טענות מעביד נגד עובד על עלויות הכשרתו

בנוסף על סכום הנכוי הנובע מהתחייבויותיו של הנתבע במסגרת כתב ההיתחייבות, התובעת נכתה לו את הסכומים הבאים: סך של 5,012 ₪ בגין ימי העדרות בחודש ינואר 2018 בהם לא עבד; סך של 1,548 ₪ בגין הוצאות נסיעה בגין ימי העבודה בהם לא עבד בינואר 2018; וכן סך של 4014 ₪ בגין "חריגות שכר" בהתאם להסכם קבוצי שנחתם בעקבות החלטת הממונה על השכר באוצר מיום 13.10.13, בו נקבעו הסכומים אותם על העובדים להחזיר (ר' נספחים 8-9 לכתב התביעה).

היבטים נוספים שיש לבחון הם משך תקופת ההיתחייבות וסבירותה ביחס להכשרה שניתנה לעובד; היחס בין עלות ההכשרה למעסיק לבין סכום ההשבה; רמת ההישתכרות של העובד במהלך תקופת ההיתחייבות והיחס בינה לבין סכום ההשבה; אפיקי הקידום וההתפתחות המקצועית של העובד במקום העבודה במהלך תקופת ההיתחייבות; קיומה או העדרה של הדדיות בין חובות העובד לבין חובות המעסיק בתקופת ההיתחייבות.

חוק הודעה לעובד ולמועמד לעבודה (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב - 2002 (להלן: חוק הודעה לעובד), מחייב מעסיק למסור לעובד בתוך 30 יום מתחילת העסקתו, פירוט תנאי עבודה, ובכלל זה: "סך התשלומים המשתלמים לעובד כשכר עבודה ומועדי תשלום השכר, ואולם אם נקבע שכר עבודתו על פי דרוג, מכוח הסכם קבוצי או לפיו – דרוג העובד ודרגתו". סעיף 5א לחוק הודעה לעובד קובע כדלקמן: "בתובענה של עובד נגד מעסיקו שבה שנוי במחלוקת עניין מהעניינים לפי סעיף 2, והמעסיק לא מסר לעובד הודעה שהוא חייב במסירתה... תהיה חובת ההוכחה על המעסיק בדבר העניין השנוי במחלוקת, ובילבד שהעובד העיד על טענתו באותו עניין, לרבות בתצהיר ...". למסירת הודעה על תנאי העסקה חשיבות רבה, שכן היא מבטיחה שלעובד יהיה מידע באשר לתנאי העסקתו באופן שיסייע לו לעמוד על זכויותיו והיא עשויה לצמצם מחלוקות בין העובד למעסיק (ע"ע 154/10 (ארצי) קלרה שניידר - ניצנים אבטחה בע"מ (3.5.11) (להלן: עניין שניידר), ובר"ע (ארצי) 31443-03-16 א.מ.י. אוזן בניה בע"מ - אורן אברהם (4.4.16)).

...

נחדד כי לא שוכנענו כי לנתבע היתה זכות קנויה לתשלום תוספת תחום נדרש.

בענייננו ולאחר שנתנו דעתנו לטענותיו של כל צד, שוכנענו כי התובעת לא פעלה בהתאם לנדרש ממנה שעה שלא מסרה לנתבע הודעה במסגרת שינוי תפקידו כמהנדס וכן לא פרטה במדוייק את תשלומי השכר בכל שלבי העסקתו של התובע , במיוחד שעה שהיה פער בין המפורט בהודעות לתלושים.

עם זאת שעה שבפועל לא היה שינוי של ממש בתנאי שכרו של הנתבע במעבר לדירוג המהנדסים ושעה שבתלושי השכר של הנתבע פורטו תנאי שכרו, אולם בסכומים השונים מהכימות המופיע בהודעות שנמסרו לתובע, שוכנענו כי יש ליתן פיצוי, אולם בסכום נמוך יותר בשל כך. משכך על התובעת לפצות את הנתבע בשל כך בסך של 4,000 ₪ .

כך גם, מנכ"ל המבקשת, מר מנחם לוי קיים שיחות עם עובדי המבקשת לרבות המשיבים במסגרתם יידע את העובדים על ביטול ההסכם עם מד"א ועל המשך מתן שירותי הפינוי הרפואי המוסק ע"י המבקשת באמצעות שתוף פעולה עם איחוד הצלה לפחות עד סוף שנת 2023.

המבקשת מימנה עבור המשיבים את עלות הוצאת הרשיון למסוקים אזרחיים שבשימושה וזאת כנגד התחייבות לתקופת עבודה מינימאלית שהושלמה זה מכבר ומכל מקום התחייבות כאמור אינה מהוה הצדקה להגבלת עיסוק אלא לכל היותר לחיוב כספי בגין עלות ההכשרה; לא ניתנה למשיבים תמורה מיוחדת כנגד התחייבות להגבלת עיסוק; המשיבים לא הפרו את חובת תום הלב וההגינות; בהיתחשב בייחודיות של העיסוק והקושי באיתור מקום עבודה חלופי, הגבלת עיסוק בת 6 חודשים אינה מידתית.

בענין צ'ק פוינט פרט בית הדין הארצי 4 דוגמאות לאנטרס לגיטימי של המעסיק שבגינו ניתן להגביל את עסוקו של העובד: קיומו של סוד מסחרי כהגדרתו בחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט – 1999 (להלן – חוק עוולות מסחריות); הכשרה מיוחדת- במקרה בו המעסיק השקיע משאבים מיוחדים ויקרים בהכשרת העובד כנגד התחייבות של העובד לעבוד אצלו במשך תקופה מסוימת; תמורה מיוחדת – במקרה שבו העובד קיבל תמורה מיוחדת כנגד התחייבותו לאי תחרות במעסיק הנוכחי לאחר תום יחסי העבודה בין הצדדים; הפרת חובת תום הלב וחובת האמון מצד העובד.

ובהמשך (סעיף 25 לפסק הדין) היתייחס בית הדין הארצי לאופן הוכחת הסוד המסחרי על ידי המעסיק: "'סוד מסחרי' אינו מילת קסם. על מעסיק הטוען לקיומו של סוד מסחרי להוכיח את קיומו. היינו, עליו לתאר ולפרט מהו הסוד. אין להסתפק בתאור כללי או בטענה כללית על קיומו של סוד... אלא יש להצביע לדוגמה על תוכנה, פורמולה, נוסחה מסוימת, רשימת לקוחות מסוימת, תהליך מסוים וכו'. במסגרת הוכחת הסוד המסחרי על המעסיק הקודם להוכיח גם את הקפו ואת הזמן שעליו להוותר בגדר "סוד". יתרה מזו, על המעסיק הקודם להוכיח, כי מדובר ב"סוד" וכי הוא נקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירת הסוד המסחרי, כגון חשיפתו בפני עובדים הזקוקים לו לצורך עבודתם ואי חשיפתו לעובדים אחרים או שמירת החומר במקום מוגן".

...

כך גם, לא שוכנענו בקיומו של סוד המסחרי בנוגע לנהלי הבטיחות, טיסה עם אמצעי ראיית לילה, נחיתה באזורים בעייתיים וזאת בהעדר ייחודיות לתחום הפינוי הרפואי (עמ' 63 ש' 22-38 לפרוטוקול) ומשעה שלא מדובר במידע סודי אלא במיומנות טיסה (עמ' 24 ש' 33-39, עמ' 25-26 לפרוטוקול), שלפי עדות המשיבים, הם רכשו בשירות הצבאי ובמילואים (עדותו של דן בעמ' 47 ש' 15-27, עמ' 48 ש' 1-11 לפרוטוקול ועדותו של מיכאל בעמ' 75 ש' 3 לפרוטוקול) וכפי שהיטיב מיכאל להבהיר בעדותו (בעמ' 68 ש' 29-32 לפרוטוקול: "אני אני סך הכל טייס טייס מסוקים, כפי שכתוב בחוזה שלי, אין מבחינתי הבדל אם אני ממריא ונוחת עם פצוע שצריך הנשמה לבית חולים או עם ארגז של בננות. אני ממריא ונוחת זה המקצוע שלי".(ההדגשה שלי – א.ר.).

על יסוד כל האמור לעיל, המבקשת לא הוכיחה ברמת ההוכחה הנדרשת בהליך הזמני, קיומו של אינטרס לגיטימי בר הגנה, המצדיק את הגבלת העיסוק של המשיבים למשך 6 חודשים.

סוף דבר - הבקשה לסעדים זמניים נדחית.

המשיבים 2 ו-3 הם ארגון המעסיקים היציג הבלעדי של ענף השמירה והאבטחה וארגון המעסיקים היציג הבלעדי של ענף הניקיון, האמון על ייצוג כל המעסיקים בתחום זה. רקע עובדתי והליכים קודמים המבקשת בהליך זה, חברות קבלן נוספות וארגון המעסיקים בענף השמירה, הגישו עתירות מנהליות לבית המשפט המחוזי בירושלים, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, כנגד החלטת מערך הבקורת אשר ניתנה במסגרת ביקורות השכר לשנים 2018 – 2020 ("סבב 7" – "סבב 9" , בהתאמה) .

הואיל והמעסיק הפוטנציאלי הוא שנושא בעלויות בגין הישתתפות העובד בקורס ההכשרה, מעסיקים רבים נוהגים להחתים את העובדים על כתב התחייבות, קודם ליציאתם לקורס, ובו תניית פיצוי מוסכם, לפיה אם לא ישלימו העובדים את תקופת ההיתקשרות המינימאלית שנקבעה בהסכם, ישיבו למעסיק את החלק היחסי בעלות הכשרתם.

...

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, לא שוכנעתי כי המצב העובדתי ולפיו המבקשת מתמודדות תחת הקטגוריה של 'חברות ללא ציון' בהכרח מיטיב עמה ומפלה אותה לטובה למול חברות אחרות תוך פגיעה בעיקרון השוויון.

על כן ומבלי להמעיט בחשיבות הטענות שהעלה המשיב ומאחריותו לשמירת זכויות העובדים, אני סבורה כי הפתרון הראוי למצב שנוצר הוא הותרת הצו הזמני על כנו, תוך בירור מהיר ויעיל של ההליך העיקרי וקבלת הכרעה צודקת ועניינית בפרק זמן קצר.

סוף דבר הבקשה מתקבלת.

בית הדין האיזורי לעבודה ירושלים ד"מ 50486-11-22 07 יוני 2023 לפני: כב' השופט **** גולדברג נציג ציבור (עובדים) מר/גב' מנחם פסטרנק נציג ציבור (מעסיקים) מר/גב' אליעזר קלאי התובע איילי וורקה הנתבעת ע.מי.ש.ב. שרותים בע"מ ע"י ב"כ: עו"ד אבי ערד פסק דין

תביעה זו היא התביעה השלישית שהתובע הגיש נגד הנתבעת בגין תקופת העבודה הנ"ל, לאחר ששתי תביעות קודמות נמחקו, אחת בשל אי תשלום אגרה והשניה מחוסר מעש.

כן חתם התובע על התחייבות לעבודה אצל הנתבע לתקופה של תפחת מ-12 חודשים מאז תום ההכשרה האחרונה שעבר, ואישר ש"במקרה שהעסקתי בחברה כרוכה בהכשרה ו/או אימון כלשהוא הממומנים על ידכם, במידה שעבודתי תופסק אצלכם, מכל סיבה שהיא, לפני הגיעי תקופת עבודה של 12 חודשים מאז הכשרתי האחרונה, הנני מסכים כי החברה תנכה מכל סכום המגיע לי את עלות ההכשרה ו/או אימון בסך 5,200 ש"ח בסך היחסי לתקופת עבודתי בפועל.

...

לפיכך דין התביעה להידחות.

התביעה להשבת הסכום שנוכה משכר התובע אנו דוחים את התביעה בגין השבתה החלקית של עלות של ההכשרה המקצועית.

סוף דבר אשר על כן, אנו מקבלים את התביעה בחלקה, ופוסקים את הסכומים הבאים: דמי מחלה בסך 187.30 ₪; 500 ₪ בגין פיטורים ללא שימוע; ו- 2,128 ₪ בגין דמי הודעה מוקדמת.

במסגרת ההסכם עליו חתמו הצדדים, הנתבעים חתומים על סעיף איסור תחרות ואיסור על פנייה ללקוחות התובעת, כאשר התחייבות זו עומדת בעינה גם לאחר סיום יחסי עובד – מעסיק, לטענת התובעת.

התובעת טענה כי כל פעולותיה, לרבות זמני המגשים ואורכם, עלויות ההדרכה והמחירים שנגבו מהלקוחות, נעשו בלווי של יועצת עסקית בעלות כ – 80,000 ₪ והנתבעים עשו שימוש במידע זה ללא כל מאמץ מצידם.

הנתבעים סיימו תואר ראשון בהנדסת תוכנה ועברו הכשרה בפלטפורמת "מיינקראפט" ב"בית יציב" בבאר שבע, רכשו ניסיון במספר עבודות בהדרכה פרונטלית ודיגיטאלית וגם בשל הניסיון התעסוקתי שרכשו, הועסקו אצל התובעת בין התאריכים 3.6.2020 עד 26.11.2020.

הנתבעים הכחישו את רוב הטענות שעלו בכתב התביעה המתוקן, למעט דברים ספציפיים כמו למשל, מועד הקמת האתר והחתימה על סעיף "אי תחרות" בהסכם ההעסקה, אם כי הנתבעים טענו כי האיסור על פנייה ללקוחות התובעת חל בזמן עבודתם אצל התובעת בלבד ומכל מקום, לא בוצעה על ידם פנייה ללקוחותיה של התובעת ויתרה מכך, גם לקוחות התובעת שפנו אל הנתבעים הופנו בחזרה לתובעת על ידם.

עמי, שהבין כי התובעים שכנגד עובדים, כך נטען, מאחורי גבה של החברה, תוך שהם עושים שימוש בחומרים, מערכת השעות ותכנים שנחשפו אליהם במסגרת עבודתם בחברה, נפגע מאוד מהתנהלותם של התובעים שכנגד ואולם, למרות הפגיעה שחש ואובדן האמון, הוא לא אמר מעולם שהתובעים שכנגד "עוד מעט לא יהיו קיימים" כפי שמיוחס לו. נטען כי התובעים שכנגד הם אלה שמפרים את צו המניעה שניתן נגדם בתאריך 9.3.2021 ובעקבות כך אף הוגשה בקשה על פי פקודת ביזיון בית המשפט.

...

סוף דבר התביעה מתקבלת באופן חלקי.

באשר להפרה שבוצעה ע"י הנתבעים בנוגע למערך שיעור 13 הנתבעים ישלמו לתובעת, יחד ולחוד, סך של 20,000 ₪ בתוך 30 יום.

התביעה שכנגד – נדחית.