טענת החייב לירידה בהכנסות כספיות

טענות הצדדים; טענת החייב; לטענת החייב תכנית הפרעון המוצעת הנה סבירה לאור מצבו ולאור הירידה הצפויה בהכנסתו, ויש לאשרה שכן ניכנס להליך בתום לב ומתוך רצון להביאו לשקום כלכלי.

לאור האמור לעיל ובטרם אכנס לעומקו של עניין לעניין היתנהלות החייב טרם ההליך ובהליך עצמו, על המנהל המיוחד למצות את מלוא הבדיקות תוך מתן היתייחסות וחקירת טענות הגרושה, לרבות הטענה על נטילת הלוואה בסמוך לכניסת החייב להליך והשמוש שנעשה בכספי הלוואה זו וכן הטענות לעניין רמת החיים של החייב והוצאותיו אל מול טענותיו לכושר פרעון וכן נסיבות יצירת החובות והתנהלות החייב, לרבות את עניין תום לבו.

...

כמו כן, לו היה החייב מכלכל את הוצאותיו בתבונה ובאופן המצופה מחייב בהליך פש"ר, סבורני כי היה מפנה סכומים לא מבוטלים לצורך תשלום חובותיו.

טענה זו העלתה הגרושה במספר הזדמנויות ולא נסתרה על ידי החייב וסבורני כי לא נבדקה על ידי המנהל המיוחד באופן ראוי ולעומקו של עניין כנדרש.

סבורני כי בענייננו עולה כי באם תאושר תכנית פירעון, עלולה הגרושה למצוא עצמה לבדה מול הנושים שהנם נושים משותפים לה ולחייב, בעוד החייב נטל על עצמו התחייבויות, צבר חובות, נטל הלוואות ובסוף הופטר מכולם.

לטענתו, קיים את חובותיו בהליך, אולם בשל הדרדרות במצבו הרפואי, אין ביכולתו לעמוד "בדרישות הכספיות". בנסיבות אלה, עותר החייב כאמור לעיל.

ביום 4.11.20, לאחר שהחייב עתר להפחתת צו התשלומים ונידרש להגיש אסמכתות, ניתנה החלטה במסגרתה נקבע בין היתר, כי החייב מאשר כי לעת הזו, כי אין ירידה בהכנסותיו, משכך בקשתו להפחתת צו התשלומים, אינה ברורה.

החייב טוען טענות שונות כנגד היתנהלות המנהל המיוחד; כנגד היתנהלות באי כוחו שייצגוהו, אולם נימנע מלהתייחס להתנהלותו הקלוקלת, העובדה שניתנו לו אורכות רבות לצורך הסרת מחדליו ואולם, תחת התחייבויותיו המפורשות להסרתם והעובדה שהסכמתו הוותה תנאי סף להשבת ההליך על כנו, החייב לא פעל כפי הנידרש, לא הסיר המחדלים, לא שילם את צו התשלומים ולא הגיש הדוחות החודשיים כפי הנידרש.

...

ביום 13.9.20, ולאחר שהחייב עתר לאורכה, ניתנה החלטה במסגרתה נקבע בין היתר, כי בהיעדר התחייבות החייב לקיום מטלותיו ועמידה בהן הלכה למעשה, בקשתו לאורכה, נדחית.

דיון והכרעה על בימ"ש להכריע במחלוקות שלהלן: · מה היא התמורה על פי מחזור ההכנסות ? · האם הנתבעים אחראים למלוא התחייבויות רוזטי ? · האם יש לחייב מצדה בהתחייבויות רוזטי ? · האם התובעת הפרה התחייבויותיה כלפי רוזטי ? גרסאות הצדדים להלן גרסאות הצדדים גרסת התובעת ביסוד התביעה מונחים 2 מסמכים המסדירים את מערכת היחסים העסקית בין הצדדים.

אם היה ספק לגבי השאלה אם ניצן הופתע בעיניין מצדה, הספק הוסר עת ניצן השיב בעמוד 88 לשאלות בעיניין זה כלהלן: "לא מה שקרה זה שאיציק זה היה חלק מהרעיון, אני פשוט כבר נישבר לי ואמרתי לו שמע אתה חייב לי כל כך הרבה כסף אני רוצה את הכסף ואז הוא ניסה כאילו להשתמש בחברה אחרת כדי כאילו להשתיק אותי בנתיים כדי שאני אמשיך לעבוד.

ולכן ברור שאני תמיד אעשה את המאקסימום, כי ככל שהם מרויחים יותר, אני מרויח יותר, התמורה שלי נגזרת, של המחזור, אני רוצה להגיע כמה שיותר גבוה, כדי להרויח כמה שיותר, יש לי אינטרס לעשות כמה שיותר ואם אתה כבר אמרת את זה, אתה כל מה שאתה אומר זה גם בדיוק הפוך, כי אם אתה אמרת שהם שיפרו לי (לא ברור) אז בטח התאמצתי יותר אם כבר, ולא התאמצתי פחות" טענת ניצן כי הירידה בהכנסות נעוצה בתיפקוד כושל של הנתבעים מישתלבת עם טענת הנתבעים עצמם כי הבר לא הצליח ולכן החליטו להעביר הזכויות לצד ג'.

...

מכאן המסקנה היא שכפי שהתובעת ניסתה לייצר טענות לגבי הברחת נכסים למצדה והסתרת העברת הפעילות למצדה בדיעבד, גם טענות הנתבעים בעניין הפרת ההסכם, שאינן מתועדות בזמן אמת, נבנו בדיעבד כדי להימנע מתשלום ההתחייבות האישית.

המסקנה היא ששני העדים לא דייקו בלשון המעטה בעת חקירתם והדבר תרם לכך ששני הצדדים כשלו בהוכחת טענות שנטל הבאת הראיות חל עליהם ואשר אינן מתבססות על הסכמות בכתב.

נתבעים 2 עד 4 ישלמו לתובעת מחצית מסכום האגרה ששילמה ושני הצדדים יישאו כל אחד ביתר הוצאותיהם, לרבות שכר המומחה מטעם בימ"ש. סוף דבר בימ"ש מקבל חלקית התביעה נגד נתבעים 2 עד 4 ודוחה מלוא התביעה נגד נתבעת 5.

הבקשה שלפני: כעת נותרה שאלה נוספת לדיון והיא האם יש להעביר את מלוא הכספים שנותרו בקופת הכנוס לאחר ניכוי שכר טירחה, לידי החייב כבקשתו או להותיר את הסכום בקופת הכנוס כעמדת הנאמן.

הועדה הרפואית מצאה שקיימת הפרעה תפקודית קלה בכיפוף אצבעות בשתי הידיים בשיעור של 10% בכל יד. כמו כן, הועדה הרפואית מצאה שלא קיימת ירידה בהכנסות החייב ושהוא חזר למעגל העבודה.

...

בתצהירו טוען החייב כי הוא יליד 1986, נשוי ואב ל-3 קטינים; אשת החייב עובדת כמורה ומשתכרת בשכר חודשי של 6,800 ₪; בשנת 2019 אשת החייב החלה ללמוד תואר שני, מידי חודש היא שילמה 1,700 ₪ עבור שכר לימוד, ומאחר והיא זכאית למימון לימודי התואר, בחודשים מסוימים במהלך השנה, היא קיבלה שכר שנחזה להיות גבוה אך מדובר בהחזר תשלומי שכר לימוד ממשרד החינוך; בתקופה שבין 1.2.18 – 31.8.19 עבד החייב בחברת "אליקים בן ארי בע"מ" כמפעיל מכונה והשתכר בשכר של כ-10,000 ₪, אך החייב פוטר משקולי המעסיק ודרישתו לעובד נייד עם רכב; עם פיטוריו, פנה החייב לאחיו שנענה לבקשתו והעסיקו ללא דיחוי בחברה שפתח למשאבות שומשום; החייב הועסק על ידי אחיו למשך 4 חודשים, מחודש 9/19 – 12/19, ולאחר שהייתה ירידה בהכנסות, הופסקה עבודתו; מחודש 2/20 החל החייב לעבוד בקיוסק "אור מתוק" בשכר חודשי של 7,000 ₪; עם הכרזת מצב החרום במדינה בשל נגיף הקורונה, יצא החייב ביום 15.3.20 לחל"ת; כיום החייב איננו עובד; שכרה הממוצע של אשת החייב בששת החודשים האחרונים הנו 7,540 ₪; הוצאות החייב ללא תשלום לקופה – 11,373 ₪ בממוצע והכנסות התא המשפחתי – 10,418 ₪ בממוצע; נוכח האמור, מבקש החייב להפחית את צו התשלומים מחודש 11/19 ל-500 ₪ לחודש.

תוך 30 יום ימציא החייב לנאמן תדפיס מיסלקה פנסיונית ויסלק את כל המחדלים שאינם כספיים, לרבות המצאת כל המסמכים והמידע, לרבות המפורט בסעיף 41.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, אני מקבל את הבקשה באופן חלקי.

על כן, הבקשה לביטול ההוצאות נדחית.

לפנים משורת הדין, אני קובע, כדלקמן: אין מקום להורות על הפחתת התשלום החודשי באופן רטרואקטיבי, ועל החייב היה להגיש בקשות מתאימות מבעוד מועד.