מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טענת מתנגדים לשימוש במרתף לצורכי עסק

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

שימוש כאמור, כך לתובעים, מהוה סכנה לחיי לקוחות העסק, נוכח השמוש שנעשה על ידם, רגלית, במסוע למרתף החניות, וביציאה ממנו.
חרף זאת, לא הביעו התובעים, או מי מדיירי הבניין, היתנגדות כלשהיא למתן היתר הבנייה – לא בפני רשויות התיכנון ולא בפניה – ואף השלימו, הלכה למעשה, עם השמוש שעשתה דיאדה בחניון המסחרי משך שנים ארוכות.
...
לטענת התובעים, אין לאפשר לנתבעות לעשות שימוש במרתף החניות שבבית המגורים, שלא על פי הכללים שנקבעו בהחלטת האסיפה.
אני קובע אפוא לאור האמור לעיל, כי הנתבעות או מי מטעמן זכאיות לעשות שימוש בחניות הציבוריות שבבעלותן, אך ורק באמצעות עובדיהן ו/או מי מטעמן שיאושרו מראש ובכתב על ידי נציגות בית המגורים – כפי שנקבע בהחלטת כב' השופט י. זפט מיום 18/1/07 במסגרת הסעד הזמני (סעיף א' לחלק האופרטיבי של ההחלטה).
אני מורה, כי ההסדר הזמני יעמוד בתוקפו כל עוד לא נמצא פיתרון תכנוני חלופי, שיאושר על ידי רשויות התכנון – אשר יאפשר גישה חופשית לבאי הבניין לשימור, תוך שמירה על בטיחות בית המגורים וביטחון דייריו.
התוצאה סוף דבר ולאור האמור והמקובץ לעיל התוצאה הינה כדלקמן – א. תביעת התובעים מתקבלת בחלקה, והתביעה שכנגד נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ראשון לציון נפסק כדקלמן:

אלא שמהראיות שהובאו בפניי עולה כי אלון היה מודע למצב דברים זה : "ש. שפרנקל רצו להשכיר את הדירה, דיברו לגבי המרתף רוצים לקחת את הכל. מה הייתה הכוונה להשכיר בנפרד.
עינינו הרואות כי במהלך השיחות בין השניים, פרנקל ציינה בפני אלון מספר פעמים כי בכוונתה להשתמש במושכר גם לצרכי העסק.
אלון מצידו לא הביע היתנגדות כלשהיא לכך, לא טען שהוא לא ידע על כך עובר לחתימת ההסכם, ולא הטיח בפניה כי למעשה מדובר בהפרת הסכם.
...
אין חולק כי הסכם השכירות לא יצא בסופו של דבר אל הפועל וכי הוא בוטל.
סוף דבר התביעה שהוגשה על-ידי פרנקל, מתקבלת.
אני מחייב את אלון לשלם לפרנקל סך של 100,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד מועד התשלום בפועל.
התביעה שכנגד - נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בית משפט השלום בתל אביב - יפו ת"א 7912-11-09 עופר מרכזים בע"מ ואח' נ' השקעות מרכזים בע"מ ואח' לפני כבוד השופט יאיר דלוגין המבקשים (חלק מהנתבעים): אלעזר דוד ואח' ע"י ב"כ עו"ד חגי הופן המשיבות (התובעות): 1. עופר מרכזים בע"מ 2. מרתף קרית היוצרים בע"מ ע"י ב"כ עו"ד יגאל דורון ואח' החלטה
גם כאן המחלוקת הוכרעה לטובת התובעות, עת דחיתי את טענת המתנגדים, שלפיה ניתן לפרק את השתוף בחלקה בעין וכן דחיתי טענות נוספות שלהם, כגון שיש להמתין עם המכר עד ששווי הקרקע יעלה וכן טענות נוספות.
ומן הכלל אל הפרט: במקרה דנא, היח' בבית המשותף לא שמשו את המבקשים לצרכי מגורים, אלא לצרכי עסקים.
...
הטענה שלפיה לא ייגרם כל נזק עקב עיכוב הביצוע, אם יינתן, דינה להידחות.
בסופו של דבר, יש לזכור – מדובר בחלקה שהנה בבעלות מעל 100 בעלים שונים ולא ניתן לחלק את החלקה בעין באופן שכל אחד מהבעלים יקבל חלקה נפרדת והפתרון המוצע על ידי המבקשים (הותרת חלק מהבעלים בשיתוף), מנוגד בצורה מפורשת לחוק המקרקעין, כפי שפורט בהרחבה בפסק הדין.
אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2021 בשלום חדרה נפסק כדקלמן:

אליבא הנתבע, תובעים ניסו לערוך שינויים במרתף ללא הסכמתו והוא היתנגד לכך, שכן אין להם כל זכות לעשות שימוש במרתף מעבר לזכויותיהם לפי ההסכם, וניסיונם להשתלט על זכויותיו במרתף הנו ניסיון חסר תום לב. לגירסתו, התובעים יודעים כי ההסכם הסופי נזנח ולא קוים.
אך יתכן כי גם העסקה הנסתרת זהה במהותה לעסקה הגלויה, אך שונה ממנה בתנאיה, כגון שהעסקה הגלויה קובעת מחיר פלוני למכר, ואילו העסקה הנסתרת קובעת לאותה עסקה מחיר אלמוני, גבוה ממנו (ראה צלטנר, דיני חוזים של מדינת ישראל (1974), ע' 181, טדסקי "חוזה למראית עין ודבר פסלותו", משפטים, כרך ח' עמ' 507, וכן Stark, Droit civul obligations (1972) p. 511; Kregel und Kruger – Nieland, Das Burgerliche Gesetzbuch (1977).
גודל המרתף המצוין באישור עומד על 730 מ"ר. לפי ההיתר, גודלם של המרתף והמקלט יחד עומד על 973.87 מ"ר. יוצא כי התובע 4 משלם ארנונה עבור למעלה ממחצית השטח, כך שניתן להגיע למסקנה כי הוא הנושא בתשלום הארנונה בגין המרתף, רובו ככולו.
...
לאור האמור התביעה מתקבלת.
אני מורה לנתבע, או למי מטעמו, להימנע מלהיכנס למרתף הבניין המסחרי המצוי ברחוב הראשי בבאקה אל גרביה, חלקה 24 גוש 8751, וכן להימנע מלהפריע לתובעים או לבאים מטעמם מלהשתמש במרתף, ולרבות לבצע בו עבודות שיפוצים.
עוד אני מורה שהסכומים שהופקדו בנאמנות, לפי החלטת כב' השופט גולדברג במסגרת הדיון בבקשה לסד זמני, לצורך הבטחת תשלום דמי שכירות, יוחזרו לתובעים, באמצעות בא-כוחם.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2003 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעות ביצעו את ההשקעה הראשונית, אולם נתקלו בהתנגדות בעלי היחידות השונים בבניין, אשר טענו, איש איש מנימוקיו שלו, כפי שיפורטו להלן, מדוע אין לחייבם לשאת בהוצאות השמירה על-פי אותם קריטריונים אשר הינם נושאים בהם לניהול הבית המשותף.
האגף המסחרי, נושא תובענה זו, הינו בן שש קומות: שלוש תת-קרקעיות; חניון (מפלסים 1-, 2-), קומת מרתף מסחרי המשמשת למחסנים, בידור ומסחר, מפלס הקרקע שבה מצוי הפסאג', נושא בקשת רישיון העסק ואשר בו מתנהלים חנויות, סופרמרקט ומסעדות, וקומות 1-2 המשמשות למשרדים.
...
העילה לא נטענה בכתב-התביעה ולפיכך הנני מקבלת הטענה להרחבת החזית ואינני נידרשת לה בהרחבה.
סוף דבר-השתהיתי בכתיבת פסק-דין זה והנני מתנצלת בפני הצדדים על כך. אין דעתי נוחה מן העובדה כי התוצאה שהגעתי אליה איננה נותנת פיתרון פראקטי בידי התובעות, אולם סברתי כי זוהי התוצאה המשפטית הנכונה.
לנוכח האמור לעיל הנני דוחה התביעה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו