עמד על כך פרופ' גרוס בספרו, בציינו כי:
"הפסיקה נוהגת להתייחס למצבים של קפוח בעלי מניות כקיפוח בעלי מניות מיעוט על ידי בעלי שליטה בתאגיד, אך לשון החוק אינה מגבילה למצבים של קפוח בעל מניות מיעוט על ידי בעלי השליטה. טענת הקפוח עשויה להיטען בידי כל בעל מניות ובגין כל קפוח שארע במסגרת פעילות החברה; בין אם ארע על ידי בעל שליטה, בין אם על ידי בעל מניות מיעוט (למשל בעל מניות סחטן) ובין בידי גורם אחר בחברה, דוגמאת נושא משרה בה. ניתן בהחלט לאפשר שימוש בעילה זו אף בידי בעלי מניות הרוב בחברה, בטענותיהם, למשל, כנגד הדירקטוריון, כנגד נושאי משרה אחרים, ואף כנגד בעלי מניות מיעוט באותם מקרים שהחוק מקנה להם זכות הכרעה" יוסף גרוס חוק החברות 369 (מהדורה חמישית מורחבת 2016).
בעניינינו, שוכנעתי כי לאחר כל כברת הדרך שנעשתה כי הסעד של קפוח המיעוט ובמסגרתו מכירה כפויה הוא הסעד המתאים ביותר:
"[..] אולם, סעיף 191 לחוק החברות אינו עוסק רק בקפוח המיעוט, אלא, עניינו בקפוח באופן כללי. כך, לשון החוק קובעת כי: "היתנהל ענין מענייניה של חברה בדרך שיש בה משום קפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו רשאי בית המשפט, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקפוח או מניעתו" (ההדגשה הוספה – ד' ב' א') (ראו גם: ע"א 6887/03 רזניק נ' ניר שיתופי אגודה ארצית שיתופית להתיישבות [פורסם בנבו] (20.7.2010)).
כמו כן, כב' השופט דנציגר ציין, בפרשת אדלר, כי בעת שבית המשפט קובע את הסעד המתאים, קרי את אופן ביצוע ההפרדות, יעמוד לנגד עיניו שדרך המלך היא רכישה כפויה של מניות המקופח בידי המקפח:
"הסעד האפשרי השני הנו סעד הרכישה הכפויה שבמסגרתו יחויב אחד הצדדים לרכוש את מניותיו של הצד השני בהתאם לשוויין. [...] זהו סעד שהנו בבחינת "דרך המלך" כאשר מדובר בסיטואציה ה"קלסית" של קפוח המיעוט, דהיינו, סיטואציה שבה ישנו מיעוט מובהק שקופח בידי רוב מובהק ובית המשפט הגיע למסקנה כי הסרת הקפוח תושג רק באמצעות הפרדה בין הניצים".
...
טענה נוספת שהאיש העלה למרות שפסק הדין לביצוע ההסכם חלוט וערעורו נדחה כי אין לאישה כל זכות לקבל סעדים כבעלת מניות ועל כן לא ניתן להורות על מתן סעד של רכישה כפוי על פי סעיף 191 לחוק החברות.
בענייננו אני סבורה כי מתקיימים כל התנאים לפסיקת תשלום לאישה גם מכוח עילת עשיית עושר ולא במשפט.
סיכום
אשר על כן על כן אני מורה כי האיש ירכוש את חלקה של האישה תמורת סך של 12,061,650 ₪ בצירוף הפרשי ריבית והצמדה מיום 1.1.2015 ועד למועד התשלום בפועל.
הוצאות ההליך – לאחר שבחנתי את היקפו של ההליך הנוכחי, מספר ההחלטות שניתנו, מספר הדיונים וההחלטות שניתנו וכן את התוצאה אליה הגעתי, האיש יישא בהוצאות האישה והוצאות הכונס בהליך זה בסך של 11,700 ₪ לכ"א מהם אשר ישולמו בתוך 30 יום, ולא – ישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין.
