טענות הגנה של מושך שיק כלפי אוחז רחוק בחוק הלוואות חוץ בנקאיות

המחלוקת היא אם אוחז בשטר שהוא צד רחוק כפוף לטענות הגנה של מושך השיק מכוח החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג -1993 (להלן: החוק) שעומדות לו לכאורה כלפי הצד הקרוב.

...

מכל האמור לעיל יוצא שהתובעת כפופה לטענות הגנה של הנתבעת מכוח החוק להסדרת הלוואות חוץ בנקאיות.

יוצא אפוא שבתום שנת ההלוואה (אוקטובר 2015) יכולה היתה המלווה לגבות לכל היותר 810 ₪ ריבית המצטרפת לקרן החוב, סך של 10,810 ₪.

התוצאה: אשר על כן, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת 1,110 ₪.

בנוסף, טוענת הנתבעת כי התובע הוא מי שעוסק במתן הלוואות חוץ בנקאיות ומשלא עומדת ההלוואה בתנאי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות, תשנ"ג-1993, ובכלל זה אין כל הסכם הלוואה, התובע אינו זכאי לפירעון אותם שיקים.

בנסיבות אלה אין מניעה עקרונית שהתובע גם אם הוא 'נפרע' יכול להיות במעמד של "אוחז כשורה", מאחר שהוא 'צד רחוק' ביחס לעיסקת היסוד ושהשיק הועבר אליו (ע"א 1886/97 יהודה נ' זלמה, פ"ד נג(1) 132).

בהתאם למסמך ההצהרה עליו חתמה לפיה היא מודעת לכוונתו של קמיל להעביר את השיקים הנדונים לידי צד שלישי שהוא, המסקנה היא שמדובר בשיקים שנמשכו כשיק למוכ"ז שסיחורו במסירה (סע' 30(ב) לפקודה).

מכל האמור אני מוצא שהתובע הוא "אוחז כשורה" בשיק ולפיכך קבלתו את השיקים נקייה מכל פגם ו/או טענת הגנה ואין לי אלא לחייב את הנתבעת לפרוע את השיקים כלפי התובע.

...

התביעה בגין שיק זה נדחית.

התוצאה: אשר על כן אני מחייב את הנתבעת לפרוע שיק שמספרו 53752 ע"ס 7,000 ₪ ושיק שמספרו 53754 ע"ס 10,000 ₪ לתובע תוך 30 ימים מהיום.

התביעה בגין שיק 53757 ע"ס 13,000 ₪, נדחית.

אכן, מעמדה של התובעת כלפי הנתבעת ביחס לשיקים אינו כמעמד אוחז כשורה, והיא חשופה לטענות הגנה של הנתבעת, שלא היו עומדות לאחרונה לו היה עומד מולה אוחז כשורה, כגון טענות של כשלון תמורה בעסקת היסוד (למעט מקרים בהם חלה הילכת "גורסקי", שנקבעה במסגרת ע"א 33/61), או טענות חוזיות הקשורות לעיסקת היסוד.

הטענה בעיניין פגם בעסקת הניכיון שבין התובעת לסומה הנה טענה המיועדת לתקוף את זכותה הקניינית של התובעת לאחוז בשיקים, והשאלה היא האם פגם בעסקת הניכיון, באספקלריה של חוק הסדרת הלוואות חוץ בקנאיות, הנו מסוג הפגמים שיכול להקנות הגנה למושך השיק כלפי מי שאוחז בו. השאלה אם מושך שיק יכול להעלות כנגד אוחז בשיק טענת הגנה הנעוצה באי עמידת האוחז בתנאי חוק הסדרת חוק הלוואות חוץ בנקאיות, כאשר מושך השיק לא נטל הלוואה מהאוחז בו, וביניהם לא היו יחסים כלשהם, הנה שאלה נכבדה, שלמיטב ידיעתי טרם הובאה לפתחו של בית המשפט העליון.

במקרים בהם הפרת התנאים אינה מביאה לבטלות החוזה, אין לומר כי זכותו הקניינית של מי שאוחז בשיק אותו הוא קיבל במסגרת הסכם הלוואה, נפגמת באופן המקנה למושך השיק טענת הגנה טובה כלפי האחוז, כאשר האוחז והמושך הם צדדים רחוקים לעסקה.

...

ייתכנו מקרים בהם אופי ומהות הפרת תנאי החוק מביא לפגיעה כזאת בזכותו הקניינית באופן שיאפשר למושך השיק להעלות טענת הגנה טובה כלפי האוחז בו. סבורני כי רק כאשר מוכיח מושך השיק, והנטל בעניין זה מוטל עליו, כי האוחז בשיק הפר את תנאי חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות באופן המצדיק את ביטולו של הסכם ההלוואה במסגרתו נמסר השיק לידיו, או המצדיק ביטול תנאים מהותיים שלו, כי אז יוכל הוא להעלות כלפי אוחז טענת הגנה שטרית מפני ביצוע השיק.

סוף דבר הוכח שהתובעת אחזה כדין בשיקים נשוא התביעה, והוכח כי היא עשתה כן בעד ערך.

על כן אני מקבל את התביעה, ומחייב את התובעת לשלם לנתבעת את הסכומים הבאים: סך של 45,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית בחוק מיום 27.8.11 ועד יום מתן פסק הדין.

על פי רשומי התובעת, ערב הגשת השטר להוצאה לפועל (ביום 15.06.2017), הייתה אחות הנתבע מצויה ביתרת חובה כלפיה בסך של כ-69,106.80 ש"ח. נכון ליום 10.04.2018, המועד האחרון בכרטסת שהוגשה לבית המשפט במסגרת ההליך, אחות הנתבע הייתה מצויה ביתרת חובה כלפי התובעת בסך של 34,959.87 ש"ח. הצדדים חלוקים ביניהם בסוגיות רבות, ובין היתר, בשאלה, האם הנתבע הוא בגדר ערב, והאם הוא זכאי להגנות המוקנות על פי דין לערב, או שמא חתימתו על גבי השטר כעושהו, מאפשרת לגבות ממנו את סכום השטר באופן ישיר; והאם העיסקאות שלהבטחתן נימסר השטר, הן עיסקאות ניכיון שיקים, שאינן בגדר עיסקאות הלוואה, או שמא מדובר בעיסקאות הלוואה שבקשר עמן נדרשה התובעת לעמוד בדרישות חוק הסדרת הלוואות חוץ-בנקאיות, תשנ"ג-1993 (להלן: "חוק הסדרת הלוואות").

  מנגד העלתה התובעת מספר טענות כלפי טענות ההגנה של הנתבע.

חוק הסדרת הלוואות חוץ בנקאיות על מנת להראות כי אחותו אינה חבה כלפי התובעת בחוב הנטען – טען הנתבע, כאמור, בין היתר, טענת הגנה, שלפיה התובעת הפרה, במסגרת ההיתקשרות עם אחותו, את הוראות חוק הסדרת הלוואות.

הפניות התובעת לפסקי דין (בסעיף 11 לסיכומיה) (כגון ע"א 236/60 שוירץ נ' ברקליס בנק ד.ק.או, יד 2122; ע"א (נצ') 120/99 עמרוסי נ' עילית תעשיות בע"מ [פורסם בנבו] (29.07.1999)), שמהן עולה כי מיטיב השיק חב כלפי האוחז בו (בין השאר משום שניתנה תמורה), אין בהן כדי לשנות את המסקנה האמורה, וזאת בשים לכך שבמקרה הנוכחי, התובעת, שלטובתה ניתן השיק, כמו גם הנתבע, הם, כפי שטענה התובעת עצמה, צדדים לאותה עסקה.

כמו כן, הנתבע לטעמי אינו צד רחוק לעיסקת ההלוואה וזאת בשונה משנידון בפסק דין תא"מ 32011-03-17 י.ס. נחמן יזמות בע"מ נ' הופטמן [פורסם בנבו] (01.08.2018), שגם אליו הפניתה התובעת.

ואולם, באותו מקרה, דובר בנסיבות שבהן מושך השיקים מסרם ללווה, אשר העבירם למלווה, כחלק מהחזר הלוואה.

נפקות תחולת הוראות חוק הסדרת הלוואות: משמדובר בעסקת הלוואה הכפופה להוראות חוק הסדרת הלוואות (ולאור העובדה שאין חולק כי התובעת עוסקת בין היתר במתן הלוואות), יש להדרש להגנות המוקנות ללווה בחוק הסדרת הלוואות.

...

כפי שפורט לעיל, הכרטסת אינה מבססת את המסקנה כי במועד האמור, לו הייתה גובה מאחות הנתבע ריבית כדין, הייתה האחות ביתרת חובת כלפיה, המקנה בתורה את הזכות לפירעון השטר (ולמעשה מהכרטסת נלמד לכאורה כי ההפך הוא הדבר).

סיכומו של דבר, אין בהסדר הפשרה האמור כדי לבסס את קיומו של חוב של אחות הנתבע כלפי התובעת, שיש בו כדי לבסס, בתורו, את זכותה של התובעת לגביית השטר מושא התביעה.

סוף דבר התביעה נדחית.

המבקש הגיש היתנגדות לבצוע השיקים ממספר טעמים: האחד; המבקש טוען כי המשיבה היא גוף חוץ בנקאי שיש להחיל עליו את הוראות חוק הלוואות חוץ בנקאיות החלות גם בעסקת ניכיון שיקים מושא ההליך ומחייבות את המשיבה 'כמלווה' בהתאם לסעיף 8 לחוק, לצרף לבקשה לבצוע שטר הסכם הלוואה הכולל את הפרטים הנדרשים בסעיף 3(ב) לחוק.

המשיבה האוחזת בשיקים היא צד רחוק לעיסקת ההלוואה בין מושכת השיקים (חברת ליהי) לבין הנפרעת (חברת שמרלינג) ולמשיבה עומדות החזקות הקבועות בפקודת השיטריות.

להפך, עיקר הגנתו של המבקש מפני תביעת חברת שמרלינג מתבססת על כך שחברת שמרלינג קיבלה ופרעה את מלוא חוב ההלוואה שניתנה על ידה לחברת ליהי מניכיון השיקים בעסקת הניכיון מול המשיבה.

טענות המבקש לקיומם של תנאים מקפחים בהסכם ההלוואה בין חברת שמרלינג ובין חברת ליהי אינן טענות הגנה מפני ערבותו השטרית של המבקש לשיקים, בהם אוחזת המשיבה.

...

את הטענה כי יש להחיל במקרה זה את הוראות חוק ההלוואות, אין בידי לקבל ומכאן שניטל עוקצה של טענת המבקש.

המבקש מפנה להוראת סעיף 55 (ב) לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973 ומבקש לקבל את ההתנגדות מטעם זה. אינני מקבלת את הטענה.

ההתנגדות נדחית.