי דבר המלך, יש לבית הדין הרבני שיפוט ייחודי בכל עניין הנוגע ליצירה ולניהול פנימי של ואקף אשר הוקם בפני בית דין שרעי בתקופת השלטון הטורקי וכונן בפני בית הדין הרבני לאחר תחילת דבר המלך, הן על ידי המקדיש והן על ידי שליח, נאמן, נהנה או בעל עניין (לעיל, פסקאות 48–‎57).
אנו מורים כי על ענייני היצירה והניהול הפנימי של הקדשות אלו לא יחולו הוראות חוק הנאמנות, התשל"ט–1979.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו