מדובר בהחלטה שאינה סבירה, המעידה על חוסר תום לב וניסיון להיתחמק מחובתה של המשיבה לתשלום המענק.
על כן, יש מקום לבחון את אותם "מקרים דומים" והאם יש ממש בטענות להשלכות הרוחב שהועלו על ידי מר מאירוביץ.
טענת ההכבדה היא טענה עובדתית שהנטל להוכיחה מוטל על הטוען לה. המשיבה לא עמדה בנטל זה.
בתיקים אחרים בעיניין מענקי מצוקה בפריפריה, נאותה המשיבה לערוך בדיקות ביחס לבקשות לקבלת מענקים בטווח שנים נידרש, אשר מטבעם מלמדים על היתנהלותה במקרים דומים לנסיבות המקרה אשר הובא לבחינה.
עוד טענה המשיבה כי יש לבחון את הבקשה לגילוי מסמכים גם לאור סכויי התביעה, ואלה קלושים בשים לב לטענות המשיבה לדחיית התביעה בשל שהוי ומעשה עשוי, טענות שעמדו בבסיס פסק הדין בבג"ץ 5480/22 ד"ר שירלי גמזו נ' מדינת ישראל – משרד האוצר (2.7.2023) (להלן: "עניין גמזו").
...
באשר לטענת המשיבה בדבר הכבדה – איני מקבל טענה זו. ראשית, המשיבה לא תמכה את טענותיה בהקשר זה בתצהיר.
כך, יכולה הייתה המשיבה לתמוך את טענותיה בתצהיר גם במסגרת הודעתה מיום 7.8.2023, אך היא לא עשתה כן. לפיכך, ועל אף שלא הגישה תצהיר בכל ההזדמנויות האלה, החלטתי ליתן למשיבה הזדמנות נוספת להגיש תצהיר, ובהחלטתי מיום 4.9.2023 קבעתי כי עליה לתמוך את טענותיה בתצהיר בתוך 14 ימים.
]
סיכום
לאור האמור לעיל, הבקשה מתקבלת באופן חלקי, כך שהמשיבה תגלה למבקש את המסמכים שלהלן, בתוך 30 ימים מהיום, כשכל השמות והפרטים המזהים של צדדים שלישיים יושחרו:
כל הבקשות של רופאים אשר החלו את עבודתם עובר למועד הקובע לצורך קבלת המענק על-פי חוזר 2018, וההחלטות בבקשות אלה.