טענת זיוף חתימת מעסיק על טפסי הצטרפות לקופת גמל

בית דין איזורי לעבודה בחיפה ק"ג 26194-12-15 14 ינואר 2019 לפני: כב' השופט נוהאד חסן נציג ציבור עובדים – מר חוסיין סעד נציג ציבור מעסיקים – מר מתתיהו שחם התובע אלכסנדר סחנו הנתבעים .1 פסגות קופות גמל ופנסיה בע"מ .2 נטו משווקים פיננסים סוכנות לביטוח פנסיוני בע"מ .3 אלכסיי קזק <#2#> נוכחים: מטעם התובע: בעצמו ובאות כוחו עו"ד סיגל לביא-אלבז ועו"ד אסנת כהן מטעם הנתבעת 1: עו"ד יונית פרי מטעם הנתבעים 2 ו-3: עו"ד ליליה לוין פרוטוקול

אתה טוען שהמסמך הזה מזויף? אני אומר שזו לא חתימה שלי.

אתה מכיר את טופס הצהרת הבריאות עליו הוחתם התובע – אתה יכול לאשר לי שהיום טופס הצהרת בריאות שלכם נראה אחר? החל מ-11/18 פסגות נבחרה כאחת מ-4 קרנות בררת המחדל במדינה, בהתאם לכך הקרן אינה עורכת חיתום לעמיתים, והם לא נדרשים לחתום על טופס הצהרת בריאות כתנאי להצטרפות לקרן.

...

כשהוא הוציא את הטופס הוא התחיל לתרגם לו את השאלות ולמלא את הטופס? כן. כשהגיע אמר שזה לא ייקח הרבה זמן, זה כמה דקות עוברים זה אותו ביטוח רק פחות כסף שהתובע ישלם.

מר ליאור אוחיון, מוזהר לומר את האמת וכי יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק, אם לא יעשה כן: לאחר שהוזהרתי לומר את האמת וכי הוסבר לי כי אהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן, אני מאשר את חתימתי על גבי התצהיר ומצהיר שכל האמור בו אמת ונכון.

יחד עם זאת, כפי שציינתי בתצהיר בסעיף 39, וכפי שצוין בפרוטוקול של הוועדה, גם אם ניקח את תחילת הכיסוי הביטוחי במגדל 16.4.09, העמית לא ציין את תקופת האכשרה שלו ולכן התביעה במגדל היתה נדחית.

בית דין איזורי לעבודה בתל אביב - יפו ק"ג 60478-02-15 29 יולי 2018 לפני כב' השופט דורי ספיבק נציגת ציבור עובדים גב' שושנה סוזן סמק נציגת ציבור מעסיקים גב' שרה אבן התובע : יעקב בטיה ע"י עו"ד שלמה ברמץ הנתבעות:: 1. כלל חברה לביטוח בע"מ 2. כלל פנסיה וגמל בע"מ 3. מיטבית עתודות קרן פנסיה בהתאם אישית ו/או כלל פנסיה באמצעות כלל החזקות עסקי ביטוח בע"מ שלושתם על ידי עו"ד ליאורה סבירסקי דרורי פסק דין

מאחר שקופת גמל איננה אישיות משפטית, לא ניתן לתבוע אותה, ויש לתבוע רק את החברה המנהלת (ראו do: ת"צ 67770-12-15 קינן נ' מנורה מבטחים (24.11.16, כב' השופט עופר גרוסקופף, פיסקאות 6 ואילך להחלטה)(.

טענת התובע הנה במהותה טענה בדבר מירמה או זיוף, דהיינו טענה שמאן דהו שיבש וזייף את הטופס, מחק ממנו את הרישום המקורי (לפי הנטען "מסלול מישפחה") ורשם במקומו מסלול "עתיר חיסכון". משכך, ועל פי ההלכה הפסוקה, נידרשות ראיות כבדו משקל במיוחד על מנת להוכיחה (עא 45/15 נבולסי נ' נבולסי (15.5.17); עא 7456/11 בר נוי נ' אמנון (11.4.13); עא 3546/10 מישאלי נ' קליין (18.4.12)); שנית לנוכח מהות טענת התובע, ומאחר שחזקה היא כי העתק מטופס ההצטרפות ניתן לתובע במעמד ההצטרפות, ניתן היה לצפות שהתובע יציג אותו על מנת להוכיח שאכן המקור לא כלל את אותו "זיוף" נטען.

ככל שבקש התובע לטעון אחרת, היה עליו לדעתנו לצרף למסכת ראיות חוות דעת מומחה, לסתירת טענות הנתבעת בעיניין זה, וכן עוד קודם לכן לתקן את כתב תביעתו, שכן בהיעדר כל פירוט והתייחסות לטענות זיוף אלא כבר בכתב הטענות הפותח, יש לקבל את טענת הנתבעות (ראו במיוחד בסעיפים 46 עד 49 לסיכומיהם) לפיה מדובר בהרחבת חזית אסורה מצדו; ולבסוף גם העובדה שהתובע "שתק", דהיינו התנהג באופן פסיבי במשך כל השנים, ולא הלין ולו פעם אחת בפני הקרן על כך שבדוחות הרבעוניים והשנתיים שקבל במשך שש שנים תמימות נרשם מסלול לא נכון – כך לטענתו – אומרת כמובן דרשני, ומחזקת את תחושתנו שמדובר במקרה מובהק שבו מלכתחילה ביקש התובע מסלול "עתיר חיסכון" – כיוון שלא האמין שיחלה והעדיף לדאוג לכך שיקבל פנסיה גבוהה יותר – ורק לאחר שחלה ביקש לתקן ולבטח עצמו רטרואקטיבית בביטוח נכות גבוה יותר, מה שכמובן הוא בלתי אפשרי.

בטרם נחתום, נציין כי לא נעלמה מעינינו העובדה שאת סיכומיו סיים התובע בטענה כי דין תביעתו להיתקבל וכי על הנתבעות לשלם לו פנסיית נכות או לפי "מסלול מישפחה" – טענה שלגביה כבר השלמנו את הדיון – או לפי "מסלול בסיסי". דין טענה חלופית זו להדחות, הן על הסף והן לגופה: ראשית דין הטענה להדחות על הסף, מן הטעם הפשוט שמדובר בסעד שכלל לא נכלל בכתב התביעה, שבו תבע התובע אך ורק פנסיית נכות לפי "מסלול מישפחה" (לכלל לפיו לא ניתן לפסוק לתובע על סמך עילה שהתובע לא טען לה בכתב התביעה, ראו: יששכר רוזן צבי, ההליך האזרחי (2015), בעמ' 400 ואילך, והאסמכתאות שם)); ושנית דין הטענה להדחות אף לגופה, שכן אף לטענת התובע, המדובר היה בטעות חד פעמית, שנעשתה בדוח אחד ויחיד שנשלח אליו, הוא הדוח השנתי הראשון שנשלח בסוף 2006 (לאחר שקדם לו טופס אישור ההצטרפות שעליו דוקא נרשם בבירור שהתובע הנו ב"מסלול עתיר ביטוח").

...

לאחר ששקלנו את מסכת הראיות, לרבות עדויות הצדדים בדיון בפנינו, ואת טענות הצדדים לכאן ולכאן, הגענו לכלל מסקנה שדין טענתו המרכזית של התובע, לפיה הוא זכאי לפנסיית נכות לפי "מסלול משפחה", להידחות.

באישור זה נרשם באופן המפורש ביותר כי התובע הצטרף למסלול "עתיר חסכון". נוסיף כי לא מצאנו ממש בטענות התובע – שלא הוכחו בראיות או עדויות כלשהן – כי המדובר באישור מזויף שהונפק רטרואקטיבית; רביעית התובע לאורך כל ההתדיינות שם את הדגש על כך שבדוח השנתי הראשון שהוא קיבל מהקרן (דוח שנת 2006) נרשם כי הינו ב"מסלול בסיסי", ולא ב"מסלול משפחה".

סוף דבר 12.

התביעה נדחית.

התובע ישלם לנתבעות הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך כולל של 8,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית עד ליום התשלום בפועל.

₪)". כלומר, מידי חודש חתם הנתבע על העברות תשלום לקופת הגמל עבור חלק העובד ועבור חלק המעסיק בסכומים זהים (5% חלק עובד ו-5% חלק מעסיק). אין חולק שאם הייתה מתבצעת גם הפרשה לפצויי פיטורים, הסכום המופרש עבור חלק המעסיק היה צריך להיות גבוה יותר מהסכום המופרש עבור חלק העובד, שכן תגמולי המעסיק וההפרשות לפצויי פיטורים הם בשיעור כולל של 13.33% (5% + 8.33%) ולא בשיעור של 5% כמו חלק העובד.

לפיכך, הגרסה שלפיה התובעת היא זו שטיפלה בכל המסמכים הנוגעים לפתיחת קופת הגמל, סימנה את הרכיבים המופרשים וחתמה על טופס ההצטרפות בשמו של הנתבע, אינה הגיונית.

רביעית, אף אם היה עולה בידי הנתבע להוכיח שהתובעת זייפה את חתימתו על גבי טפסי ההצטרפות לקופת הגמל - ולא כך התרשמנו - לא היה בכך כדי לסייע לו, ונסביר.

...

סוף דבר תביעות התובעת לתשלום פיצוי בגין פיטורים מחמת גיל, פיצוי בגין הפרת חוק הגנת השכר, פיצוי בגין הפרת חוק מתן הודעה לעובד ופיצוי בגין העסקה פוגענית - נדחות.

תביעות הנתבע לקיזוז בגין הפרשות של חלק העובד לקרנות, בגין ימי חופשה שלא הופחתו בתקופת העבודה ובגין תשלום שכר ביתר – נדחות.

הנתבע ישלם לתובעת בתוך 30 ימים ממועד קבלת פסק הדין את הסכומים הבאים: 135.1.

הנתבעת פתחה את הפוליסה החדשה תוך זיוף חתימתו על גבי מיסמכי החיתום.

הנתבעת לא העידה עדים רלוואנטיים דוגמאת מר טל ספיר - המפקח מטעם חברת 'כלל', או פקידות העובדות אצלה והעוסקות בהחתמת עובדים על טפסי הפוליסה - עובדה אותה יש לזקוף לחובתה.

עובד הזכאי להצטרף כעמית לקופת גמל שאינה קרן ותיקה שמונה לה מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף 78 ז לחוק הפיקוח על הביטוח, לפי כל דין או הסכם, לרבות הסכם קבוצי (בסעיף זה - הדין או ההסכם), או להמשיך ולהיות עמית בקופת גמל כאמור, רשאי לבחור, בכל עת, כל קופת גמל לצורך הפקדת תשלומיו ותשלומי מעבידו, בכפוף להגבלות על צירוף עמיתים שנקבעו בתקנון קופת הגמל ולהגבלות על הפקדת כספים לפי סעיף 22, ומעבידו של עובד כאמור לא יתנה את תשלום הכספים לקופת הגמל בעד עובדו בכך שיופקדו בקופה מסוימת או בקופה שיבחר העובד מתוך רשימה מסוימת של קופות, והכל אף אם נקבע אחרת בדין או בהסכם ובכפוף להוראות אלה: (1) נקבע בדין או בהסכם כי הכספים שישלם עובד ושישלם מעביד בעדו לקופת גמל יופקדו בקופת גמל מסוימת או בקופת גמל המיועדת למטרה מסוימת, רשאי המעביד להתנות את תשלום הכספים בכך שיופקדו בקופת גמל המיועדת לאותה מטרה של קופת הגמל שנקבעה בדין או בהסכם כאמור, ואולם אם נקבע בדין או בהסכם כי על המעביד להפקיד את הכספים בקופת גמל המיועדת לאחת המטרות (המפורטות להלן, רשאי העובד לבחור, לצורך הפקדת הכספים, בכפוף לפסקה (2) ובכפוף להגבלות על הפקדת כספים לפי סעיף 22, בכל קופת גמל שנועדה לאחת המטרות האמורות או בשילוב של מספר קופות גמל כאמור: (א) תשלום תגמולים; (ב) תשלום פיצויים; (ג) תשלום קצבה; "

ש: אתה ישבת עם סוכנות הביטוח ומילאת את הטפסים? ת: הביאו לנו את הטפסים, חתמנו עליהם וזהו.

...

מאשר? העד, מר נחמיאס: אני מאשר אבל, ש: מאשר, תודה.

בטרם סיום נציין כי הפוליסה הרלוונטית לענייננו היא הפוליסה שנערכה לתובע בחברת הפניקס, שכן הפוליסה המאוחרת בחברת כלל בה בוטח התובע בעודו שוהה בחופשת מחלה, הוקמה לאחר שהוגשה התביעה לחברת הפניקס, ואף התביעה לחברת כלל נדחתה על רקע קרות האירוע המזכה בטרם תחילת הכיסוי הביטוחי - ולכן היא אינה רלוונטית לענייננו וגם לא טענות התובע לאשר עשתה או לא עשתה הנתבעת בקשר לפוליסה זו. לנוכח כל האמור לעיל, נדחית תביעת התובע בגין רכיב זה. לסיכום- משקיבלנו את התביעה באופן חלקי ביותר , הרינו מחייבות את הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים: סכום של 26,275 ₪ בגין חלף הפקדות לקופת פיצויי פיטורים.

הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד - לנוכח התוצאה אליה הגענו, מקום בו התביעה נדחתה בחלקה הארי יש מקום לחייב את התובע בהוצאות משפט לטובת הנתבעת אלא שבשים לב לכך שהתקבלה טענתו בדבר ביצוע הפקדות בחסר לקרן פיצויי הפיטורים ובמיוחד בשים לב לאשר קבענו, בנוגע לנתבעת, עת דנו בסוגיית פיצויי הלנת פיצויי פיטורים, החלטנו לחייב את התובע ברף הנמוך ובהתאם לכך הרינו מורות לו לשלם לנתבעת את הסכומים הבאים: סכום של 1,000 ₪ בגין הוצאות משפט.

האם לבית משפט שלום סמכות עניינית לידון בהמרצת פתיחה לסעד הצהרתי אודות קיומו של ביטוח אובדן כושר עבודה, והאם יש להעביר את המרצת הפתיחה לבירור כתובענה בדרך הרגילה ? ביום 21.11.2011 חתם המבקש על טופס "הצעה לביטוח חיים ו/או הצטרפות לקופת גמל ו/או קרן הישתלמות ו/או קרן פנסיה" (להלן: הצעת הביטוח או ההצעה) עבור פוליסת "פוליסל בשבילך" (להלן: הפוליסה) אצל המשיבה.

בהצעה נרשם, בין היתר, כי המעבידה של המבקש תשלם את הפרמיה כאחוזים משכרו עבור פיצויים ותגמולים, והמבקש (העובד) יפריש משכרו עבור תגמולים ואבדן כושר עבודה.

בנוסף, נטען כי ההליך מחייב בירור עובדתי רחב הקף (לרבות השאלה אם המבקש היה מבוטח אצל המשיבה לו היה מעביר במועד את המסמכים הרפואיים, והבדיקה אם אמנם זויפה חתימתו על בקשת המבקש) ועיסוק בשאלות של רשלנות והפרת חוזה, ובירורו על-פי תצהירים ובדרך מקוצרת של המרצת פתיחה יביא לקפוח זכויות מהותיות ודיוניות של המשיבה.

...

סבורני כי אין בנימוק זה כדי לקבוע את סמכותו העניינית של בית משפט מחוזי.

אשר על כן, נדחית הטענה להיעדר סמכות עניינית.

אשר על כן, הנני דוחה את הטענה כי אין התובענה מתאימה להתברר כהמרצת פתיחה, ומורה כדלקמן: (א) המשיבה רשאית, אם תחפוץ, להגיש עד ליום 30.5.2016 תצהיר של סוכן הביטוח.