מר מימון העיד כי טרם חתימתו על הערבות מר אמזלג לא טרח לעדכן אותו כי חשבון החברה היה ביתרת חובה וכי הבנק החזיר שיקים מחשבון החברה.
לכך אוסיף כי ככל שמר מימון חתם על הערבות בטעות לטענתו , מדוע לא בא בטענות למר אסולין, חברו ושותפו, ומדוע לא בא בטענות למר רוני כהן?
העובדה שלא הגיש נגד הנ"ל הודעת צד שלישי על הטעה וגם לא טען זאת בכלל, הנה שלא הוטעה, לא על ידי הבנק ולא על ידי הנ"ל.
מר מימון טען בעדותו כי מר רוני כהן הגון, וטוען נגד הבנק שלא גילה לו שהחברה הפסיקה לשלם את ההלוואה.
כיצד טוען מר מימון שלא היו הסתרות מצד מר כהן (פרו' עמ' 100 שור' 26 – 30), ורואה בו איש ישר והגון (פרו' עמ' 97 שור' 11 – 14), ומן הצד השני טוען שלא ידע על מכתב החברה לבנק בדבר אי יכולת החברה לעמוד בהחזרים??
העובדה שמר מימון ידע על הכל, מתיישב עם עדותו של מר הורביץ לפיה דובר בחברה שהתנהלה כימעט כמו חברה משפחתית ושכולם ידעו על כל מה שקורה (פרו' עמ' 164 שור' 28-35).
...
אני סבורה, כפי שקבעה כבוד השופט רונן בתיק בעניין סלע, כי גם במקרה הנ"ל מדובר באחד המקרים החריגים בהם יש לחייב באופן אישי את מר כהן בגין הנזקים שנגרמו למר אסולין.
וראו מה קבעה כב' השופט רונן בתיק סלע, בגינו חייבה בעל מניות אחת לשפות את בעל המניות השני: "...אני סבורה, כי הפסקת התשלום לחברת השמירה לא הייתה סבירה בנסיבות העניין. היא גרמה לפגיעה בחברה שכן עקב הפסקת השמירה, נסגר האולם בשעות הערב, שעות הפעילות הערות ביותר. אני גם סבורה כי אף אם היה מקום לנקוט בהליכים משפטיים נגד חברת השמירה או הנהלת הקניון בגין הנזקים הנטענים על ידי ארבל, לא צריך להיות קשר ביניהם לבין המשך תשלום לחברת השמירה או דאגה לשמירה חלופית – שיאפשרו את פתיחת העסק גם לאחר השעה 21:00. למרות האמור, בחר ארבל לנהוג באופן שהביא להפסקה של שירותי השמירה, וכתוצאה מכך לסגירת הבאולינג המשותף בשעות הפעילות הערות ביותר בו. דבר זה גרם כאמור לפגיעה בפעילות החברה.."
ובהמשך: "... מדבריו של מקס עולה אם כן בבירור, כי הנתבעים פעלו כדי לפגוע בפעילות הבאולינג המשותף, בין היתר על ידי ביטול או שיתוק זמני של פעילויות נוספות שהיו במקום (קפיטריה ומשחקייה), שהיוו מקור משיכה ללקוחות נוספים לאולם, ואיפשרו קבלת הכנסות נוספות מקיום פעילויות משותפות (כגון ימי הולדת), אותן לא ניתן לקיים ללא קפיטריה, למשל...".
ובהמשך: "שידול עובדי הבאולינג המשותף לעזוב את הבאולינג, העסקתם בבאולינג החדש באופן ובנסיבות המתוארים לעיל, הקיפאון והשיתוק בפעילות החברה שנכפו על ידי ארבל, בין היתר על ידי סירוב להשקיע כספים הכרחיים להמשך פעילותו השוטפת והתקינה של הבאולינג המשותף, ופגיעה בפעילויות נוספות של הבאולינג המשותף על מנת "להשמידו" - כל אלה אינם עולים בקנה אחד עם חובותיו של ארבל כבעל מניות ('שותף') בחברה.
לסיכום
הנתבעת 3, תמר (ר.כ.) פיתוח טכנולוגיות לע"מ צריכה לשלם לבנק את סכום התביעה בסך של 526,933 ₪ כערכו סמוך לאחר הגשת התביעה (לאחר פירעון ערבותו של הנתבע 4 וחילוט הפיקדון השקלי), בערכו להיום בהתאם לריביות החלות בבנק.
