טענה למשיכת הודאה תמורת הקלה בעונש

בכל מקרה, בטיעוניה למיתחם העונש עמדה על הנסיבות החמורות בבצוע העבירות בדרך למימוש תכניתו העבריינית של הנאשם למכור את הרכב שהחזיק תוך שהוא גורם לנזקים ישירים, עקיפים ומשמעותיים לשני המתלוננים, כאשר הקונה התמים של הרכב, חאלד נאססרה שילם 58,00 תמורת רכב שלא קיבל ואילו בעל הרכב המקורי, ניסים זרייק איבד את הבעלות הרשמית על רכבו כשלמעשה אינו יכול לעשות בקשר אליו כל פעולה.

אלא מה, שערעור המדינה על קולת העונש היתקבל, כך שבית המשפט המחוזי ביטל את מיתחם העונש שקבע בית משפט קמא, ותחתיו קבע את מיתחם העונש ההולם בין 24 חודשי מאסר ל- 48 חודשי מאסר בפועל, ועל המבקש גזר 26 חודשי מאסר בפועל בציינו: "אילמלא ההלכה כי ערכאת העירעור אינה ממצה את הדין עם הנאשם שבפניה, הייתי מציע לגזור על המשיב [המבקש] עונש חמור אף יותר". בעפ"ג 16560-09-19 (מחוזי ב"ש) כהן נ' מדינת ישראל, אליו הפניתה התביעה, דחה בית המשפט ערעור על חומרת העונש, 32 חודשים לריצוי בפועל, במקרה בו דובר במי שהורשע בריבוי עבירות של שימוש במסמך מזויף בצוותא, ריבוי עבירות של היתחזות לאדם אחר ו-250 עבירות של הונאה בכרטיסי חיוב בנסיבות מחמירות בצוותא.

בית משפט קמא, נתן דעתו שהנאשם (תייר) ניכנס לישראל לאחר ששותפו כבר הציב את מתקן ההעתקה על גבי מכשירי הכספומט ולכך שחלקו היתמצה בבצוע משיכות כספים ונסיונות למשוך כספים במהלך 3 ימים, וקבע את מיתחם העונש ההולם בין 10 ל -30 חודשי מאסר בפועל, ואת עונשו (ללא עבר פלילי להצגה) גזר ל-20 חודשי מאסר לריצוי בפועל.

משקל משמעותי בקביעת עונשו של הנאשם יינתן לאחריות שנטל על מעשיו והודאתו אשר חסכה נהולו של הליך משפטי ארוך ומורכב, זמן שפוטי יקר ומזמנם של יתר הגורמים בתיק.

...

לאחר שקלול מכלול השיקולים הצריכים לעניין, נוכח ריבוי העבירות, טיבן וחומרת נסיבות ביצוען כפי שפורטו לעיל, מידת האשם שהפגין הנאשם בכלל האישומים, לרבות הענישה הנוהגת, סבורני כי הרף התחתון לו עתרה המאשימה (גם בחיבור של החלק התחתון של כל אחד מהמתחמים להם עתרה) אינו הולם את ריבוי העבירות והחומרה הרבה שבביצוען לרבות השלכותיהן הקשות על קורבנות העבירות והציבור בכלל.

אשר על כן, אני קובעת את מתחם העונש ההולם לכלל האישומים והעבירות בהן הורשע הנאשם, כך שינוע בין 5 ל 9 שנות מאסר.

סוף דבר – לאחר שקלול מכלול הנתונים והשיקולים הנדרשים לבחינת עונשו של הנאשם, אני גוזרת עליו את העונשים הבאים: 5 וחצי שנות מאסר החל מיום מעצרו על פי רישומי שב"ס. 10 חודשי מאסר על תנאי, למשך 3 שנים.

לאור סכויי השקום הסבירים ועברו הנקי, הושת על המבקש מאסר בפועל למשך 12 חודשים, 6 חודשי מאסר על תנאי, קנס ע"ס 10,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתם ופצוי ע"ס 10,000 ₪ שיחולק שווה בשווה בין חברות האשראי הקשורות בתיק.

באישום הרביעי המבקש והנאשם הנוסף הציגו את עצמם כמתלוננת, ביקשו להנפיק כרטיס אשראי חדש על שמה, ומשצלחו בכך משכו מחשבון הבנק של המתלוננת כספים, וביצעו באמצעות כרטיס האשראי עיסקאות רבות.

הנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירות: לקולא שקלתי את הודאתו של הנאשם, לאחר שנשמעו מספר עדים וכתב האישום תוקן, נטילת האחריות על מעשיו, הבעת החרטה ואת החסכון בזמן שפוטי ובזמנם של עדים רבים שהיו אמורים להעיד במסגרת התיק.

עוד שקלתי את נסיבות חייו המורכבות של הנאשם, כפי שהדברים עולים מתסקיר שירות המבחן, ונתתי דעתי לבקשת אשת הנאשם להקל בעונשו, כאשר רצונה הוא להשיב את הנאשם למסלול חיים נורמאטיבי ולהקים עמו מישפחה.

...

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, ובהתחשב בענישה הנוהגת, בסכומי המרמה, תכנון ותחכום שכלל ביצוע עבירות זיוף, מס' הקורבנות וכי מעשי המרמה בוצעו ב-38 הזדמנויות שונות, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 24 ל- 48 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות לחומרא ולקולא אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים: 30 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו של הנאשם בתאריך 30.10.22.

אני מורה על הפעלת המאסר על תנאי בן 3 חודשים שהוטל על הנאשם בבית משפט השלום בפתח תקווה במסגרת ת.פ 12727-10-18, במצטבר לעונש שהוטל בגין תיק זה. סה"כ ירצה הנאשם 33 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו בתאריך 30.10.22.

על-פי האמור באישום השני, ביום 4.1.22, היינו כחודש לאחר העסקה המתוארת באישום הראשון, הציע הנאשם לסוכן לקנות ממנו עוד אקדח מסוג די.די.ג'י. למחרת היום נפגשו השניים בדירה והנאשם מסר לידי הסוכן את האקדח עם מחסנית ריקה, זאת בתמורה לסכום של 38,000 ₪, אשר 1,000 ₪ מתוכם היוו את עמלתו של הנאשם.

בסיכומם של דברים טען ב"כ המאשימה, כי ראוי לקבוע מיתחם עונש אחד לכל העבירות, אשר יעמוד על 7 עד 9 שנות מאסר, וכי ראוי לגזור על הנאשם עונש של 8 שנות מאסר בפועל, זאת לנוכח הודאתו מחד גיסא, ועברו הפלילי והתסקיר הלא חיובי מאידך גיסא.

על-פי הוראת סעיף 144(ז) לחוק העונשין, אשר הוספה בתיקון 140, עונשו של מי שהורשע בעבירה של סחר בנשק: "לא יפחת... מרבע העונש המרבי שנקבע לאותה עבירה, אלא אם כן החליט בית המשפט, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להקל בעונשו...". הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם הוראות תיקון 140 לחוק העונשין חלות על העבירות שביצע הנאשם.

במיוחד אמורים הדברים לנוכח העובדה שבגין אותה הרשעה נגזר על הנאשם, לראשונה בחייו, עונש מאסר לתקופה של 12 חודש, עונש שלא גרם לו למשוך ידיו מעיסוק בכלי נשק.

...

בסיכומו של דבר, לנוכח חומרת העבירה והסיכון הנשקף מהנאשם ממליץ שירות המבחן כי יוטל על הנאשם עונש מאסר בפועל במסגרתו הוא ימשיך בטיפול במסגרת שב"ס. ראיות וטענות המאשימה לעונש המאשימה הגישה כראייה לעניין העונש את תדפיס הרישום הפלילי של הנאשם (תע/1).

לנוכח כל האמור ימוקם עונשו של הנאשם בתחתית השליש האמצעי של מתחם העונש ההולם.

לאור כל האמור אני גוזר על הנאשם את העונשים שלהלן: 54 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו של הנאשם לפי רישומי שב"ס. 36 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יעבור עבירה לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין, ו-18 חודשי מאסר על תנאי אותם ירצה הנאשם בפועל אם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהכלא הוא יעבור עבירת נשק אחרת.

אני מורה על חילוט הטלפון הסלולארי שנתפס אצל הנאשם, שכן זה שימש, לפי הטענה שלא נסתרה, לביצוע העבירות.

באישום השלישי, המתייחס לנאשמים 1 – 3 - לנאשמים 1 ו - 3, עבירות של ניסיון לקבלת דבר במירמה לפי סעיפים 415 + 25 + 29 (א) לחוק העונשין התשל"ז – 1977, סיוע להתחזות כבעל תעודה לפי סעיפים 443 + 31 + 29 (א) לחוק הנ"ל, שימוש לא זהיר במכונות לפי סעיף 338 (א)(4) לחוק הנ"ל ולנאשם 2, סיוע לניסיון לקבל דבר במירמה לפי סעיפים 415 + 25 + 31 לחוק הנ"ל וסיוע להתחזות כבעל תעודה לפי סעיפים 443 + 31 + 29 (א) לחוק הנ"ל. בתאריך 20.12.20 התקשרו נאשמים 1 – 3 בחוזה לאספקת עגורנאים מול בעל חברה, שלפיו תספק נאשמת 3 עגורנאים לאתר בנייה תמורת 94 ₪ לשעת עבודה.

אין מדובר במעשה חד-פעמי, אלא היתנהלות שנמשכה על פני תקופה, ולמקרא כתב-האישום היא הופסקה רק נוכח חשיפתה בידי הרשויות.

במעמד הטיעון לעונש נימסר, כי כנגד אחרים בפרשה הוגש כתב-אישום, אשר טרם הסתיים בגזר-דין ואילו כנגד אחרים נוספים לא הוגש הליך מטעמים שונים, ולפיכך בשלב זה של הדיון איני מוצא לקבוע כי הוכחה טענה של אכיפה בררנית המזכה בהקלה עונשית מטעם זה או כזו שניתן להביאה בחשבון במסגרת גזר-דין זה. מנגד: נאשם 1 היה נתון במעצר בין התאריכים 4.10.21 – 16.11.21, בתאריך זה נעצר באיזוק עד ליום 7.4.22, שאז שוחרר למעצר בית מוחלט עד ליום 21.9.22.

יחד עם זאת, התסקיר ה"סביר" יחד עם עברו הפלילי הלא מכביד, תקופת מעצרו, הודאתו, מאפשרים למקמו ברף התחתון של מיתחם הענישה.

...

נוכח עקרון ההלימה, התכליות המוגנות אחר העבירות המתוארות באישומים השונים, ונוכח עמדת הצדדים לקבוע מתחם ענישה כולל לכל המתואר בכתב-האישום, ולפי חלקיהם השונים של הנאשמים 1 ו – 2, אני קובע ביחס לנאשם 1 מתחם כולל שנע בין 18 – 36 חודשי מאסר בפועל, ואילו ביחס לנאשם 2 מתחם ענישה כולל שנע בין 12 – 24 חודשי מאסר בפועל, יחד עם ענישה נלווית.

ביחס לשני הנאשמים התקבלה חוות דעת מאת הממונה על עבודות השירות, שלפיה הם כשירים לביצוע עבודות שירות, ואולם כפי המסקנה שאליה הגעתי בגזר-דין זה איני סבור כי נוכח מעשיהם ויתרת השיקולים דלעיל, עונש בדרך של עבודות שירות יאה למעשיהם העבריינים והוא עלול להכיל מסר של הקלת ראש בכגון אלו.

תוצאה: לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשמים את עונשים הבאים: על נאשם 1: 24 חודשי מאסר, מהם תנוכה תקופת מעצרו שבין התאריכים 4.10.21 – 16.11.21, ולשם כך יתייצב נאשם 1 בתאריך 18.2.24 בבית הסוהר "הדרים" כשהוא מצויד בעותק מגזר-דין זה ובתעודת זהות.

בהקשר זה אפנה לרע"פ 8778/18 שרויש נ' מדינת ישראל (24.12.18) שם נקבע ע"י כב' השופט אלרון: ".... עבירות המירמה והזיוף פוגעות ביחסי האמון הבסיסיים בחברה הנחוצים לשם שגשוגה, ונדרשת החמרה בענישה בשל ביצוע עבירות אלה (רע"פ 4514/18 אהרוניאן נ' פרקליטות המדינה [פורסם בנבו] (3.9.2018))". באשר לנסיבות הקשורות בבצוע העבירות, יש להדגיש כי הנאשם ניצל את האמון שנתנו בו המתלוננים השונים, וקיבלו מהם בעורמה רכוש, מבלי שניתנה בעדם תמורה.

באישום הרביעי המבקש והנאשם הנוסף הציגו את עצמם כמתלוננת, ביקשו להנפיק כרטיס אשראי חדש על שמה, ומשצלחו בכך משכו מחשבון הבנק של המתלוננת כספים, וביצעו באמצעות כרטיס האשראי עיסקאות רבות.

הנסיבות שאינן קשורות בבצוע העבירות: לקולא שקלתי את הודאתו של הנאשם, לאחר שנשמעו מספר עדים וכתב האישום תוקן, נטילת האחריות על מעשיו, הבעת החרטה ואת החסכון בזמן שפוטי ובזמנם של עדים רבים שהיו אמורים להעיד במסגרת התיק.

עוד שקלתי את נסיבות חייו המורכבות של הנאשם, כפי שהדברים עולים מתסקיר שירות המבחן, ונתתי דעתי לבקשת אשת הנאשם, שפנתה לבית המשפט במסגרת טיעונים לעונש בתאריך 2.8.23 וביקשה להקל בעונשו של הנאשם, כאשר רצונה הוא להשיב את הנאשם למסלול חיים נורמאטיבי ולהקים עמו מישפחה.

...

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים המעוגנים בסעיף 40ג(א) לחוק העונשין, ובהתחשב בענישה הנוהגת, בסכומי המרמה, התכנון והתחכום שכלל הצגת מצגי שווא, מס' הקורבנות וכי מעשי המרמה בוצעו ב-38 הזדמנויות שונות, ובשים לב לעובדה כי עבירת איומים, שימוש במסמך מזויף והתחזות נמחקו מכתב האישום המתוקן (במ/1) הגם שהעובדות נותרו בעינן, למעט תיקון באישום 20, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 22 ל- 46 חודשי מאסר בפועל, בצירוף ענישה נלווית.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות לחומרא ולקולא אני גוזרת את דינו של הנאשם מחדש, כדלהלן: 27 חודשי מאסר בפועל, מיום מעצרו של הנאשם בתאריך 30.10.22.

אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי בן 3 חודשים שהוטל על הנאשם בבית משפט השלום בפתח תקווה במסגרת ת.פ 12727-10-18, במצטבר לעונש שהוטל בגין תיק זה. סה"כ ירצה הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל מיום מעצרו בתאריך 30.10.22.