מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית

טענת הגנה מן הצדק בשל אפליה

בהליך תכנון ובנייה - ועדות מקומיות (תו"ב) שהוגש בשנת 2020 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

טענות הגנה מן הצדק מחמת אפליה ככלל, טענת הגנה מן הצדק מחמת אפליה טעונה ראיה מצד הטוען לה ביחס לתיק קונקריטי.
...
ודוק, מקובלת עלי העמדה לפיה הגיעה העת להחמיר יותר בעבירות תכנון ובניה, להזדרז בצווי הריסה, להכביד בקנסות ולהטיל עונשי מאסר במגוון רחב יותר של מקרים (ראו עפ"א (ב"ש) 70661-03-19 איבגי נ' ועדה מקומית לתכנון ובניה קרית גת (23.12.19)).
סיכומו של דבר, יש להחזיר ההליך לשלב הטיעונים לעונש.
התוצאה התוצאה היא אפוא, שערעור המערערים נגד הכרעת הדין, בטענות הגנה מן הצדק השונות – נדחה.

בהליך ערעור פלילי על בימ"ש לעניינים מקומיים (עפמ"ק) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

במהלך המשפט נטענו טענות מקדמיות שונות, טענות לפגמים בכתב האישום ואף טענה להגנה מן הצדק מחמת הפליה.
...
סיכום ותוצאה המסקנה היא, אפוא, שהקונסטרוקציה שנבנתה על ידי המשיב נבנתה שלא כדין.
לפיכך, אין מנוס מהרשעתו.
המשיב מורשע בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יחד עם זאת נקבע כי קבלת טענת הגנה מן הצדק בגין אכיפה בררנית תיעשה במקרים חריגים בלבד (ראו גם דברי כב' השופטת ברק-ארז בעיניין גוטסדינר: "קבלת טענה של אכיפה בררנית תיעשה במקרים חריגים שבהם הוכחה הפליה פסולה. אמת המידה התוצאתית היא חשובה, אך זו צריכה להניח בסיס של ממש לטענת ההפליה").
...
לאור כלל המפורט לעיל – אני קובעת שדורי ביצע את עבירת האיומים אשר יוחסה לו בכתב האישום.
אשר על כן – אני קובעת כי הנאשמים ביצעו עבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי.
סוף דבר - אני מורה על זיכוי נאשמות 2 ו-3 מביצוע עבירת האיומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין אשר יוחסה להן, על הרשעתו של נאשם 1 בביצוע עבירת איומים לפי סעיף 192 לחוק העונשין ועל הרשעת שלושת הנאשמים בביצוע עבירה של התנהגות פרועה במקום ציבורי לפי סעיף 216(א)(1) לחוק העונשין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

הגנה מן הצדק ואכיפה בררנית טרם סיום נותר לבחון את טענות ההגנה לאכיפה בררנית ואפליה פסולה בין עניינה של הנאשמת לעניינו של איילאו שהחקירה בעיניינו לא קודמה והתיק כנגדו ניסגר מהטעם שנסיבות העניין אינן מצדיקות כתב האישום, ולבחון האם נכון לקבל את טענת ההגנה ולהורות על ביטול כתב האישום בשל כך. אשר למסגרת הנורמאטיבית הרלבנטית, כידוע, על פי סעיף 149(10) וסעיף 150 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 (להלן: "החסד"פ") בית המשפט מוסמך לבטל אישום אם השתכנע כי "הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית". בחקיקת סעיף 149(10) לחסד"פ יש עגון חלקי של ההלכות שנקבעו בעיניין הגנה מן הצדק עוד טרם חקיקתו ועל פי קביעת בית המשפט העליון, גם לאחר חקיקת הסעיף ממשיך לחול המבחן התלת שלבי לתחולת ההגנה מן הצדק אשר נקבע בע"פ‏ 48855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ פ"ד נט(6) 776, 807 (להלן: "הילכת בורוביץ").
בקשר לאפליה באכיפת הדין, ברע"פ 1611/16 מדינת ישראל נ' ורדי (31.10.2018) (להלן: "עניין ורדי") נסקרה על ידי המשנה לנשיאה, כב' השופט מלצר, המסגרת הנורמאטיבית, ונקבע כי טענה של הגנה מן הצדק בגין אפליה בהגשת כתבי אישום עשויה להיתקבל גם במקרה שמקורה של האפליה ברשלנות או מחדל של רשויות האכיפה, ולא רק בשל פעולה שלהן מתוך שיקולים זרים (פסקה 68) (ראו גם: ע"פ 6328/12 מדינת ישראל נ' פולדי פרץ (10.9.2013) (להלן: "עניין פרץ").
...
לאחר כל זאת, מסקנתי היא כי הוכח מעל לכל ספק סביר שהנאשמת ביצעה את המעשים המפורטים בכתב האישום, המקימים את העבירות המיוחסות לה, כך שגנבה את השיק הגנוב מהמתלונן ואת פנקס השיקים של המתלוננת, זייפה את השיק הגנוב והשיק המזויף, השתמשה בשיקים וקיבלה במרמה את הכספים באמצעות השיקים הגנובים והמזויפים.
סוף דבר, לאחר דחיית הטענה לביטול כתב האישום מטעמי אכיפה פסולה ובראי כלל הראיות אשר פורטו לעיל, אני מרשיעה את הנאשמת בביצוע העבירות המיוחסות לה בכתב האישום: שתי עבירות זיוף מסמך בכוונה לקבל באמצעותו דבר לפי סעיף 418 לחוק העונשין, שתי עבירות גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, שתי עבירות קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין, ושתי עבירות שימוש במסמך מזויף לפי סעיף 420 לחוק העונשין.

בהליך תיק פלילי (ת"פ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

בנוסף, טענה המאשימה, כי יש לדחות את טענת ההגנה לאכיפה בררנית, נוכח השוני הקיים בין דברי הנאשם לבין דבריהם של המתלוננים.
ברע"פ 1611/16, 4238/16 מ"י נ' יוסי יוסף ורדי (מיום 31.10.2018) נקבע פה אחד, כי טענה של הגנה מן הצדק בגין אפליה בהגשת כתבי אישום עשויה להיתקבל גם במקרה שמקורה של האפליה ברשלנות או מחדל של רשויות האכיפה ולא רק בשל פעולה שלהן מתוך שיקולים זרים (ראו דבריו של השופט מלצר בפיסקה 68 לפסק הדין).
...
כשנשאלה על ידי הסנגור מדוע בגרסתה במשטרה לא ציינה כי הרגישה אווירה מאיימת, השיבה כי "כל אדם עם קצת רגישות מינימלית אנושית ואינטליגנטית יכול להבין שהתגלגלות האירועים יצרה אווירה מאיימת (עמ' 78, ש' 26-27). בנוסף העידה, כי לפי מיטב זיכרונה חלקו של הנאשם בעימות היה באותה מידה כמו של נאשם 1 שכאמור הורשע במסגרת הסדר במיוחס לו בכתב אישום מתוקן. עדותה לפניי הייתה סדורה וקוהרנטית ביחס לחלוף הזמן מקרות האירוע, לכן אני מקבל את עדותה ביחס לתחושת האווירה שנוצרה מצד הנאשמים בזמן האירוע.
תשובה שלילית תחייב את המסקנה שהשפעתו של המעשה על החברה היא כה מזערית, עד שאין זה ראוי להכתים את מבצעו בהרשעה בפלילים (ע"פ 7829/03 מ"י נ' אריאל הנדסת חשמל רמזורים ובקרה בע"מ (מיום 14.7.2005)).
לכן הטענה נדחית.
סוף דבר לנוכח כל הטעמים שמניתי, אני מרשיע את הנאשם במיוחס לו בכתב האישום – ביצוע עבירת איומים.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו