טעות רישום בטאבו בהליכי הסדר מקרקעין: תיקון

יחד עם זאת, כך עלה מחקירתו הנגדית של התובע, להוריו היו חלקות מקרקעין נוספות בכפר מנדא שחלקן, או לפחות אחת מהן, נרשמו בטבו במסגרת הליכי הסדר (התובע לא שלל זאת, רק ציין כי לא ידוע לו על זה).

אולי מדובר בטעות או התרשלות של הנ"ל (או אף של גזאלה שלא דיווחה בעצמה על הסכם המכר לפקיד ההסדר לאחר חתימתו), אך היא אינה עולה כדי מירמה (ודברינו להלן, כשנעסוק בשתיקת הבעלים הרשום, יחזקו הסברה כי לא עסקינן במקרה דנן במירמה).

יחד עם זאת ולמעלה מן הצורך אתייחס בקצרה לטענת ההתיישנות הנטענת, ואומר כך: אפשרות התיקון לפי סעיף 93 לפקודת ההסדר היא, כפי שרשום בסעיף (ראו ציטוט בסעיף 24 לעיל), "בכפוף לדין החל על היתיישנות תובענות". במקרה דנן טוען התובע למעשה מירמה לכאורי בהליך ההסדר עצמו, טרם הפכו המקרקעין למוסדרים.

...

לאור כל האמור לעל שוכנעתי לקבוע, כי התובע הוכיח לי את אמיתות ההסכם.

סוף דבר משהוכחה אמיתות ההסכם, ומשנדחו טענות ההתיישנות והשיהוי, שוכנעתי כי יש לקבל התובענה נגד הנתבעים 1-6 בהסתייגות מה, כדלקמן: היות שהתובע טען כי הוא יורשה היחיד על-פי דין של גזאלה, אך הועלו טענות על ידי עומר בדבר נכונות צו הירושה שהוצג בנדון בנוגע לעזבונה של גזאלה ז"ל (ראו חקירתו של התובע בענין צו ירושת אימו בישיבת יום 6.5.2018 עמ' 24-28), הסכים ב"כ התובע כי המקרקעין יירשמו במישרין על שם גזאלה ז"ל (ראו דברי ב"כ התובע עמ' 33 לישיבת יום 21.11.18 שו' 8-12, והחלטתי מאותו תאריך עמ' 34 לפרו' שו' 1-3).

לאור כל האמור לעיל אני מורה כדלקמן: א. התביעה נגד הנתבעת 8 (מדינת ישראל-פקיד ההסדר) נדחית בזאת.

בזה אני מצהיר כי המוזכר לעיל בבעלותו החלקה 49/17120 מאדמות וחלקה זו נרשמה על שם (זידאן איבראהים אבו פארס) בטעות כמו כן לא נמצא שם כזה בכפר עוספיה וכן בהתאם לידיעתנו הבעלים האמתי הנו (זידאן סלימאן אבו פארס) הרשום שמו בטבו בטעות שבבעלותו ושימושו מזה עשרות שנים אפילו לפני הרישום בטבו שכן ירש אותה מאביו.

הליכי הסדר המקרקעין עוברים מספר שלבים, ולאחר ברור זכויות התובעים השונים, מתפרסם לוח הזכויות.

המחוקק הביא בחשבון את האפשרות שבלוח הזכויות תימצאנה טעויות, ועל כן הורה בסעיף 96 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש), תשכ"ט – 1969, כדבר הבא: "אם לאחר הצגת לוח הזכויות הוכח שזכות שהייתה רשומה בפנקסים קיימים הושמטה מהלוח או נרשמה בו שלא כשורה, רשאי פקיד ההסדר או בית המשפט, הכל לפי העניין, להרשות לרשם לעשות את התיקונים בכל עת לפני השלמת הרישום של מקרקעי הישוב לפי הלוח, ופקיד ההסדר או בית המשפט, הכל לפי העניין, יודיעו על התיקונים לבעל המקרקעין ולבעל הזכות." חלון הזמן בו ניתן לתקן את לוח הזכויות, ביחס לרישום שגוי של זכות שהייתה רשומה בפנקסים קיימים, פתוח משעת פירסום לוח הזכויות, ועד להשלמת רישום הזכויות בפנקס הזכויות במקרקעין.

...

חרף כל האמור לעיל, חוששני שלא אוכל לסייע לתובעים.

עם כל הצער שבדבר, בית המשפט אינו כל יכול, ואם המחוקק קבע סייגים לסמכותו, בית המשפט אינו יכול להתעלם מכך, ועליו לפעול אך ורק במסגרת הסמכות שניתנה לו. אשר על כל האמור לעיל, הנני מחליט כדלקמן: (א) הנני דוחה את התביעה.

(ב) בנסיבות המקרה, הנני מחליט שלא לעשות צו לתשלום הוצאות, וכל צד ישא בהוצאותיו.

התובעים מאשרים בראשית כתב תביעתם כי לאור החלטת בית המשפט המחוזי בת"א 45882-11-19 מיום 20.11.19 עליהם להצביע בכתב התביעה על עילה לתיקון הרישום שנערך במסגרת הליכי ההסדר, מכח סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין (נוסח חדש) התשכ"ט- 1969 (להלן- "פקודת ההסדר") הקובע כי: "שוכנע בית המשפט לאחר ההסדר שרישומה של זכות בפנקס הושג במירמה, או שזכות שהייתה רשומה בפנקס קיים הושמטה מן הפנקס החדש או נרשמה בו שלא כשורה, רשאי בית המשפט, בכפוף לדין החל על היתיישנות תובענות, להורות על תיקון הפנקס, אם דרך של ביטול הרישום או בדרך אחרת כפי שבית המשפט יראה לנכון, אולם בית המשפט לא יורה על תיקון הפנקס אם רכש אדם מקרקעין בתום לב ובתמורה, מבעל רשום, אחרי ההסדר". לטענת התובעים יש להורות על תיקון הרישום במקרקעין מחמת שהרישום על שם המנוח אברהים נעשה "שלא כשורה" ולעמדתם עילה זו היא "עילת סל" לתיקון רישום שגוי שנעשה בעקבות הליכי הסדר, ולחילופין מחמת "מירמה" שבעקבותיה נערך הרישום .

גם אם ניתן היה כעיקרון לקבל את טענת התובעים, אשר הועלתה כאמור רק בסיכומיהם בשאלת הטענות המקדמיות, עדיין התובעים לא הניחו בכתב התביעה תשתית עובדתית כלשהיא לפעולות המיוחסות למנוח איברהים במסגרת הליכי ההסדר, והתובעים הודו כאמור לעיל כי גם אין בידם תשתית כזו, ובהתאם אין לתובעים סיכוי מלכתחילה לעמוד בנטל הראייתי הכבד הנידרש לצורך ביסוס טענת" מירמה" המצדיקה תיקון של מירשם המקרקעין ואין להם כל אפשרות, כך על פי הודאתם, לייחס למנוח איברהים "שתיקה רועמת" או מעשה אקטיבי של מירמה כנדרש על פי הפסיקה.

...

הנה כי כן התובעים עצמם מודים כי אין להם כל אפשרות להניח תשתית עובדתית שיש בה כדי לבסס את טענת ה"מרמה" הנטענת על ידם ובנסיבות אלו גם אם אניח כי התובעים יוכיחו את כל העובדות הנטענות על ידם בכתב התביעה, עדיין תיוותר המסקנה שלפיה התובעים לא הוכיחו "מרמה" או קרוב לכך ברף הנדרש על ידי הפסיקה.

סיכומו של דבר, משהוכח כי על פי הנטען בכתב התביעה עצמו וגם אם יוכח כל האמור בו אין באפשרות התובעים לבסס עילה לתיקון מרשם המקרקעין לאחר גמר הליכי ההסדר בהתאם לסעיף 93 לפקודת ההסדר, דין תביעתם להימחק על הסף מחמת העדר עילה.

לפיכך אני מורה על מחיקת התביעה וכאמור בתקנה 41(ב) לתקנות, מחיקה כאמור אינה יוצרת מעשה בית דין ואין בה כדי למנוע מהתובעים להגיש תובענה מחודשת ככל שיהא בידם להציג תשתית עובדתית שיהא בה כדי לבסס עילה על פי סעיף 93 לפקודת ההסדר או כל סעיף אחר, זאת מבלי שאני קובע דבר לענין שאלת ההתיישנות או השיהוי שבהן לא דנתי.

האם קיימת זכות תביעה לתיקון מירשם המקרקעין לאחר גמר הליכי ההסדר? גם אם לצורך הדיון אניח כי טעיתי במסקנתי לעיל ותביעת חוסני ועבד אל רחים לתיקון המירשם לא היתיישנה, עדיין אני סבור כי אין בכך כדי לסייע להם בתביעתם לתיקון המירשם נוכח הליכי ההסדר שהושלמו בחלקה 77.

ודוק, כפי שפירטתי לעיל, נראה כי כוונתם של הבעלים הרשומים, כפי שבאה לידי ביטוי בהגשת תיזכורת התביעה, הייתה להעניק למנוח תאופיק גנאים זכות בעלות רשומה ב-1/3 מהחלקה, אלא שבשל הנסיבות שלא הובהרו עד תום, פקיד ההסדר לא רשם את הזכות במירשם המקרקעין במסגרת הליכי ההסדר, וכיום קיימת מניעות משפטית להורות על התיקון הנידרש.

...

בכל מקרה, אינני מקבל את כלל טענות הנתבעים כנגד תוקפו של הסכם המוזארעה זאת נוכח מכלול הראיות המצביעות בבירור על כך שכלל הצדדים לרבות איברהים, תופיק ואחמד מוואסי ו/או מי מטעמם נהגו בפועל במשך קרוב ל-60 שנה!!! באופן המצביע בבירור על כך שהסכם המוזארעה נכנס לתוקפו ויושם בפועל על ידי הצדדים.

ואולם בשים לב לכך שייתכן כי אכן לא ניתן לעשות שימוש כלשהו בשטח שנותר, לא לצרכי בנייה ולא לצרכים אחרים כפי שנטען על ידי מג'ד אבו מוך, ובשים לב לכך שאכן שימוש בשטח האמור ייצור מטבע הדברים חיכוך קרוב ואינטנסיבי בין הבית שבנה מג'ד אבו מוך ובין השטח שיישאר בידי עבד אלרחים, אני סבור כי נדרש דיון נוסף שטרם נערך בשאלה האם לאור קביעותי בפסק הדין לעיל, יש ליתן אפשרות למג'ד אבו מוך לקבל לידיו גם את השטח שנותר כנגד פיצוי מתאים או שמא שטח זה יישאר בידי עבד אלרחים.

344.6 לפיכך ועל מנת שאוכל לתת פסק דין משלים אך ורק בסוגיית הפיצוי המגיע בגין השטח שכבר נלקח מעבד אלרחים, ובשאלת השטח שנותר ללא בנייה במגרש במחלוקת אני קובע דיון נוסף בתיק אך ורק בין מג'ד אבו מוך ועבד אלרחים ליום 20.12.2022 בשעה 11:00.

עם זאת ובכל מקרה, בשים לב לאחריותו של מוניר למצב הדברים שנוצר בתיק זה ובשים לב למצגי השווא וטענותיו השונות שנדחו במלואן על ידי אני מחייב את מוניר בכל מקרה לשלם הוצאות משפט כולל שכר טרחת עו"ד בסך של 15,000 ₪ לעבד אלרחים וסך של 12,000 ₪ למג'ד אבו מוך.

בהתאם להוראות הדין, משהושלם הליך ההסדר במקרקעין ונרשמו זכויות בהתאם במירשם המקרקעין, מבוטלת כל זכות במקרקעין הסותרת את הרישום.

טענות בדבר פגם בבצוע הליך ההסדר, טעות ואף רשלנות של פקיד ההסדר, אינן מהוות עילה לפתיחה מחודשת של ההסדר ותיקון הרישום במירשם שנעשה מכוחו (ע"א 7903/11 מ"י נ' הזימה (2.9.13)); ע"א 8237/19 דעבוס נ' מ"י (2.8.12), פסקה 7; וראו: ע"א 696/07 נסור נ' פקיד ההסדר למחוז חיפה והגליל (15.8.1010) – ספציפית לגבי אי-רישום זיקת הנאה).

...

גם הבקשה לסעד זמני (והתשובות לה בעקבותיה) אינה ממוקדות במישור הפוססורי להבדיל משאלת קיומן של ראיות לכאורה מספקות במישור הקנייני (הפטיטורי), ובסוגיה זו סבורני, כמפורט לעיל, כי עילתה אינה בעלת עוצמה.

בהתחשב במכלול הנתונים כמפורט לעיל, מסקנתי היא כי הכף נוטה לדחיית הבקשה לסעד זמני בכל הנוגע לשימוש בדרך הגישה מושא התביעה.

הבקשה לסעד זמני נדחית אפוא, בכפוף לרישום הערה בדבר קיום ההליך דנן ביחס לחלקות 23 ו-24, במרשם המקרקעין.