מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טענת הסעת עובד כנימוק לאי תשלום דמי נסיעה

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת לא שילמה לתובע החזר הוצאות נסיעות והרישום בהקשר זה בתלושים אינו נכון.
פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך 5,610 ₪: התובע פוטר שלא כדין, ללא נימוק ומשיקולים זרים.
כן טענה, כי מרחק הנסיעה ממקום מגוריו של התובע לכפר סבא או לכפר יונה, שם עבד, אינו עולה על 40 ק"מ. בנוסף לתשלום עבור דמי נסיעות, הנתבעת הייתה מסיעה את התובע מכפר סבא למקומות העבודה השונים (סעיף 40 לתצהיר עד הנתבעת; עדות מר דסקלו עמ' 15 שורות 3- 14).
...
התביעה ברכיב זה נדחית.
לאור התשלום בתלושי השכר, ובהיעדר כל ראיה אחרת מצד התובע בנושא, נדחית התביעה ברכיב זה. סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה, כך שהנתבעת תשלם לתובע את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסך 5,307 ₪.
כמו כן, אם עד למועד התשלום לא ישלם התובע לנתבעת את תשלום ההוצאות בהם חויב בהליך, רשאית הנתבעת לקזז גם סכום זה. מאחר שהתביעה נדחתה ברובה, יישא כל צד בהוצאותיו.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הנתבעת הגישה בקשה לחייב את התובע בהפקדת ערובה לכסוי הוצאותיה המשפטיות ככל והתביעה נגדה תידחה בהתאם להוראות תקנה 116א' (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 הקובעת כדלקמן: "היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לבצוע אמנת האג (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט – 1969 יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תדחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שיירשמו." לאחר עיון בטענות הצדדים וביתר המסמכים שבתיק הגעתי לכלל מסקנה דין בקשת הנתבעת לחיוב התובע בהפקדת ערובה להיתקבל וזאת לאור הנימוקים המפורטים להלן.
סכום התביעה על סך 177,744 ₪ נובע מהפרשי שכר שעות נוספות, נסיעות, אי מתן הודעה מוקדמת, דמי חגים, דמי הבראה, אי מתן הודעה לעובד, מסירת תלושי שכר פקטביים, אי עריכת שימוע, אי מתן תשלום בגין סט ביגוד ומגן, הפרישי שכר מינימום, והפרשי פדיון חופשה שנתית.
הנתבעת צרפה לכתב ההגנה דוחות נוכחות המלמדים לטענתה על כך שהתובע עבד כשמונה שעות ביום בממוצע וכן טענה כי הסיעה את התובע ויתר העובדים בהסעה משותפת.
...
הנתבעת הגישה בקשה לחייב את התובע בהפקדת ערובה לכיסוי הוצאותיה המשפטיות ככל והתביעה נגדה תדחה בהתאם להוראות תקנה 116א' (ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב – 1991 הקובעת כדלקמן: "היה התובע מי שאינו תושב ישראל ואינו אזרח אחת המדינות בעלת האמנה לפי תקנות לביצוע אמנת האג (סדר הדין האזרחי), התשכ"ט – 1969 יורה שופט בית הדין או הרשם לתובע, לבקשת נתבע, להפקיד ערובה לתשלום הוצאותיו של הנתבע, זולת אם הראה התובע ראשית ראיה להוכחת תביעתו או שהוא הראה כי הנתבע יוכל להיפרע את הוצאותיו ממנו אם התביעה תידחה או אם ראה שופט בית הדין או הרשם לפטור את התובע מטעמים מיוחדים שיירשמו." לאחר עיון בטענות הצדדים וביתר המסמכים שבתיק הגעתי לכלל מסקנה דין בקשת הנתבעת לחיוב התובע בהפקדת ערובה להתקבל וזאת לאור הנימוקים המפורטים להלן.
סוף דבר הנתבעת עמדה בנטל הראשוני להוכיח כי שילמה לתובע את הזכויות הסוציאליות המגיעות לו ואשר מפורטות בתלושי השכר והתובע לא העלה כל טענה קונקרטית ביחס לתלושי השכר או דוחות הנוכחות.
בנסיבות אלה, ובשים לב להתיישנות רכיב החופשה ולכך שהתובע לא צירף ראשית ראייה להוכחת התביעה דין הבקשה להתקבל ועל התובע להפקיד ערובה לכיסוי הוצאות הנתבעת בהליך זה. לפיכך ככל שמבקש התובע להמשיך בניהול ההליך יפקיד ערבות בקופת בית הדין בסכום של 4,000 ₪ לכיסוי הוצאות הנתבעת בהליך וזאת בתוך 30 יום מהיום.

בהליך סכסוך עבודה (ס"ע) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה נצרת נפסק כדקלמן:

ככל שמדובר בטענה של התובע לתחולה של צו ההרחבה הכללי - הרי שהיא נדחית בהיעדר נימוק ובסיס לטענה זו, בהיות התובע כאמור עובד הערייה.
פסק הדין ניתן בהקשרו של צו ההרחבה הכללי ונסיבותיו שונות מנסיבות תיק זה. אולם, בשני המקרים "הועמדה" לרשות העובד הסעה רק לגבי חלק ממסלול הנסיעה וכן הועלתה טענת המעסיקה כי עלות "ההסעה" אשר סופקה לעובד, עולה על ההוצאות שבהן נשא העובד בפועל.
בתצהיר עדותו הראשית מסר התובע באופן כללי כי הוא "מתגורר במרחק שמצריך נסיעה למקום עבודתי וממנה"[footnoteRef:14] וכן כי "במהלך כל התקופה הנ"ל לא שולמו לי דמי נסיעות בהתאם לתנאי הגעה למקום העבודה..."[footnoteRef:15].
...
הנתבעת טענה בכתב ההגנה כי יש לדחות את התביעה מהסיבה כי התובע לא זכאי לתשלום בגין החזר הוצאות נסיעה מעבר לתשלומים ששולמו לו על פי תלושי השכר.
למעלה מן הנדרש בשים לב למסקנה אליה הגעתי, איני נדרשת לדון בשאלות נוספות שעלו במסגרת ההליך ועל כן אציין רק זאת: אשר לטענת ההתיישנות אותה העלתה הנתבעת כבר בסעיף 7 לכתב ההגנה, הרי שהתביעה הוגשה ביום 11.1.2021.
] גם אילו היתה מתקבלת התביעה, לא היה מקום לקבל את תחשיב התובע כפי שהוא, הן מהסיבה כי התובע הביא במסגרתו את התקופה שהתיישנה, הן משום שהתחשיב מתבסס לכאורה על צו ההרחבה הכללי ולא על הוראות חוקת העבודה, והן מאחר שהתובע לא הראה כי מתקיימים התנאים בהוראות חוקת העבודה לתשלום שיעור קצובת הנסיעה המרבי[footnoteRef:27].
[27: לדוגמה, התובע טוען כי הוא עבד 6 ימים בשבוע אולם מעיון בדו"חות הנוכחות עולה כי התובע לא עבד בימי ו' במשך כל תקופת העסקתו וכי בתקופות שבהן עבד התובע בימי ו' צוין: "יום אופציונלי". ] הוצאות לאור התוצאה אליה הגעתי מצד אחד ומתוך התחשבות בתובע ובכך כי מדובר בתביעה לזכויות סוציאליות מצד שני, ישלם התובע לנתבעת סך של 1,500 ₪.

בהליך תובענה ייצוגית (ת"צ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

המבקש מיפרט לגבי כל אחד מימי השביתות, באילו אשכולות ואיזורים שבתו קוי התחבורה של המשיבה, ולגבי כל יום ויום הוא חוזר על טענותיו שלפיהן ההשבתה גרמה לו אבדן תמורה כספי ביחס לדמי הנסיעה ששילם עבור הכרטיס החודשי, והגיע ליעדו בעזרת שירותי הסעה של המשיבה באיחור משמעותי, או שנסע ברכבו הפרטי או בטרמפ, מה שגרם לו להוצאות רכב ודלק ולאבדן שעות זמן יקרות.
אני סבורה כי המבקש צודק בטענתו שלפיה התובענה עוסקת בעיניין שבין עוסק לבין לקוח וכי מיתקיים בעניינינו התנאי שבסעיף 1 לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, אך הצדק עם המשיבה כי כדי לידון בסעד ההשבה של דמי נסיעה ששולמו, משרד התחבורה הוא צד נחוץ בתובענה, הן כצד להסכם עם המשיבה כמפעילת קוי התחבורה, הן כמי שקבל את תמורת הכרטיסים מכל הסוגים ושילם למשיבה בהתאם לנסיעות שבוצעו בפועל.
כאמור לעיל, אני סבורה כי בקשת האישור שלפניי אינה מגלה עילת תביעה אישית למבקש, אף לא לכאורה, ואף בהנחה שטענותיו לעניין הקף הבקשה, שינוי חזית התביעה קבילות הראיות היו מתקבלות, לא היה בכך כדי לסייע לו. הנימוקים, עם זאת, שונים לגבי סעד ההשבה ולגבי סעד הפיצויים ולכן אפרט לכל אחד מהם בנפרד.
המבקש מרחיב בסיכומיו בנוגע לניזקי השביתה, וטוען כי המשיבה התעשרה ולא במשפט בכך שקבלה תמורה כספית מבלי להעניק שירותי נסיעה; בלי ששילמה שכר לעובדים השובתים; ובחיסכון של הוצאות הנסיעה דוגמאת בלאי ותחזוקה של האוטובוסים, דלק, קנסות ואגרות.
...
סוף דבר לאור האמור לעיל, אני קובעת כי לא הוכח במידת הסבירות הנדרשת כי קיימת עילת תביעה למבקש, בהעדר בסיס עובדתי ומשפטי לטענותיו לפי העניין.
בנוסף לא שוכנעתי כי התובענה מעוררת שאלות מהותיות המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ולא שוכנעתי שתובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
משכך, הבקשה לאישור ניהול התובענה כייצוגית נדחית.

בהליך סכסוך עבודה בסמכות שופט (סע"ש) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

הנתבעת ביקשה לקזז מכל סכום שייפסק לזכות התובע סכומים שונים (סע' 17 לכתב ההגנה) ובכלל זה סכומים ששולמו לו לטענתה ביתר/בשוגג בגין ההודעה המוקדמת, דמי נסיעה ששולמו חרף העמדת הסעה מאורגנת לרשות התובע וימי חופשה שלא נוכו בשוגג.
התובע מיתנגד לבקשה מנימוקים אלה: אין מחלוקת בדבר תקופת עבודת התובע אצל הנתבעת - מחודש ינואר 2009 ועד לחודש מרץ 2023 - כאשר עיון בתלושי השכר מלמד שבתקופה משנת 2009 ועד לחודש מרץ 2013 לא הופקדו הפקדות מלאות לפיצויים והנתבעת מודה, כי היא פיטרה את התובע ולא שילמה לו את מלוא פצויי הפיטורים להם הוא זכאי.
...
לבסוף אציין, כי לא שוכנעתי בקיום החריג השלישי, 'טעמים מיוחדים', המצדיקים דחיית הבקשה.
על יסוד כל האמור לא שוכנעתי, כי התובע הוכיח קיומם של מי מהתנאים המופיעים בתקנה 116א המצדיקים דחיית הבקשה לחיובו בהפקדת ערובה בתיק.
סוף דבר הבקשה לחיוב התובע בהפקדת ערובה בתיק מתקבלת.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו