טעות הוועדה באי ביצוע בדיקות

תמצית טענות המערער לטענת המערר שגתה הועדה הרפואית שלא ביצעה למשיב בדיקה קלינית כלשהיא, ובכל זאת קבעה לו נכות למרות שממצאי הבדיקה הקלינית שנערכה בדרג הראשון היו תקינים לחלוטין ומשכך לא היה מקום לקבוע נכות.

...

בהקשר זה, מקובלת עליי הטענה ולפיה הנמקת הוועדה לעניין הקשר הסיבתי לתאונה חסרה.

לפיכך, הערעור מתקבל בחלקו.

סוף דבר עניינו של המשיב יוחזר אל הוועדה לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 18.3.2022, על מנת שתשקול שנית את קביעתה בשאלת הקשר הסיבתי שבין הנכות בברכו של המשיב לבין התאונה הנדונה ושיעור הנכות שנקבע.

כן מלינות העותרות על הוראת הועדה מיום 26.1.2021 בדבר הגשה מחודשת של רשימות האגודות מקבלות השירותים, שלטענתן אפשרה למרכז אליצור "לבצע הגשה 'משופצת' של בקשת התמיכה שלה". העותרות מוסיפות וטוענות כי קביעותיה של הועדה לגבי תנאי הסף שבמבחני התמיכה הנן שגויות ולוקות בחסר.

עוד טוענות העותרות כי לא זו בלבד שהועדה לא ביצעה בדיקה כדבעי, אלא שהיא גם היתעלמה מנתונים סותרים שהוצגו בפניה.

...

דינה של הטענה להידחות.

זאת, גם בדגש על כך שקביעה על בטלות ההליך כיום, לאחר חלוקת הכספים, עלולה להוביל לתוצאות חמורות מבחינת האינטרס הציבורי, וכטענת המשיבים 3-1 לתוצאה של "קריסת מאות אגודות ספורט נתמכות אשר ללא כספי התמיכה יסגרו, ואף ייתכן כי לא יעמדו בדרישה להחזרת הכספים". לפיכך מכלול נסיבות העניין מוביל למסקנה כי חרף הפגם שנפל בהרכבה של ועדת התמיכות, אין לראות את ההחלטה כבטלה מעיקרה, ויש להותירה בעינה.

סוף דבר העתירה נדחית.

טענות הצדדים – המערער טוען, כך: טעתה הוועדה עת קבעה לו 0% נכות פסיכיאטרית, וכשהפנתה אותו לחוות דעת פסיכיאטרית לפני שנבדק בשאר התחומים ולפני שנקבעה נכותו בתחומים אלה; מצבו הרפואי של נפגע וגובה נכותו הם נתון קריטי בהערכת נכותו בתחום הפסיכיאטרי, ויש קשר הדוק בין התיפקוד הפיזי לבין התיפקוד הנפשי; היות שבמועד הבדיקה הפסיכיאטרית לא נקבעה לו נכות גופנית כלשהיא, הרי שבהתאם לכך לא נקבעה נכות בתחום הנפשי; הבדיקה הפסיכיאטרית היתה שטחית ולא ניתן להבין את הלך החשיבה של הוועדה שהוביל לקביעה כי אין לו נכות; היועצת היתעלמה מאופן היתרחשות התאונה שכן לא מדובר בארוע שיגרתי; טעתה הוועדה עת לא ביצעה לו בדיקה נוירולוגית, למרות שבהרכב ישב מומחה לנוירולוגיה; בפני היועץ בכירורגית כף-יד הוא טען כי להרגשה של זרם חשמלי ביד ואף הפנה לבדיקת EMG, אך היועץ לא היתייחס לאלמנט הנורולוגי משום שתחום זה אינו באחריותו; משקיבלה הוועדה את חוות דעת היועץ בכירורגיית כף-היד, ומשראתה כי מומחה זה לא התייחסה לנושא הנורולוגי, היה עליה להתייחס להיבט הנורולוגי ולהזמין אותו להבדק על ידה; הוועדה לא התייחסה לנכות בגין הצלקת; הוועדה היתה צריכה לשלוח אותו לבדיקה של מומחה ברפואת כאב או של מומחה שקומי, היות שהוא מטופל באופן קבוע במרפאת כאב ומקבל זריקות.

...

דיון והכרעה – לאחר שעיינתי בפרוטוקול הועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובדיון שנערך בפני בית הדין, הגעתי למסקנה כי דין הערעור להידחות, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן.

מקובלת עליי טענת המשיב כי מדובר בטיעון פרוצדוראלי שכלל אינו קשור להחלטת הועדה כשלעצמה.

סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, הערעור נדחה.

לדידו, הועדה לא דנה בקיבוע אותו עבר במהלך ניתוח בגבו בשנת 2018 ובמקום לבחור בפריט 37(3), בחרה בפריט 37(7) ב, זאת מבלי לבצע בדיקה אורטופדית.

סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, מסמיך את בית הדין לידון בעירעור על החלטה של הועדה הרפואית לעררים בשאלות משפטיות בלבד, ועל-פי הפסיקה נידרש בית הדין לבחון אם טעתה הועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או היתעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד, 213).

...

לטענת המשיב, דין הערעור להידחות ראשית לכל מחמת התיישנות, כיוון שהערעור הוגש בחלוף למעלה מחמישה חודשים ממועד המצאת ההחלטה.

הכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, באתי לכלל מסקנה כי יש לדחות את הערעור.

הנה כי כן, משמדובר בהחלטה מנומקת ומפורטת המבוססת על התיעוד הרפואי הרלבנטי ובדיקתה הקלינינת של הוועדה, דין הערעור, אשר הוגש באיחור ללא קבלת ארכה, להידחות, גם לגופו של עניין.

סוף דבר – הערעור נדחה.

מדובר בשני מסמכים במועדים סמוכים של כשבעה חודשים לאחר התאונה וטענת המערער כאילו הועדה טועה רפואית, באשר לאבחנה האם מדובר בתחלתה של פיברומיאלגיה או במחלה פעילה, היא החלטה רפואית.

באשר למישור הראומטולוגי בבדיקה שבוצעה למערער צויין: "מבחינה פנימית, נבדק על ידי פרופ' בוסקילה ואחר מכן על ידי ד"ר פרופ' אבו שקרה כ- 7 חודשים לאחר התאונה. פרופ' אבו שקרה התרשם שייתכן ומדובר בהתחלה של פיברומיאלגיה. בשאלה ספציפית מדוע פנה לרופאים אלו, אמר התובע שהוא הופנה על ידי הרופא המטפל, ולשאלה מדוע, ענה שהוא סובל מכאבי גב. הועדה איננה חושבת שמדובר בפיברומיאלגיה אצל גבר צעיר..." מסקנות הועדה הועדה פורטו בפרוטוקול כך "מבחינה פנימית הועדה אינה מכירה בקשר סיבתי בין התאונה הנדונה לפיברומיאלגיה. לאור הממצאים בבדיקה בועדה, בבדיקות ההדמנייה והמעקב, הועדה דוחה את הערר." קביעת הועדה לפיה המערער אינו סובל מפיברומיאלגיה אינה מפורטת ואינה מנומקת.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתבי הטענות ובעל פה, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להתקבל לעניין התחום הראומטולוגי בלבד.

בנוסף, אין בידי לקבל את טענות המערער אשר נטענו בערעור לפיה הוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים מהותיים, הן משום שטענה זו נטענה באופן כללי ובעלמא והן משום ש"חזקה שמסמך שלא התייחסה אליו הוועדה, אין בו כדי לשנות מהתוצאה" (ברע (ארצי) 25944-01-24 שמואל נול - המוסד לביטוח לאומי (19.1.2024)).

טענות המערער לעניין אי התייחסות הוועדה לנכויות זמניות – דינן להידחות.

הערעור בגין יתר הפגימות מושא הערעור, במישור האורתופדי ובמישור הנפשי לרבות לעניין תקנה 15 – נדחות.