טענות התובעים: היעדר מים חמים ומזגן פגום במלון

בנספחי כתב התביעה פורטו הליקויים הנטענים ובהם: מזגן לא תקין; ליקויים בחימום המים; כניסה לנכס ללא תאום מראש; הימנעות מתיקון שער הכניסה; עובש בקירות הנכס; דרישה לנשיאה בתשלום תקלות שאינן באחריות השוכרים-התובעים; איסור הכנסת אורחים לנכס; צנור מים קרוע; והיעדר רשתות (הכל כמפורט במכתב עו"ד דיין מיום 7.3.19).

התובעים פירטו (נספח 4 לכתב התביעה) את ראשי הנזקים שתבעו – בגין התקלות במזגן (שטופל אך לא תוקן) – 4,000 ₪; בגין התקלות במים החמים (תוך ציון כי מתוך יחידת הדיור לא יכלו להפעיל את מערכת חימום המים החשמלית, אלא נדרשו לחסדי הנתבע) – 5,000 ₪; בגין הכניסה הלא מורשית לנכס – 900 ₪; בגין הטענות לעניין השער – 1,000 ש"ח ו-3,000 ₪ נוספים בקשר לקוד; בקשר לעובש (שהתובעים טוענים כי התגלה כימעט מים עם כניסתם לנכס) – 5,000 ₪; בקשר לחיובים שלא כדין (חשבון חשמל, תיקון ניאגרה) – 294 ₪; בקשר לאישור הכנסת אורחים לנכס – 3,000 ₪; בקשר לצנור הקרוע – 400 ₪; בקשר לרשתות החסר – 2,500 ₪.

אשר לנטל ההוכחה שמטילים דיני הנזיקין על תובע, נקבע מימים ימימה כי – "הוכחת הנזק היא תנאי הכרחי אך לא מספיק לקביעת הפצוי. כשם שעל הנפגע להוכיח את הנזק שניגרם לו, כן מוטלת עליו החובה להוכיח את הנתונים העובדתיים, מהם ניתן להסיק את הפצוי [...] נפגע אינו יוצא ידי חובתו בהוכחת הנזק, אלא עליו להניח אף תשתית עובדתית לקביעת שיעור הפצוי" (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 808-809 (1981); להלן: עניין אניסימוב).

...

סיכומו של דבר – התביעה נדחית; התביעה שכנגד מתקבלת באופן חלקי ובאופן שהנתבעים שכנגד ישלמו לתובע שכנגד סך 3,700 ₪.

התובע טוען כי נציג הנתבעת, בשם דורון, שעמו היה בקשר לגבי חבילת הנופש, הבטיח לו שהחדרים במלון יימסרו בשעה 11:00, ועל כן לא תתעורר בעיה בשל שעת ההמראה המוקדמת.

לא היה חיבור למזגן, ובמשך יומיים לא היו אף מים חמים.

בעיניין הרכב השכור, "פיצתה" הנתבעת על היעדרו של דורון מהדיון באמצעות הקלטה של השיחה בינו לבין התובע, שבה הודיע דורון לתובע כי אין ניתן לספק לו את רכב האופל אסטרה והציע לו את האפשרות לשכור רכב "מאותה רמה" בחב' הרץ, תמורת תוספת תשלום.

בשל היותו של עניין זה פגם מהותי בהנאה מהנופש, אין הנתבעת יוצאת ידי חובתה במסירת הפרטים אודות המלון "על פי הניירת", או על פי התצלומים היפים באתר האנטרנט, אלא עליה לברר עניין זה, בטרם תציע בית מלון מסויים ללקוח, למועד הספציפי של חבילת הנופש שהוא רוכש.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את הצדדים, התמונה שמצטיירת היא "אפורה": מחד, התובע ומשפחתו צרכו את שירותי הנתבעת.

אני מקבלת איפוא את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע 3,500 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה: 11.9.13, ועד לתשלום בפועל.

עוד תשלם הנתבעת לתובע הוצאות המשפט בסך 400 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד לתשלום בפועל.

התובעת קיבלה המלצות חמות ביותר על המלון, הן מנציגי סוכנות הנסיעות והן מנציגת הנתבעת, שאמרה לה שצוות החברה רק עכשיו חזר מהמלון וכי מדובר במלון חדש ומפנק במיוחד, הכולל פארק מים.

ממכלול העובדות, כפי שפורטו לעיל וצוינו על ידי התובעת בעדותה, עולה כי בניית החדרים ואבזורם טרם הושלמו, פארק המים שהובטח לא פעל, המתקנים הבסיסיים לחופשה במלון כגון מכשיר הטלפון בחדר, הטלויזיה, המזגן וחימום המים, עדיין לא פעלו וכיוצא באלה העובדות שפורטו לעיל.

בנסיבות אלה ומשמצא, כאמור, כי המלון טרם היה ערוך כראוי לקליטת אורחים, על שלל הפגמים עליהם עמדתי לעיל, קמה לנתבעת אחריות לפצוי התובעת, בגין המצג שהציגה ביחס למלון זה. ככל שלנתבעת טענות כלפי המלון, עליה להפנות טענות אלה למלון.

ניתן היום, ט' כסלו תשע"ה, 01 דצמבר 2014, בהיעדר הצדדים.

...

בדיון שהתקיים בפני היום, העידה התובעת והצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ושמעתי את טענות הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל, אם כי לא במלוא סכומה.

בהתחשב במכלול הנסיבות כפי שתוארו לעיל, לרבות מחיר החבילה כולה, סבורני כי פיצוי בסך של 3,000 ₪ יהא הולם בנסיבות העניין.

משהגיעו התובעים למלון נתקלו בליקויים שונים; במקום מיטה זוגית סופקו 2 מיטות יחיד; מזגן מרעיש; העדר מים חמים במקלחת; מעצורי מיטות שבורים; ומכשיר טלפון תקול שמנע יכולת להיתקשר לקבלה.

התובעים טוענים כי מאחר ולא הושבו להם הכספים, נאלצו להשאר במלון עד סוף החופשה וזאת ללא מים חמים במקלחת חדרם, עם מזגן מרעיש ומיטות לא יציבות.

אשר לנזק, התובעים גוללו בתביעתם את החוויה הלא נעימה שחוו עקב אספקת השרות הפגומה, את עוגמת הנפש שחוו, ואת הפגיעה שגרמו הליקויים האמורים על מהלך החופשה שלהם.

...

לפיכך, סבורני כי חלוקת הנזק צריכה להיות כך שהנתבעת 1 תישא ב- 30% מהחיוב הכספי והנתבעת 2 תישא ב- 70% מהחיוב.

אשר על כן, התביעה מתקבלת בחלקה.

אני מחייב את הנתבעות לשלם לתובעים יחד סך של 2,000 ₪, כך שהנתבעת 1 תישא ב- 30% מהחיוב האמור והנתבעת 2 תישא ב- 70% מהחיוב.

עוד מנתה התובעת שורת ליקויים לרבות: העידר מעקה בעליה למדרגות, חוטי חשמל חשופים וגלויים, תריס שאינו עובד, אין מים חמים בברז המקלחת, שירותים ללא חלון וללא איוורור כאשר הדלת אינה נסגרת, גשם חודר לארונות המטבח מתחת לחלונות ולקירות הבית פאנלים נופלים, רטיבות, עובש, קירות מתקלפים, מזגן שאינו עובד ועוד.

התובעת טוענת כי בקשה מהנתבע 500 ש"ח עבור הטירחה ובזבוז הזמן בהמתנה לבעלי מיקצוע ששבו והלכו בלא שהצליחו לאתר את הבעיה והותירו את התובעת עם ברזים נוזלים וללא מים חמים במקלחת.

לעניין הסעדים להם זכאי השוכר נקבע בחוק השכירות והשאילה כי: (א) דרש השוכר מהמשכיר לתקן את הפגם או את אי-ההתאמה ולא תיקן המשכיר את הפגם או את אי-ההתאמה בתוך זמן סביר מהמועד שקבל על כך דרישה מאת השוכר, רשאי השוכר – תרופות בשל אי-תיקון פגם או אי-התאמה (1) לתקן את הפגם או את אי-ההתאמה ולדרוש מהמשכיר החזרת הוצאותיו הסבירות; (2) להפחית את דמי השכירות, כל עוד לא תוקן הפגם או אי-ההתאמה, לפי היחס שבו פחת שווי השכירות עקב הפגם לעומת שוויה לפי החוזה.

לעניין שיעורו של הפצוי יש להביא בחשבון גם את היתנהלות התובעת בעיניין זה אשר דומה כי לא פעלה להקטנת נזקיה והציבה דרישות לתשלום עבור כל ביקור מומחה ו/או איש מיקצוע, כולל "מלון וארוחות". התובעת אף לא מהרה לסיים את הסכם השכירות ולפנות את הדירה חרף הליקויים הרבים.

...

לאור העדויות שנשמעו בפני והראיות אני קובעת כי התובעת זכאית לפיצוי בגין הפרת ההסכם על ידי הנתבע.

דומה כי מדובר בניצול המצב אשר אמנם נגרם באחריותו של הנתבע, אולם דרישות אלו מדיפות ריח של חמדנות ועל כן אני קובעת כי התובעת לא פעלה די להקטנת נזקיה ואני מורה לפיכך על הפחתת סכום הפיצוי והעמדתו על סך של 1,000 ש"ח (במקום סך של 2,000 ש"ח לחודש) עבור כל חודש שכירות בפועל ובסה"כ 8,333 ש"ח לחודש בצירוף פיצוי בגין עוגמת נפש, טרדה והוצאות משפט בסך כולל של 4,000 ש"ח ובסה"כ 12,333 ש"ח. הסכומים ישולמו לתובעת בתוך 30 יום מהיום אחרת ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק.