חזקה כי אם היינו עוסקים בטענות שאינן נכונות או בתעוד שהוצא מהקשרו, הייתה הערייה, טוענת בעיניין במסגרת כתב תשובתה ולא כך.
על פי האמור, וגם בהנחה המיטיבה עם הערייה, שהעירייה בישיבת מועצה מאוחרת יותר, הייתה מוסמכת לשנות מההסכמה הקודמת הנ"ל, לרבות על דרך של דיון פרטני בקביעת זהות נציג האופוזיציה בועדת ההנחות, כפי שנעשה במועצת הערייה מחודש 09/20, עדיין יש בהתנהלות ובהסכמה המוקדמת הנ"ל, כדי ללמד על משקל טענות הערייה, והנוגעות לאי עמידתו של העותר בתנאי סעיף 149, לרבות לשאלת מעמדו כחבר אופוזיציה, החובה למנות נציג מבין חברי הסיעה הגדולה באופוזיציה וכן הטענות לניגוד עניינים, אשר הועלו כאמור רק בשלב מאוחר.
טענות לניגוד עניינים מקומן להתברר בפני הועדה למניעת ניגודי עניינים, כקבוע בכללים למניעת ניגוד עניינים של נבחרי הציבור ברשויות המקומיות (י"פ תשמ"ד, 3114).
עפ"י הסעיף, מניין חוקי בישיבות הועדה, יכלול את נוכחות יושב ראש הועדה (או ממלא מקומו) היועץ המשפטי והגזבר, כך שגם בהעדר נציג האופוזיציה ואף גם חבר נוסף, יש לראות את הועדה כמתקיימת במניין חוקי.
...
העתירה כנגד משרד הפנים והממונה, נדחית.
לאור תוצאת העתירה ודרך ההתנהלות, אני מורה לסוגיית הוצאות המשפט כדלקמן;
אני מחייב את עיריית עפולה לשאת בהוצאות משפט העותרים בסכום של 5,000 ₪ לטובת כל אחד מהעותרים (סה"כ 20,000 ₪) ובנוסף מחייב את העירייה להחזיר לעותרים את עלות אגרת בית המשפט בה נשאו העותרים.
מנגד, אני מחייב את העותרים, יחד ולחוד, לשאת בהוצאות משפט המשיבים 6 ו-7 (משרד הפנים והממונה) בסך כולל של 2,500 ₪.