טענת שיהוי בהגשת התביעה השטרית

ברע"א 1450/20 פרופ' טוביה פרילינג נ' ניר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ (19.4.20209) נקבע: "שהוי בהגשת בקשה למתן סעד זמני אף עשוי לשמש טעם מספק לדחיית הבקשה. בשונה מבירור טענת שהוי בהגשת תביעה, בעת בירור טענת שהוי בהגשת בקשה לסעד זמני ניתן להסתפק בעצם קיומו של שהוי וזאת אף ללא דרישה לקיומו של יסוד נוסף, דוגמאת שינוי מצבו של המשיב לרעה בעקבות אותו שהוי (רע"א 9416/16 שעשוע נ' ב. יאיר חברה קבלנית לעבודות בניה 1988 בע"מ [פורסם בנבו] (17.1.2017); רע"א 8203/18 ברוקנר נ' שטרית [פורסם בנבו] (13.12.2018))." זהות בין הסעד הזמני לבין הסעד העקרי.

...

בהתאם להלכה הפסוקה, ככל שהסעד הזמני המבוקש זהה לסעד העיקרי, ייטה בית המשפט שלא להיעתר לבקשת הסעד הזמני, בפרט כך כשמדובר בצו המשנה את המצב הקיים (ראו ע"א 5728/16 רשת תיכוני טומשין בע"מ נ' רשת עמל1 בע"מ (10.8.2016); ע"א 5537/12 הוט מועדון צרכנות הסתדרות ההנדסאים והטכנאים בע"מ נ' ערוצי זהב ושות'‏ (29.8.2012)).

ברע"א 1499/20 מרקעי תקשורת בע"מ נ' בר (25.5.2020) נקבע: "הדברים מקבלים משנה תוקף בכל הנוגע לבקשה למתן צווי עשה המשנים מצב קיים, וזאת בשים לב לכלל לפיו בית המשפט יפסוק סעדים כאמור אך במקרים חריגים בהם ישנו חשש ממשי מפני תוצאה בלתי הפיכה אם לא יינתן הסעד המבוקש (רע"א 2881/15 קנפלר נ' אברהם, [פורסם בנבו] פסקה 9 (11.5.2015); רע"א 2047/16 חברת אולמי אחים סעיד אל - דהאהוד בע"מ נ' אולמות ומסעדות דאוד (2001) בע"מ, [פורסם בנבו] פסקה 12 (11.4.2016)). לא זה המקרה שבפנינו." גם במקרה דנן לא שוכנעתי, כי התערבות בית המשפט חיונית, בפרט כך, כאשר מדובר במצב נתון מזה כעשור.

סיכומו של דבר הבקשה לסעדים זמניים נדחית.

כן הם טענו לשהוי בהגשת התביעה, שכן התובע טיפל במשך עשרות שנים באביו המנוח ולא הגיש תביעה אז. לטענת הנתבעים, לא מתקיימים התנאים למילוי אחר סעד זמני בבחינת סכויי התביעה, מאזן הנוחות, והשיקולים שביושר: הנתבעים טענו להעדר זיקה לקרקע, העידר עילת תביעה והיעדר יריבות.

הוא צירף את שטר המכר (חיג'ה) משנת 1953, לפיו סבו רכש את המקרקעין, ואת הסכם זיקת ההנאה משנת 1966, שנערך בין סבו וסב הנתבעים, ובו הוא מאפשר לנתבעים מעבר בדרך.

...

אני מורה על מתן צו כדלקמן: על הנתבעים לדאוג כי דרך הגישה נשוא התביעה תהיה נקייה ממיטלטלין, פחי אשפה, צמחיה וכל מחסום אחר אשר יש בו בכדי להקשות על מעבר רכב עד לבית התובע 1.

סוף דבר: הנתבעים יפעלו על פי הצו לעיל.

כן צויין במכתב ההתראה כי הנתבע הפר את החוזה בכך שלא החתים שני ערבים על שטר החוב ובכך שלא פינה את המושכר בתום תקופת השכירות.

כן נפסק בע"א 656/79 מוריס גרינפלד נ' נ' יעקב קירשן (פד"י ל"ו (2), 309) כדלקמן: "לא בקלות ישלול ביהמ"ש סעד מבעל דין בטענת שהוי, ביהמ"ש יבחן התקיימותם של תנאים מסוימים הקשורים בנסיבותיו המיוחדות של המקרה לפני שימצא יסוד לדחות תביעה מחמת שהוי". עוד נפסק ברע"א 9788/08 מדינת ישראל הועדה לאנרגיה אטומית נ' עיזבון המנוח אלקסלסי ז"ל (פורסם ב"נבו", פסקה 97 לפסק דינו של כב' השופט עמית), כי איחור בהגשת התביעה כלשעצמו אינו מעיד כי התובע זנח זכות העומדת לו. והנפקות העיקרית של טענת השהוי היא בהחלת דוקטרינת הנזק הראייתי שניגרם לנתבע.

...

גם לגופו של עניין, לא ניתן לקבל את הטענה, באשר בסופו של דבר, לא התגבשה הסכמה בין שני הצדדים וממילא אין כיום כל חוזה בתוקף.

תוצאה על בסיס כתב התביעה והאמור בפרוטוקול הדיון, וכעולה מן המקובץ, אני מקבל את התביעה, ומורה כדלקמן: ניתן פסק דין לפינוי המושכר.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט כדלקמן: החזר אגרת בית המשפט בסך של 654 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 6,276 ₪ (5,354 ₪ בצירוף מע"מ, בהתאם לכללי לשכת עורכי הדין (התעריף המינימלי המומלץ) התש"ס-2000).

טענות הנתבע בכתב ההגנה הנתבע טען לשהוי בהגשת התביעה מאחר שהוגשה באיחור של שנה ו-3 חודשים.

כאמור להלן : "להסרת ספק נבהיר כי "עמידה ממושכת, שכלל אינה סטאטית" – כבר הוכרה בפסיקתו של בית דין זה כמקימה תשתית עובדתית מספקת לצורך עילת המקרוטראומה בהתייחס לדליות ברגליים (עב"ל 28951-10-11 יהודה שטרית – המוסד לביטוח לאומי, מיום 27.5.13; עב"ל 25106-09-11 ננה טורי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 2.7.12).

...

הכרעה לאחר ששמענו את עדותו של התובע, עיינו במסמכים שהוגשו ובחנו את טענות הצדדים, באנו לכלל מסקנה כי דין התביעה, להידחות.

סוף דבר התובע לא הניח תשתית עובדתית על פי תורת המיקרוטראומה באשר לעמידה ממושכת שאינה סטטית, סוגי התיקונים שאותם ביצע ולא הביא עדויות נוספות כדי לתמוך בגרסתו.

התביעה נדחית.

דיון והכרעה הנתבעים 1,2 טענו לשהוי בהגשת התביעה, אף שהתביעה לא היתיישנה.

היתה דאגה שאם יועבר הכסף, לא ילך לעיקול ולכן הוסכם שהכסף יושב אצלה בשיק בנאמנות ויועבר לביטול העיקול, בשביל שיוכלו לרשום את העסקה בטבו כמה ימים אחרי זה. "באותו יום לא ניפתח חשבון נאמנות כי באותו יום עבר התשלום ... אם אני זוכרת נכון יש אישור תשלום מסוים מבנק לאומי". שולם משהו באותו יום וקיבלו אישור תשלום ועם אישור התשלום ושטרי המכר החדשים זכרה עו"ד נסאר שהלכה לטאבו והגישה את המסמכים לרישום והעבירה את כל הדברים לעורך הדין שהחליף אותה.

...

על כן, אני מורה לרשום בלשכת רישום המקרקעין הערת אזהרה על החלקים שנותרו בבעלות רמזי אבו חמד, שהם 1762/27253 חלקים בחלקה 9 בגוש 10264 לטובת התובע סוהיל כראם ת"ז 05255607.

במקביל, אני מורה להמציא לרשות המסים את העתק פסק הדין, על מנת שיקבעו את שווי המקרקעין לצורך גביית המסים המתאימים.

התובע ישלם לנתבע 3 הוצאות משפט בהתחשב בשווי המקרקעין, בעבודה שנדרשה ובתעריף המינימלי של לשכת עורכי הדין, בסך 35,100 ₪.