מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טענת ביומה או שיתוף פעולה בתאונה ביטוחית

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובעת הסבירה בתצהירה, כי כיוון שלא חשה פגועה פיזית מן העניין, החליפה פרטים עם הנהג והמשיכה ביומה כרגיל.
אשר למיגבלות התפקודיות של התובעת, קבע המומחה, כי אלה יגזרו ממידת שתוף הפעולה שלה בפעילות גופנית ובהתמדה במסגרת חיים נורמלית ככל שניתן.
ניתן לקבוע באופן ברור, שהתאונה פגעה ביכולת העבודה של התובעת ואולם לא ניתן לאמוד את הנזקים באופן מדוייק וזאת בין היתר עקב היתנהלות התובעת שנמנעה מלציג את כל הנתונים והפרטים הנדרשים, היתנהלות שנובעת להתרשמותי גם מאופיה של התובעת והתנהלותה הכללית, כמי שלא אספה כל מיסמך ומסמך על מנת לתמוך את טענותיה וכמי שאפילו לא טירחה למצות את זכויותיה במוסד לביטוח לאומי באופן מלא.
...
כך במיוחד, כאשר באתי לידי מסקנה שהסכום הכולל שנפסק הוא סכום ראוי, המתיישב עם נזקיה של התובעת ואינו מקפח אותה באופן כלשהו.
הערכת הפיצוי סיכום ביניים לאור כל האמור עד כאן, מתקבלת הערכת הנזקים הבאה: אבדן כושר השתכרות בעבר בתוספת פנסיה 133,771 ₪.
סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעת סך של 721,311 ₪ בתוך 30 יום, בצירוף ריבית והצמדה עד מועד התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

"ראשית, כי "הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות היא אכן אותה פלוגתא, על רכיביה העובדתיים והמשפטיים". שנית, כי "קויים דיון בין הצדדים באותה פלוגתא במסגרת ההיתדיינות הראשונה, ולצד שנגדו מועלית טענת השתק בהתדיינות השניה היה יומו בבית המשפט ביחס לאותה פלוגתא". שלישית, כי "ההיתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת או מכללא של בית המשפט באותה פלוגתא, בקביעת ממצא פוזיטיבי, להבדיל ממימצא הנובע מהיעדר הוכחה". רביעית, כי "ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה" (רע"א 682/07 לב לבייב נ' שמעון גילר (פורסם בנבו, 21.06.2007) (להלן – פסק דין לבייב), ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ, פ"ד נד (1) 642, 650)".
בפועל, שתי הדוקטרינות רלוואנטיות למקרה הנידון, כדברי כב' הנשיאה נאור בפסק דין וינשטיין": "בלשון משפטית אומר כי קיימת מניעות להעלות טענות שחובה היה להעלותן בהתדיינות קודמת בין הצדדים וחליפיהם. רעיון זה של מניעות בא לידי ביטוי גם בפסק הדין ב-ע"א 4087/04 גורה נ' בנק לאומי לישראל בע"מ ([פורסם בנבו], 8.9.2005), שם נקבע כי בעל דין מנוע מלהעלות טענה שיכול וצריך היה להעלותה בפני בית המשפט במסגרת הליך משפטי קודם בין בעלי הדין ולא עשה כן. כך עולה גם מדבריו של השופט א' מצא ב-ע"א 102/88 אבוניל נ' אבוניל, פ"ד מו(1) 741 (1992)." אם כן, אף אם לא נטענו בהליך הקודם טענות הנתבעת לעניין חוסר שתוף פעולה מצדו של התובע והטענה שהתאונה מפוברקת, הרי שהנתבעת אינה רשאית להעלות טענות אלו, בהליך הנידון, שעה שיכלה להעלות טענות אלו בהליך הקודם והתוצאה של ההליך הקודם היא כי ישנו כסוי בטוחי.
...
סוף דבר התביעה מתקבלת.
הנתבעת תשלם לתובע סך של 12,246 ₪ בצירוף ריבית והצמדה מיום הגשת התביעה ועד יום התשלום בפועל (סכום התביעה בקיזוז ההשתתפות העצמית).
כמו כן, הנתבעת תשלם לתובע הוצאות משפט בסך 755 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסך של 3,500 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2020 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

רקע וטענות הצדדים מדובר בתביעת שבוב שהגישה המשיבה 2 כנגד המשיבה 1 בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחה בעקבות ניזקי רכוש שנגרמו לו בגין תאונת דרכים מיום 23.10.2018 בין רכב שהיה מבוטח אצל המשיבה 2 לבין כלי רכב שבבעלות המשיבה 1, ואשר בעת התאונה היה מבוטח על ידי המשיבה 3 ונהוג בידי המבקש או המשיב 4.
המבקש טוען כי לא ניתן לו יומו בבית המשפט.
עוד טוענת הנתבעת כי המבקש הוא אשר יצר את כל התסבוכת בגינה היתקיים ההליך, שהרי המבקש הוא אשר ברח מזירת התאונה, לא הודיע לנתבעת על התאונה ולא שיתף פעולה עימה.
...
מקום ששוכנעתי כי המבקש לא לקח חלק בהליך במודע הגם שידע על קיומו, כפי שפירטתי לעיל, הוא אינו יכול לעלות טענה ממין זה כמוצא שלל רב. אמנם, טענה זו הועלתה מבחינתו "בהזדמנות הראשונה", אולם, המבקש בחר במודע שלא לקחת חלק בהליך והתעלם מקיומו, התנהלות העולה כדי זלזול בהליכי בית משפט ולכן אין הוא יכול עתה להעלות טענות שהיה נכון להעלותן מיד לאחר שנודע לו על קיומו של ההליך.
סוף דבר לפיכך, הבקשה נדחית.
המזכירות תמציא החלטתי זו לב"כ הצדדים ולצד ג' 1 וצד ג' 2.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2018 בשלום תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

· הטענות המועלות : · העדר כסוי בטוחי בשל "חוסר שתוף פעולה והעדר מסירת פרטים מלאים אודות התאונה". כמו כן נטען שהנתבע 1 " הסתיר מידע מהנתבעת". · מכחישה את ארוע התאונה וכן את הנזקים הנטענים בו. · משלא נימסרו לנתבעת 2 נסיבות קרות התאונה אין לחייב אותה לפצות את התובעת.
· נימנעה מהנתבע 1 האפשרות להיתגונן בפני התביעה ומשכך לא ניתן לו יומו בביהמ"ש. · בתצהירו מציין הנתבע 1 (סעיף 7) כי מיד לאחר התאונה דיווח על כך לנתבעת 2.
...
· ביום 28.10.18 ניתנה החלטתי המורה על מסירת הבקשה, בצירוף החלטתי לתגובת התובעת ולאחר מכן לתשובת הנתבע 1.
הנתבעת 2 בכתב הגנתה טענה להיעדר כיסוי ביטוחי ומתנערת ממתן כיסוי/ייצוג לנתבע 1 מפאת חוסר שיתוף פעולה מצדו וסירובו למסור מידע אודות התאונה המתוארת בכתב התביעה וכן על יסוד טענת מרמה/קנוניה.
טופס ההודעה על התאונה שנתבקש ע"י ביהמ"ש בהחלטתי מיום 16.9.18, אף הוא טרם הוגש לביהמ"ש. לסיכום, בקשת הביטול מתקבלת בכפוף לשני תנאים אותם יקיים הנתבע 1, בפועל עד יום 10.12.18: האחד, ישלם הוצאות הבקשה לטובתה של התובעת בסך של 1,000 ₪.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2019 בשלום נצרת נפסק כדקלמן:

לאחר שעיינתי בחומר שהוגש לתיק, בטענות הצדדים וסיכומיהם, ולאחר שהתרשמתי מהעדים באופן בלתי אמצעי, נחה דעתי כי יש לקבל את התביעה ולהטיל אחריות משותפת על הנתבעים בגין ארוע התאונה; תחילה אסלק מדרכנו שתי טענות של מעשה בית דין ופטור מאחריות נתבעת 5, לאור העידר שתוף פעולה מצד הנהג של המשאית.
הפסיקה התוויתה ארבעה תנאים לקיומו של השתק פלוגתא: ראשית - זהות עובדתית ומשפטית בין הפלוגתא שעמדה לדיון והוכרעה בפסק הדין לבין הפלוגתא הקיימת; שנית - זהות בין הצדדים, חליפיהם או בין מי שיש להם "קרבה משפטית" בשתי ההתדיינויות, ולצד שנגדו מועלית טענת ההשתק ניתנה ההזדמנות להיתגונן כנגד הטענה והיה לו יומו בבית המשפט; שלישית - בהתדיינות הראשונה נקבע ממצא פוזיטיבי לגבי הפלוגתא; רביעית - ההכרעה בפלוגתא היתה חיונית לתוצאה הסופית בהתדיינות.
אליאס בספרו, ירון אליאס, דיני ביטוח, כרך ב, מהדורה שלישית 931, עמ' 1256, סיכם את הסוגיה כך: ".... מבטח המבקש להיתנער מחבותו כלפי הצד השלישי בגין אי מסירת הודעה על קרות מקרה הביטוח או בגין אי שתוף פעולה עמו, יידרש להוכיח ארבעה אלה: ראשית, כי המבוטח הפר את חובת ההודעה או חובת שתוף הפעולה. שנית, כי נקט אמצעים סבירים כדי להשיג את המידע הדרוש לו או כדי לזכות בשיתוף הפעולה של המבוטח. שלישית, כי מחדלי המבוטח הסבו לו נזק. רביעית, שיעורו של הנזק האמור" .
...
הנתבעים 1 ו- 2 טענו כי, יש לדחות את התביעה נגדם מאחר ועניינם נידון בשתי תביעות שבהן נקבע כי אין להם כל אחריות לתאונה מושא התביעה (תא"מ 8723-04-14 ו- ת.א. 12343-01-13) ולפיכך יש להורות על דחיית התביעה נגדם.
אני קובעת כי מידת אחריותם של נהג הטנדר ונהג המשאית הינה שווה, ולכן כל אחד מהם יישא המחצית סכם הנזק.
הנזק: הנזק הישיר של התובעת כולל שכ"ט שמאי ובניכוי מכירת שרידים, הינו 66,517 ₪ ( ששווים ל- 69,193 ₪ ביום הגשת התביעה), לא נסתר בידי מי מהנתבעים, ועל כן, אני מאשרת אותו.
סוף דבר; הנתבעים ישלמו לתובעת סכום של 69,193 ₪, ישו הנתבעים בשכ"ט עו"ד בסך של 8,095 ₪ והוצאות משפט בסך של 2,000 ₪ .
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו