ההתראה המנהלית הומצאה בשל אי העברת הפקדות מכספי המעסיק לקרן הפנסיה של אותו עובד כפי המתחייב מצו הרחבה [נוסח משולב] לפנסיה חובה 2011 (להלן – צו ההרחבה).
עוד טוענת המבקשת כי טעה בית הדין האיזורי כאשר דחה את טענתה כי העיכוב בהעברת הכספים היה שלא באשמתה אלא באשמת חברת הביטוח אשר החזיקה בהמחאותיה, ורק לאחר מספר חודשים יידעה אותה שלא ניתן להעביר את הכספים לקרן הפנסיה אלא באמצעות הוראת קבע.
טענת המבקשת לפיה יש להיתחשב במצבו הכלכלי של המעסיק לעניין הקף העיצום הכספי, אינה עולה בקנה אחד עם האיסור המפורש בסעיף 8 לחוק להפחתת העיצום הכספי שלא בגדרן של תקנות ההפחתה ועם ההפחתה המרבית שבוצעה ממילא לפי תקנות אלה.
...
השופט רועי פוליאק
בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי חיפה (השופט הבכיר אסף הראל; על"ח 65327-02-23), שבו נדחה ערעורה של המבקשת על החלטת ועדת הערר שהותירה על כנה החלטה על הטלת עיצומים ומתן התראה מנהלית לפי החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011.
בית הדין סיכם אפוא כי החלטת הוועדה לא לוקה בחוסר סבירות או מבוססת על שיקולים פסולים, וקבע כי דין הערעור להידחות תוך חיוב המבקשת בהוצאות בסך 4,000 ש"ח.
בבקשת רשות הערעור משיגה המבקשת על קביעתו של בית הדין האזורי כי בית הדין ביושבו בערעור על וועדת הערר, מוסמך להתערב בהחלטותיה במקרים חריגים בלבד.
דיון והכרעה
תמצית ההכרעה והילוך הדיון
לאחר שבחנתי את בקשת רשות הערעור, החלטת בית הדין האזורי, החלטת ועדת הערר, החלטת הממונה וכלל חומר התיק, הגעתי לידי מסקנה לפיה דין בקשת רשות הערעור להידחות מטעמיו של בית הדין האזורי אף ללא קבלת תשובת המשיבה.
סוף דבר – בקשת רשות הערעור נדחית.
