מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טענת קריסת עסק עקב אי תשלום לקוחות

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

עוד דרשה המנהלת המיוחדת הבהרות באמסכתאות למהות ההכנסות מנתוני המל"ל בשנת 2014 וככל שמדובר בהכנסה מהעסק, הבהרות באסמכתאות לשאלה כיצד הנתונים מתיישבים עם הטענה לקריסת העסק בהיעדר כסוי להתחייבויות.
בנוסף לאמור, המנהלת המיחדת ביקשה להורות על הגדלת צו התשלומים לסך של 5,000 ₪ לחודש וזאת נימקה בנימוקים הבאים: אי מיצוי כושר הישתכרותה של החייבת עד תום, החשד לניהול העסק ע"ש בעלה בו הוא מדווח כשכיר, אי תשלום דמי שכירות בפועל בסך של 4,000 ₪ להורי בעלה של החייבת, זכויותיה של החייבת בפועל בדירת המגורים, הוצאות מופרזות ואי דיווח על הכנסות ילדיה הבגירים הסמוכים על שולחנה.
ב"כ הנושה טען לסיכום כי צריך לקחת בחשבון את העובדה כי לגבי העסק שנוהל תחילה ע"ש הבעל ואשר הרווחים ממנו הגיעו למיליוני שקלים בחודש, ואשר כפי שנטען על ידי החייבת קרס ונמכר בשנת 2017 לצד שלישי, לא הוצגו הבהרות או נתונים אודות מה שנעשה במלאי של העסק, האם הונפקו חשבוניות ולאן נעלמו החובות של הלקוחות שנמכרה להם הסחורה וכיוב'.
...
דיון והכרעה: לאחר שבחנתי את נתוני התיק ושמעתי את הצדדים, לרבות הנושים שהתייצבו לדיון החלטתי לאשר את תכנית הפרעון המוסכמת שנמסרה לפרוטקול וזאת מהנימוקים שלהלן; עסקינן בבקשה מוסכמת, של החייבת ובעלי התפקיד, לאישור תכנית פרעון מוסכמת של הצדדים כפי שפורטה בפרוטוקול.
יחד עם זאת החשדות שהעלתה המנהלת המיוחדת בעניין הכנסות לא מדווחות של בעלה של החייבת נותרו בשלב זה בגדר חשדות בלבד ולא הוצגה, על ידי המנהלת המיוחדת או הנושים שהתנגדו למעשה לתכנית הפרעון בדיון, תשתית ראייתית מספקת להוכחת אותן חשדות, לרבות הוכחת גובה ההכנסות הלא מדווחות, כך שלטעמי תכנית הפרעון שהוצעה סבירה גם בהתחשב במצב דברים זה. בנוסף לאמור, אני סבור כי תכנית הפרעון שהוצעה בדיון אף מגלמת בתוכה נכונה את האפשרות או החשד הסביר כי לחייבת ולבעלה אכן ישנן "זכויות" לא רשומות בדירת המגורים הרשומה כאמור ע"ש הורי בעלה וזאת משני נימוקים המבססים חשד זה: האחד, הרשעת החייבת יחד עם בעלה והוריו, ביום 1.12.15 בהליך הפלילי בעבירות של בניה ושימוש ללא היתר לפי סעיפים 145 ו- 204(א)(ב) ו- 208 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (בנוסחו לפני תיקון 116 לחוק).
המנהלת המיוחדת סבורה כאמור כי בהעדר הוכחה לשימוש ביתרת תמורה בסך 1,000,000 ₪ ממכירת הנכס ברח' ים סוף ובשים לב לטענות בעלה של החייבת ואביו בהליך הפלילי לפיהן בניית בית המגורים בוצעה על ידי החייבת ובעלה ומקורות מימון הבניה עלומים, עולה חשד כי יתרת התמורה ממכירת הדירה ברח' ים סוף שימשה למימון בניית בית המגורים ומכאן המסקנה כי לחייבת זכויות בבית המגורים.
לאחר שעיינתי בתגובתה של החייבת לדו"ח המסכם ולמסמכים שצירפה בנספח ד' בהתייחס לעסקת המכר ולהוכחת השימוש שנעשה לטענתה בתמורה, אין בידי לקבל את טענת המנהלת המיוחדת ליתרת תמורה בסך כמיליון ₪ שלא הוכח השימוש בה ואולם ניתן לבסס את החשד לזכויות בבית המגורים על הודאת החייבת עצמה בתגובתה לדו"ח המסכם ואשר לפיה ביתרת התמורה בסך כ- 200,000 ₪ (שנטען כי נותרה בידי החייבת ובעלה לאחר קיזוז וסגירת החובות) נעשה שימוש לצורך השלמת או הכשרת בית המגורים למגורים, לרבות חיבור לחשמל ומים, עבודות צבע, ריהוט, השלמת מקלחות והבת מבנה החניה לקליניקה עבור עסק החייבת .

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום חיפה נפסק כדקלמן:

עניינה של התביעה דנן בהפרה נטענת של חובות שחב מוסד בנקאי כלפי לקוחותיו, הם המבקשים, אשר ניהלו שני חשבונות בבנק דיסקונט משנת 2009, אחד מהם עסקי (בתחום השיש) והשני פרטי.
במקרה שלפנינו, עסקינן בתביעה המוגשת על ידי בני זוג, בשנות ה-50 לחייהם, אשר על פי הנטען והמוצהר, המבקשת 2 היא עקרת בית בעוד שהמבקש 1 ניהל עסק בתחום השיש, עד לקריסתו הנטענת של העסק בעקבות מעשים ועוולות המיוחסים למשיבים ע"י המבקשים.
על פי ההלכה הפסוקה, בית המשפט שדן בבקשה לפטור מתשלום אגרה מוסמך לקבוע כי האגרה תשולם אם וכאשר התביעה תיתקבל, בנסיבות שבהן ניתן היה לפטור את התובע באופן מלא מתשלום אגרה (ראו: רע"א 3106/16 עו"ד יעקב כהן המפרק הקודם לקרלין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפרוק) נ' עו"ד איתן ארז מפרק קלרין טבריה חברה לבניין בע"מ (בפרוק) (ניתן ביום 30.11.2017); בשג"ץ 4249/19 שי וקנין נ' לישכת העיתונות הממשלתית (ניתן ביום 27.06.2019)).
...
משלא שוכנעתי כי התקיים התנאי הראשון, אין זה המקום להורות על דחיית תשלום האגרה לסוף ההליך.
על יסוד כל המקובץ לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה.
המבקשים ישלמו את האגרה תוך 30 יום מהיום, שאם לא כן תירשם התביעה למחיקה ללא כל התראה או הודעה נוספת.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

המבקשים 1-2 הנם בני זוג המפעילים תחת עוסק מורשה עסק בשם "ניניו שיווק", והיו לקוחה של המשיבה עד לחודש מרץ 2020.
במסגרת הבקשה הצהירה המבקשת על המצב הכלכלי של העסק והקושי בהפעלתו וכן כי במידה וייפסק כי עליה לשלם יקרוס העסק בשל אי תזרים שניתן לקבל.
...
לאחר שלא הוצגו טענות לקיזוז וכישלון תמורה על פי דיני הראיות, נדחית הטענה בנוגע להיקף הסכום שבשטר.
לסיכום: בקשת הרשות להתגונן מתקבלת, בחלקה, כמפורט בהתאם לתנאים הבאים: דין בקשת הרשות להתגונן להידחות כמעט במלואה כנגד המבקש 3, למעט סכום של 4,000 ₪, לגביהם ניתנת רשות להתגונן.
המשיבה תשלם את הפרשי האגרה, לאחר שהמבקש יפקיד את סכומי הערובה בקופת בית המשפט.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום אשקלון נפסק כדקלמן:

לפני תביעה ע"ס 4,584 ₪ בגין אי תשלום חלק מחשבונית מס' 9462, כאשר סך החשבונית עומד על 12,608 ₪ והנתבעת שילמה בגינה סך של 8,255.60 ₪.
המדובר בסתירה היורדת לשורשו של עניין, שכן הטענה המרכזית היא להכרח בהחלפת המצמד, תוך ניסיון לביסוסה על הקשר האמור לתקלה במשאבה, טענה אשר קרסה כאמור.
אין מחלוקת כי ביום ראשון שלאחר מכן חל חג שבועות ולפיכך הן עדותו של מוחמד כי המשאית היתה מוכנה לשיחרור מהמוסך כבר ביום ראשון, מועד בו ראה יעקב את החלפים, והן עדות יעקב כי הגיע למוסך ביום ראשון להמשך טפול, אינן אפשריות, ולא מן הנמנע הוא כי בנקודה זו נתפסו השניים לכלל טעות בשל חלוף הזמן, והרבה יותר מסתבר כי התכוונו ליום חול ולא ליום שהוא שבת או חג, בהם ככלל לא עובדים עסקים ואין פעילות עסקית, וודאי כזו שאחד הצדדים לה הוא מי שחוגג את אותו חג לפי דתו.
כאן המקום להפנות להוראות סעיף 132 לחוק רשוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, תשע"ו-2016, בדבר חובת מתן הצעת מחיר ללקוח ע"י המוסך, בטרם תחילת ביצוע העבודות, שתכלול בין היתר את הפעולות לבצוע ואת החלפים להחלפה, כאשר הראציונאל הוא יידוע הלקוח בדבר הטיפול הנידרש ומניעת מחלוקות לאחר שהלקוח נחשף להצעת המחיר ומאשר אותה, לרבות מחלוקות מהסוג הנידון.
...
לאחר ששקלתי בטענות הצדדים, ומתוך נטלי ההוכחה המחייבים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות, כפי שיובהר להלן.
באשר לטענות בנוגע לזמנים, לא שוכנעתי כי המדובר בעניין שיש בו כדי לתרום להכרעה במחלוקת כפי שיובהר להלן.
לאור כל האמור, התביעה נדחית.
התובעת תשלם הוצאות הנתבעת בסך כולל של 1,800 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בהמחוזי מרכז נפסק כדקלמן:

כנקבע לעיל, ההפסדים ואובדן הרווחים בבית העסק, שלטענת התובעים הולידו את הצורך לפצל ולשפץ בשנית את החנות, לא נבעו מאי תשלום התגמולים במועדם אלא מהארוע הפלילי והפרסומים על אודותיו, אשר גרמו ללקוחות להמנע מלהכנס לחנות ומספקים לשנות את תנאי האשראי שניתנו ולדרוש קבלת כספם במזומן.
אשר על כן, לא הוכיחה קיומה של אחריות בגין נזק זה. גם ככל שהדברים נוגעים לסוגיית קריסת העסק, לא הוכח קיומו של קשר סיבתי בין נזק זה לבין אי תשלום תגמולי הביטוח.
מהטעמים האלה דחיתי את טענות התובעים בעיניין זה, מבלי להמעיט כמובן בסבל ובתחושות הקשות שליוו אותם במהלך תקופה זו. בסיכומו של דבר, תביעת התובעים מתקבלת בחלקה, ואני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים שכדלקמן: פיצוי בגין אי תשלום תגמולי ביטוח עבור נזק למלאי, תכולה ומבנה – הנתבעת תשלם לתובעים סך של 893,337 ₪ בתוספת הפרישי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2010.
...
מהטעמים האלה דחיתי את טענות התובעים בעניין זה, מבלי להמעיט כמובן בסבל ובתחושות הקשות שליוו אותם במהלך תקופה זו. בסיכומו של דבר, תביעת התובעים מתקבלת בחלקה, ואני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים את הסכומים שכדלקמן: פיצוי בגין אי תשלום תגמולי ביטוח עבור נזק למלאי, תכולה ומבנה – הנתבעת תשלם לתובעים סך של 893,337 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2010.
פיצוי בגין אובדן הכנסות בבית העסק - הנתבעת תשלם לתובעים סך של 26,591 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 9.12.2010.
פיצוי בגין עלויות מימון אשראי - הנתבעת תשלם לתובעים סך של 230,00 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו