טענת קיזוז בבקשת רשות להתגונן מפני תביעה

החלום האיטלקי ושברו: לפני בקשת הנתבעים למחיקת כותרת התביעה אשר הוגשה בסדר דין מקוצר על סך של 1,743,636 ₪, לחילופין בקשה לדחייתה מחמת העדר יריבות והעדר עילה, ולחילופי חילופין בקשת רשות להיתגונן מפני התביעה.

בתצהיר הבקשה למתן רשות להיתגונן מטיסים אותנו המבקשים מהפסגות המושלגות של האלפים אל טרקליני העסקים של אנגליה, ברם הלכה היא כי "מול תביעה בסדר דין מקוצר ניתן להעלות טענת קזוז, אולם במה דברים אמורים: טענת הקזוז חייבת לפרט את הסכום הנתבע במסגרתה ואף להציג במדויק את מערכת הנתונים, אשר עליהם היא מבוססת" [ע"א 579-85 אריאן נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ (2) 765 (1986)].

...

מנגד, גורסים המבקשים כי על פי הסכם ההלוואה והאופציה "כל יריבות ועילה ככל שישנה הינה בין החברה ובין רבקה בלבד, ואין כל ו/או יריבות בין אלכסנדר ורבקה ובין דוד", ומשכך יש לדחות את התביעה כנגד דוד, ולדחות את תביעת הרב אלכסנדר.

המבקשים מאשרים בבקשת רשות להיתגונן כי הם ערבים להתחייבות החברה ואת חתימתם על שטר החוב ומבקשים רשות להיתגונן מפני התביעה, מהטעמים הבאים: 5.1 המבקשים טוענים למצגי שוא מצד המשיב בשלב המו"מ וכן וכי המשיב הפר הפרה יסודית את הסכם השכירות וכי הפרותיו הם שהביאו לסיום מוקדם של הסכם השכירות, בעל כורחם, וגרמו להם נזקים העולים על סך של 800,000 ₪.

על מנת שטענת קזוז תוכל להוות הגנה לכאורה במסגרת רשות להיתגונן עליה להיות מפורשת, מפורטת ומנוסחת במדויק וכוללת את כל הפרטים הדרושים כפי נסוחו של כתב תביעה (ראו; ע"א 579/85 משה אריאן נ. בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מ (2) 765 (1986); ע"א 16/89 "ורדים" חברה לגידול ורדים בע"מ נ. החברה הישראלית לביטוח סכוני סחר חוץ בע"מ, פ"ד מה(5) 729 (1991)).

...

עם זאת, בחינת תצהירו, על יסוד מושכלות אלה, מוביל למסקנה כי דין הבקשה לרשות להתגונן להתקבל רק בחלקה.

ואולם אף שהטענה אינה חפה מקשיים אני סבורה שיש ליתן רשות להתגונן למבקשים בטענה למצגי שווא מצד המשיב שהביא להשקעות בשיפוץ הנטען.

וכיצד זה מוסברת הסתירה? הנתבעים טענו בפתח הישיבה שבה נדונה בקשת הרשות להיתגונן, ביום 18.6.17 (לפני חברתי כב' השופטת גרוסמן) כי נפלה טעות סופר בתצהיר (עמ' 1, ש. 15 לפרוטוקול מיום 18.6.17).

הנתבעים זנחו בסיכומיהם את טענת הקזוז שהעלו בבר"ל כהגנה מפני התביעה, שבמסגרתה טענו כי התובע גזל ופרץ את הסודות של הקניין הרוחני של זיקה (ראו: פסקות 302 והלאה לבר"ל).

...

יש לדחות את התביעה נגד חברת פמילי הצדדים היו חלוקים בשאלת משמעות החתימה של חברת פמילי על כתב ההתחייבות.

התוצאה לאור האמור לעיל, התביעה מתקבלת בחלקה, במובן זה שאני מחייב את הנתבעות 2-1, ביחד ולחוד, בתשלום דמי התיווך לתובע, בסכום של מיליון אירו, בתוספת מע"מ ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית מט"ח מיום 31.1.16 ועד ליום 19.5.16 (יצוין שהנתבעים לא חלקו על חישוב זה שצוין בפסקה 7 לכתב התביעה).

התביעה נגד הנתבעים 4-3 נדחית.

מכאן, כי אין לנו עניין בקיזוז חיובים בלתי קצובים מעסקה אחת, וטענת הקזוז אף היא לא תוכל לשמש הגנה מפני התביעה השטרית.

הלכה היא כי בשלב זה של בקשת רשות להגן, על בית המשפט לבחון האם למבקש רשות להגן עומדת הגנה, ולו בדוחק: "[...] בתביעה המוגשת בסדר דין מקוצר יש ליתן לנתבע רשות להיתגונן, כל אימת שיש בתצהירו כדי להצביע על הגנה לכאורה, ולו בדוחק, מפני התביעה... בשלב בחינת הבקשה למתן רשות להיתגונן בית המשפט אינו בודק את מהימנות הנתבע או את הראיות לגופן, אלא בוחן הראיות על פניהן, כפוף למה שמתגלה בחקירה שכנגד על האמור בתצהיר... באין חקירה כזו עומד לפני בית המשפט אך האמור בתצהיר, ובית המשפט בוחן אם יש בדברים אלה כדי לבסס הגנה, ולו בדוחק, נגד התביעה" (כבוד השופט שמגר בע"א 248/89 החברה הכללית למוסיקה נ' Warner, פ"ד מו(2) 273, 277 ; ראה דבריו של כבוד השופט רובינשטיין בע"א 527/07 מזל נחום ואח' נ' קרן אהרונסון בע"מ (פורסם במאגר משפטי)).

...

על רקע האמור, יש להידרש לטענות המבקשת ולברר האם אלה מגלות הגנה אפשרית בהנחה שהינן טענות אמת.

סיכומו של דבר, אני מורה על דחיית ההתנגדות.

ברע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' גולייט בן ברוך (23.7.2012), נקבע כך (בסעיף 12 לפסק הדין): " [...] בשלב זה בוחן בית המשפט האם, בהנחה שטענות הנתבע אמת הן, יוכל הוא לזכות במשפט. במידה שהתשובה לשאלה זו חיובית, ייתן בית המשפט לנתבע רשות להיתגונן והתביעה תעבור לבירור בסדר דין רגיל. לעומת זאת, אם הגיע בית המשפט לכלל מסקנה כי תצהיר הנתבע אינו מגלה הגנה, לא ייתן רשות להיתגונן [ראו: יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 654 (מהדורה שביעית, 1995)]. המבחן באמצעותו יכריע בית המשפט האם לתת לנתבע רשות להיתגונן, הוא מקל מאוד". כן נקבע בע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ (28.7.82) בסעיף 2 לפסק הדין כי: "בשלב בו נדונה בקשה לרשות להיתגונן לא ייכנס בית המשפט לבירור אמתותן של העובדות, הנטענות בתצהיר התומך בבקשת הנתבע, ודי לה לגרסתו שתעמוד לכאורה ולא תקרוס תחתיה לפני מתקפת החקירה הנגדית על התצהיר. בית המשפט יבחן אז רק את השאלה אם גירסת הנתבע, בהנחה שתוכח, יש בה עילת הגנה מפני תביעת התובע". ראו גם: ע"א 469/87 יוסף בורלא נ' טפחות בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד מג (3), 113 (1989).

מכאן, כי אין לנו עניין בקיזוז חיובים בלתי קצובים מעסקה אחת, וטענת הקזוז אף היא לא תוכל לשמש הגנה מפני התביעה השטרית.

...

כעולה מפרוטוקול הדיון שהוגש לעיוני במסגרת התנגדות המבקשת, המבקשת תשלם למשיב סך של 15,000 ₪, וזאת בשלושה תשלומים חודשיים שווים ורצופים בתאריכים 5.1.21, 5.2.21 ו- 5.3.21.

עוד טוענת המבקשת כי טענת המשיב לפיה ההמחאות לא נפרעו דינן להידחות עקב הוצאת חשבוניות מס ועקב שיהוי המשיב וחוסר תום ליבו.

המבקשת סברה כפי העולה מהתנגדותה כי ההמחאות נפרעו והמבקשת פינתה את המושכר ביום 1.3.20 כפי הסכמות הצדדים בפסק הדין מיום 20.12.20, דהיינו, המבקשת סברה כי מקיימת את פסק הדין כלשונו והניסיון היום, בדיעבד, להעלות טענות לעניין סיכול בשל מגיפת הקורונה דינן להידחות.

בנסיבות אלו, סבורני כי ספק רב אם עמידה על טענת הסיכול בנסיבות אלו, עולה בקנה אחד עם חובת תום הלב המוטלת על כל אחד מהצדדים לחוזה ונפסק כי הפעלת זכות משפטית, שלא בתום לב, עשויה לעיתים לשלול כח משפטי הנתון למפר לפי החוזה (בג"צ 59/80 שירותי תחבורה ציבורית באר שבע בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים, פ"ד לה (1) 828, 839-838).

לאחר שנתתי דעתי לכלל טענות המבקשת אני מוצאת כי לא קיימת לה ולו טענת הגנה בדוחק ועל כן אני דוחה את ההתנגדות.