טענות הנוגעות לאופן התייחסותה של חברת שחר לפיצוץ במים

שמעתי את עדותו של מר שי – אל מתיתיהו שהבהיר שבעיית הנזילות נפתרה באמצעות ביצוע מעקף בצנרת הביתית על ידי נציגי חברת הביטוח מטעם הנתבעים וכאשר נישאל לגבי לחץ המים בהקשר לצנרת בבית הנתבעים, אמר כדלקמן ( עמוד 31 לפרוטוקול ) : " הצנרת עצמה שהייתה קיימת בביתו של הנתבע 1, נזוקה כמה פעמים. אני לא יודע לומר אם זה בדיוק לאחר הפסקת מים כלשהיא או במהלך, קשה לדעת כי אני לא עוקב אחרי דברים אלו. אבל הצנרת היתפוצצה כמה פעמים בגלל הפרישי הלחצים הגבוהים שיש ביישוב. לאחר שזה קרה כמה פעמים באתי ואמרתי לנתבע כדי למנוע זאת, צריך להחליף את הצנרת בבית לסוג אחר שעמיד יותר בלחצים גבוהים, כמו שיש אצלנו, וכדאי להתקין אביזר מסוים שיכול למנוע בעיות אלו". אומנם, עד זה מתייחס לפיצוצים שנגרמו בעקבות הפרישי לחצים, אך אינו מתייחס באופן ספציפי לצנרת בבית הנתבעים, אינו מציין כי בדק אותה ויודע לומר בודאות כי הפיצוצים שם נגרמו בשל אותם לחצים, אלא הוא מדבר באופן כללי, כך שלא ניתן להוציא נפקות כלשהיא מעדותו בהתייחס לצנרת בבית הנתבעים.

אני מקבל את טענת התובע, כי אין עליו כל חובה לשדרג את המונים למונים דיגיטאליים והנתבעים ידעו על קיומה של הנזילה משוברי התשלום שנשלחו אליהם בכל תקופת החיוב וגם הנתבע עצמו אמר בשאלתו את עדת התביעה הגב' סולומון בעמו 21 לפרוטוקול "ראינו חשבונות הבאנו אנשי מיקצוע". אין חולק כי הנתבעים ידעו על הנזילה, שכן בהתחלה ניסו לתקנה על ידי גנן ולאחר מכן על ידי שרברב ולבסוף תוקנה על ידי חברת "שחר" מטעם חברת הביטוח.

...

לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי הנתבעים לא הצליחו להוכיח קיומה של רשלנות כלשהי מצד התובע ולא הוכיחו קשר סיבתי באמצעות חוות דעת כדין בין מחדלי התובע אם היו כאלה לבין הנזילות.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את כל טענות ההגנה של הנתבעים.

סוף דבר התביעה מתקבלת ואני מחייב את הנתבעים לשלם לתובע את מלוא סכומי התביעה בניכוי הסכומים ששולמו על ידם לאחר שהתביעה הוגשה על חשבון החוב בצירוף הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך של 7,000 ₪.

התובע טען בדיון שהתקיים, כי בשל שכנות טובה, לא הלין בנוגע לחלחול החולות, אלא שלאור ארוע חדירת מים אל דירתו, הגיש תביעתו.

לא מצאתי מקום לקבל טענה זו, הן לאור העובדה שהתובע ציין מפורשות בכתב התביעה, כי מדובר היה בארוע שהתרחש כחודשיים קודם להגשת התביעה (שהוגשה בחודש אפריל) והן לאור היתייחסות המומחים השונים שביקרו בדירות בסמוך לארוע וציינו את הטענה לארוע חריג ביום גשום במיוחד.

חוות הדעת מטעם התובע הנה חוות דעתה של חברה העוסקת באיתור רטיבות, כאשר בחוות הדעת נבחנה צנרת המים ונבחן האיטום בגג.

הנתבעת סמכה טענותיה על חוות דעתו של המהנדס מרדכי בס והן על ממצאיה של חברת ש.ח.ר. ניזקי צנרת בע"מ (להלן:- "שחר"), אשר הגיעה למקום מטעם חברת הביטוח וכן על ממצאיו של המהנדס שניר חסן, שהוזמן לבקשת נציגות הבית ונתן המלצותיו לתיקון לאחר הארוע.

המומחה מטעם הנתבעת אף ציין באופן מפורש, כי לא בוצע כל תיקון בצנרת העוברת בדירת הנתבעת, דבר שיש בו כדי לשלול את טענת התובע לפיצוץ בדירת הנתבעת.

אמנם, התובע ציין כי כשבוע לאחר הארוע ביקרו בעלי מיקצוע בדירת הנתבעת על מנת לתקן את הפיצוץ, אלא שטענה זו אינה עומדת בסתירה עם טענות הנתבעת, שכן אמנם, כפי שהדבר עולה מתוך המסמכים, אכן ביקרו במקום מטעם חברת שחר על מנת לבדוק האמנם מדובר בפיצוץ ועל מנת לאתר את מקור התקלה.

...

נראה סביר בעיני, כי לפי אפיונה של צנרת המים, העוברת דרך הדירות, כי המים זלגו לאורך הצנרת מהגג ונעצרו בסופו של דבר בדירת התובע, ממנה לא יכלו לרדת עוד.

לעומת הנתבעת, לא הוצגה על ידי התובע חוות דעת הנדסית שיש בה כדי לסתור את חוות דעתו של המהנדס בס. היות שכך, דינה של התביעה להידחות וכך אני מורה.

משדחיתי את התביעה, הרי שגם ההודעה לצד שלישי נדחית.

בכתב תביעתו מתאר התובע את השתלשלות האירועים כדלקמן: לגירסתו, ביום 9.10.16 ארע נזק מים שנבע מפיצוץ בצנרת ביתו.

בנוגע לטענות במישור האחריות טענה הנתבעת כי מדובר ברצף של מקרי ביטוח בהם התגלו נזילות במוקדים שונים בצנרת של חדר האמבטיה בנכס התובע, ולכן בהתאם לתנאי הפוליסה ערכו בעלי המיקצוע מטעמה ביקורים על מנת לאתר את המוקדי הנזילה ולתקנם.

מנהל עבודה של חברת שחר מר אריאל קיסר העיד בעדותו: "בהתאם למספר הנזילה נעשתה גבייה, הגעתי אחרי שתיקנו כבר 3 מוקדי נזילה. הייתה מחולקת לגבי האריחים והנזילה המשיכה.... לא תמיד הנזילות היו בו זמנית. לאחר מכן התגלו 2-3 מוקדים. זה לא אומר שהם היו קיימים בפעם הראשונה". (עמ'1-2 לפרוטוקול, שורות 24- 3) אולם, מר אריאל לא נכח בביקורים הראשונים ועל כן יש לראות בעדותו עדות מפי השמועה, ועל כן, לא ניתן ללמוד מעדותו כי לא היה ניתן לתקן את הבעיות כבר בביקורים אלו.

חוות דעת שהוגשה על ידי הנתבעת לא מתייחסת לאופן התיקון והתנהלות הנתבעת כנטען על ידי התובע , אלא לנזקים בלבד עליהם אין מחלוקת.

...

איני נעתרת לדרישה זו, מאחר שלא עלה בידי התובע להוכיח את העלות של אריחים אלו, ולא הוגשה חוות דעת או אסמכתא אחרת לענין הוכחת הנזק הנטען בראש נזק זה. עגמת נפש רכיב זה נותר לשיקול דעת בית המשפט.

אני סבורה כי לאור ההשתלשלות העובדתית המוכחת, יש מקום לחייב את הנתבעת בתשלום בגין עגמת נפש בסך של 3,500 שח. סוף דבר לאור האמור לעיל התביעה מתקבלת, למעט רכיב האריחים.

לעניין הנזקים שנתבעו אני מורה לנתבעת לשלם לתובע סך של 2,500 ₪ בגין החזר תשלום שכ"ד לשוכרים ותשלום לנקיון, וכן סך נוסף של 3,500 שח בגין עגמת נפש.

טענות התובע לטענת התובע בכתב התביעה, ביום 28/4/14, ארעו כמה פיצוצים בצנרת המים בקירות ביתו וברצפה (להלן: "מקרה הביטוח").

התובע פנה אל סוכן הביטוח שלו אשר הפנה אותו למוקד שירותי החרום של חברת "ש.ח.ר" ( להלן: "חברת שחר"), וזאת בהתאם לתנאי פוליסה מורחבת לביטוח דירה ותכולתה (להלן: "הפוליסה") שרכש התובע מהנתבעת.

דיון והכרעה לצורך בירור התביעה היתקיימו שני דיונים ולאחר הדיון הראשון נעתר בית המשפט לבקשת התובע לתקן תביעתו על דרך של מחיקת הנתבעים הפורמאליים ("חברת ש.ח.ר." וסוכן הביטוח של התובע ), באופן שהתביעה המשיכה להתברר כנגד הנתבעת.

אין חולק, כי בשלהי חודש אפריל 2014 היתרחש מקרה ביטוח של נזילת מים בביתו של התובע וכי במועדים הרלוואנטיים היה התובע מבוטח בביטוח "בונוס דירה" בפוליסה מורחבת לביטוח הדירה ותכולתה (זאת אף לגירסת הנתבעת, אשר זימנה את אנשי המיקצוע של חברת "ש.ח.ר" לבירור המקרה ולבחינת השבת המצב לקדמותו).

באשר לטענת התובע בעדותו כי אנשי המיקצוע של חברת "ש.ח.ר" עזבו את עבודתם לאחר שהבהיר להם כי לא יהא מוכן לשאת בתשלום סכום של 450 ₪ בגין כל פריצה – הרי שטענה זו לא הוכחה.

כן היה בידי סוכן הביטוח להתייחס לטענות התובע בדבר מודעותו לתנאי הפוליסה ולתשלום ההישתתפות העצמית, וזאת בייחוד שעה שלתובע טענות כלפי סוכן הביטוח שלו, כפי שבאו לידי ביטוי במסמכים שצורפו לתיק.

...

לאחר שעיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, בחנתי הראיות ובכלל זה העדויות, ושקלתי השיקולים הצריכים לעניין, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובע להוכיח התביעה.

בעניין זה אני מקבלת את טענת הנתבעת, לפיה התובע לא פעל כדבעי לשם הוכחת נזקיו הנטענים משלא צירף חוות דעת שמאי לצורך הערכת שיעור הנזקים הנטענים וזאת חרף הוראות הפוליסה (כעולה ממסמך "חידוש לפוליסת ביטוח בונוס לדירה", שצורף לכתבי הטענות של הצדדים) ולמרות שלצורך הוכחת שיעור הנזקים יש להציג חוות דעת מומחה, משמדובר בעניין שבמומחיות (ראו הוראות תקנה 129 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984).

לנוכח האמור, משלא עלה בידי התובע להוכיח טענתו כי הנתבעת הפרה התחייבויותיה על פי הפוליסה וכפועל יוצא לא הוכיח זכאותו לקבלת הסכומים הנתבעים, הרי שלא עלה בידו להוכיח התביעה והיא נדחית.

לטענתו בזמן שהיה הבעלים של הדירה, בוצע רק תיקון אחד, בחודש מאי 2011 בצנרת חדר האמבטיה שבדירתו, כאשר התיקון בוצע ע"י חברת "שחר" מתוקף פוליסת ביטוח אשר ברשותו.

בדיון מיום 21.08.14 התובעת הלינה על כך שארעו מספר דליפות מדירת הנתבע, עוד הלינה התובעת כי: "בשנת 2013 לא מזמן בחודש אוקטובר, בשעה שתיים בלילה, היה פצוץ גדול בצנרת המים כל הבית וכל החדרים היו עם מים וגם החדר של אימא שלי. קראתי למישטרה שהגיעה וסגרו את המים" (ראו עמ' 1 ש' 13-15 לפ' מיום 21.08.14) כמו כן טענה התובעת כי היא עודנה סובלת מדליפת מים באומרה: "אני צריכה לעשות שפוץ בדירה שלי אני לא יכולה לעשות שפוץ, כרגע כל הזמן יורד מים" (עמ' 1 ש' 24-25 לפ' הנ"ל).

הביקור נערך ביום 25.08.14 במסגרתו התרשמתי באופן בלתי אמצעי מהנזקים הנטענים.

חוו"ד השמאי מטעם התביעה קובעת כי הנזקים המפורטים מתייחסים לדליפת מים שארעה בשנת 2010, כשחוו"ד נערכה בהתאם לממצאים שפורטו ע"י התובעת.

באשר לטענת הדליפה מחודש פברואר 2011 כפי שנטען על ידי התובעת הרי שהוכח כי התובע לא היה המחזיק במקרקעין בתקופה הנ"ל ומאחר וכך אני סבור כי התובעת לא הרימה את נטל ההוכחה בדבר הקשר הסיבתי בין הנזק הנטען למקור הדליפה ומועד התרחשותה, אשר כאמור למועד היתרחשות הדליפה משמעות מכרעת באשר לתביעה דנן מאחר והנתבע רכש את הנכס בשלב מאוחר יותר ממועד הדליפה הנטענת.

...

דיון והכרעה לאור המחלוקות הקוטביות שנתגלעו בין הצדדים בתיאור המצב של הנכס החלטתי לערוך ביקור במקום ולבדוק במו עיני את דירת התובעת ונזקיה הנטענים ואת דירת הנתבע ומקור הנזילות על מנת שאוכל להתרשם ישירות מהמצב העובדתי בשטח.

משאמדתי את נזק התובעת אשר היה נקודתי מאוד כאמור, ושקללתי את חלקו של הנתבע בכך, וכשהתובעת נמנעה מלהציג קבלות על התיקונים או חשבוניות כלשהן, אני סבור כי יש להעמיד את הפיצוי שיש להטיל על הנתבע על דרך האומדן בסך כולל של 1,800 ₪.

סוף דבר כל ניסיונותיו של בית משפט זה להביא את הצדדים לידי הסדר שיחזיר את השלום, והשלווה לבית המשותף הנדון כשלו.

טענות אלו כאמור אינן עולות בקנה אחד עם התרשמותי מהביקור במקום, אולם מאחר ולא קיימת מחלוקת בין הצדדים בדבר התרחשותה של דליפה מבית הנתבע גם במועד החזקתו בנכס, על דרך האומדן אני מחייב את הנתבע להיטיב נזקיה של התובעת בסך 1,800 ₪.