התובע טוען כי טענת היתיישנות יש להעלות בהזדמנות הראשונה, כלומר היה על הנתבעים להעלות את טענת ההתיישנות בכתב ההגנה המקורי שהוגש ביום 21.04.2016 בעוד שהטענה הועלתה לראשונה רק בבקשה לדחייה על הסף שהוגשה ביום 28.02.2007 ומשכך, דינה להדחות.
...
בענייננו, עילת התביעה היא עילת תביעה חוזית בקשר עם ההסכם מיום 24.2.2008, אשר לא נדון במסגרת התביעה הקודמת, וכאשר נקבע כי הנתבעים חתומים על הסכם זה.
על כן, דחיית התביעה בגין העילה השטרית אינה מקימה מעשה בית דין, וטענת הנתבעים בעניין זה נדחית.
משקיבלתי את טענות התובע וקבעתי כי הנתבעים חתמו על הסכם ההלוואה מיום 24.02.2008 וכי הסכם ההלוואה היווה למעשה מיחזור של חובות קודמים של הנתבעים שלא נפרעו, אני מקבלת את התביעה.
סוף דבר
לאור כל האמור, אני מחייבת את הנתבעים לשלם לתובע, יחד ולחוד, את סכום התביעה בסך של 278,322 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
