טעות והטעיה במשא ומתן הם הפרת חוזה

כידוע, כך נטען, במערכת היחסים בין הצדדים חבו עדירן חובות תום לב כלפי פלג הן במסגרת המשא ומתן מכוח סעיף 12 לחוק החוזים, והן בעת יישום ההסכם מכוח סעיף 39 לחוק החוזים, חובות אשר הופרו על-ידם פעם אחר פעם.

ובהמשך בסעיף 4: "בית המשפט רשאי להתנות את אכיפת החוזה בקיום חיוביו של הנפגע או בהבטחת קיומם או בתנאים אחרים המתחייבים מן החוזה לפי נסיבות הענין". בד-בבד, עתרה פלג לקבלת פיצוי מעדירן נוכח הטענות בדבר טעות, הטעייה, והפרת החובות המוטלות על עדירן כצד לחוזה, לרבות חובת-הגילוי, וחובת תום-הלב במהלך משא-מתן עובר לכריתת החוזה ובמהלכו.

...

" הואיל ועדירן התקשו בקבלת מימון לשם ביצוע התשלום בסך 3.5 מיליון ₪ התקיים ביום 07.09.2016 דיון בפני כב' השופט ח' שרעבי, שבסופו נקבע כדלקמן: "בכל הקשור לשיק הראשון בהתאם להסכמות שבין הצדדים וההחלטה מיום 22/5/16 אין מניעה כי המשיבים (פלג ס.ג'.) יהיו רשאים לפעול לגבייתו...לשון אחרת, צו המניעה הארעי שניתן על ידי כב' השופט ג'יוסי ביום 26/4/16, לא תחול על השיק הראשון, אשר מספרו 1196, בשיעור של 3.5 מיליון ₪, אשר למעשה מהווה את החזר קרן ההלוואה, והבטוחות שניתנו לגביו במסגרת הסכם ההלוואה. לגבי השיק השני (התמורה להלוואה) יגישו הצדדים סיכומים..." בדיון מאוחר יותר מיום 29.06.2016 שהתקיים בכל הנוגע להמחאה השנייה קבע כב' השופט שרעבי כדלקמן: "...סיכויי התובענה אינם קלושים וראויים להתברר במסגרת התיק העיקרי. לשון אחרת- קיימת עילת תביעה לכאורה. אי מתן צו המניעה, עלול לגרום למבקשים קושי כספי ניכר, באופן שעלול לפגוע גם בפעולתה העסקית של המבקשת. מכאן כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים...בנסיבות אלה סבורני כי יש הצדקה להותיר את צו המניעה הארעי שנותר על כנו בנוגע לשיק השני ולמימוש הבטוחות לגביו בהתאם להסכם, ולהפכו לצו מניעה זמני, עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית". עיקר ההחלטות שניתנו בת"א 67155-03-17: ביום 30.03.2017 הוטל עיקול זמני לטובת פלג על זכויות עדירן להבטחת תשלום סך של 7 מיליון ₪.

נוכח האמור, ומכח סעיף 11 (ב) לחוק החוזים תרופות: "הופר חיוב לשלם סכום כסף, זכאי הנפגע, ללא הוכחת נזק, לפיצויים בסכום הריבית על התשלום שבפיגור, מיום ההפרה ועד יום התשלום, בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, אם לא קבע בית המשפט שיעור אחר", אני קובע, כי פלג זכאית לריבית, לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, וכן להפרשי הצמדה החל מיום הפרת ההסכם, 14.04.2016.

על יסוד כל האמור לעיל, מסקנתי היא, שדין תביעתהּ של עדירן ב-ת.א 46123-04-16 להידחות, כמו גם התנגדותהּ למימוש ההמחאות שניתנו לבטחון ב-ת.ט. 67850-11-16.

אני מחייב את הנתבעים בתיק ת.א. 67155-03-17, כל אחד לחוד וכולם יחד, בתשלום שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 234,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן השבת אגרת תביעה שתחושב באפן יחסי לסכומים שנפסקו לטובתה כמפורט לעיל.

בכך, הטעיה הנתבע את התובע, חרף ידיעתו שלא היה ניתן לעשות שימוש מסחרי בנכס, השכיר הנתבע את הנכס, וסירב להגיש בקשה להיתר לשימוש חורג, בכך, הפר הנתבע את ההסכם הפרה יסודית (להלן: "עניין רישיון העסק").

ובהתאם אני דוחה את טענות התובעים לעילות התביעה המפורטות בכתב התביעה והסיכומים, לחוזה פסול, העידר תום לב במשא ומתן ובביצוע חוזה, טעות, הטעה, רשלנות ותרמית, וקובעת שלא הורם הנטל להוכיח אף אחת מהעילות הנטענות.

...

ובהתאם אני דוחה את טענות התובעים לעילות התביעה המפורטות בכתב התביעה והסיכומים, לחוזה פסול, העדר תום לב במשא ומתן ובביצוע חוזה, טעות, הטעיה, רשלנות ותרמית, וקובעת שלא הורם הנטל להוכיח אף אחת מהעילות הנטענות.

המסקנה שהתקבלה, לפיה, נדחתה טענת התובעים לביטול ההסכם בשל פגם בכריתה או בשל הפרה יסודית מצד הנתבע.

נוכח התוצאה שהתקבלה, אין התובעים זכאים לסעדים ולתרופות הקבועים בדין, ממילא מתייתר הצורך לדון בחובת ההשבה ובנזקים שנטענו מצד התובעים, ודין התביעה להידחות.

היתנהלות המשיבה לפי הנטען עולה כדי הטעה לפי סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א- 1981 (להלן: "חוק הגנת הצרכן"), הטעה לפי סעיף 15 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג – 1973 (להלן: "חוק החוזים (חלק כללי)"), הפרת חובת הגילוי לפי סעיף 4 לחוק הגנת הצרכן, הפרת חובת תום הלב במשא ומתן לכריתת חוזה, הפרת חוזה, הפרת חובה חקוקה, רשלנות ועשיית עושר ולא במשפט, והיא מקימה לו ולקבוצה שמבוקש לייצג זכות לקבלת סעדים, ובכללם סעדים כספיים וצו עשה.

ראיתי לקבל את טענת המשיבה כי המבקש כשל מלהוכיח כי יש או יכולה להיות קבוצה של צרכנים שהוטעו או עלולים היו לטעות ביחס לרכיב מהותי בעיסקה לרכישת דק סנטטי מידגם NewTechwood UltraShield עקב מצגי או מחדלי המשיבה כנטען, ובהסתמכותם על מצגי המשיבה או העדר מתן מידע על המוצר כנטען על-ידי המבקש נגרם להם נזק.

...

לטענת המשיבה, בסופו של דבר, כשנה וחצי לאחר רכישת הדק, החליט המבקש לעשות במחלוקת קרדום לחפור בו, להכשיר את הקרקע להגשת תובענה ייצוגית בשיחות טלפון שביצע לבירור בפעם הראשונה של ארץ ייצור הדק עם נציגי המשיבה, ולהגשת התובענה דנן.

אקדים ואומר כי המסקנה אליה הגעתי היא כי בקשת האישור אינה עומדת בתנאים הקבועים בסעיף 8 (א) לחוק תובענות ייצוגיות ודינה להידחות, להלן יפורטו נימוקי: בסעיף 2 (א) לחוק הגנת הצרכן נקבע: " לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה..." הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות, וכן מקום הייצור של הנכס נמנים על הפרטים ברשימה הלא סגורה שכולל החוק , אותם יראו כעניינים מהותיים בעסקה , כקבוע בסעיפים 2(א)(1), (8) לחוק.

אף בשאלות שהעלתה המשיבה ובכללן האם יש מקום להשוואה או להשראה מתקנות חובת מכרזים (העדפת תוצרת הארץ), תשנ"ה – 1995 והגדרת "טובין מתוצרת הארץ" שבתקנות, לא מצאתי לנכון להכריע בנסיבות העניין ,לאור המסקנה אליה הגעתי ונימוקיה.

התוצאה לאור כל האמור לעיל בקשת האישור נדחית.

הצהרתי בדבר בטלות הסכם הגירושין, לחילופין הפרת/אכיפת הסכם גירושין ככל שתידחה טענות הבטלות", במסגרתה עתר לביטול הסכם הגירושין מחמת העדר גמירות דעת, חוסר תום לב, מצגי שוא בשלב המשא ומתן והאכיפה, טעות, הטעייה ועושק.

...

בסיכומו של דבר, לא ניתן להתעלם מהרושם כי כלל טענות התובע בעניין ההסכם, אך עולות כדי טעות בכדאיות העסקה, אשר אינה מזכה אותו בביטול ההסכם: ביום חתימת ההסכם, א' חפץ לחזור ולחיות עם ס' בשלום בית ותנאי ההסכם היו טובים נכון לאותו המועד והלמו את האינטרסים הכלכליים שלו.

"(עמ' 12 , שורות 13-14 על בסיס כל האמור לעיל, אני קובעת כי לא הוכח כל ליקוי של ממש במצבו הנפשי של א' בעת עריכת ההסכם; חתימתו ואישורו היו תקינים, כשרותו המשפטית לא נשללה והוא היה כשיר משפטית וחוקית לבצע כל פעולה.

אם כן לאור נוסח ההסכם וחוות דעת המומחה אני קובעת כי על א' להעביר ל- ס' סך של 143,944 ₪, והחובה לאיפוס החשבון אל מול הבנק תעמוד לפתחה של ס'.

סוף דבר: תביעתו של א' לביטול ההסכם נדחית באופן גורף, וכך גם מרבית טענותיו ביחס לאכיפת ההסכם.

הפרת חובת תום הלב במשא ומתן ועילות הביטול בדיני החוזים – טעות, הטעה ועושק: התובעת מבססת את תביעתה לביטול ההסכם בעיקר על העילות הקבועות בסעיפים 12, 14, 15 ו-18 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג - 1973: הפרת חובת תום לב במשא ומתן, טעות, הטעה, ועושק.

...

עם זאת, לצד העובדה כי הנתבע לא המציא לאקטואר תחילה מסמכים מהותיים, בהם היה בכדי להשפיע על ממצאי חוות הדעת במאות אלפי שקלים, שוכנעתי, מתמלילי השיחות של הצדדים, כי הנתבע אכן גרם לתובעת להאמין כי היא תיוותר עם דלתא כספית מסוימת לאחר רכישת חלקו בדירה, וכי אותו הפרש יאפשר לה לפתוח ב"חיים חדשים".

אם כן, ולאור שכלול כלל הנסיבות המפורטות, אני קובעת כי במקרה זה תחול החלופה הראשונה בחוות הדעת האקטוארית, זאת, בתנאים הבאים: סך של 642,731 ₪ ישולם לידי התובעת בתוך 60 ימים.

בכל הנוגע ליתרה בגובה 316,818 ₪ יחולו ההוראות הבאות: הנתבע ישלם לתובעת בתוך 30 ימים 50,000 ₪.