טענת חב' ביטוח סיום תוקף תעודת ביטוח

בית משפט השלום בראשון לציון ת"א 19568-02-15 שמש ואח' נ' דבח ואח' בפני כבוד השופטת צבייה גרדשטיין פפקין תובעת סימונה שמש – עניינה הסתיים בפשרה נתבעים 1.משה דבח – שולח הודעת צד ג' 2.קרנית - קרן לפצוי נפגעי תאונות דרכים– הסתיים בפשרה צדדי ג' 1. ביטוח ישיר – חברה לביטוח בע"מ – הסתיים בפשרה 2. קומפיוטסט ראשון לציון מערב 1999 בע"מ פסק דין

משכך ומאחר שאין מחלוקת שקיימת חובה על נהג לערוך ביטוח חובה לרכב בו הוא נוהג, הרי שגם אם אקבל את כלל טענות הנתבע בדבר חובתו של מכון הרשוי להתריע בדבר אי קיום תעודת ביטוח בתוקף, עדיין אין "לפרוק מעליה(ו) כל עול באשר לחובתה(ו) על פי דין לערוך ביטוח חובה, ולא די היה בה על מנת לשחרר אותה(ו) כליל מחובתה(ו) לוודא כי תעודת ביטוח חובה אומנם הונפקה, וכי זו שולמה" (ראו בע"א 52356-12-17 (מחוזי תל אביב) AIG ישראל חברה לביטוח בע"מ נ' הראל רודריג (19.11.18).

...

עוד לעניין חבותו של הנתבע, הנהג חסר הביטוח, אוסיף, שוכנעתי כי הנתבע ידוע ידע על החובה האמורה לבטח ביטוח חובה.

מאלו שוכנעתי, על פי מאזן ההסתברויות הנדרש בהליך אזרחי כי מכון הרישוי לא עמד בחובתו לפסול את הנתבע ממבחן הרישוי בשל העדר תעודת ביטוח בתוקף.

לאחר ששקלתי את כלל השיקולים וההתנהגות של כל אחד מהמעוולים, הנתבע חסר הביטוח, חברת הביטוח ומכון הרישוי, באתי לכלל מסקנה כי יש להטיל על מכון הרישוי 12.5% מהפיצוי (סכום הפשרה) (שיעור זה הינו שיעור של %⅔16 מהפיצוי אותו על הנתבע להשיב לקרנית).

זהו הרקע להכרעה השיפוטית הנדרשת עתה לאחר שההליך מול התובע הסתיים זה מכבר, על מי מהחברות לשאת במלוא הפצוי לתובע, האם הפול - בהתאם למסמך שנחזה כתעודת ביטוח חובה בתוקף ביום התאונה (נ/3) או שמא קרנית - בהיעדרו של ביטוח חובה בתוקף? לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, שמעתי את העדים וכן קראתי את סיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הפול חב במלוא הפצוי לתובע.

...

זהו הרקע להכרעה השיפוטית הנדרשת עתה לאחר שההליך מול התובע הסתיים זה מכבר, על מי מהחברות לשאת במלוא הפיצוי לתובע, האם הפול - בהתאם למסמך שנחזה כתעודת ביטוח חובה בתוקף ביום התאונה (נ/3) או שמא קרנית - בהעדרו של ביטוח חובה בתוקף? לאחר שעיינתי בתיק בית המשפט, שמעתי את העדים וכן קראתי את סיכומי ב"כ הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי הפול חב במלוא הפיצוי לתובע.

סוף דבר התביעה העיקרית התביעה נגד נתבע 2 (הפול), מתקבלת.

התביעה נגד נתבעת 3 (קרנית), נדחית.

לאור התוצאה אליה הגעתי לפיה לא מוטל על קרנית כל חיוב, שני פסקי הדין המותנים הללו מבוטלים, וההודעה לצדדים שלישיים נגד החברה ונגד דרעי, נדחית.

בכתב התביעה המתוקן, שהוגש תחילה גם כנגד בנק לאומי לישראל בע"מ, נטען כי בני הזוג ברנשטיין נטלו הלוואה מובטחת במשכנתא, ובסמוך לאחר מכן, במהלך חודש יוני 2006 ערכו לכל אחד מהם פוליסת ביטוח חיים, על מנת שזו תמומש, ככל שחלילה אחד מהם ילך לבית עולמו, בטרם יסיימו לשלם את ההלוואה שנטלו.

חברת הביטוח מוסיפה וטוענת, כחיזוק לטענתה כי בני הזוג ברנשטיין ידעו שהפוליסה בוטלה כדין, כי לא שולמו תשלומי הפרמיה בגין פוליסת הביטוח של מר ברנשטיין ז"ל, וכי בנוסף בחודשים 1/2007 ו- 7/2008 ביקשו בני הזוג ברנשטיין להחליף את אמצעי התשלום עבור פירעון הפרמיות בגין פוליסת ביטוח החיים שנערכה לגברת ברנשטיין, ולא התבקשה כל בקשה בעיניין זה ביחס לפוליסה שבוטלה, ושנערכה על שמו של מר ברנשטיין ז"ל. מכאן לגישתה, ראיה לכך שבני הזוג ידעו שאין פוליסה בתוקף, וממילא הם אינם נדרשים לשלם פרמיה בגינה.

בהקשר זה טוענת חברת הביטוח, כי הודעת הביטול נשלחה לכתובתו הרשומה של המנוח, וכי בהתאם לעדויות שהוגשו לבית המשפט, המנוח עצמו העביר לבנק את ההודעה בדבר ביטול הפוליסה.

את מסכימה איתי שיש תעודת ביטוח על שם שניהם ? לא, לא לא. שוב, אתה מציג לי את ביטוח המשכנתא זה לא ביטוח החיים, זה ביטוח משכנתא זה משהו אחר לגמרי.

...

בע"א 1226/11 עוזי ישראל פור נ' יהודה אליהו (פורסם במאגרים משפטיים 28.7.2014) נפסק: "הלכה פסוקה היא מקדמת דנא כי אין פוסקים לתובע יותר משתבע, אפילו אם התברר במהלך הדיון בתביעתו כי הוא זכאי ליותר (זוסמן, לעיל, בעמוד 162). דרכו של תובע לזכות בסכום כסף בשיעור העולה על סכום תביעתו היא בבקשת רשות לתקן את כתב התביעה, בקבלת הרשות, ובתיקון. ברע"א 3385/08 מרקט פלייס מערכות בע"מ נ' טלטל ערוצי תקשוב בע"מ (25.9.2008) נקבע כי אין להעתר לבקשת תיקון לאחר הכרעה בשאלת האחריות, משיקולי הגינות: 'האם ניתן להלום שמשנתקבלה עמדתה בשאלת האחריות יינתן לה לשנות את סכום התביעה, שלפני כן לא רצתה לסכן לגביו אגרה גבוהה?'. על אחת כמה וכמה בענייננו, שבו לא הוגשה כלל בקשה לתיקון כתב התביעה. ידוֹע ידע אליהו היטב, על סמך חישוביו-שלו, כי סכום התביעה המגיע לו, לשיטתו, עולה בשיעורו על סכום התביעה, ואף-על-פי-כן נמנע מלבקש לתקן את כתב התביעה. אין מדובר בעניין 'טכני', כטענתו, אלא בעניין מהותי. האגרה נועדה בין היתר להרתיע מפני הגשת תביעות-סרק. מבלעדיה, היו מוגשות תביעות עד בלי די, בסכומי-כסף ללא גבול. אליהו בחר לכלכל את צעדיו באופן מסויים, לבטח שקל סיכונים וסיכויים, עלות אל מול תועלת. מנגד, האחים כלכלו גם הם את צעדיהם בהתאם לכתב התביעה שהונח לפִתחם. תיקון רטרואקטיבי איננו מן המידה, הוא פוגע בהסתמכות, ואינו צודק. על הנוהג לציין בכתב התביעה את סכום התביעה 'לצרכי אגרה בלבד', כפי שעשה אליהו, נאמר בעניין מרקט פלייס הנ"ל כי מי שבוחר להקטין את סכום תביעתו משיקולי אגרה – 'עושה כן בשעה שאינו בטוח בתוצאה, ואינו רוצה להשקיע סכומים גבוהים באגרות; הוא נוטל כמובן סיכון מסוים, וככלל אין לראות בעין טובה שינויים בגובה התביעה בשעה שנדמה כי הסיכויים גוברים, ובמיוחד - כמו בענייננו - לאחר פסק דין חלקי'." יחד זאת, יש לומר, שיש טעם לפגם בעובדה שחברת הביטוח, אף שהעלתה טענה בעניין זה בכתב ההגנה שהוגש על-ידה, בחרה שלא להגיש כל בקשה בעניין זה לבית המשפט במהלך ניהול ההליך, ואזכרה עניין זה פעם נוספת רק בסיכומיה.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ₪.

עוד טוען התובע, כי תעודת ביטוח החובה של הרכב, שולמה ביום 4.8.20 בשעה 11:31 והתאונה התרחשה בשעה 11:40, כך, שתעודת הביטוח, בתוקף.

בפסיקה נקבע, כי אם פוסק בית המשפט על-פי עדות יחידה שאין לה סיוע של אדם המעוניין בתוצאות המשפט לטובת בעל הדין שקרא אותו להעיד, עליו לפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו. ראו בעיניין זה ע"א 78/04‏ ‏המגן חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ (במאגרים, 5.10.06).

לאור סיום התיק במסגרת קדם משפט מורחב ולא בישיבת הוכחות, יינתן פטור מלא מיתרת האגרה החלה, כשאם התיק היה מיתנהל, היה חלה על התובע בנסיבות העניין (כ- 8,000 ₪).

...

" יוצא אפוא, כי בהתאם לאמור, התאונה אירעה בשעה 10:24 לערך (שעתיים לפני השעה 12:24).

כשנשאל התובע מדוע סירב לבדיקת הפוליגרף, השיב כך: "אני לא הלכתי לפוליגרף כי אני מפחד." מכל המקובץ דלעיל, דין התביעה להידחות.

התובע ישלם לנתבעת סך של 1,500 ₪ הוצאות משפט, כשסכום זה כולל מע"מ. סכום זה ישולם תוך 30 יום, שאם לא כן, הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית.

        הלכה פסוקה היא כי מקום בו טוענת חברת הביטוח כי הכסוי הבטוחי אינו חל מחמת שהמבוטח נהג כשרישיון הנהיגה שלו לא היה בתוקף, עליה להוכיח כי המבוטח ידע בפועל בעת התאונה כי רשיונו הותלה או נפסל.

ניכר היה אף מעדותה כי מדובר בעדות מגמתית כאשר עוד בטרם סיימה ב"כ הנתבעת להציג את השאלות ואת התאריכים הרלוואנטיים, בהתייחס למכתבים שנשלחו, השיבה התובעת, שהנה אמו של הנהג, כי לא קיבלה שום מכתבים.

בשולי הדברים אציין כי לא נעלמה מעיני העובדה כי לא הוצג מכתב ההתלייה עצמו, אלא שנקבע בפסיקה כי אין הכרח לצרף את מכתב ההתליה עצמו, וזאת כאשר מוצגת תשתית מספקת, באמצעות תעודת עובד ציבור, בדבר רישום משלוח הודעת התליה בדואר רשום וקבלתה - ראה בעיניין זה האמור בפסק דינו של בית המשפט המחוזי בע"א (מחוזי נצ') 50958-01-22 מנורה מבטחים ביטוח בע"מ נ' עודי דיבה (נבו 20.10.2022) סעיף 36.

...

        אקדים אחרית לראשית ואציין כי לאחר שעיינתי בכל החומר שהובא לפניי, שמעתי את עדי הצדדים ועיינתי בכל הראיות שהובאו בפניי הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות וכי במועד התאונה היתה לנהג ידיעה על אודות שלילית רישיון הנהיגה שלו.

כפי שאפרט, הגעתי למסקנה שהתובעת לא עשתה כן. 21.

‏ אשר על כן, משקמה חזקת מסירה על פי תקנה 550 (ב) לתקנות התעבורה, והתובעת לא סתרה חזקה זו, הרי שלמעשה הוכחה ידיעתו של נהג התובעת על התליית רשיונו ולפיכך, דין התביעה להדחות וכך אני מורה.