מגדל בכתב הגנתה ביקשה בין היתר לדחות התביעה לפי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"), שכן מדובר בתביעה שנגועה במירמה לשם קבלת תגמולי ביטוח שלא כדין ודיווח כוזב בכוונת מירמה הן מצדו של התובע - המבקש והן מצדו של הנתבע 1 - חגג, מבוטחה.
ב"כ מגדל טען, כי בכתב ההגנה נטען, כי מדובר בתאונה מבוימת.
דין בקשת רשות העירעור להדחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן:
(א) ההלכה הפסוקה קובעת, כי השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל, במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות העירעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב העירעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.ראה לעניין זה:
רע"א 7960/14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עידית גולד – פיסקה 6 (ניתן ביום 15/12/14) ורע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' הדס חצב – פסקות 6 ו-7 (ניתן ביום 8/12/15).
...
בהחלטה מיום 16/12/18 נקבע:
"בקשת התובעת למחיקת כתב ההגנה של הנתבעת 2 דינה להידחות. סבורה אני שבנסיבות אלה די בדברים שנאמרו בכתב ההגנה מטעם הנתבעת 2 כדי לבסס את טענת התרמית בפרט כאשר בתיק זה כידוע לצדדים התנהלה חקירה ודוח החקירה בהתאם להחלטות קודמות הינו חסוי. פירוט הטענות ביתר שאת במסגרת כתב ההגנה יהפוך את ההחלטה לדחיית חשיפתו של דוח החקירה לאות מתה. לפיכך בוודאי שלא היה מקום בתיק של מרמה לפרט את המרמה בפירוט יתר מזה שנעשה.
ביחס לטענת התובע לגבי הראיות, מצאתי ממש בטענה לפיה יש לנהל את התביעה בקלפים פתוחים ועל כן אני קובעת שכלל ראיות הנתבעת 2 למעט סעיף א', י"ט וכ"א בהתאם לתיק הראיות שהוגש בפניי יהיו חשופים ויועברו בתוך 7 ימים מהיום לידי בא כוח התובעת ובא כוח הנתבע 1.
בע"מ(24/7/16) נקבע מפורשות על ידי כב' השופט סולברג כי אין אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על החלטות הביניים שניתנות בהתאם להילכת סויסה.ראה שם בסעיף 32 וכן בסעיף 35:
"החלטות שניתנו בהתאם לאמור בהלכת סוויסה מצויות בלבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. אף אם יש בהן כדי לפגוע פגיעה מסוימת בזכויות מי מן הצדדים, מדובר בהחלטה דיונית הדורשת היכרות מעמיקה עם מכלול העניינים שבתיק, כך שמעיקרא - כפי שצוין בעניין סוויסה עצמו - תמעט ערכאת הערעור מלהתערב בה. כהמשך לכך, חוסם צו בתי המשפט מתן רשות ערעור על החלטה זו בעיצומו של המשפט. ככל שההחלטה מתמצית בדחיית גילוי המסמך או העיון בו, לא תינתן רשות ערעור על סמך הוראת סעיף 1 (10) לצו, ככל שההחלטה משפיעה גם על סדר המסגרת של הבאת הראיות, לא תינתן הרשות על סמך הוראת סעיף 1 (6) לצו".
בית משפט קמא עיין בראיות שהתבקשה דחיית גילויין לשלב מאוחר יותר, ומצא לנכון להיעתר לבקשה בחלקה (החלטה מיום 16/12/18).
אין אפשרות בדין להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה ועל כן הבקשה בעניין זה נדחית על הסף.
לסיכום:
א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.
