חיפוש במאגר משפטי, ניתוח מסמכים וכתיבת כתבי טענות ב-AI
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טענת ביטול הסכם אופציה עקב הטעיה והפרת חובת הנאמנות

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

סעיף 15 לחוק החוזים מגדיר הטעייה לרבות אי גילוין של עובדות אשר לפי דין, לפי נוהג או לפי הנסיבות היה על הצד השני לגלותן, וקובע כי מי שהתקשר בחוזה עקב טעות שהיא תוצאה של הטעה שהטעהו הצד השני או אחר מטעמו רשאי לבטל את החוזה.
אציין כי גם טענתו כי ההטבה לבדה, בסך שלושה שקלים לעסקה, גבוהה מהנהוג בשוק – הועלתה באופן כללי, סתמי ובדרך אגב, ללא ראיות ומבלי שהוכחה ואין לה רלבאנטיות לתביעה זו. הטענה בדבר הפרת חובת נאמנות כאמור, בסיכומיו הוסיף התובע וטען להפרת חובת הנאמנות של הבנק.
על כן הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא הוטעה על ידי הנתבע בכל הנוגע להטבה, משכה וסיומה והוא המשיך לסחור באופציות על אף חיובו בתעריף מלא ובנסיבות אלה אין המדובר בגביית עמלות ביתר.
...
על כן הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא הוטעה על ידי הנתבע בכל הנוגע להטבה, משכה וסיומה והוא המשיך לסחור באופציות על אף חיובו בתעריף מלא ובנסיבות אלה אין המדובר בגביית עמלות ביתר.
משכך התביעה נדחית.
התובע ישלם לנתבע הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 5,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

בתביעה שלפני נתבע סעד כדלהלן: להצהיר כי חתימת נתבעת 1 (להלן: "רווית") בשם יצחק בוכמן ובנו בע"מ (להלן: "החברה") על הסכמים משנת 2009 הכוללים: "הסכם מתן שירותים מיום 8.2.2009, "הסכם אופציה" מיום 8.2.2009, "הסכם מכר" בין החברה לבין נתבעת 6 (להלן: "נצר"), נתבע 2 (להלן: "עו"ד כהן"), נתבע 3 (להלן: "עו"ד אשלגי"), נתבע 4 (להלן: "עו"ד אשל") ונתבעת 5 (להלן: "עו"ד ליבנה") ואגרת חוב מיום 9.3.2009 (להלן: "הסכמי 2009"), נעשתה שלא כדין, לרבות תוך הפרת חובות שחבה רווית לחברה כמנהלת וכדירקטורית, והיא בטלה מעיקרה ו/או מבוטלת, ולהורות לעוה"ד של מרדכי בוכמן ז"ל ואהובה בוכמן ז"ל, ו/או לרווחת ו/או לבוכמן ייזום ובניה בע"מ ו/או לנתבעים 2 – 6 (להלן: "עורכי הדין" או "היזמים") להשיב את כל הכספים ו/או הזכויות ו/או טובות ההנאה שלקחו או קיבלו שלא כדין מהחברה בקשר עם הסכמי 2009.
עורכי הדין לא השביחו את המקרקעין וחמור מכך, יצרו מצג שוא לפיו שווי המקרקעין עובר לעריכת הסכמי 2009 היה נמוך כדי לייצור מצג מטעה לפיו השביחו את המקרקעין.
נוכח הפרת חובת הנאמנות של עורכי הדין כלפי החברה, מדובר בהסכמים בלתי חוקיים שאסור היה לעורכי הדין לערוך משום הפגיעה ביסודות מיקצוע עריכת הדין.
...
באותה עת בדיוק אלי אשל נכנס כשותף במשרד, ממש במקביל, ובעצם איתם בחרנו להתקשר בסופו של דבר.
בהקשר זה, איני מקבל את טענתו של עו"ד יורם כהן כאילו עורכי הדין הצליחו להשלים 95% מהשבחת המקרקעין.
סוף דבר נקבע בזאת, כי בכפוף לתשלום סך של 750,000 ₪ בצירוף מע"מ כדין בתוך 90 ימים, אשר לאחריהם יישא סכום זה ריבית והצמדה כדין מהיום, ההסכם למתן שירותים שנחתם ביום 8.2.2009 בין הנתבעים לבין החברה, בטל.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2020 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

אולם, הדרך לבטל את פסק הדין מן הפן "ההסכמי", מחמת פגם הקשור להסכם עצמו, כגון, טעות, הטעה, הפרה, או שינוי מהותי של הנסיבות, היא הגשת תביעה חדשה שעילתה הפגם שהתגלה בהסכם, ובתביעה כזו ממילא מתבקש ביטול פסק הדין.
. אני רציתי גם שתהיה לי אופציה שאני אוכל לפתוח פרק ב' בחיים" (עמ' 7 לפרוטוקול) (ההדגשות אינן במקור) הינה כי כן, התובע עצמו הודה שבשלבי המו"מ נערך להגן על עצמו והיה מודע לכך שייתכן שהנתבעת קיימה מערכת יחסים עם גבר זר ואף שאל אותה לגבי הדברים.
בהסכם רגיל, שאלת הפרת חובת הגילוי מתעוררת רק במקום שהצד שהוטעה טען כי היתקשר בחוזה עקב טעות כתוצאת מההטעיה.
אישית שקרסה, ועימה קורסים כל אותם יסודות שמערכת כזו בנויה עליהם, כמו אהבה, נאמנות, מחויבות ועוד.
...
המסקנה היא שטענת "ההבטחה לחיים משותפים" לא עמדה ברקע אישור ההסכם ולא נמצא כל פגם בכריתתו.
סיכום לאחר שדנתי והכרעתי בכל טענות הצדדים הגעתי למסקנה שהמדובר בתובענות חסרות בסיס עובדתי ומשפטי.
לאחר ששקלתי את טענות התובע ואת מהות התביעה ודרך ניהול המשפט, החלטתי לחייב את התובע בהוצאות משפט לטובת הסיוע המשפטי בסך 20,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

יש לציין כי בהמשך הדרך מיקדו התובעים את טענתם בבטול ההסכם ובסעדים הכספיים הנלווים לכך, וזאת לאחר שהתברר כי הערר שהגישה חברת טוטנהם יו"ש היה חסר תוחלת.
לשיטת התובעים עומדות לרשותם עילות חוזיות (הפרת ההסכם שמקורה בתרמית ובהטעיה); עילות נזיקיות (עוולת התרמית ומצג השוא); הפרת חובת אחריות מקצועית (בין אם שימש עו"ד שטבהולץ כמייצג התובעים, כטענתם, ובין אם שימש רק כמייצג חברות טוטנהם, כהגדרתו; והפרת חובת הנאמנות המיוחדת שהייתה לעו"ד שטבהולץ כלפי התובעים, לשמור את הכספים שהפקידו בידיו הנאמנות לשם הבטחת זכויותיהם כבעלי המגרשים אותם רכשו.
ובכל הנוגע לביטול החוזה בגין הטעה, הרי שניצבת לפניהם, כאמור, משוכה גבוהה.
כאשר נישאל עו"ד שטבהולץ בשאלון שנשלח אליו על ידי ד"ר ולטר וד"ר קלס (ת/2, עמ' 3, שאלה 12.4) מדוע הוא לא דיווח למס שבח על העסקה אם אכן מומשה האופציה, השיב שד"ר ולטר וד"ר קלס בחרו להמשיך בתנאי הסכמי ההלוואה שלהם ולא נענו להזמנה לחתום על הסכמי מכר, ולפיכך לא קמה חובת דיווח בעיניינם למס שבח.
...
רקע ביום 3.8.08 הגיעו עו"ד שטבהולץ ומר פרקו (שניים מהנתבעים בתובענות שלפני) לסיכום.
הנתבעים 5-4 טוענים שיש לדחות את תביעת ד"ר קלס.
דין הטענה להידחות.
התוצאה לאור האמור לעיל, אני מורה על קבלת התביעות בחלקן כדלהלן: א) אשר לתביעת התובעים 9-1 (ת"א 54227-09-16) חברת טוטנהם יו"ש תישא בתשלום כאמור בפסקאות 81 ו-87 לעיל; עו"ד שטבהולץ וחברת הנאמנויות שלו יישאו ביחד ולחוד בתשלום כאמור בפסקה 87 לעיל.

בהליך ערעור אזרחי (ע"א) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

בית המשפט קמא קבע כי המשיבה לא קיבלה תמורה אמיתית להשקעתה והמערער ביצע כלפיה פעולות תרמית והטעיה, מפני ש: המערער לא גילה למשיבה כי ההסכם לשכירות הנכס בו מופעלת המסעדה היה לתקופה של פחות מעשר שנים, ובנוסף לא הייתה אופציה באותו הסכם להאריך את תקופת השכירות.
לעניין היתנהלות הצדדים בזמן הסכם השותפות, בית משפט קמא קיבל בפסק הדין טענות המשיבה וקבע שהמערער הפר את חובות הנאמנות והזהירות החלות עליו מכוח ההסכם, מפני ש: המערער עירב באופן אסור בין פעילות המסעדה ובין פעילות הסטודיו שהיה עסק פרטי שלו.
ביטול הסכם השותפות לא נעשה רק בגין טעות בכדאיות העסקה, אלא בגין היתנהלות בחוסר תום לב במשא ומתן, בגין הטעה ותרמית, והצגת פרטים מהותיים לא נכונים אודות המסעדה בשלב ניהול המשא ומתן.
המערער לא עשה כן, ולטעמי הוא אכן הטעיה את המשיבה והציג לה מצגי שוא, מפני ש: על המערער הייתה החובה לגלות למשיבה כי הדוחות שנמסרו לה כללו הכנסות מעסקים אחרים, ולא משנה שמדובר בסכומים מינוריים, מה גם שטענה זו, שמדובר היה בסכומים מינוריים, לא הוכחה.
עוד אציין כי גם אם הייתי מקבלת את טענות המערער כי לא הוצגו מצגי שוא או כי היה על המשיבה לבצע בדיקת הנתונים שנמסרו לה בעצמה (דבר שאינני מקבלת), אני סבורה, בנוסף, כי לאור הממצאים שקבע בית המשפט קמא למשיבה הייתה קמה הזכות לבטל את ההסכם ולתבוע את השבת הסכומים שהשקיעה, גם לאור היתנהלות המערער והפרותיו את חובותיו על פי הסכם השותפות, לאחר שזה נחתם.
...
אני סבורה שקביעה זו חלה גם על התביעה שכנגד ודי בה כדי לדחותה.
לסיכום לאור כל האמור, אני מורה על דחיית הערעור.
המערער ישלם למשיבה הוצאות משפט בסך כולל של 10,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת פסק דין זה, אחרת יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו