אלא שכאמור חומר הראיות שנפרס לפנינו, ובפרט פניית מר שדמי לגב' רוזנברג, לאחר השימוע הראשון, מלמד כי ברקע היו גם טענות נגד תיפקוד התובע: "אי שביעות רצון מתפקודו המקצועי ובשל תפוקות נמוכות.". אכן, בהנתן שלצד נימוק צימצום הפעילות עמדו טענות כנגד תיפקוד התובע, אנו סבורים כי שומה היה על הנתבעת להעלותן כבר בזימון לשימוע הראשון, על מנת לאפשר לו להיתמודד עמן.
לאור כל המפורט לעיל, אנו דוחים את הטענה להפליה מחמת גיל, כמו גם את הטענה לפיטורים ללא סיבה עניינית.
כך, למשל, בסיכומיו הוא מלין על כך שלא נעשו מאמצים לאתר עבורו משרה חלופית, אלא שהוא משבץ אותה תחת העילה "זכאות התובע לפצוי בגין פיטורים ללא סיבה".
כך או כך, מסקנתנו היא שמאז חודש מאי 2017, ועד לפיטורי התובע, נשקלו חלופות לפיטוריו, ונעשו ניסיונות כנים וממשיים להמשיך ולהעסיקו, חרף חוסר שביעות הרצון מתפקודו.
...
לאור המפורט לעיל, שוכנענו כי הנתבעת פעלה בשקידה סבירה, בהתאם לנסיבות, ובמסגרת האפשרויות הנתונות לה, במטרה לאתר חלופה לפיטורים, ובהתאם עמדת התובע, נדחית.
לסיכום
לאור כל המפורט לעיל, אנו קובעים כי התובע פוטר על יסוד שיקולים ענייניים, ליקויים בתפקודו, ורק על יסודם, ומשכך יש לדחות את הטענה להפליה מחמת גיל.
אשר על כן, התביעה נדחית.
