טענות בתצהיר שלא נטענו בכתב ההגנה המקורי

א. ביהמ"ש אינו מקבל את החוזה שצורף לכתב התביעה (נספח א' מיום 15.11.22) מהנימוקים הבאים: ההסכם המקורי בחתימות מקוריות לא הוצג (מ/1 הוא צלום), התובע הודה שערך בו תיקונים (ע' 11 ש' 23; ע' 12 ש' 16-20), כיוון שאין חותמת של הנתבעת על כל אחד מדפי החוזה ובשל שינויים מהותיים נוספים בין נוסח זה לבין הנוסח שצורך על ידי הנתבעת לכתב ההגנה.

התובע לא הוכיח כי הנתבעת שכרה את כל הנכס לאחר עזיבת עו"ד ברזני או שהייתה התחייבות לשלם 2,500 ₪ בתוספת מע"מ. א. לגירסת הנתבעת שהיא עזבה בסוף חודש 3/20, יוער שלמיטב עיוני הנתבעת לא טענה בתצהיר מתי היא עזבה את הנכס ועד מתי שילמה (סעיף 19 בתצהיר מיום 22.7.20).

אוסיף שניתן משקל לכך שהנתבעת מעולם לא טענה מעצמה שהיא בסיכון להתבע על ידי חברת ש.י.י.ח. ביהמ"ש התרשם כי נציג הנתבעת בקיא מאוד ובקלות היה יכול לברר, אם הדבר היה חשוב לו בזמן אמת, מי בעל הנכס לפני חתימת הסכם השכירות כפי שעשה לצורך טיעוני כתב ההגנה.

...

נדחית טענת התובע שהסכם השכירות היה עד ליום 31.12.20 (סעיף 11 בכתב התביעה).

כן תשלם הנתבעת אגרת פתיחה בסך של 415.35 ₪.

בנוסף תשלם הנתבעת מחצית אגרה שניה בסך של 433.24 ₪ וכן את הוצאות העדה בסך של 350 ₪, כאשר ביהמ"ש בפוסק לעדה מטעם התובע הוצאות בשיעור של 350 ₪ שישולמו על ידי המזכירות מכספי הפקדון.

והנתבעת תשלם סכום בגין שכ"ט עו"ד בסך של 2,500 ₪.

עיון בכתב ההגנה המתוקן מעלה כי סעיף 53 המתייחס למערכת היחסים בין התובע ובין העמיתה נוסח באופן שונה, כפי שתוקן בעקבות ההחלטה מיום 22.07.2021: "53. העמיתה מוסרת שהתובע העריך את עבודתה והחמיא לה תקופה ארוכה מאוד באופן שאינו מתיישב עם טענת ההתעמרות". סעיפים 54-55 לכתב ההגנה המתוקן נותרו כפי שהיו בכתב ההגנה המקורי לרבות הטמעת תיכתובות ה- WhatsApp והטענה כי נעשו ניסיונות לגשר בין המבקש לעמיתה.

עוד טען המבקש כי סעיף 53 בכתב הגנה של המשיבה נמחק לאור התיקון של כתבי הטענות בהמשך.

הטענה של העמיתה הנטענת בתצהירה, ביחס לניסיון לכאורה של המבקש ליצור עימה קשר רומנטי, הייתה ידועה לו היטב ואינה בגדר טענה מפתיעה.

מאותן סיבות בגינן אין מקום לאפשר למבקש להגיש תצהיר משלים, אין מקום לעשות כן ביחס לעדיו, שכן גדר המחלוקת העובדתית אשר פורטה בכתב ההגנה היתה ידועה לתובע קודם להגשת ראיותיו.

ביחס לטענה של המבקש כי המשיבה לא גילתה באופן מלא את התכתובות מקבוצת ה- WhatsApp אשר נימסרה למבקש במסגרת הליך גילוי המסמכים (בשים לב לכך כי בבקשתו המבקש לא טען כי המסמכים לא גולו לו), קיימת למבקש הזכות לחקור את העמיתה ביחס לתכתובות בחקירה נגדית בישיבת ההוכחות ולהעלות טענות בסיכומיו, בתום ההליך, בנוגע למסירת מידע חלקי מתוך התכתובות האמורות.

...

לא מצאנו כי בתצהיר העמיתה קיימת טענה עובדתית חדשה שהמבקש לא היה מודע לה, שעה גם הנוסח המרוכך בכתב ההגנה המתוקן מפרט כי התובע החמיא לעמיתה לאורך תקופה ארוכה.

מקובלת עליי טענת המשיבה כי את הבירור העובדתי המבקש יוכל לבצע גם במסגרת חקירה נגדית של עדי המשיבה ובמיוחד של העמיתה בישיבת ההוכחות.

סוף דבר על יסוד המפורט לעיל, משריכוך כתב ההגנה בוצע למעשה לבקשת המבקש בשל נסיבות משפחתיות תוך שמירת כלל טענות המשיבה ביחס לכך, משבשלב זה לא מצאתי שהועלתה טענה מפתיעה שלא היתה ידועה למבקש קודם לכן, הבקשה נדחית.

הטענה אודות "הוצאות כוח אדם והוצאות שוטפות באתר", לא פורטה: לא בבקשה, לא בכתב ההגנה וגם לא בתצהיר, וממילא לא ניתן שום הסבר שממנו ניתן לדעת מתי הוצאו ההוצאות שנכללות בראש נזק זה. מעיון בחוות הדעת מתברר שמדובר בהוצאות שנוגעות לחודש העיכוב הנטען, והדברים שנאמרו בס"ק ב' לעיל יפים איפה גם כאן.

התוצאה מכל האמור עד כה היא שהנתבעים לא הראו מדוע יש להתיר להם עתה, לאחר שלושה קדמי משפט ולאחר שכבר הוגשו תצהירי העדויות הראשיות, לתקן את כתב ההגנה ולהוסיף לו טענות קזוז, שלא הייתה כל מניעה לכך שיפורטו בכתב הטענות המקורי שהגישו.

...

בכתב ההגנה, ובתביעה שכנגד, טענו הנתבעים כי יש לדחות את התביעה.

אני נעתרת איפה לבקשת הנתבעים, ומורה על מחיקת התביעה שכנגד.

לצד מחיקת התביעה שכנגד, ועל מנת למזער את נזקי התובע בשל התנהלות הנתבעים, אני מורה כדלקמן: התביעה שכנגד נמחקת.

התוצאה מכל האמור לעיל היא שאני דוחה את הבקשה לתיקון כתב ההגנה.

בהחלטתי מיום 30/6/23 קבעתי: " יובהר כי אין בהגשת הבקשה כדי לדחות כל פעולה אותה שומה היה על הצדדים לעשות למען קידום ההליך בהתאם להחלטות קודמות שכבר ניתנו בתובענה זו...לא תותר כל פריצה/חריגה/ עיכוב של המסגרת הדיונית ו/או מסגרת הזמנים אשר נקבעה בהחלטות קודמות...". במעמד הדיון עת נישאל ב"כ התובעת מדוע טרם הוגשו ראיות התביעה, השיב כי לא יכול היה לעשות כן בטרם תנתן החלטה בבקשתו למחיקת כתב ההגנה המתוקן, כאשר לטענתו שורבבו בכתב ההגנה המתוקן טענות שלא בא זכרן בכתב ההגנה המקורי, עת לדבריו הנתבעים "הגניבו פנימה כל מיני טענות". בתגובה הכתובה שהגישה התובעת ביום 20/7/23, טענה כי התצהירים לא הוגשו מחמת "טעות בשקול הדעת" ו"בטעות שמקורה בשרשרת של עובדות והתפתחויות, שלא הותירו מקום לספק אצל התובעת".

...

אין בידי לקבל טענות אלו של התובעת כהסבר המניח את הדעת למחדל הדיוני, ואסביר; ראשית, לאחר תיקון כתבי הטענות בשנית בהתאמה להיקף הקבוע בתקנות החדשות, לא הוגשה כל בקשה נוספת מטעם התובעת בקשר לכתב ההגנה האחרון והיחיד שנותר בתיק.

כל הפרשנות המפותלת של התובעת ובא כוחה כפי שפורטה בהרחבה יתרה בתגובתה לבקשת הנתבעים, מלבד היותה מכבידה בפרטים שלא לצורך מה שמקשה על בית המשפט שוב ושוב בהוצאת התובענה מהסבך הדיוני בו היא מדשדשת, אינה מן העניין, אינה נותנת למענה למחדל הדיוני, אינה מקובלת עליי לאור ההשתלשלות הדיונית כפי שפורטה לעיל והריני לדחותה.

אשר לבקשה הנתבעים למחיקת כתבי טענות בשל אי קיום החלטה שיפוטית שחייבה את התובעת להשלים הליכים מקדמיים- טוענת התובעת כי דין הבקשה להידחות, וזאת מאחר שלא קדמה לבקשה פניה לתובעת, והבקשה אף לא הוגשה בהתאם למועדים שבדין.

לאור כל האמור לעיל, אכן היה נכון וראוי להורות על מחיקת התביעה לנוכח מחדלים דיוניים לרוב, התעלמות במפגיע מהחלטות שיפוטיות וגרירת רגליים המאפיינת את התנהלותה של התובעת.

בכתב התביעה המקורי שהגישה הנתבעת היא טענה כי ביקשה לסיים את ההיתקשרות בשל מצב הנכס ולאחר שתקופה ארוכה הלינה עליהן.

בהקשר זה אציין כי התבעת הוסיפה בתצהירה טענה שלא נטענה בכתב הגנתה לפיה המכון סבל ממגפת עכברים, טענה שלא הועלתה במהלך עדותה.

...

מהתרשמותי הישירה מהנתבעת, אני סבורה שלא כך פני הדברים.

לאור אלה, אני דוחה את טענת הנתבעת 3 כי נעשקה.

על כן אני קובעת כי הנתבעות ישלמו ביחד ולחוד את הסכום האמור בסעיף 76 לפסק הדין.