טענת העובד על פיטורים ללא סיבה

נסיבות פיטוריו של התובע לטענת התובע, לו סיכן את בטחונו, בטחון המדינה ובטחון עובדי אלביט, הנתבעת היתה מפטרת אותו על אתר, לא חותמת עמו על התוספת ולא היתה פועלת ללא לאות כדי להציב אותו בפרויקטים של אלביט.

ואכן, "אפשר לומר כי בפסיקה הישראלית פותח הסדר ביניים שלפיו אמנם אין איסור על פיטורים ללא סיבה מספקת, אבל חל איסור על פיטורים בחוסר תום לב" (דוידוב ועשת; ע' 159); כאשר "עצם הפיטורים של עובד בעילה נטענת מסוימת, כאשר לאמיתו של דבר הפיטורים הם בעילה אחרת...מהוה פיטורים שלא כדין, באשר היא מהוה היתנהלות בחוסר תום לב (דב"ע (ארצי) מא/39 – 3 אליהו חג'ג' – איתם מינהל איזורי אגודה שיתופית בע"מ, פד"ע יג 74 (1981)) ומרוקנת מתוכן את השימוע שנערך לעובד" (ע"ע (ארצי) 38077-09-15 אלומיניום קונסטרקשן פרו בע"מ - סלימאן אלבאזאת (25.9.2016).

...

מכל מקום, דין התביעה שכנגד להידחות.

סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 יום מהיום, את הסכומים כדלקמן: א. שכר עבודה על סך של 21,053 ₪.

התביעה שכנגד נדחית במלואה.

בנושא סיום העבודה, התובע טען שהוא פוטר על ידי הנתבע לאלתר, ללא כל סיבה ומבלי שנערך לו שימוע.

...

יש לדחות את תביעת התובע להרמת מסך, אשר לא פורטה ולא הוכחה.

וודאי שיש לדחות את תביעתו להכיר בנתבעים כמעסיקים במשותף, טענה שהועלתה רק בסיכומי התובע.

סיכומו של דבר, התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

השלמת פצויי פיטורים לטענת התובעת היא פוטרה על ידי הנתבעים ועל כן היא זכאית להשלמת פצויי פיטורים ותמורת הודעה מוקדמת בסך כולל של 31,545 ₪.

מנגד, לטענת הנתבעים, התובעת התפטרה ללא סיבה וללא הודעה מוקדמת ביום 12.3.2020.

כאמור, בתצהיר טענה התובעת שבעקבות הקורונה, הנתבעים דרשו ממנה לעבור למתכונת העסקה עם שינה ומגורים מלאים בעוד שהיא לא הייתה מעוניינת בכך מכיוון שלא רצתה להתגורר בעיר בני ברק שהייתה נגועה בקורונה (ס' 10 לתצהיר התובעת), בעוד שבחקירתה הנגדית טענה התובעת שבקורונה לא הייתה עבודה (עמ'7 ש' 23 לפרוטוקול) ובהמשך בגלל הסגר באפריל-מאי וכלשונה: "הם לא פיטרו אותי. אני הפסקתי בגלל הקורונה וירוס. זה היה באפריל ומאי היה סגר. לא היה אפשר לצאת החוצה והם רצו שאני אעזוב" (עמ' 7 ש' 4-5 לפרוטוקול), בגלל הדרישה למגורים (עמ' 8 ש' 6-11 לפרוטוקול) ובהמשך החקירה הנגדית בגלל החשש מהמשטרה (עמ' 10 ש' 3-11 לפרוטוקול).

...

בנסיבות אלו, אנו קובעים שהנתבעים לא הרימו את הנטל להוכחת מסגרת שעות העבודה של התובעת בתקופה השנויה במחלוקת מחודש פברואר 2017 ועד לחודש דצמבר 2017 (כולל) ועל כן, אנו מקבלים גרסת התובעת בדבר היקף המשרה, כך שעד לשנת 2018, התובעת עבדה 5 שעות והחל מחודש ינואר 2018 ועד לסיום העסקתה בחודש מרץ 2020 היא עבדה במשך 4 שעות ביום.

מכאן, שאין לאפשר לתובעת לנכות את עלות הביטוח הרפואי גם בגין תקופת פוליסת הביטוח שחלה לאחר תום קשר העבודה הבין הצדדים.

בנסיבות המיוחדות של תקופת הקורונה ובפרט לנוכח הפחד וחוסר הוודאות שררו באותה תקופה ואישור תקנות החירום ביום 19.3.2020 שהגבילו את התנועה, אנו קובעים שאין הצדקה לחיוב התובעת בתמורת הודעה מוקדמת.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעים ישלמו לתובעת בתוך 30 ימים את הסכומים הבאים: א. הפרשי שכר בסך - 98,268 ₪; ב. חלף הפרשות לפנסיה בסך- 29,853 ₪; הסכומים הנ"ל יופחת סך של 41,900 ₪ ששולם לתובעת תוך כדי ההליך, כך שעל הנתבעים לשלם לתובעת את יתרת הסכום בסך 86,221 ₪.

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעת לתשלום פיצויים בגין פיטורים שלא כדין ללא שימוע (32,224 ₪), השלמת פצויי פיטורים (3,712 ₪), חלף הודעה מוקדמת (8,056 ₪) והפרשי הפרשות לקרן הישתלמות (2,164 ₪).

עוד היא טוענת, כי לא מוטלת עליה כל חובה להעתר להצעות שיבוץ שאינן רלוואנטיות הן מבחינת מיקום והן מבחינת אופי העבודה ובודאי בשים לב לאופן המעליב והמביש שבו פוטרה כך סתם ללא סיבה הגיונית.

הנתבעת מכחישה את טענת התובעת, כי פוטרה על ידי מר ואנונו וכן כי פיטורים אלה נעשו עקב העדר רישיון נהיגה שכן לא נדרשה לעשות שימוש ברכב.

...

עוד היא טוענת, כי לא מוטלת עליה כל חובה להיעתר להצעות שיבוץ שאינן רלוונטיות הן מבחינת מיקום והן מבחינת אופי העבודה ובוודאי בשים לב לאופן המעליב והמביש שבו פוטרה כך סתם ללא סיבה הגיונית.

על יסוד כל האמור, שוכנענו שהנתבעת פיטרה את התובעת מבלי שנתנה בידה כל הודעה מוקדמת ומבלי שזימנה אותה לשימוע כדין טרם פיטוריה.

אחרית דבר על יסוד כל האמור, הנתבעת תשלם לתובעת כדלקמן: פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 32,000 ₪ חלף הודעה מוקדמת בסך של 8,056 ₪.

בהתאם לעניין קופפרמן[footnoteRef:11], על התובעת מוטל הנטל להוכיח כי פוטרה למעשה בחוסר תום לב - [11: ע"ע (ארצי ) 3799-07-21 יצחק קופפרמן - אוויה תיקשורת ישראל בע"מ (16.01.2022)] "ככלל, שעה שעובד טוען כי הוא פוטר שלא כדין עליו הנטל להוכיח את טענתו. ככל שהטענה היא לפיטורים שלא כדין בעילות מיוחדות כגון פיטורים המהוים הפרה של חוק שויון הזדמנויות בעבודה, התשמ"ח – 1988, או על רקע התארגנות - הנטלים יהיו על פי הוראות החוק המיוחדות והפסיקה בענין זה. בעניינינו עילת הפיטורים אינה חוסה תחת העילות המיוחדות, ולכן הנטל על העובד להוכיח חוסר תום לב שיכול ללבוש מספר צורות, כגון הסוואת עילת הפיטורים האמיתית. הוכחת טענה כזו אפשרית, בין היתר, בדרך של הפרכת עילת הפיטורים הנטענת או על דרך הוכחה כי הנטען כלפי העובד נעשה על דרך של העצמה או החמרה (לעניין זה השוו: ע"ע (ארצי) 11260-10-13‏ ‏ מרכז הפורמאיקה אברבוך בע"מ - יפית פרבר גאלי [פורסם בנבו] (14.11.16)). יחד עם זאת, וכך נקבע בעיניין אברבוך, בעת בחינת שאלה זו, על בית הדין להזהיר עצמו ולוודא שאינו מחליף את שיקול דעתו של המעסיק בשקול דעתו. בהקשר זה נוסיף כי מעסיק זכאי שלא להמשיך את העסקתו של עובד שאינו שבע רצון ממנו, גם לא בצורה קיצונית. לא כל שכן, כאשר עסקינן בפיטורים לאחר תקופה קצרה במהלכה, מטבע הדברים, נבדקת התאמתו של העובד לעבודתו (השוו: ענין אברבוך פיסקה 42, וכן ע"ע (ארצי) 8636-05-15 המשביר בתי כל בו בע"מ – טליה קיסין [פורסם בנבו] (13.7.16)).

התובעת טענה שתי טענות בהקשר זה: בהיבט הראשון התובעת ניסתה להפריך את טענות הנתבעת לכך שלא עמדה ביעדים שלה, ובהיבט השני טענה כי טענת הנתבעת לכך שמערכת היחסים בינה לבין פרימן הייתה הסיבה לפיטוריה אינה נכונה.

...

מעבר לכך, בהיעדר תשתית עובדתית מתאימה להוכחת הפסד מוניטין, לא מצאנו כל יסוד לתביעת התובעת בעניין זה. זאת ועוד יוער כי טענותיה של התובעת בעניין זה נטענו באופן לקוני, לא פורטו בצורה מספקת ולא הוכחו כאמור.

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, התביעה נדחית על כל רכיביה.

בשים לב לתוצאת פסק הדין, התובעת תשלם לנתבעת הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים.