טעינה או פריקה מרכב עומד כגורם לתאונה

באשר לטענה החלופית שעניינה היתנתקות, טענה המבטחת כי בעניינינו חלות שתי חזקות: האחת, "היתנתקות או נפילה" מרכב עומד; השנייה, "טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד". הראשונה מקיימת את ההגדרה של תאונת דרכים, והשנייה, החזקה הממעטת, שוללת אותה.

זאת ועוד: באותו פסק דין הייתה הפנייה לפסק הדין שניתן בע"א 95 / 4469 דראושה נ' אררט, פ"ד נ(3) 475, 483, ובעיקר לדברים הבאים היפים אף לענייננו: "על כן, תאונה היא עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, אם מטען מורם על ידי מנוף, ותוך כדי ההרמה של המטען הוא נשמט וגורם לנזק גוף. הוא הדין, אם הניזוק עומד על משטח המורם על ידי מנוף המהוה חלק אינטגראלי מהרכב, והוא נופל או מחליק מהמשטח. גם במצב דברים זה התאונה נגרמה עקב "ניצול הכוח המכני של הרכב". בנידון דנן, המנוף לא היה במצב סטאטי, הוא הפעיל לחץ לאורך כל הפעולה, החל מהרגע שהשרשרת נקשרה אל התבנית הוא הרים את התבנית, ובזמן ההרמה התבנית זזה ופגעה בתובע.

...

על כן, אני מורה על קבלת התביעה כנגד הנתבעים 1 ו- 4.

התביעה כנגד הנתבעת 3 דינה להידחות, וכך אני מורה.

אני קובעת מועד לקדם משפט, לצורך קידום ההליכים בשאלת הנזק, ביום 30.10.2019, בשעה 10:00.

האם מדובר בתאונת דרכים? חוק הפלת"ד מגדיר בסעיף 1 : "תאונת דרכים" - מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה; יראו כתאונת דרכים גם מאורע שארע עקב היתפוצצות או היתלקחות של הרכב, שנגרמו בשל רכיב של הרכב או בשל חומר אחר שהם חיוניים לכושר נסיעתו, אף אם ארעו על-ידי גורם שמחוץ לרכב, וכן מאורע שניגרם עקב פגיעה ברכב שחנה במקום שאסור לחנות בו או מאורע שניגרם עקב ניצול הכוח המכני של הרכב, ובילבד שבעת השמוש כאמור לא שינה הרכב את ייעודו המקורי; ואולם לא יראו כתאונת דרכים מאורע שארע כתוצאה ממעשה שנעשה במתכוון כדי לגרום נזק לגופו או לרכושו של אותו אדם, והנזק נגרם על ידי המעשה עצמו ולא על ידי השפעתו של המעשה על השמוש ברכב המנועי; "שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הדרדרות או היתהפכות של הרכב או היתנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד; "רכב מנועי" או "רכב" - רכב הנע בכוח מיכאני על פני הקרקע ועיקר יעודו לשמש לתחבורה יבשתית, לרבות רכבת, טרקטור, מכונה ניידת הכשירה לנוע בכוח מיכאני בכביש ורכב נגרר או נתמך על ידי רכב מנועי, ולמעט כיסא גלגלים, עגלת נכים ומדרגות נעות; (הדגשות אינן במקור) בשים לב לכך שמדובר במלגזה, מתעוררת שאלת עמידתה בתנאים המקדמיים להחלת חוק הפלת"ד ובייחוד האם היא בבחינת רכב מנועי כהגדרתו בסעיף 1 לפיה נידרש ש"עיקר ייעודו לשמש לתחבורה יבשתית".

...

הנני מחייב את הצדדים השלישיים כדלקמן: (ככל שצד ג' 2 לא ישלם ישירות לתובע כנתבע), צד ג' 2 ישפה את קרנית בסך 14574 ₪ (75% מסכום הפיצוי כולל הוצאות) ובתוספת שכ"ט עו"ד בסך 1825 ₪ כולל מע"מ ואגרה בסך 350 ₪.

התביעה נגד נתבע 3 וההודעה לצד ג' 1 (מר דיב מחמוד סואעד) נדחות, ללא צו להוצאות.

ההודעה לצד ג' שנשלחה ע"י מר דיב מחמוד סועאד נדחית ללא צו להוצאות ולא תחול בה יתרת אגרה.

]; "שימוש ברכב מנועי" – נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הדרדרות או היתהפכות של הרכב או היתנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד; [.

"השמוש ברכב איננו צריך להיות הגורם היחיד או המרכזי בגרימת הארוע. די בכך אם הוא אחד הגורמים שגרמו לו [...] בהצטרף מספר גורמים המביאים לארוע, אין חשיבות לכך שאחד מהם [...] נגרם במזיד, ובילבד שהגורם האחר, השמוש ברכב, היה אף הוא גורם ממשי לתאונה (רע"א 5971/95 עובד לוי, תיעוש האבן והבניה בע"מ נ' שמחון, פ"ד נב(5) 70, 76 (1998)).

...

לאחר שנתתי דעתי לגרסת התובע, אני סבור שעלה בידו להוכיח במאזן ההסתברויות שהפגיעה אירעה כפי שהוא טען, כאמור בפתיח להחלטה זו. גרסתו של התובע הייתה קוהרנטית ועקבית.

סיכומו של דבר: בין אם נראה במאורע דנן חלק מהנסיעה ברכב, בין אם נראה בו חלק מהחנייתו, הרי שלא מתקיים קשר סיבתי משפטי בין המאורע לבין הנזק.

סוף דבר המסקנה היא שהמאורע שבו נפגע התובע אינו תאונת דרכים כהגדרתה בחוק.

משכך התביעה נגד נתבעת 1 נדחית.

תחולת ההגדרה הבסיסית – נזק גוף עקב "שימוש" ב"רכב מנועי" ל"מטרות תחבורה" ההגדרה הבסיסית של "תאונת דרכים" קבועה בסעיף 1 לחוק הפיצויים, ובלשון החוק (כפי שתוקן בתיקון מס' 8): "תאונת דרכים-מאורע שבו נגרם לאדם נזק גוף עקב שימוש ברכב מנועי למטרות תחבורה". בצד ההגדרה הבסיסית קובע החוק חזקות מרבות – דהיינו, מצבים שבהתרחשותם קיימת חזקה חלוטה, כי מדובר בתאונת דרכים, אף בלא שנתקיימו בהם כל יסודות ההגדרה הבסיסית: היתפוצצות רכב בשל רכיב שבו, אף אם זו אירעה על ידי גורם חצוני, פגיעה ברכב שחנה במקום אסור וכן פגיעה עקב ניצול הכוח המכאני של הרכב ובילבד שלא שונה ייעודו.

"שימוש ברכב" שימוש ברכב מנועי הוגדר בחוק כדלקמן (ההדגשות שלי – ס'ד'): "שימוש ברכב מנועי" - נסיעה ברכב, כניסה לתוכו או ירידה ממנו, החנייתו, דחיפתו או גרירתו, טפול-דרך או תיקון-דרך ברכב, שנעשה בידי המשתמש בו או בידי אדם אחר שלא במסגרת עבודתו, לרבות הדרדרות או היתהפכות של הרכב או היתנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו תוך כדי נסיעה וכן הנתקות או נפילה כאמור מרכב עומד או חונה, שלא תוך כדי טיפולו של אדם ברכב במסגרת עבודתו ולמעט טעינתו של מטען או פריקתו, כשהרכב עומד; עיון בנוסח החוק מעלה, כי הגדרת המשנה של "שימוש ברכב מנועי" כוללת רשימה סגורה של שימושים כאשר הרלוואנטיים לעניינו הם כניסה וירידה מהרכב וכן, תיקון דרך, בשים לב להחרגה של "טעינה ופריקה". נבחן אפוא האם אחת מדרכי שימוש אלה מתקיימת בעניינינו.

...

לאחר שבחנתי את טענת התובע והוראות הדין והפסיקה, באתי לידי מסקנה, כי לא ניתן להגדיר את הפעולה שביצע התובע כתיקון או טיפול דרך.

אין אני סבורה, כי פסק הדין רלבנטי לענייננו.

סוף דבר המסקנה המתבקשת, היא שהאירוע בגדרו נפגע התובע אינו מהווה "תאונת דרכים" כהגדרת מושג זה בחוק ומכאן שדינה של התביעה כנגד נתבעת 2 להידחות.

הנתבעת מדגישה כי הידרדרות והתהפכות של רכב או היתנתקות או נפילה של חלק מהרכב או מטענו גם בזמן שהרכב עומד או חונה מהוה שימוש מוכר ברכב אלא שהוא מוחרג על ידי החזקה הממעטת המופיעה בסיפת ההגדרה בחוק הפיצויים ולפיה כאשר הנפילה או ההיתנתקות מתרחשת בעת טעינתו של מטען או פריקתו שהרכב עומד או חונה אזי אין המדובר בתאונת דרכים.

אשר לטענה, כי התאונה נגרמה בשל ניצול כוח מכאני, טוענת הנתבעת כי טענה זו לא הוכחה ולא מיתקיים קשר סיבתי עובדתי ומשפטי בין ניצול הכח המכאני לבין הסיבה או הגורם לתאונה.

...

הנתבעת טוענת, כי דין התביעה להידחות.

אני סבור, כי יש לקרוא את הרישומים אליהם מפנה הנתבעת יחד עם הרישומים הנוספים מבית החולים כך שהתמונה העובדתית המתקבלת דווקא מחזקת את גרסת התובע ולא סותרת אותה.

לאחר ששקלתי את מכלול הראיות שהובאו בעניין נסיבות התרחשות התאונה והמחלוקת בין התובע לנתבעת בהקשר זה, את מהימנות עדות התובע, סבירותה ומכלול נסיבות העניין, באתי לידי מסקנה, כי התאונה ארעה כפי שתיאר התובע, דהיינו לאחר שסיים להעמיס את כל עמודי החשמל על ארגז המשאית, הניח את המנוף על העמודים, הרים את הרגל המייצבת הימנית ורק לאחר שהרים את הרגל המייצבת השמאלית, המשאית זזה מצד לצד וכתוצאה מכך עמוד ברזל נפל מארגז המשאית לכיוונו של התובע וגרם לו לנזקי גוף.

בחינת התאונה בענייננו בהקשר של התרחשותה כמפורט לעיל מוביל למסקנה שהשימוש במשאית נעשה למטרות תחבורה.

יישום המבחנים האמורים על המקרה שבפני מביא למסקנה כי התקיים הקשר הסיבתי המשפטי.