טענת תשלום דמי נסיעה ללא קבלת תשלום בפועל

העידר ביטוי לעבודה בשעות נוספות בתלושי השכר - כאמור לעיל, לתובעת שולם שכר חודשי בסך 5,000 ₪ לאורך תקופת עבודתה אצל הנתבע, בלא תלות בשעות עבודתה בפועל.

בתלוש השכר האחרון אמנם דווח כי שולם לתובעת שכר בסך 5,000 ₪ אולם התובעת לא קיבלה סכום זה והנתבע לא הוכיח כי שילם את מלוא הסכום.

לפיכך, אנו מקבלים את התביעה ומחייבים את הנתבע לשלם לתובעת דמי נסיעות בסך 2,235 ₪.

...

לפיכך, ותוך התחשבות בכך שמדובר בעסק קטן ובעובד יחיד, אנו מחייבים את הנתבע לשלם לתובעת פיצוי מכוח סעיף 26א(ב) בסך 3,000 ₪.

בנסיבות העניין, איננו סבורים כי מדובר במקרה חריג המצדיק פסיקת פיצוי בגין עוגמת נפש, ודין סעד זה להידחות.

סוף דבר על יסוד האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה ובהתאם ישלם הנתבע לתובעת בתוך 30 ימים מהיום, את הסכומים הבאים: גמול עבודה בשעות נוספות בסך 51,476 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 1.2.2017 (אמצע תקופה).

וזה העיקר, בנסיבות החריגות של המקרה בעניינינו, שוכנענו כי יש לקבל את גירסתו של התובע בעיניין ולהעדיף את גירסתו על פני זו של הנתבעים, בשים לב לצבר הטעמים המפורטים להלן: (1) תקופת העסקתו של התובע ארוכה יותר מחמשה חודשים בהם נימסרו לתובע תלושי שכר; (2) הנתבעים לא הגישו לתיק לא הודעה על תנאי עבודה ממנה ניתן ללמוד על השכר השעתי ואף לא דוחות נוכחות מהם ניתן ללמוד על חלוקת מיכסת השעות בפועל; (3) לא נטען על ידי הנתבעים כי השכר שהובטח ושולם לתובע הוא שכר מינימום במשק או שכר מינימום שעתי ענפי, אלא שכר גבוה יותר; (4) בארבעה מתוך חמישה תלושי שכר שצורפו לתיק, טענת התובע בסעיף 10 לכתב התביעה נכונה כפשוטה במדויק, קרי תעריף שכר שעתי (נטען) במכפלת מיכסת השעות הכוללת (לרבות שעות נוספות) התואם בדיוק את השכר נטו בתלוש; (5) תלושי השכר ברכיב גמול השעות הנוספות נוגדים את ההיגיון והשכל הישר.

דמי נסיעות לטענת התובע, בכל תקופת העסקתו הוא מעולם לא קיבל תשלום בגין דמי נסיעות.

...

כמו כן ניטשת מחלוקת בין הצדדים לגבי תקופת ההעסקה המשליכה מטבע הדברים על גובה הסכום הנתבע ברכיב זה. אשר על כן ובנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, הגענו לכלל מסקנה כי התובע זכאי לפיצוי חלף הפקדה לפיקדון בסך כולל של 11,130 ₪ (6,324 ₪ * 11 חודשים * 16%), שכן בסיס התחשיב בעניין זה (למעט התקופה) לא נסתר.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה הארי.

ודוק, נוכח העובדה כי לא נתבקש סעד כנגד הנתבע 3, אלא כנגד הנתבעות בלבד, התביעה כנגדו נדחית, זאת חרף העובדה כי בפסקי הדין אליהם הפנו הנתבעים ברישא לסיכומיהם (סע"ש (ת"א) 8395-08-17 TEKHLAI ABERA - רוסלן אומרזקוב (מיום 29.9.2020) מותב בראשות כב' סגנית הנשיאה רוית צדיק, ע"ע (ארצי) 30156-11-20 TEKHLAI ABERA - רוסלן אומרזקוב (מיום 24.5.2021)) מצא בית דין זה, כמו גם בית הדין הארצי לעבודה, לחייב את הנתבע 3 בתשלומים ובהוצאות.

חופשה התובע טען שהוא לא קיבל תשלום עבור חופשה כלל.

פרט לכך, הטענה שהתובע קיבל שכר גבוה באלפי שקלים מעבר למה שסוכם עמו, מבלי שמר עאמר ידע על כך אינה סבירה על פניה ומצריכה ראיות משמעותיות, שכן מדובר למעשה בטענה לתרמית.

הנתבעים טענו מנגד שהתובע אינו זכאי לדמי נסיעות שכן הוא קיבל הסעות לביתו ומביתו או רכב לנסוע בו ואם באופן נקודתי הוא נידרש להשתמש בתחבורה ציבורית, הוא קיבל תשלום במזומן על כך. אשר לדעתנו, התובע אינו זכאי לתשלום דמי נסיעות.

...

בהיעדר בסיס משפטי או ראייתי לטענות הנתבעים, טענתם נדחית.

לפיכך, התביעה לדמי נסיעות נדחית.

סוף דבר על הנתבעים לשלם לתובע, ביחד ולחוד, את הסכומים הבאים: סך של 5,000 ₪ בגין אי מתן הודעה על תנאי עבודה.

ההליכים המשפטיים ביום 15.5.2019 הגישה התובעת תביעה נגד הנתבעת לתשלום זכויות שונות בגין עבודתה אצלה בעסק של סלון כלות ושמלות ערב (הפרישי שכר, תשלום בעד עבודה בשעות נוספות, הפקדות לפנסיה ולפיצויים, חלף הודעה מוקדמת, פדיון חופשה, דמי נסיעות, החזר הלוואות ופצוי בגין אי מתן הודעה לעובד).

ובלשונו של בית הדין הארצי בעיניין פבר[footnoteRef:142]: "חשבוניות מס הן סממן אחד בלבד, ולאו דוקא המכריע שבין הסממנים לקיום הפן השלילי במבחן ההישתלבות". במקרה שלפנינו הנתבעת הוציאה לתובעת תלושי שכר בעד עבודתה ולא קיבלה חשבונית בעבור התשלומים ששילמה לתובעת.

פדיון חופשה בסכום של 2,184 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.7.2018 ועד לתשלום בפועל החזר הוצאות נסיעה בסכום של 1,704 ₪ בצרוף הפרישי הצמדה וריבית מיום 9.2.2018 ועד לתשלום בפועל.

...

ביום 28.10.2019 הגישה הנתבעת כתב הגנה שבו טענה כי יש לדחות את התביעה מכיוון שלא התקיימו בינה לתובעת יחסי עבודה אלא יחסי שותפות ולכן היא אינה זכאית לזכויות הנובעות מיחסי עבודה.

אי לכך, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד סכום של 8,000 ₪ בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום 9.7.2018 ועד לתשלום בפועל.

סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסכום של 40,300 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.7.2018 ועד לתשלום בפועל.

הנתבעת מכחישה את טענות התובע ולטענתה שילמה דמי נסיעות משך כל תקופת העסקתו.

יחד עם זאת, הנתבעת הציגה מסמכים לפיהם התובע חתם על קבלת כרטיסי "חופשי-חודשי" משך חודשים רבים בשנה זו. אנו סבורים כי לאור הטענה הגורפת כי לא קיבל תשלום כאמור משך כל השנה על אף קיומן של ראיות לסתור, יש כדי להפריך את הטענה כי לא קיבל תשלום בעד נסיעותיו, זאת על אף שלא הוצגו בפנינו חתימות בגין חלק מהחודשים לשנה זו. בנוסף, על אף הסתירות בין טענותיו לבין האמור בעדותו, וכן למרות קיומן של ראיות לסתור את טענתו בעיניין זה, התובע לא היתייחס לכך באופן מפורש במסגרת סיכומיו על כן, מתחזקת מסקנתנו כי הלכה למעשה שולמו התשלומים הנדרשים בגין נסיעותיו.

...

על כן, לאור הדברים האמורים, מסקנתנו הינה כי התובע זכאי לתשלום בעד רכיב זה, אם כי בסכום נמוך מזה הנתבע על ידו.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע תוך 30 יום מיום המצאת פסק הדין את הסכומים הבאים: פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך של 2,000 ₪.