טענת רשלנות ביטוח לאומי במשלוח הודעה על השלמת מסמכים

עוד טוען הנתבע בהקשר זה כי התובע לא השלים את הייצוג בפני הועדה הרפואית, וכי הנתבע בעצמו, בפועל אישתו של הנתבע, המציאה את המסמכים הנוספים שנדרשו על ידי הועדה והשיגה את הפטור.

בנוסף טוען הנתבע כי בשל היתנהלותו הרשלנית של התובע והעיכובים הממושכים בבצוע העבודה שהתחייב בה, נגרמו לנתבע הוצאות כדלקמן: 18,000 ₪ דמי שכירות שנאלץ הנתבע לשלם משך 4 חודשים וכן כאמור לעיל סך של 14,000 ₪ אשר שילם לעו"ד אסרף עבור הטיפול בבית המשפט לעינייני מישפחה.

ההודעה על ביטול העסקתו שנשלחה על ידי הנתבע והנחזית להיות מיום 25.7.2017, היא בפועל מיום 30.7.2017 וזאת כעולה מאישור הפקס על גבי המשלוח.

מן העדויות והתצהירים עולה כי המסמכים הרפואיים, הנדרשים לצורך הגשת הבקשה במוסד לביטוח לאומי, הועברו על ידי הנתבעים למשרדו של התובע מספר ימים לאחר מכן (ראה סעיף 8 לתצהיר עדות ראשית נתבע והמסמכים שצורפו).

בכל הנוגע לדיון בועדה, ראה עדותה של הגברת שרון פלקון, אמה של הקטינה, המעידה כי ביום 12.7.2017 התייצבה לועדה במוסד לביטוח לאומי יחד עם הקטינה ויחד עם עוה"ד אלי צ'ריסקי ממשרד התובע (בעמוד 13 לפרוטוקול שורות 3-7): "ת. לא. גם בועדה שהייתי נוכחת עם עו"ד צ'ריסקי ושניסיתי ליצור איתו קשר פיזי, גם שם לא הייתי בקשר איתו. הקשר היחיד שהיה לי במשרד, זה לא היה קשר. היה חשוב לי לקבל איזו הנחיה. אני זו ששואלים אותה שאלות בסופו של דבר ואני זו שדברתי עם הועדה והוא לא דיבר בכלל. אם אני אמורה לדבר בועדה, אני מצפה ממי שמייצג אותי להנחות אותי. ביקשתי שיחה מקדימה שיכוונו אותי ולא קבלתי. התקשרתי וביקשנו במייל." כן ראה לעניין הדיון בועדה ביום 12.07.2017, עדותו של התובע (עמוד 8 שורות 27-32, עמוד 9, שורות 1-5): "שילמנו אגרה בסך של 650 ₪. שילמנו בשיק. אחרי זה הוגשה התביעה למס הכנסה כי זו ועדה של מס הכנסה והם מעבירים אותה לביטוח הלאומי. יש חותמת נתקבל ביום 23.5.2017. תאריך המכתב הוא מיום 1.5.2017. נקבעה ועדה רפואית ליום 12.7.2017 שבו הגעתי ביחד עם הנתבע ובתו לועדה הרפואית ושם ייצגתי אותם. הם אף יצאו לאחר הועדה הרפואית ואני נשארתי עם הרופאה להסביר במה דברים אמורים. בגיל 18 מקבלים 50% נכות בגין אוטיזם ולכן זה מאוד מפתיע שיש 100%. לאחר מכן הועדה עצרה את הדיון וביקשה מבחן ADOS והועדה ביקשה לקבל את האיבחון ולסכם ללא נוכחות. הנתבע פנה לעשות את הבדיקה הזו כנראה כמה ימים לאחר מכן. ביום 22.7.2017 הוא שולח לנו מייל שהוא מכניס את זה לביטוח הלאומי. המל"ל היתייחס לזה תוך יום יומיים וביום 30.7.2017 נשלחה הודעה על החלטה של הועדה הרפואית. נשלח מכתב מעו"ד פאדי שופני ממשרדי שולח מכתב בשמי לביטוח הלאומי". מספר דקות לאחר מכן, בהמשך החקירה, נישאל התובע והשיב כדלקמן (עמוד 9, שורות 11-17): "ש. אתה זוכר שהיית שם כי אמרת קודם שהיית שם ואתה נשארת לדבר עם הרופא?

...

לעניין אי הבאת עד, ראה ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ"ד מה(4) 651: "אי-הבאתו של עד רלוואנטי מעוררת, מדרך הטבע, את החשד, כי יש דברים בגו וכי בעל הדין, שנמנע מהבאתו, חושש מעדותו ומחשיפתו לחקירה שכנגד" "סבורני, כי אמת המידה להחלת ההנחה האמורה היא הציפייה ההגיונית והמתבקשת, בנסיבותיו של המקרה, כי בעל הדין אכן ישמיע את העד המסוים, שלא הובא על-ידיו לעדות, לשם גילוי האמת וחקר העובדות, כפי שאותו בעל-דין טוען להן". בהמשך, עברה הקטינה מבחן כדרישת הוועדה (דו"ח הפסיכולוגית צורף לתצהיר עדות ראשית).

אינני מקבל גרסתו של הנתבע בכל הנוגע למועד הנטען על ידו לשליחת המכתב.

בנסיבות העניין ובשים לב לכל האמור לעיל, אני קובע כי הנתבע ישלם לתובע תוך 45 יום מהיום, סך כולל של 21,500 ₪ (כולל מע"מ).

על רק זה הוגשה התביעה לסעד סטאטוטורי על סך של 200,000 ₪, פיצוי בגין הפרת זכות היוצרים הנטענת ורשלנות מצד הנתבע.

להשלמת התמונה ייאמר כי התובע 1 משמש כבעלים ומפעיל של אתר האנטרנט MYPI, שמטרתו לספק ייעוץ מקצועי ושירותים לגולשים ולמתעניינים בתחום החקירות הפרטיות.

בקשות לסילוק ההודעות על הסף, אותן הגיש עו"ד גרשוני התקבלו, וההודעות לצד ג' נמחקו בהחלטת מותב קודם - כב' השופטת פינצ'וק מיום 12/05/12.

אף הוצגו צלומי מסך המוכיחים כי לפני שנודע לנתבע על הטענות כנגדו ובטרם נשלחה אליו פניית התובעים – המאמר אשר הופיע באתר המכללה עסק בכלל ב – "פדיון ימי מחלה המשולמים עקב ניתוח יחסי עובד ומעביד פטורים מדמי ביטוח לאומי". חוות דעת המומחה – ניר אדר לא נסתרה.

עם זאת – אין להיתעלם מהעובדה שאופן העברת המסמך מנעה מעקב אחר מועד משלוח המסמכים; אין גם להיתעלם מכך שברגיל סביר היה להניח ששני עורכי דין יתקשרו ביניהם בהעברת מיסמך קיים באמצעות מכשיר פקס ודוא"ל ולא בדרך בה נהגו.

...

במסגרת ת"א 44524-11-11 - אני מחייב את הנתבע בתשלום לתובע יניר לוין כדלקמן - הסך של 20,000 ₪ וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

במסגרת ת"א 5327-12-11 - אני מחייב את הנתבע בתשלום לתובעים אתיקה השקעות בע"מ ואופיר ורדי, ביחד ולחוד כדלקמן: הסך של 20,000 ₪ וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

במסגרת ת"א 11695-02-13 - אני מחייב את הנתבע בתשלום לתובע יעקב בטש, כדלקמן: הסך של 20,000 ₪ וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 10,000 ₪.

על פי טופס "שינוי במורשי/מיופי כח בחשבון", בוצע צירוף האחות בשעה 11:49; ואילו בשעה 12:18 הונפק טופס "שאלון - הכר את הלקוח; היתרשמות כללית מהלקוח/ות". בטופס זה כתבה הפקידה מור: "פנחס [האב המנוח - ט.מ.] מנהל ח-ן בסניפנו 40 שנה, גימלאי מקבל קצבה מביטוח לאומי ומשכורת ממבטחים. כעת הצטרפה בתו אביבה בתור מיופת כח כי ניכנס לבית אבות, מודע לכך והוסבר לו כי כעת יכולה בתו לפעול בח-ן. הבין זאת וזיהה אותי גם בשמי." יצויין, כי בשעה 11:58 באותו היום בוצעה משיכה של 3,000 ₪ במזומן מחשבונו של האב המנוח.

להשלמת התמונה יצויין, כי במסגרת כתב ההגנה ביקש הבנק לדחות את התביעה על הסף בהיעדר סמכות עניינית, בטענה כי זו נתונה לבית המשפט לעינייני מישפחה; וכן ביקש לצרף את האחות כנתבעת נוספת.

במהלך הדיון הציג התובע סיכום אישפוז לפיו אושפז האב המנוח בבית החולים וולפסון מיום 23.7.2011 ושוחרר ממנו ביום 3.8.2011 בשעה 14:54, תוך שבמסמכי השיחרור צויין, כי האב עובר לאישפוז סיעודי.

בעקבות החלטה זו הגיש התובע כתב תביעה מתוקן בסדר דין מהיר, בו העמיד את סכום התביעה על 63,500 ₪, מתוכם סך של 40,000 ₪ - פיצוי בגין הפרת חובת הזהירות המוטלת על הבנק; 10,000 ₪ - פיצוי בגין התרשלות הבנק בניהול חשבונו של האב המנוח; וכן יתרת החשבון בבנק, משיכות שביצעה האחות וכן הוצאות שונות.

לעניין השיקולים אותם ישקול בית המשפט באשר למתן רשות למשלוח הודעת צד ג', נאמר בספרם של מנחם (מריו) קליין ואביעד איגרא, סדר דין מהיר בבית משפט השלום [2016] בעמ' 73, על יסוד דברי ההסבר לתקנות (נספח ב' לספרם): "בית המשפט בבואו להכריע האם ליתן רשות בבקשה להודעת צד שלישי בסדר דין מהיר חייב לשקול האם שליחת ההודעה תועיל להגעה לחקר האמת, או תביא לסירבול מיותר לשל ההליך." לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון להעתר לבקשה.

...

יצויין, כי לכתב התביעה צורפה תעודת רופא מיום 10.8.2011, בה כתבה ד"ר סופיה טיטורנקו, לאחר שבדקה את האב בבית האבות נוף חן, כי הוא - "סיעודי ודמנטי. מרותק לכ"ג/מיטה, זקוק לעזרה מלאה. דייר אינו מסוגל לדאוג לענייניו ולטפל בהם וזקוק לאפוטרופוס." בסיום הדיון, ולאחר ששמעתי את טענות הצדדים, נעתרתי לבקשת הבנק שהוגשה קודם למועד הדיון (וניתנה לה גם תשובת התובע), והוריתי על העברת התיק לבית משפט השלום: זאת משום שסברתי, כי ההליך אינו מתאים להמשך דיון במסגרת בית המשפט לתביעות קטנות, בשל הסוגיות המתוארות במסגרתו והטעונות עדויות וחקירות נגדיות מעמיקות של הגורמים המעורבים בדבר, וכן משום שהוא כרוך בתיארוך מסמכים רפואיים ומסמכי הבנק.

לעניין השיקולים אותם ישקול בית המשפט באשר למתן רשות למשלוח הודעת צד ג', נאמר בספרם של מנחם (מריו) קליין ואביעד איגרא, סדר דין מהיר בבית משפט השלום [2016] בעמ' 73, על יסוד דברי ההסבר לתקנות (נספח ב' לספרם): "בית המשפט בבואו להכריע האם ליתן רשות בבקשה להודעת צד שלישי בסדר דין מהיר חייב לשקול האם שליחת ההודעה תועיל להגעה לחקר האמת, או תביא לסרבול מיותר לשל ההליך." לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, מצאתי לנכון להיעתר לבקשה.

כמו כן, לאחר השלב בו מוגשת הבקשה, כאשר טרם התקיימה ישיבה מקדמית, לא יהיה בהיעתרות לבקשה כדי לדחות את מועדה או לגרום לנזק או עיכוב כלשהם בבירור התובענה, וגם מטעם זה ראוי להיעתר לבקשה.

באשר לנסיבות הסתבכותה הכלכלית, הצהירה החייבת, בבקשה ובתצהיר שצורף לה, כי הסתבכותה הכלכלית החלה בשנת 1991 לערך, בעקבות ניתוח רשלני שעברה.

היא הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כנכה ונקבעה לה נכות כללית יציבה בשיעור 80%.

ביום 30.6.2015 הגיש הנאמן בקשה למתן הוראות, בגדרה עתר הוא לבית המשפט, כי יסמיכו לבצוע כל הפעולות הדרושות להשלמת רישום הזכויות בדירה, בחלקים שוים, על שם החייבת (החלק 1/2) ובנותיה – המערערת ונועה (החלק 1/2) ולהגשת תביעה לפירוק השתוף בדירה לבית המשפט לעינייני מישפחה המוסמך, לצורך מימוש זכויות החייבת בדירה (להלן: "הבקשה למימוש").

בו ביום, שלח הנאמן לחייבת הודעה בדואר אלקטרוני (מייל), בה נדרשה החייבת להמציא לנאמן את הכתובת האלקטרונית של המערערת או מספר פקסימיליה לצורך משלוח הודעות למערערת, ולחילופין שהיא תודיע למערערת, כי עליה להגיש תביעת חוב כדין בדרך מקוונת באתר הכנ"ר (להלן: "ההודעה").

אין להכביר מלים, כי דפי חשבון הבנק, צוואת המנוח, צו קיום הצוואה, ייפוי הכוח שנתן המנוח לחייבת, אישור הבנק המלווה בדבר פרעון יתרת ההלוואה, אישור המוכרים של הדירה בדבר תשלום יתרת התמורה וכיוצא באלה הם מסמכים מהותיים ויכולים היו לתרום עד למאוד לחשיפת האמת ועשיית הצדק.

...

דין הערעור להידחות.

התוצאה התוצאה היא, אפוא, כי דין הערעור להידחות, וכך אני מורה.

המערערת תשלם למשיבים הוצאות משפט בסך 10,000 ₪, סכום שיחולק ביניהם כדלקמן: משיב 2- 20%; משיב 3- 80%.

התובע הגיש סיכומי תשובה בהם הבהיר כי מכתב הדחיה הועבר לב"כ התובע רק בסמוך להגשת תביעה זו, כי הנתבע התרשל ולא ענה לפניות ב"כ התובע ולא העביר את ההחלטה שדחתה את התביעה לדמי פגיעה, וכי אי אפשר לפגוע בתובע בשל מחדלים אלו.

תקנה 8 לתקנות הגשת תביעה לגימלה קובעת – (א) ראה פקיד התביעות שהתביעה אינה כוללת את כל הפרטים שנדרשו בטופס התביעה, שלא צוין בתביעה מספר חשבון הבנק לתשלום הגימלה, שלא צורפו לתביעה מסמכים הדרושים לבירור הזכות לגימלה או לקביעת שיעורה, או שנתגלו אי- התאמות בין המסמכים והנתונים שהגיש התובע לבין הנתונים שבמאגר המידע שברשותו של המוסד - יודיע על כך המוסד לתובע ויבקשו להשלים את החסר בתוך 21 ימים מיום מתן ההודעה; לא השלים התובע את החסר בתוך המועד האמור, תישלח לו בתום התקופה האמורה, הודעה נוספת שעליו להשלים את החסר בתוך 15 ימים נוספים (להלן - מועד אחרון להשלמת פרטים).

בדיון המוקדם, הבהיר ב"כ התובע כי – "בטופס התביעה שהתובע הגיש למוסד, התובע מסר את הכתובת: שפרעם, ת"ד 155." (עמ' 1 לפ', ש' 24) "ככלל, דבר דואר שנשלח לפי פרטי מען תקינים, מגיע לנמען תוך פרק זמן סביר, .......ויודגש – החזקה האמורה היא חזקה עובדתית הנתנת לסתירה. כך, למשל, ייתכן שיוכח כי באיזור שבו מתגורר המבוטח היה – ככלל, או בפרק זמן מסוים רלוואנטי, קושי בחלוקת הדואר. זאת ועוד, חזקה עובדתית זו אינה עומדת לבדה ויש לשקול אותה יחד עם כלל הראיות והנסיבות, תוך היתחשבות בכך כי עסקינן בהוכחת יסוד שלילי (על התובע להוכיח שהודעת המוסד לא הגיעה אליו), שמעצם טיבו קשה יותר להוכחה ועל כן, על מנת להוכיחו, נידרשת כמות ראיות קטנה יותר". [footnoteRef:3] [3: עב"ל (ארצי ) 41882-03-14 הרצל צרור - המוסד לביטוח לאומי (18.05.2015)‏‏] במקרה דנן, גם אם לאור ההבהרה בדיון כי המספר 155 מתייחס לתיבת דואר, וקיים ספק האם פרטי מען התובע נרשמו במכתבי הנתבע באופן תקין, היה על התובע להוכיח 'פגם' זה. התובע לא צירף שום מיסמך רישמי המפרט את כתובתו.

משכך, השלמת המסמכים במועד המאוחר לתום 12 חודשים ממועד משלוח מכתב הדחיה ביום 10.3.2017 מקימה שהוי לגבי מועד הגשת התביעה הראשונה.

...

משכך, אני סבורה כי התובע קיבל את המכתב טרם פנייתו לייצוג משפטי.

לא עלה בידי התובע להפריך את חזקת תקינות המנהל וחזקת המצאה על ידי דואר לפי סעיף 57ג לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל"א-1971, אשר על כן אני קובעת כי מכתבי הנתבע אכן נשלחו במועד ונתקבלו אצל התובע סמוך למועד שליחתם.

[6: ראו סעיף 4 לכתב התביעה] אשר על כן, אין מנוס מדחיית התביעה, בכפוף להסכמת הנתבע לבחון מחדש את התביעה לגופה, תוך שמירת זכותו להחליט על שיהוי בתשלום הגמלאות בכפוף להוראות הדין.