טענת שינוי משמעותי במרווח השיווק של תחנת דלק

נקודת השבר הגם כי העתירות לפסיקתו של פיצוי כספי התייחסו לנזק אשר נגרם לכל אחד מהצדדים, לשיטתו, על פני שנים ארוכות, ניתן היה לאתר באופן ברור כי "נקודת השבר" מקורה בעת וכנגד פירסום הצוו לעניין מרווח השיווק, כמו גם היתנהלות כל אחד מהצדדים, כפועל יוצא של פירסום אותו צו. לטענת פז, בעקבות שינוי והקטנת משווק השיווק, והמשמעות הכלכלית של אותה הפחתה, לא נותר לה אלא לבטל ולהפחית חלק מההטבות הייחודיות אשר ניתנו לתחנה עד לאותה עת. לשיטת פז, היא נאלצה לספוג בעצמה חלק משמעותי של אותה הפחתה, כאשר במקביל היא נותרה מחויבת לחברות מסחריות רבות.

באשר לראיות אשר הוגשו על ידי פז הועלו על ידי קמיר טענות שונות תוך הדגשה כי בכל הנוגע לתצהירו של מר אופיר, וככל שזה מתייחס לסוגיית הקשר בין הבלעדיות לקיומו של הסדר כובל, יש לראות באמור כחוות דעת אשר הוגשה שלא באמצעות מומחה, ומשכך – כראיה פסולה.

בין היתר נטען במסגרת חוות הדעת כי יש לתת את הדעת לסוגיות הנוגעות למשק הדלק בכללותו - כגון שינוי מספר התחנות, שינוי במספר השחקנים- חב' הדלק, שינוי התנאים להיתר לצורך הקמת תחנות, פירוק חב' משותפות, שינוי במספר התחנות העצמאיות, שינוי וירידה במרווחי השיווק והרווחיות, וכיוצא באלו.

הוכח בפני כי ה"ה קמיר (בעיקר באמצעותו של מר יעקב קמיר), ידעו - בפרטי פרטים, ובאופן ברור, נתונים עובדתיים מסוימים הנוגעים למערך היחסים אשר בין חברות הדלק לתחנות התידלוק, כמו גם את מהות הטענות אשר הועלו במסגרת ההסדר עם וועד התחנות, ושינוי מעמדן של תחנות תידלוק אחרות.

...

מן העבר השני לא נמצא כי קמיר הרימו את הנטל המוטל עליהם לצורך הוכחתם זכאותם לפיצוי או השבה כספית, וזאת גם מקום בו היו מוכחות הטענות לעניין קיומו של הסדר כובל או תנאים מקפחים בחוזה אחיד, ומשכך דין רכיבי התביעה הכספיים, להידחות.

כפועל יוצא, אני מורה על פינוי התחנה על ידי קמיר או מי מטעמם, בתוך 90 יום מהיום.

כפועל יוצא אני מורה כי כספי הנאמנות ישוחררו לידי פז בתוך 30 יום ממועד מתן פסק הדין.

נטען כי מרווח השיווק שהמשיך להתפרסם הוא המדד האובייקטיבי הרלוואנטי ואין בשינוי הנטען כדי לשנות את מנגנון ההצמדה.

ההסבר האמור מאיר לשיטתה של הנתבעת אף את הסיבה לשתיקתה של התובעת לאורך השנים, אשר ידעה כי במידה ולא יחולו שינויים דרמאטיים במרווח השיווק בתחנה, הרי שהצמדת דמי השכירות למרווח שיווק זה לא תיצור הפרשים משמעותיים לטובתה.

] העד, מר ברוידמן: ההסכם קבע שנקודת הבסיס זה גם לא יכול להיות אחרת ביוני 2000 או whatever מתי שנחתם אותו הסכם התחנה לא הייתה קיימת ממילא לא ניתן היה לאמוד לגבי נקודת הבסיס את המרווחים של אותה תחנה שהיא כרגע רק בשלב התיכנון והציפיות אף אחד לא היה ברור ולכן נקבע בהסכם שלצורך חישוב נקודת הבסיס יחושב לפי מרווח השיווק של מנהל הדלק שהוא יהיה בסיס מאחר והתחנה זה יהיה ה- reference בין הצדדים ובכול חודש בחודשו מול כמובן השינויים בשער החליפין לדולר שמבטיח לבעלים איזה סוג של ריצפה מסוימת יבדקו את מרווח השיווק בתחנה.

...

נוכח כלל האמור מתקבלת התביעה במלואה, למעט, הרכיבים שנכללו על ידי התובעת בכתב התביעה ובסיכומיה ושנתייתרו לאורך ההליכים, בין בשל חזרתה של התובעת מרכיבי תביעה המתייחסים לתקופה הקודמת ליום 09.01.2005 ובין בשל ההחלטה שניתנה בדבר מחיקת רכיב תביעה המתייחס לתקופה שלאחר יום הגשת התביעה (ראה פירוט בסעיף 27 לפסק הדין).

פסיקתא לאור כל האמור לעיל תשלם הנתבעת לתובעת סך של 1,391,347 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין עד למועד התשלום בפועל על ידי הנתבעת.

בנוסף תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות משפט לרבות הוצאות אגרה בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום התשלום על ידי התובעת ועד למועד התשלום על ידי הנתבעת וכן שכ"ט עו"ד בסך 75,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

יוער כי דור אלון לא פירטה במכתביה השונים, וגם לא בבקשה שבפניי, מהם השינויים המהותיים שחלו לטענתה ברגולציה בתחום הדלק ובמרווח השיווק של הבנזין, או בעלויות ההקמה והבניה של תחנות דלק, או בבצוע העסקה מול רמ"י והתשלום לרמ"י. אך בנוגע לתשלום לרמ"י, ניתן ללמוד מתגובת הזרע לבקשה מה היה השינוי המהותי: לפי סעיף 7.5 להסכם, על שני הצדדים לשלם בחלקים שוים ביניהם את התשלומים לרמ"י בגין חתימת הסכם חכירה מהוון, וזאת בהתאם להחלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' 717, או כל החלטה אחרת, בתנאים דומים, אשר תחליף אותה.

במילים אחרות, אף אם תמצי לומר שבחוזה יחס עסקינן, ושבחוזה כזה קיימת חובת תום לב מוגברת וציפייה של כל צד כי הצד השני יתגמש וילך לקראתו ויגלה מידה של אלטרואיזם וסולידריות כלפיו, הרי שהזרע עמדה בחובתה זו, בעצם העובדה שלא נעלה את הדלת בפני דור אלון, אלא הסכימה עקרונית לידון בשינויים בתנאי החוזה, ואף הסכימה בפועל לשינוי משמעותי בסוגיית חלוקת הרווחים בין הצדדים.

...

בענין עיכוב הביצוע של החלטתי זו – על מנת לקבל עיכוב ביצוע יש להגיש בקשה לעיכוב ביצוע, ובקשה כאמור ניתן להגיש רק אחרי מתן ההחלטה, או מיד לאחר שימועה (תקנה 467(א) לתקסד"א).

בכל מקרה, נראה לי לכאורה כי אין צורך במקרה זה בעיכוב ביצוע של מספר ימים עד לפניה לבית המשפט העליון (כבקשת ב"כ דור אלון), שכן, בימים אחדים לא יקרה דבר.

אף על פי כן, ולשם הזהירות, אני נעתר חלקית לבקשה לעיכוב ביצוע (שהעלה ב"כ דור אלון במסגרת סיכומיו), באופן זה שנאסר על הזרע, עד יום 10.9.17 בלבד, להתקשר בהסכם עם צדדים שלישיים בנוגע למקרקעין.

המשיבה סיימה את מכתבה כך: "על מנת לשמר את ההסכם הקיים בינינו תוך התאמתו לשינוי המהותי במרווח השיווק, אין מנוס מהתאמה מיידית של שכר הדירה המשולם לכם. אנו מבקשים להפגש עמכם בדחיפות כדי לידון בהתאמות הנדרשות". ביום 13.9.2011 שלח בא-כוח המבקשת מכתב תשובה, בו הבהיר כי הקטנת מרווח השיווק אינה מקנה בנסיבות העניין למשיבה "כל זכות, עילה או בסיס חוקי להתאמה של דמי השכירות שעל דלק לשלם למרשתי על פי הסכם השכירות", ודרש מהמשיבה להמשיך ולקיים את כל התחייבויותיה על פי הסכם השכירות, לרבות תשלום דמי שכירות מלאים.

ביום 14.11.2011 היתקבל בידי המבקשת מכתב נוסף מהמשיבה בו הודיעה כי היא נאלצת "בלית ברירה, להתאים את שכר הדירה המשולם לכם עבור התחנה. כדי לחלוק איתכם בנטל בצורה מאוזנת, אנו מבקשים לבצע חישוב אריתמטי של שינוי שכר הדירה, באותו יחס בדיוק שבו השתנה מרווח השיווק". המשיבה הציגה במכתב זה "נוסחה להתאמת דמי השכירות" וציינה כי בהתאם ל"נוסחה" זו יופחתו החל מחודש נובמבר 2011 דמי השכירות המשולמים למבקשת בסך של 17,569 ש"ח (לא כולל מע"מ).

הודגש כי דמי השכירות המלאים עמדו במועד הגשת התביעה על סך של 103,074 ש"ח וכי לאחר "ההתאמה" שביצעה המשיבה שולמו 82,630 ש"ח, ולפיכך נקבע כי לא הוכח האם אכן רמת החיים של בעלי המניות תפגע כתוצאה מהפחתה של 20,404 ש"ח מדמי השכירות החודשיים והאם הפחתה זו תיגרום להם נזק משמעותי.

...

בנסיבות אלה סבורני כי יש להיזהר מליתן משקל יתר לטענה – הנטענת במסגרת מאזן הנוחות – כי כאשר מדובר בחוזה מסחרי, הנזק תמיד ניתן לפיצוי כספי ולכן אין הצדקה למתן סעד זמני.

בנוסף, סבורני כי יש להיזהר מליתן משקל יתר לטענה כי אין להעניק, ככלל, סעד זמני המתלכד עם הסעד הסופי [ובלאו הכי כוחו של "כלל" זה פוחת מקום בו מתרשם בית המשפט כי סיכויי התביעה טובים וכי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש.

אשר על כן, דין הבקשה להידחות.

העובדות התובעת, דור אלון אנרגיה בישראל (1988) בע"מ (להלן:"דור אלון"), היא חברה ציבורית העוסקת בשיווק מוצרי דלק לתחנות ברחבי הארץ ובניהול רשת ארצית של תחנות תידלוק.

ההנחה תהיה צמודה לשינוי במרווח השיווק כאשר הבסיס הנו מרווח השיווק הידוע במועד חתימת הצדדים על זכרון דברים זה. "מחיר המכירה הסופי לצרכן" – מחיר המכירה הסופי לצרכן לפי מחירון דור המקובל במרבית תחנות דור בישראל, לרבות מחיר ההובלה, ולרבות כל מס, אגרה, בלו ותשלומי חובה מכל מין וסוג שהם.

על מנת לחשב את סכום ההנחה לכל אלף ליטר דלק לו זכאית נאטור בכל נקודת זמן נתונה, בהיתחשב בזה שמרווח השיווק משתנה פעמיים בשנה, כאמור לעיל, הציע המומחה מטעם נאטור (להלן:"רו"ח שוהם") לחלק את מרווח השיווק שנקבע על ידי משרד האנרגיה לכל נקודת זמן, במרווח השיווק הבסיסי (426.94 ₪) ואת התוצאה להכפיל בסכום ההנחה הקבוע, 270 ₪ (לכל 1,000 ליטר).

ברע"א  3961/10, המוסד לביטוח לאומי נ' סהר חברה לתביעות בע"מ מגדל חברה לביטוח בע"מ  מיום 26.02.2012, קבע השופט רבלין, כי תיקון הסעיף מבסס את הגישה הפרשנית לפיה יש להיתחקות אחר התכלית הסובייקטיבית של הצדדים באמצעות לשון החוזה ונסיבותיו, תוך הדגשת מקומה המשמעותי של לשון החוזה בתהליך הפרשנות.

...

אינני מקבל את טענת נאטור לפיה חוב זה, שמקורו בשנת 1996 התיישן שכן ההסכם הוארך על ידי הצדדים בשנת 2002 ונקבע בו, בסעיף 1.2, כי הוראה אשר לא שונתה מפורשות בתוספת להסכם, תישאר בתוקפה ותחייב את הצדדים למשך כל תקופת ההסכם המוארכת.

אשר על כן אני קובע כי על נאטור לפרוע את יתרת ההלוואה העומדת על סך 208,653.75 ₪, נכון ליום 29.8.2010, בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ממחצית התקופה ועד לתשלום המלא בפועל.

משכך פעלה אין אלא לדחות תביעתה לסכום זה. סוף דבר: לאור הוכחת נזקיה הישירים של נאטור, תשלם דור אלון לנאטור את הסכומים כדלקמן: בגין גביית היתר עבור בנזין וסולר בין השנים 1996-2001 כולל, תשלם דור אלון סכום של 873,390 ₪, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מאמצע התקופה ועד התשלום המלא בפועל.