משנחתמה חתימת היסב מכוח הרשאה מפורשת שנתן בניסטי – ברי כי אין יסוד לטענת הזיוף, ולמעשה - הוכח לפניי כי הנתבעים מסרו בידי גפן הרשאה לחתום חתימות היסב על גבי שיקים שמסר לניכיון בשם מעגל, ואף על גבי השיקים המסוימים שביסוד הליך זה.
משטענת הזיוף אינה עוד על הפרק, נותרנו, לכל היותר, עם טענה לחריגת גפן מן ההרשאה שניתנה לו, ואף זאת – רק ביחס לשימוש שייעשה בשיקים (הפקדתם בבנק או מסירתם לניכיון) ולא ביחס להוצאתם או לעצם הסבתם.
...
בנסיבות אלה, ולאור הוראות סעיף 26 (א) (2) לפקודת השטרות [נוסח חדש], אני קובע שהתובעת הוכיחה כי נתנה תמורה בעד השטרות (וראו לעניין זה גם ע"א 569/70 סלמה נ' בנק הפועלים בע"מ, פ"ד כה (1) 525, 528).
הנטל להוכיח טענת "פרעתי" מוטל על כתפי הנתבעים בהליך זה, ובהעדר ראיות מתאימות, דוגמת חוות דעת מומחה שיבחן את כרטסת הנהלת החשבונות הן אצל התובעת והן אצל הנתבעת, אין לי אלא לקבוע כי הנתבעים לא עמדו בנטל זה.
הפועל היוצא הוא, שגם טענת הנתבעים כאילו יש לקזז את חובם מכוח השיקים מזכויות אחרות שיש להם כלפי התובעת נדחית.
לנוכח כל האמור לעיל, המסקנה היא כי דין התביעה להתקבל במלואה.
כמו כן, אני מחייב את הנתבעים, ביחד ולחוד, לשאת בהוצאות הליך זה, בסך של 2,000 ₪ וכן בשכ"ט עו"ד לטובת התובעת בסך של 7,500 ₪.