טענות לקיזוז בגין שכר עודף והודעה מוקדמת

בתביעה המתוקנת, חזרו על טענות התובע והסעדים שנתבעו, בקשר לרכב [סע' 22, 48, 51-50 בתביעה המתוקנת], תוך הוספת סעד נוסף: "החזר קזוז בגין גרירת רכב 3,068 ₪" [בין סעיף 47 לסעיף 48 בסוף כתב-התביעה המתוקן, ללא מספר סעיף עצמאי וללא כל הסבר לסכום הנתבע]; אולם, בתצהיר התובע, הצהיר רק: "בתוך הרכב הנגרר היו חפצים אישיים שלי לרבות מתנות לחג לילדים וכן שטרות של 1,000 ₪ ..." [ת/1, סע' 49].

את טענת הקזוז הרביעית, בשל תשלום "חלף הודעה מוקדמת בשיעור עודף בסך 2,200 ₪" [נ/2, סע' 71; סע' 14(ג) לסיכומי הנתבעת] - יש לקבל, משום שלפי הרישום בתלושי השכר לחודשים 10/13 + 11/13 שולם לתובע, תחת הכותרת "הודעה מוקדמת", סכום כולל של 14,700 ₪ [1320 ₪, בחודש 10/13 + 980 ₪, בחודש 11/13]; סכום זה הנו חיבור של המשכורת החודשית, בסך 12,500 ₪, עם התשלום החודשי, בסך 2,200 ₪, שקבל התובע עבור "שעות נוספות גלובאליות". חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, קובע, בסעיף 3, את החובה לתת לעובד במשכורת, כמו התובע, הודעה מוקדמת לפיטורים, של חודש ימים, לאחר שנת עבודתו הראשונה.

...

עובדות ועיקר טענות הצדדים אחרי ששמענו את הצדדים, חזרנו ועברנו על טענותיהם בתצהירים ובסיכומים, ושקלנו את הדברים לכאן ולכאן, אנו קובעים עובדות רלוונטיות, כדלקמן: הנתבעת היא חברה העוסקת במתן פתרונות הנדסיים ואנושיים, במכלול רחב של תחומים - הנדסה אזרחית, מתכת, מכונות ועוד.

לטענת התובע - בפגישה הנ"ל הוא איים להתפטר, בשל לחץ בעבודה, ובסופו של דבר סוכם על שיפור בתנאי עבודתו; לפי בקשתו - החלו לשלם עבורו קרן השתלמות וכן דווח למפקח עבודה אזורי, חיפה, על עבודתו בנתבעת, בפירוק והחלפת גגות + אסבסט [תצהירו - ת/1, סע' 36-32].

בהעדר ראיה ישירה לקשר בין התנהגות התובע לחסרון כיס של הנתבעת - נדחית טענתה.

הפניה למסמך "הודעת מעביד על פרישה מעבודה של עובד", שם נרשם "שכר עבודה לעניין תקנות פיצויי פיטורים 14,700" [נ/2, סע' 68-67 ונספח כט', שם - הכולל טופס 161; סע' 14(א) לסיכומי הנתבעת] - אין בה די. משכך - נדחית גם טענתה זו. את טענת הקיזוז השלישית, בגין ההתחשבנות בקשר לרכיב "פדיון חופשה" [סע' 14(ב) לסיכומי הנתבעת] - כבר קיבלנו, עת דנו בתביעת התובע להשלמת תשלום, ברכיב זה, שהתקבלה בחלקה.

את הסכום העודף, שקיבל התובע כתמורה חלף "הודעה מוקדמת" - רשאית הנתבעת לקזז מהסכום שחייבנו אותה להשלים לתובע ברכיב "פדיון חופשה". התוצאה היא, כי תחת לשלם לתובע הפרשים בסך 15,960 ₪ - על הנתבעת לשלם לתובע רק 13,760 ₪.

] "... גם אם במקרים מסוימים החברה אכן שילמה תמורה מלאה עבור יום עבודה חלקי (עיון בחומר הראיות מעלה שלעיתים, בעיקר בחודשי הרמדן, סיים העובד את עבודתו בצהריים אך לפי התלוש קיבל שכר עבור יום עבודה מלא) - אין מחלוקת שבזמן אמת החברה לא פעלה ולא טענה דבר לעניין זה. הנסיבות מלמדות לטעמנו שאין מדובר בטעות אלא בהסכמה מודעת לתשלום כמתואר, ועל כן שקול הדבר להטבה שהחברה אינה רשאית לידרוש את השבתה בדיעבד (השוו: ע"ע (ארצי) 45431-09-16 אלכס גורביץ - א.ב.מ תעשיות פלסטיקה (1989) בע"מ (16.1.18) וההפניות שם, וכן ראו סעיף 53 להחלטה שניתנה בבר"ע (ארצי) 7386-02-16 קסטרו מודל בע"מ - אור שחם (14.5.18))." טענת הקזוז השניה – הנתבעת טענה כי לאחר סיום עבודתו של התובע נערך לו גמר חשבון ביום 24.1.2013, שבמסגרתו שולם לו בשיק סך של 17,744 ₪ ולפי הפרוט הבא: הודעה מוקדמת בסך של 3,563 ₪; דמי הבראה בסך של 1,301 ₪; פצויי פיטורים בסך של 8,222 ₪; הפרשות פנסיוניות בסך של 4,658 ₪.

אשר לטענות הקזוז של הנתבעת, הרי שאלה דינן להדחות בכללותן, מלבד טענת קזוז יחידה, שהיא הטענה בגין השכר העודף ששולם בחודש 11/2012.

...

טיעוני התובע מקובלים עלינו במלואם, גם בנקודה זו. על כן, ולסיכום נקודה זו, אנו דוחים את טענת הקיזוז הנ"ל במלואה, ובכלל זה – גם טענותיה של הנתבעת בסיכומיה.

סיכום לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להתקבל ברוּבה המוחלט, ועל הנתבעת לשלם לתובע את הסכומים הבאים, כדלקמן – א. פיצויי פיטורים בסך של 13,193 ₪; דמי הודעה מוקדמת בסך של 12,674 ₪; פיצוי בגין פיטורים שלא כדין בסך של 10,000 ₪; פיצוי בגין היעדר הפרשות פנסיוניות על חשבון תגמולים בסך של 9,566 ₪; פיצוי בגין היעדר הפרשות לקרן השתלמות בסך של 11,958 ₪; גמול שעות נוספות בסך של 61,200 ₪; פיצוי בגין תלושי שכר שאינם תקינים בסך של 5,000 ₪.

אשר לטענות הקיזוז של הנתבעת, הרי שאלה דינן להידחות בכללותן, מלבד טענת קיזוז יחידה, שהיא הטענה בגין השכר העודף ששולם בחודש 11/2012.

במסגרת כתב ההגנה בתיק נוסף, העלתה המשיבה טענות קזוז בגין הרס רכב חברה, מתן שכר ביתר, שימוש בלתי סביר בסלולארי, הפסד הכנסה ותשלום כפול למיקור חוץ בשל היתנהלות המבקש והודעה מוקדמת.

יובהר, כי המשיבה הגישה תביעה נפרדת כנגד המבקש במסגרת תיק סע"ש 47481-6-21 בגין תיקונים ותשלומים עודפים לנוכח טיולי שטח לא מורשים, הפסד ימי עבודה, תשלום בכפל, תשלום שכר ביתר, אבדן הכנסה בגין נטישה של המבקש, פגיעה במוניטין, שימוש בלתי סביר בסלולארי, ניצול ימי חופשה בחסר והודעה מוקדמת.

...

מנגד טוענת המשיבה, כי המבקש נסמך על הודעות ווטצאפ משנת 2019 ולא מזמן אמת וכי לא בכדי, לא צורף תצהיר תומך לבקשה להפקדת ערובה ורק בשל כך, יש לדחות את הבקשה.

(ראו: רע"א 9618/11 ארט יודאיקה בע"מ נ' ג.טלי עד שינוע בע"מ (ניתן ביום 29.12.2012), רע"א 10376/07 ל. נ הנדסה ממוחשבת בע"מ נ' בנק הפועלים בע"מ (ניתן ביום 11.2.2009) לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה על כלל הנספחים, אני סבורה כי בנסיבות העניין דין הבקשה להפקדת ערובה להתקבל ולהלן אפרט את החלטתי: המשיבה לא הרימה את הנטל המוטל עליה להראות שתוכל לשלם את הוצאות המבקש באם יזכה בדין וכפי שפורט לעיל, הנטל להוכחת התנאים לפטור את המשיבה מהפקדת ערובה מוטל לפתחה.

אני סבורה שהחוסר הראייתי מקים חזקה הפועלת כנגד גרסת המשיבה שכן, היה ניתן לצרפם בנקל.

בנסיבות אלה ולאור האסמכתאות משנת 2019 בדבר קושי כלכלי אמיתי של המשיבה וכן סעיפים 2-3 לתצהיר התומך מאת המשיבה, אני סבורה כי אין בתגובת המשיבה בכדי ללמוד על איתנות פיננסית המצדיקה את הפטור מהפקדת ערובה.

עוד, הבקשה להפקדת ערובה אמנם אינה נתמכת בתצהיר, אך מעבר לצירוף מסמכים לבקשה, המבקש הפנה לכתבי הטענות בהליך באשר לטענת העדר יכולת כלכלית של המשיבה והיות ולבית הדין יש שיקול דעת רחב באשר לסדרי הדין מכוח סעיף 33 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט-1969, אני סבורה, כי בנסיבות העניין העדר תצהיר המבקש אינה מהווה הצדקה לפטור מהפקדת ערובה או העברת נטל ההוכחה בנושא.

יובהר ויודגש, כי כל הקביעות בהחלטה זו הן לכאוריות בלבד לנוכח מהות הבקשה העומדת בפניי ובשים לב לשלב ההליך ולראיות והטענות שהוצגו בפני בית הדין לצורך הבקשה הנידונה בהחלטה זו. סוף דבר- נוכח החזקה בסעיף 353א לחוק החברות והפסיקה בהתאם, נוכח מהות ומורכבות ההליך ובהעדר אסמכתאות של ממש התומכות בטענות המשיבה ליכולת כלכלית, לא שוכנעתי בדבר היכולת הכלכלית של המשיבה לפרוע את הוצאותיה המשפטיות במידה ותדחה התביעה, ומכאן, כי הבקשה להפקדת ערובה מתקבלת.

טענת הקזוז בגין חלף הודעה מוקדמת נטענה ללא פירוט או כימות.

הנתבעת טעתה באשר לסכומים שהיה עליה להפריש לפנסיה בעבור התובע אך בחלק מהחודשים הופרשו כספים עודפים וההפרשות חושבו בטעות מהשכר ברוטו כולו (כולל נסיעות).

ברם נוכח המחלוקת בין הצדדים באשר לשכר היסוד על בסיס ההסכמה בין הצדדים, לא מצאנו מקום פיצוי בגין מחדל זה. קזוז התובע התפטר והיה עליו ליתן הודעה מוקדמת: "ש. באיזה דרך נתת הודעה שלך על התפטרות?

...

ברם נוכח המחלוקת בין הצדדים באשר לשכר היסוד על בסיס ההסכמה בין הצדדים, לא מצאנו מקום פיצוי בגין מחדל זה. קיזוז התובע התפטר והיה עליו ליתן הודעה מוקדמת: "ש. באיזה דרך נתת הודעה שלך על התפטרות?

משכך, דינה להידחות.

סוף דבר על הנתבעת לשלם לתובע את הרכיבים הבאים: פיצוי בגין הפרשי פנסיה בסך 5,137 ₪ ופיצוי בגין הפרשות לפיצויי פיטורים בסך של 4,742 ₪ בקיזוז הכספים שהופקדו ושולמו; פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד בסך 1,000 ₪; חגים בסך 2,520 ₪; הבראה בסך 2,759 ₪; ימי חופשה בסך 1,493 ₪.

לטענת הנתבע, התובע אינו זכאי להלנת שכר בגין רכיבי התביעה עקב היתנהלותו והתנהגותו הפלילית.

כן נטען כי התובע קיבל שכר עודף של כ-2,000 ₪ בחודש מאחר שעבד כ-4 שעות ביום אולם קיבל שכר עבור משרה מלאה.

טענת קזוז לטענת הנתבע, התובע חב בהודעה מוקדמת להתפטרות נוכח נסיבות סיום העסקתו, בסך של 6,000 ₪.

גם בע"ע (ארצי) 45431-09-16 אלכס גורביץ נ' מדינת ישראל נ' רשות המסים (פורסם נבו, 16.1.2018) נפסק: "הכלל המנחה בעיניין טענות קזוז של מעסיק כנגד תביעה של עובד המוגשת נגדו לתשלום זכויות המגיעות לו הוא, שאין הוא זכאי להשמע בטענה שתשלום כל שהוא שולם בטעות, כאשר הדבר נעשה במשך כל תקופת העבודה וההטבה הפכה להיות חלק מתנאי העבודה המוסכמים של העובד. בנסיבות שכאלו המעסיק אינו רשאי לבטל את ההטבה לאחר שהעובד סיים לעבוד." בע"ע (ארצי) 1260/00 אברהם מרקוביץ נ' אקורד הנדסה בע"מ (פורסם בנבו, 5.8.2002) הוחרגה אפשרות של הסכם עם עובד: "עם זאת, במקרים מסוימים רשאי המעסיק לערוך חשבון מדויק עם העובד על תשלומי יתר, ועצם תשלום סכום לעובד אינו קביעה מוחלטת של זכאות או בדבר נכונות הסכום. אולם, כאשר אין הסכם מפורש בעיניין, ההיתחשבנות של המעסיק עם העובד חייבת להתבצע תוך זמן סביר ובתום לב." דהיינו - טענת קזוז אשר נטענת על ידי מעסיק צריכה להיות מגובה בהסכם קזוז, להעשות תוך זמן סביר ובתום לב. בעניינינו, לא מיתקיים ולו סייג אחד המאפשר לנתבע לטעון לקזוז תשלום עודף לתובע.

...

סוף דבר הנתבע ישלם לתובע את הסכומים הבאים כדלקמן: פיצויי פיטורים - 19,992 ₪ פנסיה – 14,400 ₪ משכורת אוקטובר 2019 – 6,000 ₪ תוספת ותק – 840 ₪ דמי כלכלה – 4,000 ₪ מענק שנתי – 9,000 ₪ פדיון חופשה – 9,000 ₪ דמי הבראה – 8,731 ₪ פיצויי הלנה – 5,000 ₪ הסכומים לעיל ישולמו תוך 30 יום ממועד פסק הדין, שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין.

טענות הנתבע לקיזוז הודעה מוקדמת וסכומים ששולמו ביתר – נדחות.

משהתקבלה תביעת התובע ברובה הגדול, הנתבע ישלם לתובע הוצאות ושכ"ט בסך של 6,000 ₪.