טענת אי-היענות לאשמה בפלילים

בעת פעולת השוטרים הגיע למקום העותר וביצע פרובוקציות ומעשים שונים כדי להפריע לפעולת השוטרים כגון צלום פני השוטרים, הסתגרות ברכב, אי הענות לדרישתם לפתוח את הדלת, ניסיונות לחמוק מתחנת המישטרה ועימותים עם השוטרים בתחנת המישטרה.

כנאמר לעיל, העובדה שרשויות התביעה הגיעו למסקנה שאין די בחומר שנצבר לצורך פתיחה בהליך פלילי (שנטל הראיה להוכחת אשמת העותר הנה מעבר לספק סביר) אינה שוללת את סמכותה של הרשות המנהלית להסתמך על החומר כראיה מנהליות רלוואנטית לגיבוש החלטתה.

...

לא שוכנעתי ששיקולי הרשות בעניין זה נגועים בחוסר סבירות, לא כל שכן חוסר סבירות קיצונית.

4.11 בחנתי את בקשתו החלופית של העותר להחזיר את העניין לממונה לדיון מחודש, ואולם, על רקע הנאמר לעיל ועמדת המשיבים בכתב, הגעתי למסקנה שלא זו בלבד שאין עילה משפטית מספקת לעשות כן, אלא שהדבר גם לא יביא לשינוי ההחלטה בעיתוי הנוכחי.

סוף דבר: 5.1 לאור כל המפורט לעיל משמצאתי שהחלטת הממונה שלא לתת לעותר רישיון לכלי יריה הינה סבירה ומושתתת על בסיס ראיות מנהליות ומידע מודיעני שהוצג לעיוני, הרי שאין הצדקה להתערב בהחלטה זו. התוצאה היא אפוא שיש לדחות את העתירה –וכך אני מורה.

עוד טען המבקש, כי משרד השליחויות שלח את הבקשה באיחור קל. לטענת המבקש, אי הענות לבקשה תיגרום לו עוות דין וכי הוא כופר בבצוע העבירה.

עוד טענה המשיבה, כי אין בטיעוני המבקש כדי להצדיק את אי עמידתו במועדים שנקבעים בחוק, ואין בבקשתו כדי להצביע על עוות דין שניגרם לו אשר מצדיק להעתר למבוקש.

בהתאם לסעיף 229 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982 יחשב תשלומו של דוח כהודאה באשמה, הרשעה ונשיאה בעונש אלא אם תובע משטרתי ביטל הדוח לאחר תשלומו.

...

אין בידי לקבל טענת המבקש בעניין זה, שכן טענה זו אינה נתמכת בראיה כלשהי.

ראו בעניין זה ע"פ(באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07): " לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט". לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת להימנעותו של המבקש מלהגיש את הבקשה במועד, משלא לא שוכנעתי כי יגרם למבקש עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו, מששולם הדוח ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון על פני נסיבותיו האישיות של המבקש, לא מצאתי הצדקה להעתר לבקשה.

הבקשה נדחית.

הנתבעים והתובעים שכנגד (להלן: "דיק") הגישו בקשה להורות לתובע והנתבע שכנגד (להלן: "חדד") להשלים הליכים מקדמיים, לרבות מסירת תצהיר ערוך כדין למסמכים שגולו על-ידו ולתשובות לשאלון שנשלח אליו, השלמת תשובות לשאלות שלא נענו כלל או כנדרש וגילוי מסמכים ספציפיים שלא גולו על-ידו.

חדד השיב כי "התיק ניסגר. נקבע כי אין אשמה פלילית", מבלי שצרף אסמכתה.

טענת אי גילוי מסמכים ספציפיים – סעיף 1(ג)(1) לדרישה – חדד נידרש לגלות את ההסכם בינו למר קוזי מאור (השוכר הקודם שהפעיל את העסק בנכס המושכר), לרבות מכירת הציוד שהיה בנכס ופירוטו.

...

לא ראיתי רלוונטיות להליכים שהגילוי לגביהם התבקש, להליכים שלפניי, והבקשה בעניין זה, נדחית.

הבקשה בעניין זה אינה רלוונטית לפלוגתאות נשוא התובענה, והיא נדחית.

לאור כל האמור לעיל, על דיק להשלים את הנדרש כמפורט לעיל, בתצהיר ערוך כדין, תוך 30 יום.

חלופת מעצר זו נקבעה בגדריו של תיק פלילי שבו המשיב הואשם ואחר כך הורשע בעבירות מין חמורות: 3 עבירות של מעשים מגונים בבת מישפחה קטינה.

כמו כן, אינני שותף לסברה כי אי-הענות לבקשת המשיב כופה על סבו ועל סבתו לארחו בביתם בימי קורונה הקשים.

...

אינני מקבל את טענת המשיב כי הסיכון שנשקף ממנו לאחותו הינו תאורטי.

סבורני כי בית משפט קמא לא נתן משקל הולם לשיקול חשוב זה בהחליטו כפי שהחליט.

סוף דבר: הערר מתקבל וההחלטה קמא מתבטלת בזאת.

בית משפט השלום לתעבורה בבאר שבע תת"ע 2379-03-19 מדינת ישראל נ' אבו צביח תיק חצוני: 34212103716 בפני כבוד השופטת אושרת חנה בר מאשימה מדינת ישראל נאשמים עימד אבו צביח מעמד.כינוי צד ג' החלטה

בפני בקשה להורות על ביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש וזאת בהתאם לסמכותי לפי סעיף 130 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982.

עוד טען ב"כ המבקש, כי אי הענות לבקשתו תיגרום לו לעיוות דין וכן למבקש נסיבות אישיות הנוגעות למצבו האישי, המשפחתי והכלכלי אותן יבקש לטעון בטיעונים לעונש.

באשר לטענת המבקש כי הרכב אינו בבעלותו ועל כן הוא כופר בבצוע העבירה, הרי שאין בטענה זו כדי למלט את המבקש מהעבירה שכן עסקינן בעבירות תעבורה ובאחריות קפידה.

...

בחנתי את טענותיו של המבקש ולא מצאתי כי יש מקום להיעתר לבקשה.

ראו בעניין זה ע"פ(באר שבע) 4252/07 נאוה משיח נ' מדינת ישראל (5.11.07): " לא אחת נאמר על ידי בתי המשפט כי ערכאות השיפוט אינן יכולות לאמץ מתכונת הנותנת גושפנקא עקיפה לחוסר האכפתיות של הציבור. [ראה דברי כב' הש' שמגר בבר"ע 418/85 פרץ רוקשטיין נ. מ"י פד"י ל"ט(3) 279.] על הציבור לדעת כי פתיחת בית המשפט עומדת בפניו כזכות מהותית, אולם זכות זו כפופה לפרוצדורה וזמנים בהם חייב הציבור לעמוד. עמידה בלוחות זמנים יש בה כדי לקדם את הסדר הציבורי, יעילות עבודתו של בית המשפט לרבות עשיית הצדק כלפי כלל הציבור. אי עמידה בזמנים, ולאחריה ביטול של פסקי דין של מתדיינים שלא התייצבו במועד אליו הוזמנו, תביא לסחבת ועומסים מיותרים בניהול התיקים, באופן המכביד לא רק על בתי המשפט כי אם גם על כלל הציבור הממתין ליומו בבית המשפט". לאור האמור, משלא שוכנעתי כי היתה סיבה מוצדקת לאי התייצבות המבקש משלא לא שוכנעתי כי יגרם לנאשם עיוות דין במידה ולא ינתן לו יומו ומשמצאתי כי בנסיבות העניין גובר האינטרס הציבורי המחייב את סופיות הדיון, הבקשה נדחית.