טענת אליבי והזנחות בחקירת המשטרה

המישטרה טוענת כי מדובר במערכות יחסים אלימות ומעוותות, כי עשתה מאמצים מקצועיים ממשיים לחקור ולאכוף את החוק, וכי המנוחה אמנם הגישה תלונות נגד בני-זוגה, אך התמידה בקשרים עִמם, חרף הדפוסים החולניים שעליהם התלוננה.

...

מקדם היוון-150.4762; מקדם היוון כפול-0.78; התוצאה היא-492,747 ₪.

גם לגופה של הבקשה, אני סבור שיש בה קשיים.

אני דוחה אפוא את בקשת המדינה, אם כי אין בכך כמובן כדי למנוע ממנה או מאת האפוטרופוס הכללי, לנקוט בהליכים המתאימים לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, בקשר לאפוטרופסותו של האב ובקשר לאמצעי השמירה על ענייניהם של התובעים 2 ו-3, ככל שתהיה בידי המדינה או האפוטרופוס הכללי תשתית עובדתית ומשפטית לעשות כן. 511820452 ניתן היום, ל' באב תשס"ח (31/08/2008), בהעדר הצדדים.

אף אין לשעות למבוקשו לחתור, בעומדו על דוכן עדים, תחת תוכנו של הסכם הערבות ולטעון שהוא תוצאה של הטעה; מדובר בטענה שהועלתה על-פה נגד מיסמך בכתב, ואף כאן, עסקינן בגירסה חדשה שצצה לה יש מאין בשלב החקירה הנגדית, מבלי שניתן לה ביטוי בראיותיהם הראשיות של הנתבעים [עמ' 86 ש' 31-24, עמ' 87 ש' 8-1].

בהקשר זה מסרו פיקנר וגרופר עדויות סותרות; בעוד שפיקנר מסר שנעשתה פניה אל המישטרה לשם הגשת תלונה אך היא לא נרשמה, אישר גרופר כי הנתבעים נימנעו מהגשת תלונה.

...

יתרה מכך, שפירא אישר שלא כל סטיה בין קריאת מונה שמספק מים למטע לבין נתוני הצריכה הנורמטיבית ביחס אליו תוליך למסקנה כי יש לייחס את ההפרש לשימוש במים שנעשה לא דרך השעון; סטיה של 6% היא לטעמו בגדר הסביר [עמ' 67 ש' 21-15].

שוב ושוב ניכר עד כמה לא הייתה עדות אבני הבן עדות עצמאית שניצבה על רגליה שלה אלא מעין הד שנועד לחזק את עדות אבני האב ולמנוע את הכרזתה כעדות יחידה, אף שאין מנוס מלקבוע שזה היה טיבה הממשי.

התביעות הכספיות ההדדיות נדחות אפוא.

סנגוריו של המבקש מבקשים לגמד מחשיבות הודאה זו. לעמדתם, "אין לראות בעדות המבקש במשפט, בדבר האפשרות התיאורטית של סטייתו לכיוון תחנת הדלק ב'נווה אילן', גרסה המפריכה את טענת האליבי שמסר בחקירה במישטרה על הנסיעה בכביש 1..." (סעיף 116 לתגובת המבקש מיום 11.10.2009).

...

סוף דבר הגעתי אפוא למסקנה כי לא עלה בידי המבקש לשכנע כי קמה עילה לעריכת משפט חוזר.

הרשעתו – כך שוכנעתי – בדין יסודה, ואין כל צידוק להורות על פתיחתה לעיון מחודש.

הבקשה למשפט חוזר נדחית.

צוין כי רק בחקירה השנייה במישטרה סיפרה המתלוננת שהארוע בלישכה הסלים לכדי אינוס.

בשעות הצהריים של אותו יום הישתתפו המבקש והמתלוננת בכנס של יוצאי איראן בפארק הלאומי ברמת גן, ותיאורו של הכנס הולם במידה רבה פרטים שונים שמסרה המתלוננת בדבר הנסיבות שהובילו לבצוע האונס: המתלוננת תארה כי האונס בוצע "אחרי צהריים" או "בשעות הערב המוקדמות", בתום "ארוע של העדה הפרסית" שהתקיים בפארק "באיזור תל אביב". הסנגוריה העלתה טענת אליבי, ולפיה בתום הארוע בפארק ברמת גן נסע המבקש יחד עם אמו ישירות לביתו שבקרית מלאכי.

...

באשר למשוכה המשפטית, אין לקבל את טענתו של המבקש כי בית המשפט חייב היה - בטרם שיגיע למסקנה מרשיעה - להשלים את כל הפרטים החסרים בקשר למעשה האונס, ובמסגרת זאת גם להכריע באשר למועד המדויק (יום ושעה) בו בוצע האונס.

סיכומו של דבר, לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים ובהכרעות של ערכאות קמא, דעתי היא כי אין מקום לקבל את הבקשה למשפט חוזר.

לא נטענה טענה משכנעת על ידי המבקש, לפיה אי-ידיעת היום והשעה המדויקים של האירוע גורעת מיכולתו של בית המשפט להגיע למסקנה בדבר ביצוע עבירת האונס, או פגעה ביכולתו של המבקש להתגונן מפני האישום.

סוף דבר לנוכח האמור, הבקשה למשפט חוזר – נדחית.

בית-המשפט קמא סקר את מחדלי המישטרה בחקירת הארוע ובכלל זה רישום חסר של חקירות המערער עצמו, אי-בדיקת קיומם של שלטי-מודעות בכל אחד מצידי הרחוב ותלייה של מודעות בידי המנוחות על-גבי איזה מהשלטים הללו, אי-מיצוי חקירתה של הגב' שפירא ז"ל ועוד; אך, בא לדיעה כי לא היה במחדלים אלו כדי לפגוע ביכולתו של בית-המשפט להגיע להכרעה ברורה על-סמך הראיות שהוגשו ולא היה בהם כדי לקפח את הגנת המערער או להותיר ספק באשר לאשמתו.

...

חוות-הדעת דרושה, לטעמנו, לצורך הבהרת חומר הראיות שנגבה בערכאה הראשונה.

הטעמים המיוחדים המחייבים, לטעמנו, מינוי מומחה במקרה זה נעוצים במורכבות יוצאות-הדופן של התאונה והקשיים הטבועים בניסיון לפענח את דרך התרחשותה על רקע העובדה שאין בנמצא עד ראיה כלשהו היכול לשפוך אור על דרך ההתרחשות.

מקום בו התוצאה המשפטית תלויה אך ורק בהסקת מסקנות מראיות נסיבתיות, וההבדל בין זיכוי לבין הרשעה תלוי כל כולו בפרשנות אותן ראיות (ברובן ראיות טכניות), קיימת הצדקה עניינית רבה להיעזר במומחה באותו תחום טכני לצורך לימוד אותן ראיות והבנתן עד תום (ראו למשל: ע"פ 4473/03 שטרייטנר נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 29.10.07) התוצאה היא, שאנו מורים על מינוי מומחה מטעם בית-המשפט, שהוא בוחן תנועה וחוקר תאונות בעברו, אשר נכון להיום איננו עוסק במתן חוות-דעת מטעם משטרת ישראל (ואף לא נתן חוות דעת למשטרת ישראל בחמש השנים האחרונות) ואשר יוכל לקבל לידיו את מכלול חומרי החקירה הרלבנטיים בתיק (דו"חות הבוחנים, דו"חות רפואיים ביחס למנוחות, ממצאי ניסויים שנערכו ע"י הבוחנים המשטרתיים ועל-ידי מומחה ההגנה, פרוטוקולי הדיון בבית-המשפט, אמרתה של הגב' שפירא ז"ל בפני הבוחן, סיכומי הצדדים בבית-המשפט וטיעוניהם בפנינו בערעור, וכן כל חומר נוסף שאותו יראו לנכון הצדדים להעביר לעיונו).