מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

טעות קולמוס במסמכי מכרז ציבורי

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2015 בהמחוזי באר שבע נפסק כדקלמן:

ההקפדה על קיום תנאי הסף במיכרז ככתבם וכלשונם, ובמיוחד כאשר מדובר בפגם בערבות המצורפת להצעה במיכרז, נועדה להגשים את העקרון הבסיסי של שמירה על שויון ההזדמנויות בין המציעים במיכרז, שהוא העומד ביסוד דיני המכרזים הציבוריים במשפטנו, וכן לקדם את שקולי היעילות – והם הגברת הוודאות המשפטית וצמצום ההיתדיינות המשפטית המתעוררת לאחר המכרזים, (בין בשלב הדיוני בפני וועדות המכרזים ובין לאחריו בדיונים בבית המשפט), כמו גם הרצינות והמקצועיות הנדרשת מן המשתתפים במיכרז.
(ב) ניתן לעמוד על כוונתו המדויקת של השוגה, תוך שימוש בראיות אובייקטיביות מובהקות, המצויות בפני ועדת המכרזים במועד פתיחת תיבת המכרזים; (ג) על פני הדברים נראה כי הטעות, או אי גילויה טרם הגשת ההצעה, מקורם בתום לב והם נובעים מהיסח דעת גרידא ולא מכוונת מכוון כלשהיא של המציע, או של הבנק הערב; (ד) אין בטעות ובתיקונה כדי להקנות למציע יתרון הפוגע בעיקרון השויון וביתר הכללים של דיני המכרזים" באותו עניין, הכיר בית המשפט בפגם שבערבות כפגם זניח – בבחינת פליטת קולמוס מובהקת, הנלמדת מן המסמך עצמו, הזועקת לתיקון.
...
היטיב לומר את הדברים כב' השופט הנדל בפרשת אסום: "על כל מציע להבין כי עסקינן בסוג של מקצוע. עליו להפגין מקצועיות גם במילוי דרישותיו הטכניות של המכרז, ולבדוק בדקדקנות את הערבות הבנקאית שהוא מצרף להצעה. יחס סלחני כלפי מציעים שלא עשו כן, עלול לתמרץ גילויים נוספים של חוסר מקצועיות – לא רק בשלב ההצעות, אלא אף בשלב ביצוע העבודה שלשמה הוצא המכרז." לאור כל האמור לעיל, לא נותר לי אלא לקבוע כי הפגם שנפל בכתב הערבות אינו יכול להיכנס לקטגוריה של "החריג שבחריגים" לכלל ועל כן דין ההצעה אשר הוגשה מטעם המשיבה 2 - פסלות.
אין זה המקרה העומד לדיון כאן ועל כן, אינני סבורה כי יש ניתן לגזור מפרשת מטיילי קריית שמונה מסקנה מחייבת למקרה הנדון שבפני.
סוף דבר לא נותר לי אלא לקבל העתירה.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2022 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

לאחר סבב שאלות הבהרה, בעקבותיו נערכו גם שינויים במסמכי המיכרז, נקבע יום 12.9.22 בשעה 14:00 - כמועד האחרון להגשת ההצעות.
עורך המיכרז מסר לעותרת את כתובת הדוא"ל שלו המסתיימת באותיות gov.il. העותרת טוענת כי בהיתחשב בלחץ הזמנים נפלה שגגה וההצעה אומנם נשלחה לאותה כתובת אך הושמטה, כטעות סופר, האות L אשר בסופה.
עוד נאמר כי הפסילה מלהשתתף בהמשך המיכרז לא פוגעת באנטרס הצבורי, אלא מגשימה את התכלית הציבורית של שמירה על עיקרון השויון.
...
סופם של הדברים הוא אפוא, כי העתירה נדחית והחלטת המשיבה תעמוד על כנה.
כאמור, מדובר בהרהור שבלב, שכן שינוי אותה הלכה שרירה וקיימת, אינו נתון לערכאה זו. העתירה אפוא נדחית.
העותרת תשלם למשיבה בגין שכ"ט ב"כ והוצאותיה - סך של 7,500 ₪, בתוך 30 יום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2023 בשלום כפר סבא נפסק כדקלמן:

תקופת הזמנים לבצוע הפרויקט נקצבה מראש למשך 11 חודשים (סעיף 22 לכתב ההגנה; ככל הנראה מדובר בטעות סופר, שכן תאריכי ההסכם נוקבים בתקופה של 10 חודשים).
כפי שנקבע בפסיקה, "השהוי האזרחי הנטען במסגרת תקופת היתיישנות הוא אמצעי שיש לעשות בו שימוש בנסיבות חריגות בלבד", ועל בית המשפט בדונו בטענת שהוי לבחון "שיקולים שונים ומורכבים שיסודם במערכת היחסים בין הצדדים ובמאזן האינטרסים והנזקים היחסי שביניהם, אופי הזכות הנתבעת ומעמדה במדרג זכויות האדם, ושיקולים של אינטרס צבורי ברבדים ובגוונים שונים. הנטל על הטוען לסילוק תביעה מחמת שהוי הוא כבד ורב בנסיבות העניין" (לעניין זה ר' רע"א 5793/05 אגודת בית הכנסת הגדול שונה הילכות נ' עירית נתניה (פורסם בנבו, 11.9.07); ע"א 6805/99 תלמוד תורה הכללי והישיבה הגדולה עץ חיים בירושלים נ' הוועדה המקומית לתיכנון ולבנייה ירושלים, פ"ד נז(5) 433 (2003); ע"א 410/87 עיזבון המנוחה ליברמן נ' יונגר, פ"ד מה(3) 749 (1991)).
למען הסר ספק, גם החמרה אפשרית בנהלי האבטחה היא נתון שהתובעת הייתה צריכה להיתחשב בו בעת שהגישה את הצעתה למכרז ובטרם התקשרותה בהסכם (לעניין זה ר' סעיף 3 לנספח ג' למסמכי המיכרז), אך קיום חוזה בתום לב, ובפרט הפעלתו של סעיף "קנס" בגין עיכובים, חייבים להבחן בראי הקשיים המשמעותיים שבהם נתקלו עובדי התובעת בעת שבקשו להכנס לבסיס ולבצע את עבודתם.
...
הנתבע טוען כי התובעת הגישה את התביעה כאן בשיהוי חריג וקיצוני המצדיק את דחיית התביעה, ולחלופין טען שיש לדחות את התביעה לגופה.
על כן, גם אין מקום לפסוק לתובעת כל הוצאות בגין רכיב זה, והטענה בדבר חובת פיצוי בגין בטלת עובדים בימי ששי – נדחית.
לסכום זה יתווסף שכ"ט עו"ד בסך 20,000 ₪ בתוספת מע"מ. סוף דבר הנתבע ישלם לתובעת סך של 111,232 ₪ הנושאים ריבית והצמדה כדין מיום 8.3.12, מועד סיום העבודות כפי שנקבע בפסק הדין.
כן ישלם הנתבע לתובעת שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪ בתוספת מע"מ והוצאות בסך 5,000 ₪ (כולל מע"מ).

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2007 בהמחוזי ירושלים נפסק כדקלמן:

העותרים מציינים כי מכרזים ציבוריים רבים מעמידים בפני המציעים אפשרות לבחור בין הגשת ערבות בנקאית להגשת המחאה בנקאית.
מגישה זו ניתן לסטות רק במקרים מיוחדים ויוצאי דופן, כגון פליטת קולמוס או מקרים אחרים, בהם פעל המציע בתום-לב, וחזות המסמך מעידה על דבר הטעות ואין צורך להיזקק לראיות חיצוניות (בג"ץ 173/82 מבני פלס הנדסית לבנין ופיתוח בע"מ נ' עריית נהריה, פ"ד לו(2) 472 (1982); עע"מ 10064/04 מרגלית ש.א. רכב בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד התחבורה (פ"ד נט(4) 495, 503-504, 2004).
באותו עניין דובר במציע שצירף להצעתו ערבות בנקאית, אשר סטתה מנוסח הערבות שצורף למסמכי למכרז, בהגדרת המדד (במקום "המדד האחרון שיתפרסם לפני תשלום הערבות" נרשם בערבות "המדד שפורסם לאחרונה וקודם לקבלת דרישה על פי הערבות") ובמועד התשלום במקרה של חילוט הערבות.
...
לפיכך דין טענתם להידחות.
סיכומו של דבר, משלא עמדו בפני המשיבה הצעות העומדות בתנאי המכרז, החלטתה לבטל את המכרז היא החלטה סבירה אשר אינה מגלה עילה להתערבותו של בית משפט זה. סוף דבר 24.
לאור כל האמור לעיל, דין העתירה להידחות.

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2023 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

  סעיף 20(ג) אינו ישים שכן אין המדובר בטעויות קולמוס או טעויות סופר שיו"ר ועדת המכרזים יכול לתקן בעצמו, במצב בו "חזות המסמך מעידה על דבר הטעות ואין על כן להזדקק לעניין זה לראיות חיצוניות" (בג"צ 173/82 מבני פלס נ' עריית נהריה, פ"ד לו(2) 471, בעמ' 475), וראו את עומר דקל מכרזים, כרך א' (2004), להלן: "דקל", בעמ' 546-547 לגבי דוגמאות לטעויות סופר שניתן לתקן מכוח סעיף 20(ג) כגון, השמטת אות, חישוב שגוי של % או מכפלה ועוד).
   אפנה בהקשר זה לעע"מ 8610/03 אמנון מסילות מעלות את מרכז שוש סלע נ' המועצה המקומית מג'אר, פ"ד נח(6) 755 (2004), לאמור: "הכלל הנו פסילת ההצעה הפגומה. הכשרת הפגם או הבלגה עליו הן בבחינת חריג שיש לו קיום במקרה שבו אין הפגם מביא לפגיעה בתחרות השוויונית בין המציעים והמציעים בכוח. במילים אחרות, פגם שתיקונו גורם, או עלול לגרום, פגיעה בשויון, הוא פגם מהותי המחייב את פסילת ההצעה בעוד פגם שתיקונו אינו מעורר חשש כי יגרום לפגיעה בשויון, אינו פגם מהותי ואינו מחייב את פסילת ההצעה. כפגם טכני שכזה יכולות להחשב טעויות קולמוס או טעויות חשבונאיות שנפלו בהצעה, ואשר אין ספק באשר לאופן תקונן ...." ובנוסף, ראו את עע"מ 10048/01 מנרב אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל, כנסת ישראל, פ"ד נו(5) 625 (2002) פסקה 8, את עע"מ 10785/02 חברת י.ת.ב בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד הפנים, פ"ד נח(1) 897 (2003) ואת עע"מ 5409/18 רשות מקרקעי ישראל נ' מוחמד סלימאן, פסקה 15 (3.1.2019) שם יש היתייחסות לנושא זה, וכך נפסק: "תקנה 20(ד) לתקנות המכרזים מסמיכה את הרשות לפסול הצעה שנפל בה פגם. בהקשר זה, בית משפט זה מבחין בין פגם שהוא טכני גרידא לבין פגם מהותי בהליך המיכרז אשר פוגע בתחרות הוגנת בין משתתפיו ובעקרון השויון, שהוא עקרון יסוד של דיני המכרזים. בעוד שפגם טכני ניתן לתיקון ועל פי רוב מן הראוי לתקנו, פגם מהותי מביא ברגיל לבטלות ההצעה ואפשרות לתקנו איננה קיימת אלא במקרים חריגים (ראו בג"ץ 368/76 גוזלן נ' המועצה המקומית בית-שמש, פ"ד לא(1) 505 (1976); בג"ץ 751/89 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ' עריית נצרת עילית, פ"ד מד(2) 441 (1990); בג"ץ 47/68 א' שרמן ובנו, 1954 בע"מ, חברה פרטית נ' שר העבודה, פ"ד כב(1) 496 (1968); וכן בג"ץ 649/79 מיכון בנין בע"מ, חברה רשומה בישראל נ' משרד הבטחון, מינהל ההכשרה והייצור, פ"ד לד(2) 113 (1979))." בהמשך, דן פסק הדין בהבדל בין פגם מהותי לטכני, בדומה לדברים שכבר צוטטו, ומוסיף: "היטיבה לתאר זאת פרופ' גבריאלה שלו בכתבה כך: "לעקרון השויון ביטויים רבים בדיני המכרזים הציבוריים. עקרון זה מלווה את ההיתקשרות הציבורית מרגע שנוצר הצורך בעיסקה ועד לבצוע חוזה הרשות עם מי שזכה במיכרז [...] כלל יסודי בדיני המכרזים הוא כי בעל מיכרז אינו רשאי לשנות את פרטי המיכרז לאחר קבלת ההצעות. גם כלל זה נובע מהעדפת ערך השויון על פני שיקולים מסחריים. לפיכך, כאשר תוך הליכי המיכרז ולאחר הגשת ההצעות מבקש מציע לתקן את הצעתו, תישאל השאלה: האם הפגם או תקונו עלולים להעניק יתרון בלתי הוגן למציע או להפר את עקרון השויון [...]". עוד אפנה לדקל, עמ' 549-550), לאמור: "תקנה 20(ד) ... אינה קובעת הסדר מפורט בדבר היחס להצעה הפגומה. היא קובעת שלושה עקרונות פעולה, שעל פיהם נידרשת ועדת המכרזים לפעול: העקרון הראשון הנו עגון סמכותה של ועדת המכרזים להפעיל שיקול דעת בהתייחסותה לפגמים שנפלו בהצעה. על פי ההסדר הנובע מהוראה זו, אין פגם בהצעה שמעצם הגדרתו ומהותו אינו בר תיקון, למעט איחור בהגשת ההצעה. המסקנה הנגזרת כך הנה שכל פגם שהתגלה בהצעה צריך להבחן לגופו על ידי ועדת המכרזים, וחובה על הועדה לשקול ולהחליט האם הפגם שנפל בהצעה חייב את פסילת ההצעה, האם ניתן לתקן את הפגם או האם ניתן להבליג עליו. לא ייתכן מצב שבו ועדת המכרזים תהיה משוחררת מהפעלת שיקול דעתה בסוגייה זו. העקרון השני שקובעת התקנה מהוה הנחיה לועדת המכרזים בדבר אופן הפעלת שיקול דעתה. על פי הנחיה זו, דרך המלך הנה פסילת ההצעה הפגומה, והכשרת הצעה שנפל בה פגם הנה בבחינת יוצא מן הכלל. זוהי אמנם הנחיה כללית ביותר, ואולי לא מספקת, אך אין להקל ראש בחשיבותה. משמעותה היא שלוועדת המכרזים אכן מסור שיקול דעת לגזור את גורלה של ההצעה הפגומה, אך הכשרת הצעה פגומה או מתן היתר לתיקון פגם שנפל בהצעה הנם עניין למקרים מיוחדים ויוצאי דופן בלבד. בדרך כלל, ובהיעדר נימוקים לסתור, שומה על ועדת המכרזים לפסול הצעה שנפל בה פגם. עם זאת, הענקת הסמכות להפעלת שיקול דעת מטילה על ועדת המכרזים חובה לעשות שימוש בסמכות זו. על כן, העובדה שהכשרת הצעה פגומה הנה עניין למקרים מיוחדים בלבד אינה פוטרת את ועדת המכרזים מהפעלת שיקול דעתה בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו המיוחדות. העקרון השלישי המעוגן בתקנה 20(ד) לתקנות חובת המכרזים הנו עקרון השקיפות. על פי הקבוע בתקנה, החלטה בדבר הכשרתה של הצעה פגומה חייבת הנמקה, שתתועד בתיק המיכרז. הנמקה זו תהיה פתוחה לבקורת חיצונית, הן מצד המציעים עצמן הן צד בית המשפט, אם יהיה בכך צורך". 49.
...
בתאריך 24.8.2023 התכנסה ועדת המכרזים לדון בהשגה, מצאה לנכון לדחותה, וכך נימקה (להלן: "ההחלטה בהשגה"): "בהתאם לתנאי המכרז דנן, כל המסמכים שנדרש צירופם, ובכלל זה, המלצת משרד הביטחון, הם מסמכי חובה מהותיים וצירופם להצעה בנוסחם המדויק וכנדרש, הוא תנאי סף להשתתפות בקבוצות המומלצים... מתן אפשרות להשלים בדיעבד, אחרי סגירת תיבת המכרזים, מסמכים מהותיים, סותרת את עיקרון השוויון – הן ביחס למציעים בפועל והן ביחס למציעים בכוח". על רקע האמור – הוגשה העתירה.
   אפנה בהקשר זה לעע"מ 8610/03 אמנון מסילות מעלות את מרכז שוש סלע נ' המועצה המקומית מג'אר, פ"ד נח(6) 755 (2004), לאמור: "הכלל הינו פסילת ההצעה הפגומה. הכשרת הפגם או הבלגה עליו הן בבחינת חריג שיש לו קיום במקרה שבו אין הפגם מביא לפגיעה בתחרות השוויונית בין המציעים והמציעים בכוח. במילים אחרות, פגם שתיקונו גורם, או עלול לגרום, פגיעה בשוויון, הוא פגם מהותי המחייב את פסילת ההצעה בעוד פגם שתיקונו אינו מעורר חשש כי יגרום לפגיעה בשוויון, אינו פגם מהותי ואינו מחייב את פסילת ההצעה. כפגם טכני שכזה יכולות להיחשב טעויות קולמוס או טעויות חשבונאיות שנפלו בהצעה, ואשר אין ספק באשר לאופן תיקונן ...." ובנוסף, ראו את עע"מ 10048/01 מנרב אחזקות בע"מ נ' מדינת ישראל, כנסת ישראל, פ"ד נו(5) 625 (2002) פסקה 8, את עע"מ 10785/02 חברת י.ת.ב בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד הפנים, פ"ד נח(1) 897 (2003) ואת עע"מ 5409/18 רשות מקרקעי ישראל נ' מוחמד סלימאן, פסקה 15 (3.1.2019) שם יש התייחסות לנושא זה, וכך נפסק: "תקנה 20(ד) לתקנות המכרזים מסמיכה את הרשות לפסול הצעה שנפל בה פגם. בהקשר זה, בית משפט זה מבחין בין פגם שהוא טכני גרידא לבין פגם מהותי בהליך המכרז אשר פוגע בתחרות הוגנת בין משתתפיו ובעיקרון השוויון, שהוא עיקרון יסוד של דיני המכרזים. בעוד שפגם טכני ניתן לתיקון ועל פי רוב מן הראוי לתקנו, פגם מהותי מביא ברגיל לבטלות ההצעה ואפשרות לתקנו איננה קיימת אלא במקרים חריגים (ראו בג"ץ 368/76 גוזלן נ' המועצה המקומית בית-שמש, פ"ד לא(1) 505 (1976); בג"ץ 751/89 א. לוי קבלני בנין בע"מ נ' עיריית נצרת עילית, פ"ד מד(2) 441 (1990); בג"ץ 47/68 א' שרמן ובנו, 1954 בע"מ, חברה פרטית נ' שר העבודה, פ"ד כב(1) 496 (1968); וכן בג"ץ 649/79 מיכון בנין בע"מ, חברה רשומה בישראל נ' משרד הביטחון, מינהל ההכשרה והייצור, פ"ד לד(2) 113 (1979))." בהמשך, דן פסק הדין בהבדל בין פגם מהותי לטכני, בדומה לדברים שכבר צוטטו, ומוסיף: "היטיבה לתאר זאת פרופ' גבריאלה שלו בכתבה כך: "לעיקרון השוויון ביטויים רבים בדיני המכרזים הציבוריים. עיקרון זה מלווה את ההתקשרות הציבורית מרגע שנוצר הצורך בעסקה ועד לביצוע חוזה הרשות עם מי שזכה במכרז [...] כלל יסודי בדיני המכרזים הוא כי בעל מכרז אינו רשאי לשנות את פרטי המכרז לאחר קבלת ההצעות. גם כלל זה נובע מהעדפת ערך השוויון על פני שיקולים מסחריים. לפיכך, כאשר תוך הליכי המכרז ולאחר הגשת ההצעות מבקש מציע לתקן את הצעתו, תישאל השאלה: האם הפגם או תיקונו עלולים להעניק יתרון בלתי הוגן למציע או להפר את עיקרון השוויון [...]". עוד אפנה לדקל, עמ' 549-550), לאמור: "תקנה 20(ד) ... אינה קובעת הסדר מפורט בדבר היחס להצעה הפגומה. היא קובעת שלושה עקרונות פעולה, שעל פיהם נדרשת ועדת המכרזים לפעול: העיקרון הראשון הינו עיגון סמכותה של ועדת המכרזים להפעיל שיקול דעת בהתייחסותה לפגמים שנפלו בהצעה. על פי ההסדר הנובע מהוראה זו, אין פגם בהצעה שמעצם הגדרתו ומהותו אינו בר תיקון, למעט איחור בהגשת ההצעה. המסקנה הנגזרת כך הינה שכל פגם שהתגלה בהצעה צריך להיבחן לגופו על ידי ועדת המכרזים, וחובה על הוועדה לשקול ולהחליט האם הפגם שנפל בהצעה חייב את פסילת ההצעה, האם ניתן לתקן את הפגם או האם ניתן להבליג עליו. לא ייתכן מצב שבו ועדת המכרזים תהיה משוחררת מהפעלת שיקול דעתה בסוגייה זו. העיקרון השני שקובעת התקנה מהווה הנחיה לוועדת המכרזים בדבר אופן הפעלת שיקול דעתה. על פי הנחיה זו, דרך המלך הינה פסילת ההצעה הפגומה, והכשרת הצעה שנפל בה פגם הינה בבחינת יוצא מן הכלל. זוהי אמנם הנחיה כללית ביותר, ואולי לא מספקת, אך אין להקל ראש בחשיבותה. משמעותה היא שלוועדת המכרזים אכן מסור שיקול דעת לגזור את גורלה של ההצעה הפגומה, אך הכשרת הצעה פגומה או מתן היתר לתיקון פגם שנפל בהצעה הינם עניין למקרים מיוחדים ויוצאי דופן בלבד. בדרך כלל, ובהעדר נימוקים לסתור, שומה על ועדת המכרזים לפסול הצעה שנפל בה פגם. עם זאת, הענקת הסמכות להפעלת שיקול דעת מטילה על ועדת המכרזים חובה לעשות שימוש בסמכות זו. על כן, העובדה שהכשרת הצעה פגומה הינה עניין למקרים מיוחדים בלבד אינה פוטרת את ועדת המכרזים מהפעלת שיקול דעתה בכל מקרה ומקרה על פי נסיבותיו המיוחדות. העיקרון השלישי המעוגן בתקנה 20(ד) לתקנות חובת המכרזים הינו עיקרון השקיפות. על פי הקבוע בתקנה, החלטה בדבר הכשרתה של הצעה פגומה חייבת הנמקה, שתתועד בתיק המכרז. הנמקה זו תהיה פתוחה לביקורת חיצונית, הן מצד המציעים עצמן הן צד בית המשפט, אם יהיה בכך צורך". 49.
לכן, אף כאן, סבורני כי העובדה שלהצעה של העותר צורף אישור משטרה ולא אישור משהב"ט כנדרש אכן חייבה את התוצאה של פסילת ההצעה (וראו תוצאה דומה במקרה שהתברר בעת"מ (מינהליים נצ') 34902-07-17 עזאם רביע נ' רשות מקרקעי ישראל מרחב צפון (27.07.2017)).
סיכום - אשר על כן ולאור כל האמור מעלה, לא אוכל לקבל את העתירה, הגם שאני ערה לכך שהמשמעות של דחיית העתירה מבחינת העותר קשה ביותר.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו