מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טענת אונס לאחר יחסי מין בהסכמה

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2019 בעליון נפסק כדקלמן:

המערער טען כי שתה הרבה אלכוהול בזמן ששהה עם המנוחה בדירה, הן לפני שקיימו יחסי מין, והן לאחר שהתעורר.
באשר לעבירת האינוס, נקבע כי ממכלול הראיות עלה כי בעילת המנוחה לא הייתה בהסכמתה החופשית וכי יחסי המין היתקיימו תוך הפעלת כוח ובאלימות.
...
באשר לאישום בעבירת מעשה סדום, נקבע שלא נמצא זרע בפיה של המנוחה ובהיעדר ראיה אחרת לקיומו של מין אוראלי מלבד גרסתו של המערער שנמצאה לא מהימנה, לא ניתן להרשיעו בעבירה זו. הצדדים לא טענו בסיכומיהם לאפשרות הרשעה ברצח לפי סעיף 300(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין), שעניינו רצח במזיד תוך ביצוע עבירה אחרת, על אף שעבירה זו יוחסה למערער בכתב האישום, ולכן הוא לא הורשע בעבירה זו. עם זאת, ציין בית המשפט כי לו היה נדרש לכך היה מגיע למסקנה כי התקיימו יסודות עבירת הרצח גם לפי סעיף זה. לאור כל האמור, המערער הורשע בעבירה של רצח בכוונת תחילה לפי סעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, ובעבירת אינוס לפי סעיף 345(א)(1) בנסיבות סעיף 345(ב)(3) לחוק העונשין, וזוכה מעבירה של מעשה סדום.
טענת המערער היא כי אין להחמיר אתו פעם נוספת ובמצטבר בעת ענישתו על האינוס בשל האלימות שביצע, לאחר שכבר הוטל עליו עונש מאסר עולם בגין הרצח בשל אותם מעשים אלימים, ולפיכך יש להפחית מהעונש שהוטל עליו בגין עבירה זו. אינני מקבל טענה זו. מעשי האלימות שבוצעו במהלך האינוס מצדיקים מענה גמולי נפרד מהעונש על מעשה הרצח לבדו.
על כן, מבלי שיש בכך כדי להפחית מחומרתם של אותם מעשים, מצאנו לנכון להורות ולו במקצת על חפיפה מסוימת של העונשים שהוטלו על המערער.
במאמר מוסגר יצוין כי אך לאחרונה נכנס לתוקף חוק העונשין (תיקון מס' 137), התשע"ט-2019, במסגרתו נוספה העבירה שבסעיף 301א לחוק אשר כותרתו "רצח בנסיבות מחמירות". הסעיף מונה נסיבות שבהתקיימותן העונש שעל בית משפט להשית על נאשם מורשע הינו "מאסר עולם ועונש זה בלבד". היחס בין הרשעה לפי סעיף 301א לחוק העונשין בגין "רצח בנסיבות מחמירות", לבין קביעה בגזר הדין לפי סעיף 30ב לחוק שחרור על תנאי שהרצח בוצע "בנסיבות חריגות בחומרתן" טרם נדון.

בהליך בש"פ (בש"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

על פי כתב האישום, המתלוננת קיימה יחסי מין בהסכמה עם העורר, אך לאחר מכן ניכנסו הנאשמים האחרים לחדר, ואנסו אותה בנגוד לרצונה, בעוד העורר שוהה בחדר, מתעד את הארוע בטלפון הנייד ומעודד את האחרים בקריאות כלפי המתלוננת.
...
כל אחד משני אלה וצירופם יחדיו – אי-הימצאות החומר בידי התביעה וקיומו של חיסיון או אינטרס מוגן – אף יוצרים מעין "מכפיל כוח" המביא למסקנה המחייבת את בירור הבקשה בהליך לפי סעיף 108 (בש"פ 2565/17 מדינת ישראל נ' פלוני, פסקה 12 (11.5.2017)).
סוף דבר, שבקשת העורר לצו חדירה גורף לטלפונים הסלולריים של המתלוננת דינה להידחות.
עם זאת, ביחס לטלפון הרלוונטי של המתלוננת, וביחס לחומר רלוונטי ספציפי, עומדת לעורר הזכות להעלות את בקשותיו לעיין בחומרים כאלה ואחרים במסגרת סעיף 108 לחסד"פ. איני רואה להיעתר לבקשת העורר להשיב לו את הטלפון הסלולרי שלו.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2021 בעליון נפסק כדקלמן:

פסק דינו של בית המשפט המחוזי בית המשפט המחוזי קבע כי הוכחה מעבר לספק סביר אשמתו של המערער בעבירות שיוחסו לו. בית המשפט קבע כי עדותה של המתלוננת הייתה מהימנה, נתן בה אמון מלא ואימץ את גירסתה לפיה הביעה בפני המערער היתנגדות חוזרת ונשנית למעשיו; וכי המערער לא וידא עם המתלוננת בתחילת הארוע מה רצונה והאם היא מסכימה לקיים עמו יחסי מין, בהיתחשב גם בכך שמדובר במישהי שהכיר רק באותו יום.
בית המשפט ציין כי גם אם היה מניח כי המערער פירש את היתנהגותה של המתלוננת כהיענות ל"חיזוריו" ואת הליכתו אחריה לחדר מבלי שסילקה אותו, כסימן שהיא מעוניינת בו – ברגע שנכנסו לחדר והמתלוננת אמרה לו כי היא 'לא רוצה', היא עייפה ורוצה ללכת לישון, ביקשה שייצא מהחדר, והסיטה את ראשה כשניסה לנשק אותה – היה עליו להבין שטעה ושהמתלוננת אינה מעוניינת לקיים עמו יחסי מין.
באופן גס, ניתן לחלק את ארוע האונס לשני שלבים: בשלב המוקדם, המתלוננת הביעה אי הסכמה חוזרת ונשנית למעשי המערער; בשלב מאוחר יותר, שהיה לקראת סוף הארוע, המתלוננת הפסיקה להיתנגד – כאשר המשמעות הייתה למעשה "כניעה" שנעשתה מתוך ייאוש ותובנה של המתלוננת שהמערער לא שועה לתחנוניה, שאין בכוונתו להפסיק את מעשיו, ולאחר שהוא כבר החדיר את איבר מינו לאיבר מינה.
...
ממצאי העובדה והמהימנות שנקבעו מבססים היטב את המסקנה המרשיעה ואין עילה להתערב בהם.
לסיכום, העונש שהושת על המערער אינו מצדיק התערבות.
לאור כל האמור, אציע לחברותיי לדחות את הערעור על שני חלקיו.

בהליך תלה"מ (תלה"מ) שהוגש בשנת 2019 בבתי המשפט לענייני משפחה נפסק כדקלמן:

כן טענה כי נאנסה ע"י התובע (עמ' לפרוט').
עוד טענה כי לאחר הפרידה הסכימה לקיים יחסי מין עם התובע, כתנאי למפגשים עם הקטינות (עמ' - 14 לפרט').
...
ביהמ"ש בחן מהו הדין האישי החל על האב הנתבע (בסופו של דבר הוחלו הוראות חוק המזונות משום שהדין האישי השרעי לא הטיל חיוב במזונות), תוך שבית המשפט מציין כי מדיניות משפטית ראויה מחייבת למנוע שינוי בפסיקת המזונות בעקבות שינוי דת).
סוף דבר: 47 .
מכל הטעמים שפורטו לעיל אני דוחה את תביעת האב לחיוב האם במזונות הקטינות.

בהליך ערעור פלילי (ע"פ) שהוגש בשנת 2022 בעליון נפסק כדקלמן:

המערער הכחיש את ארועי האלימות המיוחסים לו ובאשר לארועי האונס הנטענים, טען כי מדובר היה ביחסי מין בהסכמה.
עוד קבע, על יסוד הראיות שנשמעו, כי יש לדחות מכל וכל את גרסת המערער כאילו הסכימה המתלוננת לקיים עמו יחסי מין ולאחר תחילת מעשה, נמלכה בדעתה.
...
קריאת תמליל ההקלטה כמכלול אינה מובילה למסקנה אחרת.
הערעור על גזר הדין סבורני כי יש לדחות גם את הערעור על גזר הדין.
סוף דבר אשר על כן, אציע לחבריי לדחות את הערעור, על שני חלקיו.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו