טענת משלוח מכתב תלונה עם מסכת שקרית של מידע

ביום 9.12.14 שלחה התובעת פנייה ל- FSB, בו פרסה מסכת שקרים: עובד התפטר ולא קיבל את מלוא שכרו, לקבוצה משרד וירטואלי בלבד בדרום אפריקה, העובדים נאלצים להגיד ללקוחות שהם מתקשרים ממאוריציוס וכי הם יכולים לשלש את ההשקעה שלהם, לקוחות היעד מגיעים מהפריפריה ועוד.

בנוסף, טוענת הנתבעת כי עומדת למתלונן הגנת תום הלב, הפנייה נעשתה רק לגורם המוסמך מתוך רצון של המתלונן להתריע בעיניין אישי וציבורי, והגנת "אמת דברתי". אם לא די בכך, התובעות לא הצביעו על כל נזק שניגרם להן כתוצאה ממשלוח המכתב.

בהתייחס למידת הרלבנטיות של המסמך מבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מרבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלבנטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השפוטי עומדת חשיפת האמת.

מיסמכי ההיתאגדות של התובעות, לרבות מידע על בעלי המניות, נושאי המשרה כיום ובמועדים הרלבאנטיים לאירועים נשוא כתב התביעה; כל הרישיונות ו/או האישורים ו/או ההיתרים להפעלת עסקיהן של התובעת לרבות בגין שיווק השקעות, ניהול תיקים וכיוצא בזה בכל מדינה בה הן פועלות ; אסמכתות למקום מושבן של התובעות ; אסמכתות למקום פעילותן העסקית של התובעות – הנתבעת טוענת שבתלונה האנונימית שהוגשה נטען כי התובעות מורות לעובדיהן להציג כי העובדים מתקשרים ללקוחות מדרום אפריקה או מאוריציוס, בעוד שהם מתקשרים מישראל.

לגישתי, חשיפתם של הסכמי עבודה עם עובדים נוספים אינה רלבאנטית להליך, מה גם שהיא פוגעת שלא לצורך בפרטיותם של צדדים שלישיים שאינם חלק מהליך זה. כל המסמכים ו/או התכתובות בין המשיבות לבין הרגולטור בדרום אפריקה הקשורות לתלונה נשוא כתב התביעה ו/או בגין מקרים אחרים ו/או תלונות אחרות שהוגשו כנגד התובעות ו/או בגין הליכים משפטיים הנוגעים לאופן ניהול עסקיהן של התובעות במקום בו הן רשומות ו/או במקום בו הן פעילות את עסקיהן ו/או בכל מדינה אחרת בה נדרשו ליתן דין וחשבון לרגולטור ו/או בכל מקום אחר בו התנהלו כנגדן הליכים משפטיים – הנתבעת טוענת שכל עילת התביעה מבוססת על אותה תלונה אנונימית לרשויות ועל כן התיקשורת בין התובעות ובין ה- FSB בקשר עם תלונה זו או תלונות דומות שהופנו כלפיה הנן רלבאנטיות וצודק לחשפן.

...

אני מקבל את עמדת התובעות לעניין זה. תלונות נוספות שהוגשו, ככל שהוגשו, אינן רלבנטיות לבירור ההליך ולשאלת הוצאת לשון הרע על ידי הנתבעת כלפי התובעות.

ממילא, בהתאם להלכה הפסוקה, לא ניתן לחייב בעל דין להעביר מסמך אשר הוא טוען שאינו נמצא ברשותו וגם מטעם זה יש לדחות את הבקשה (שכן התובעות טוענות שהמסמכים אינם קיימים).

סוף דבר: בקשת התובעת לגילוי מסמכים - מתקבלת אך ורק באשר לבקשה לגילוי נוהלי התובעות שנשלחו לעובדיהן, לרבות בדבר אופן גיוס לקוחות, מתן תגמולים ו/או קבלת תמריצים כספיים ו/או מתן עמלות לעובדים.

פניות אלה כללו תאור של מסכת הייסורים בה העבירו התובע ובנו את הנתבע ובני משפחתו וכן את תחושותיו ורגשותיו נוכח התנהלותם.

מטרתם של מכתבי התובע היו לטפטף אינפורמאציה מוטעית במטרה להפעיל לחץ פסול ובלתי הוגן לביטול החלטת הלווי.

במכתב לשופטת יוחסו לנתבע האמירות הבאות: "שני המכתבים נכתבו ע"י אפרים לחובר המנסה לרמות ולהוליך שולל, להטעות את כב' השופטת... אפרים לחובר אינו מהסס לשקר לכב' השופטת במצח נחושה" (ראה ס' 7 במכתב), "השנאה, הנקמנות וההתנשאות של אפרים לחובר העבירה אותו על דעתו" (ראה ס' 12 במכתב) ו- "אפרים לחובר.. קונה חו"ד מפוברקות ומשפיע על מומחים" (ראה ס' 14 במכתב).

(5) הפירסום היה הבעת דיעה על היתנהגות הנפגע - (א) כבעל דין, כבא כוחו של בעל - דין או כעד בישיבה פומבית של דיון כאמור בסעיף 13(5), ובילבד שהפירסום לא נאסר לפי סעיף 21, (8) הפירסום היה בהגשת תלונה על הנפגע בעיניין שבו האדם שאליו הוגשה התלונה ממונה על הנפגע, מכוח דין או חוזה, או תלונה שהוגשה לרשות המוסמכת לקבל תלונות על הנפגע או לחקור בעיניין המשמש נושא התלונה.

שנית, יש להיתחשב בכך שהרקע למשלוח המכתב הוא הסיכסוך המשפחתי הטעון במסגרתו נדונו ענייניהם של ילדי התובע והנתבע כמו גם של נכדיהם המשותפים.

...

יפים לעניינו דבריה כב' השופטת ארבל ברע"א 10520/03 איתמר בן גביר נ' אמנון דנקנר כדלקמן: "על הביטוי השנוי במחלוקת לשרת אם כן גם תכלית ראויה ולעמוד בדרישה של מידתיות. בדרך זו, אני סבורה, יושג איזון ראוי שיבטיח את חופש הביטוי והגשמת תכליותיו, יעניק את ההגנה הראויה לזכויות חוקתיות אחרות, באופן שהפרט לא ייאלץ למצוא כי שמו הטוב הוקרב על מזבח חופש הביטוי מקום שאין קורבן זה מקדם תכלית מתכליותיה של ההגנה הרחבה על חופש הביטוי, ויתרה מכך, הדבר ימנע מצב בו תחת האצטלה של חופש הביטוי יחסו השמצות, גידופים וחרפות" (ראה סעיף 17 לפסק הדין).

אשר על כן אני קובע כי בתוכן המכתב לגיסים יש פרסום לשון הרע על התובע בגינו זכאי התובע לפיצוי.

סוף דבר אשר על כן הנתבע ישלם לתובע פיצוי בסך כולל של 10,000 ₪.

אתם טוענים את הדבר הזה גם לגבי זה אין ראיות לגבי דבר הזה טענות לא נכונות שלכאורה עומדים להגיש כתב אישום שמצאו אצלו דברים זה שקר, היתה חקירה ולא מצאו שום דבר ולא עומדים להגיש שום דבר.

הגשתי תלונה במישטרה התבצעה חקירה במישטרה במשך שנתיים עם המעילה הזו לא יודעים את הראיות שיש בידי המישטרה התיק הועבר להגשת כתבי אישום.

החשבוניות האלה שהגשנו בכתב התביעה (להערת בית המשפט כי הוא רואה חשבונית אחת אני אגיש בקשה מתאימה), לגבי החשבונית ותעודות משלוח שאתה מכיר אותם אתם הזדכתם עליהם במס הכנסה.

נשאלת אם התובע נחקר במישטרה וענית שלא יודע מציג מכתב מקרגל למישטרה.

הפרמטר השני פערי מידע בין שני התיקים, כאן הדיון הוא מול התובע בלבד וגם הוא מעמיד פני תם מעלה טענות מיתממות והסברים דחוקים לטענות נגדו, שם הדיון הוא מול כל המעורבים בהונאה, עדים שקשורים בהם כל הגורמים הללו ימסרו מסמכים כל הגורמים הללו יענו על שאלונים וזה מה שיפרוס למעשה בפני בית המשפט המחוזי את התשתית העובדתית המלאה מה שלא יקרה כאן.

זאת למעשה הטענה היחידה שלו, ראינו שהיא נסתרת באשר מדובר בהליכים זהים מבחינת המסכת העובדתית.

...

ב"כ הנתבעת: נראה לי על פניו שחברי לקח את הסיפור הזה את החקירה בניסיון לבדוק מה יש לנו ומה אין לנו מה יש למשטרה בעוד שאנו בבקשה לעכוב הליכים.

מאזן הנוחות, יהיה זה בלתי נסבל לחייב את הנתבעת לשלם את התביעה שבפיה טענות שכאלה מה גם שאחר כך לא יהיה לה ממי להפרע שכן ראינו שהתובע אינו אלא איש קש פה. לסיכומו של דבר גם לגבי מאזן הנוחות יש לתובע תרופה הולמת אני במקומו הייתי מוחק את התביעה ומנהל את עניינה במחוזי באמצעות טענת קיזוז ותביעה שכנגד.

לסיכום הוכח כי אין זהות בין העילות, שעה שהחשבוניות מתייחסות לתיקונים בלבד ולא מתיחסות למכירת משטחים כפי שתואר באופן המעילה.

איזו תועלת היתה יכולה לצמוח למי מהם בעקבות קבלת הידיעה? באיזה אופן יכול היה מי מהם לשפר את אורחות חייו בעקבות קבלת המידע? לו למשל היו המערערים מוכיחים כי ביצעו את הפירסום על מנת לנסות ולשקם את הנישואין, באמצעות מסירת דיווח להוריה של המשיבה על בגידתה של המשיבה, על מנת שאלה ינסו להשפיע על המשיבה לחזור בה מדרכה, ניחא, אלא שבמקרה דנן ברור כי הפירסום לא נועד אלא לצרכי נקם, השפלה והבאשת ריחה של המשיבה בקרב חוג מכריה.

אין המדובר בפירסום אקראי ובלתי מכוון של לשון הרע מתוך סערת רגשות, שראוי לנהוג בסלחנות ביחס אליו, אלא במסכת שיטתית, עקבית ומרושעת של פרסומים, שכל תכליתם היתה, כפי שציין בצדק בית המשפט קמא, לפגוע במשיבה ובשמה הטוב בקרב בני משפחתה, חבריה וכן מעבידה" (בפס' 64 ).

לא זו אף זו, פעמים רבות עבודתו של אדם המצוי בעיצומו של סיכסוך זוגי מהוה עבורו מקום ניטרלי בו הוא אינו נידרש להתעמת עם הקשיים הרבים הפוקדים את חייו בתקופה זו, ועירוב המעסיק בסכסוך הזוגי פוגע גם יתרה מכך, לעירוב מקום העבודה בסכסוך הזוגי עשויות להיות השלכות נוספות, כגון סברה כי בשל המתרחש בחייו האישיים של העובד תיפקודו במקום העבודה יפגע וכיו"ב. ולבסוף, יודגש, כי משלוח מכתב למעסיק אינו שקול לאמירות בלהט הרגע או בעידנא דריתחא, שכן מטבע הדברים הייתה לנתבע שהות מספקת לשקול זאת, והוא בחר לשלוח את המכתב.

הזמת מישטרה וידוע לך מה קרה עם התלונה? א' הזמין מישטרה.

אתה טוען שהנתבעת שיקרה ואמרה לך באחת השבתות שהקטינים נוסעים רחוק ואתה גם טוען שהיא מנעה מפגשים שלך עם הקטינים בטענה שאמרה לקטינים שאבא רוצה לרצוח את אימא.

...

לנתבעת היה עניין אישי להגן על עצמה בהתאם לתפיסתה את מצב הדברים אז. טענת התובע בעניין התלונות במשטרה נדחית.

" (עמ' 12 לפרוטוקול שורות 27-30 התובע לא הוכיח טענה זו והיא נדחית.

סוף דבר לאור האמור לעיל, התביעה על כל חלקיה נדחית.

תביעת התובע לפצוי בגין היתעמרות / היתנכלות / עוגמת נפש: במסגרת סיכומיו (סעיפים 14-15) וכמפורט בכתב התביעה, ציין התובע, כי הוכח שלאחר חשיפת המקרים אותם פרט בכתבי טענותיו (תלונה בעיניין היתנהלות גב' יוקר ביום 17.2.15 במסגרתה גב' יוקר שהייתה אחראית משמרת עזרה ו/או הרשתה לגב' טננבאום להכנס לתיק הרפואי של אמה (להלן – "מקרה טננבאום"); מינוי גב' יוקר בשנת 2015 ללא מיכרז ובנגוד לנהלים (להלן – "מקרה המיכרז"); מתן תרופה נרקוטית לגב' גרסון לאחר שכבר שוחררה מבית החולים (להלן – "מקרה גרסון")) החלה מסכת של היתנכלות / היתעמרות / לשון הרע וניסיון לרמוס אותו במטרה לגרום לו להתפטר או לעבור למחלקה אחרת.

לגירסת התובע ההיתנכלות כללה אמירות לכלל עובדי הנתבע לפיהן התובע הנו אדם אלים ויש לו התפרצויות זעם; משלוח מיילים שיקריים מאחורי גבו; הוצאת הנחיה ע"י גב' יוקר האוסרת על העובדים לדבר בשפה הערבית; הוצאת הערכות עובדים ומשובים לתובע עם סתירות מהותיות בין מה שנאמר לו בעל פה לבין מה שנכתב בגיליונות ומשלוח מיילים בין אנשי הנהלה של הנתבע הכוללים מידע רפואי אישי של התובע ללא ידיעתו והסכמתו.

מכתב מיום 19.3.18 מאת גב' יוקר במסגרתו צוין, כי באותו יום התובע אחר למשמרת ערב וכאשר גב' יוקר הייתה באחד המחסנים הופיע מולה התובע וצעק שהוא אינו מוכן לעבוד בהפקדה שקבל והוא רוצה צד אחר.

לעניין הטענה למשלוח מיילים בין אנשי הנהלה של הנתבע המתארים מידע רפואי אישי של התובע ללא ידיעתו והסכמתו יובהר, כי המייל מיום 5.11.15 בו צוין טפול פסיכולוגי שהתובע עבר, הנו סיכום שיחה שנערכה בהישתתפות התובע, ד"ר גולדברג וגב' כהן והוא נשלח מגב' כהן לגב' גולדברג.

...

לנוכח האמור ואף אם לטענת התובע המתואר במסמכים אלו אינו מדויק, הרי שלטעמנו לא מדובר בלשון הרע.

מעבר לאמור, הרי שבהתאם להוראות סעיף 13 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה-1965, יש לדחות את התביעה ונפרט.

סוף דבר: התביעה על כל רכיביה נדחית.