טענת היעדר סמכות עניינית בתובענה בבית משפט מחוזי

לטענתם, תביעה שהסעד העקרי בה נוגע לזכויות במקרקעין, מסורה לסמכותו העניינית של בית משפט המחוזי וזאת ובהתאם להוראות סעיף 40 וסעיף 51 לחוק בתי המשפט.

למרבה הצער, כל הניסיונות עלו בתוהו ומשעה שהמבקשת העלתה טענה להעדר סמכות עניינית, הוגשו טיעוני הצדדים והגיעה העת להכריע בהן.

...

דיון אקדים אחרית לראשית ואומר כי לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל דעה כי דין הבקשה להתקבל מן הנימוקים שיפורטו.

אחר שבחנתי את הטענות מכאן ומכאן הגעתי לכלל דעה כי עסקינן בתביעה הנוגעת למקרקעין.

משמצאתי כי הסמכות העניינית נתונה לבית משפט השלום, דין התביעה סילוק על הסף.

לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בית משפט השלום בתל אביב – יפו (כב' השופט אבי כהן) מיום 24.12.22 בת"א 8681-04-22 ולפיה החליט בית משפט שלא לסלק התביעה נגד המבקשים 1-2 על הסף בשל העדר סמכות עניינית והחליט שיוגש כתב תביעה מתוקן ולפיו יושווה הסעד הכספי נגד המבקשים (הנתבעים 5 ו-6) לסעד שהתבקש נגד המשיבים הנוספים – הנתבעים הנוספים, שעד כה התבקש רק סעד הצהרתי ביחס אליהם.

בנוגע לנתבעים 1-4 אין ספק כי יש סמכות עניינית לבית משפט השלום ולכן העברת תביעה נגד הנתבעים 5-6 לבית משפט המחוזי תיצור פיצול אבסורדי.

נטען כי מטרת הבקשה היא התשת התובע בתכסיסים משפטיים וכי טענת העדר סמכות העניינית הועלתה באיחור רב. לאחר שבית משפט הציע הסדר דיוני כי יתוקן כתב התביעה והנתבעים 5-6 ייתבעו גם בתביעה כספית לאור בקשת המשיב, הגישו המבקשים תגובה ולא העלו בה את טענת "הילכת פיצול הסעדים". נטען כי לגופו של עניין, בפסיקה הובעה הסתייגות מהילכת פיצול הסעדים שיש בה משום ביזבוז משאבים וסיכון להכרעות סותרות.

...

משהגעתי למסקנה כי אין סמכות עניינית לדון בסעד ההצהרתי שבתביעה, לא היה מקום להורות על תיקון כתב התביעה.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.

ב) מכוח סמכותי לפי תקנה 41 לתקנות סדר הדין האזרחי תשע"ט – 2018, אני מורה על מחיקת התביעה קמא נגד המבקשים.

מה גם, שהתובעים לא תפסו חזקה בקרקע נשוא התביעה ולא ביצעו בה כל שינוי, ומשכך אין לתובעים כל מעמד ו/או זכות להגשת תביעה זו. (ה) העידר סמכות עניינית: נטען כי בית משפט זה אינו מוסמך לידון בתביעה דנן מאחר והסעדים המבוקשים בה הנם סעדים להצהרת בעלות, שהסמכות העניינית לידון בהן מסורה לביהמ"ש המחוזי.

...

ניתן בזאת פסק דין חלקי ולפיו אני מורה על מחיקת הסעד ההצהרתי לעניין תחולתו של סעיף 29 לחוק המקרקעין.

אני מורה לצדדים לפעול לפי סעיף 70 לעיל, ולמסור את עמדתם עד ליום 24/12/2023.

בנסיבות אלו, אני מורה על עיכוב ביצוע החלטתי מיום 01/11/2022 ולפיה ניתן צו כנגד רשויות המס להמצאת מסמכים.

לטענת התובעות פרשת 'פוקס' אליה הפניתה הנתבעת אינה רלוואנטית למקרה דנן (ר' סעיפים 16-13) והן אף מדגישות כי הנתבעת עצמה לא העלתה מיוזמתה את טענת העידר הסמכות העניינית (ר' סעיפים 19-18).

נפסק כי התכלית המרכזית אותה ביקש המחוקק לקדם באמצעות חלוקת הסמכות העניינית בין בית המשפט המחוזי לבית משפט השלום, היא נתוב יעיל ונכון של תביעות בהתאם לרמת מורכבותן וחשיבותן (ר' רע"א 6500/19, רע"א 7052/19 שרון גבריאל ו נ' טבע הדברים ואח' (פורסם בנבו, 7.5.20) וגם: רע"א 188/02 מיפעל הפיס נ' כהן, פ"ד נז(4) 473, 477; רע"א 4962/19 לוקי בניה ופיתוח בע"מ נ' דנקנר (פורסם בנבו, 19.11.19), פסקה 25).

...

דיון והכרעה לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ולמקרא התובענה, נחה דעתי כי הסמכות העניינית לדון בתובענה, נתונה לבית משפט השלום.

סוף דבר ברע"א 3075/17 שירביט חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ציון ארד ואח' (פורסם בנבו, 21.5.17) נפסק בין היתר: בידוע, כי סמכות השיפוט העניינית נקבעת במועד הגשת התביעה לפי שוויו הכספי של הסעד המבוקש או סכום התביעה סעיף 79 (א) לחוק בתי המשפט קובע לאמור : 'מצא בית המשפט שאין הוא יכול לדון בעניין שלפניו מחמת שאינו בסמכותו המקומית או העניינית, והוא בסמכותו של בית המשפט או של בית דין אחר, רשאי הוא להעבירו לבית המשפט או לבית הדין האחר (שם, פסקה 11).

אשר על כן ובהינתן כל האמור ונוכח העובדה שהסמכות העניינית לדון בתובענה נתונה לבית משפט השלום, הנני מורה על העברתה להידון בבית משפט השלום בתל-אביב יפו.

בית המשפט המחוזי בתל אביב -יפו ת"א 59494-01-23 קאפח נ' מועצה מקומית גני תקוה ואח' מספר בקשה:16 לפני כבוד הרשמת רחל ערקובי מבקשים/נתבעים 3-4: 1. שלמה ניצן 2. אילנה ניצן ע"י ב"כ עו"ד ברטלר משיבה/תובעת: צביה קאפח ע"י ב"כ עו"ד טהורי החלטה

בפסק הדין נדחו גרסאותיה של התובעת וביהמ"ש מתח ביקורת חריפה על היתנהלותה וקבע כי היא "עושה כל מה שביכולתה על מנת לגזול מהתובעים (המבקשים כאן) את רכוש ולהשתלט עליו באמצעים בלתי חוקיים וחוקיים גם יחד". התביעה נעדרת סיכוי מטעמים נוספים, לרבות: היותה מבוססת לכאורה אך ורק על מפה; חוסר סמכות עניינית מאחר והסעד ההצהרתי נתבע רק מהנתבעות 1-2 בעוד הכספי בסך של 1.5 מיליון ₪ נתבע מכלל הנתבעים; המבקשים אינם צד ראוי להליך שעה שהעבירו את מלוא זכויותיהם בחלקה 1091 ביום 18.02.2020.

טענות המשיבה/ התובעת; הטענה בדבר העדר סמכות עניינית וסכויי התביעה לא מהוים עילה להפקדת ערבון אלא למחיקה על הסף.

...

בעקבות החלטתי 15.06.23 בבקשת הנתבעות 1-2 למחיקת ההליך בשל תשלום אגרה בחסר, במסגרתה קבעתי כי התובעת לא הציגה טעם המצדיק פיצול התובענות, ביום 31.07.23 הגישה התובעת כתב תביעה מתוקן ובו כרכה את התביעה ההצהרתית ביחד עם תביעה כספית בסך של 1.5 מיליון ₪.

זאת ועוד, הרי שגם בסוגיית המצאת כתב התביעה המתוקן התנהלה התובעת באופן שהביא להחלטתי מיום 09.01.24 במסגרתה הוריתי לתובעת להמציא לנתבעים את כתב התביעה על נספחיו כדין, לאחר שלא עשתה כן. סוף דבר: נוכח כל האמור לעיל, אני סבורה כי אכן יש מקום לחייב את התובעת בהפקדת ערובה.

בשכלול כל האמור לעיל, אני קובעת את סכום הערובה ביחס למבקשים בסכום של 50,000 ₪.

החלטתי ניתנת כרשמת.