מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טענת ביים מקרה ביטוח לשם קבלת תגמולים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

קל אוטו טוענת שמדובר בתאונה מבוימת, שייתכן שכלל לא קרתה, ואם קרתה, היא תואמה ובוימה מראש בין שרון ליחיאב על מנת ששרון יקבל תגמולי ביטוח במירמה מקל אוטו.
ת: פגעתי ברכב ואז היו שם צעקות, אנשים שיותר נכון היו שם אתיופים, זו שכונה של אתיופים, אתה מנסה להחזיר אותי אחורה למקרה התאונה, מקרה התאונה אני באמת לא זוכר אותו, אני לא זוכר איך זה היה אפילו.
...
נתון זה כשלעצמו מוביל למסקנה שיש לדחותו את התביעה, דבר שמייתר את הצורך לדון בראיותיה של קל אוטו לגבי טענת המרמה שבפיה.
לפיכך, התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2, נדחית.
הנני מורה לתובע, שרון מכלוף, לשלם לנתבעת 2, קל אוטו שירותי מימון (1998) בע"מ, את הסכומים הבאים: הוצאות משפט, בגין שני החוקרים מטעמה, בסך של 2,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

הנתבעת טענה בסיכומיה, כי מדובר בארוע מבויים שנועד להוציא ממנה כספים במירמה, זאת לאור דוח החקירה של התובעת, והסתירות שעלו מעדויות המעורבים לגבי הסיבות לכך שהנתבע שכר את הרכב של הנתבעת, נסיבות התאונה וההתרחשויות לאחריה.
בסעיף 25 לחוק שכותרתו "מירמה בתביעת תגמולים", נקבע : "הופרה חובה לפי סעיף 22 או לפי סעיף 23(ב), או שנעשה דבר כאמור בסעיף 24(ב), או שהמבוטח או המוטב מסרו למבטח עובדות כוזבות, או שהעלימו ממנו עובדות בנוגע למקרה הביטוח או בנוגע לחבות המבטח, והדבר נעשה בכוונת מירמה - פטור המבטח מחובתו". על-פי לשון הסעיף, כאשר מבוטח מסר דיווח כוזב למבטחת בכוונת מירמה, על מנת לקבל תגמולי ביטוח, פטורה המבטחת מחובתה כלפיו.
...
אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת, לשלם לתובעת סך של 288,504 ₪ (הנזק ושכר טרחת השמאי) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל.
בנוסף אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 46,000 ₪ (כולל מע"מ).
משכך, הנני מורה לתובעת לסלק את יתרת האגרה ללא דיחוי.

בהליך רשות ערעור אזרחי (רע"א) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

מגדל בכתב הגנתה ביקשה בין היתר לדחות התביעה לפי סעיף 25 לחוק חוזה הביטוח התשמ"א - 1981 (להלן: "חוק חוזה הביטוח"), שכן מדובר בתביעה שנגועה במירמה לשם קבלת תגמולי ביטוח שלא כדין ודיווח כוזב בכוונת מירמה הן מצדו של התובע - המבקש והן מצדו של הנתבע 1 - חגג, מבוטחה.
ב"כ מגדל טען, כי בכתב ההגנה נטען, כי מדובר בתאונה מבוימת.
דין בקשת רשות העירעור להדחות אף ללא צורך בתשובה וזאת מהנימוקים כדלקמן: (א) ההלכה הפסוקה קובעת, כי השגות בעלי דין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל, במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות העירעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב העירעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.ראה לעניין זה: רע"א 7960/14 הפניקס חברה לביטוח בע"מ נ' עידית גולד – פיסקה 6 (ניתן ביום 15/12/14) ורע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' הדס חצב – פסקות 6 ו-7 (ניתן ביום 8/12/15).
...
בהחלטה מיום 16/12/18 נקבע: "בקשת התובעת למחיקת כתב ההגנה של הנתבעת 2 דינה להידחות. סבורה אני שבנסיבות אלה די בדברים שנאמרו בכתב ההגנה מטעם הנתבעת 2 כדי לבסס את טענת התרמית בפרט כאשר בתיק זה כידוע לצדדים התנהלה חקירה ודוח החקירה בהתאם להחלטות קודמות הינו חסוי. פירוט הטענות ביתר שאת במסגרת כתב ההגנה יהפוך את ההחלטה לדחיית חשיפתו של דוח החקירה לאות מתה. לפיכך בוודאי שלא היה מקום בתיק של מרמה לפרט את המרמה בפירוט יתר מזה שנעשה.
ביחס לטענת התובע לגבי הראיות, מצאתי ממש בטענה לפיה יש לנהל את התביעה בקלפים פתוחים ועל כן אני קובעת שכלל ראיות הנתבעת 2 למעט סעיף א', י"ט וכ"א בהתאם לתיק הראיות שהוגש בפניי יהיו חשופים ויועברו בתוך 7 ימים מהיום לידי בא כוח התובעת ובא כוח הנתבע 1.
בע"מ(24/7/16) נקבע מפורשות על ידי כב' השופט סולברג כי אין אפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על החלטות הביניים שניתנות בהתאם להילכת סויסה.ראה שם בסעיף 32 וכן בסעיף 35: "החלטות שניתנו בהתאם לאמור בהלכת סוויסה מצויות בלבת שיקול הדעת של הערכאה הדיונית. אף אם יש בהן כדי לפגוע פגיעה מסוימת בזכויות מי מן הצדדים, מדובר בהחלטה דיונית הדורשת היכרות מעמיקה עם מכלול העניינים שבתיק, כך שמעיקרא - כפי שצוין בעניין סוויסה עצמו - תמעט ערכאת הערעור מלהתערב בה. כהמשך לכך, חוסם צו בתי המשפט מתן רשות ערעור על החלטה זו בעיצומו של המשפט. ככל שההחלטה מתמצית בדחיית גילוי המסמך או העיון בו, לא תינתן רשות ערעור על סמך הוראת סעיף 1 (10) לצו, ככל שההחלטה משפיעה גם על סדר המסגרת של הבאת הראיות, לא תינתן הרשות על סמך הוראת סעיף 1 (6) לצו". בית משפט קמא עיין בראיות שהתבקשה דחיית גילויין לשלב מאוחר יותר, ומצא לנכון להיעתר לבקשה בחלקה (החלטה מיום 16/12/18).
אין אפשרות בדין להגיש בקשת רשות ערעור על ההחלטה ועל כן הבקשה בעניין זה נדחית על הסף.
לסיכום: א) לאור האמור לעיל, דין בקשת רשות הערעור להידחות.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבעת, בנסיבות המקרה ולאור הביום, הכסוי הבטוחי אינו חל. הנתבעת הוסיפה והבהירה כי קיימת תביעה של צד ג' כנגדה בגין נזקיו וכי לטענת המירמה אשר הועלתה על ידה השלכה ביחס לתביעה אשר הגיש כנגדה צד ג' בגין הנזקים לרכבו ומכאן, לטענתה, האנטרס בביום התאונה וקבלת תגמולי הביטוח ל – 2 הרכבים.
התובע הסכים, משום מה, לקבלת פלטי שיחות לשעות מסוימות בלבד ביום מסוים, אף כי המחלוקת חלה ביחס למועדים אחרים שכן הנתבעת טענה כי הרכבים הובאו למקום בגרר והוצבו באופן בו הוצבו כדי לביים את המקרה שכן הנזקים לא ארעו בהתנגשות הרכבים.
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי את העדים והתרשמתי ישירות, באתי לכלל מסקנה כי הנתבעת עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח כוונת מרמה באופן הפוטר אותה מחבותה, לפי סע' 25 לחוק חוזה הביטוח.
לסיכום, העדויות מטעם התובע ומטעם מר הווארי לא הותירו רושם מהימן.
התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בשלום באר שבע נפסק כדקלמן:

בעניינינו, מגדל טענה בהגנתה כי עסקינן בארוע מבוים, והצתה מצידו של המבוטח על מנת להונות את חברת הביטוח ולקבל את תגמולי הביטוח.
היות וטיעוני הנתבעת פורטו בהרחבה בהגנתה, וטענת מגדל כבר לאחר הגשת הדרישה לתשלום תגמולי הביטוח וכל שכן בכתב הגנתה, הנה מירמה וניסיון לקבלת תגמולי ביטוח במירמה תוך ביום ארוע בטוחי בשעה שמדובר לטענתה בהצתה מכוונת מצד המבוטח, סבורתני כי מקרה זה תואם את סוג המקרים אליהם היתייחס בית המשפט ברע"א 4249/98 סויסה נגד הכשרת הישוב: "בהחלטתו לסטות מן הכלל האמור, יתן בית המשפט את דעתו על המחלוקת כפי שנתגבשה בכתבי הטענות ולשאר נסיבות העניין. יש להניח שהוא ייטה לעשות שימוש בשקול דעת זה, כשהמחלוקת סבה על עצם קיומו של הארוע נושא התביעה יותר מאשר כאשר מדובר בשיעור נזק בלבד, אך גם בענין זה אין לקבוע מסמרות..." ( עמוד 527 לפסק הדין ).
...
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בטענות הצדדים ובחומר שהוגש ללשכתי, הגעתי להכרעה כי דין הבקשה של מגדל לדחיית העיון במסמכים מושא הבקשה עד לתום פרשת התביעה להתקבל ולדחיית בקשת אייזן לגילוי ועיון במסמכים כבר בשלב זה של ההליך.
לאחר שעיינתי במסמכים מושא הבקשה, איני סבורה כי יש בפרט כזה או אחר שהמפורט במסמכיה בכדי לפגוע בהליך ראוי והוגן כלפי התובע, אשר יודע היטב באופן כללי מה הם טיעוניה של מגדל כלפיו, מה טיבם, ומה היא טענתה המרכזית, ומודע הוא היטב להגנתה, ולאופן ותכלית כפירתה באירוע השריפה.
נוכח כל האמור לעיל, דין בקשת מגדל לדחות את מועד העיון במסמכים מושא הבקשה להתקבל ודין בקשת אייזן לגילוי ועיון במסמכים מושא הבקשה כבר בשלב זה של ההליך להידחות.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו