בפגישות שהתקיימו ביום 1.9.2015 וביום 15.10.2015 הציעה חמדה אנגל ליעקב קיזלשטיין הצעות שונות לפיתרון אפשרי לסיום ההיתקשרות בין הצדדים ו/או לשינוי תנאי "הסכם האופציה".
הצעותיה נדחו על ידי יעקב קיזלשטיין אשר עמד בתוקף על כך שיש לקיים את "הסכם האופציה" – רכישת "הדירה" – במחיר של 1,800,000 ₪ כולל מע"מ.
על רקע האמור, נכתב המכתב מיום 16.12.2015 בו חוזרת ומדגישה מיכל קיזלשטיין "הריני להודיעכם על מימוש האופציה מצדי לרכישת יחידת דיור ברח' מרמורק 26 בתל-אביב במחיר של 1.8 מיליון ₪ (מיליון שמונה מאות אלף ₪) (נספח 23)
מהו הדין כאשר טעו הצדדים בעיניין חיובה של העסקה במס ערך מוסף והתברר להם לאחר כריתת החוזה כי העסקה חייבת במס בנגוד למה שסברו? לכאורה, ניתן לטעון כי אם הצדדים סוברים שהעסקה אינה חייבת במס פשיטא שהמחיר המוסכם אינו כולל מס ועל כן אם התברר מאוחר יותר כי העסקה בכל זאת חייבת במס, לא יוכל הקונה להנות מהכלל לפיו יש לראות את המחיר הנקוב בחוזה כמחיר הכולל מס (ראו: נמדר, 378; וראו גם ע"ש 32/92 א. שמטוב ובניו בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף, מיסים ו/6 ה-32 (1992)).
...
כדי לתת ביטוי מעשי לסיכום נחתם ביום 12.1.13 מסמך אופציה בין המבקשת למשיבים 2 ו-3, בנוכחותי (להלן: "האופציה"), לפיו תמורת סכום בסך 50 אלף ₪ המבקשת קיבלה אופציה לרכישת הדירה, וכי התשלום (עבור האופציה) ייזקף על חשבון מחיר הדירה, וכי המחיר שסוכם הינו סופי (כאמור, המחיר שסוכם היה 1,800,000 ₪ אך הסכום לא נרשם בהסכם האופציה לבקשת משיבים 2 ו-3, כמפורט להלן).
אני קובע שב"הסכם האופציה" מצויים כל הפרטים המהותיים המאפשרים חתימת "חוזה מכר":
· זהות "הדירה" הנמכרת: "הדירה" מרח' מרמורק מס' 26 בתל-אביב הנושאת את חתימתם המשותפת של מיכל קיזלשטיין וחמדה אנגל על ה"גרמושקה" ת/1.
כל שנותר הוא, לכרות את "חוזה המכר" מתוך תקווה שהצדדים בהסכמה ישלימו הפרטים הדורשים עדיין השלמה שאחרת לא יהיה מנוס מאשר להשלימם "מכוח הדין והנוהג". אין מקום לעשות כן עתה, שכן "המרצת הפתיחה" המונחת עתה בפני, הינה ליתן סעד הצהרתי בדבר תוקפו של "הסכם האופציה".
יפים לעניין הדברים שנאמרו בע"א 692/12 אלון פרידמן נ' יעקב שפירא דלעיל, מפי כב' השופטת אסתר חיות בהסכמת כב' השופט י. עמית וכב' השופטת ד. ברק-ארז :
"37. התוצאה היא איפוא שהסכם האופציה שנחתם היה מסוים דיו. אכן, יישומו היה נדרש להשלמה (מכוח הדין והנוהג), אולם עובדה זו אינה גורעת ממסוימותו, כפי שהוסבר לעיל. בהקשר הנוכחי, איננו נדרשים לאופן ההשלמה, בשים לב לסעד הנדון – סעד הצהרתי בדבר תוקפו של הסכם האופציה".
"צו המניעה הזמני" אשר ניתן על ידי בית המשפט ביום 16.3.2016, האוסר על המשיבים לעשות כל דיספוזיציה "בדירה" דלעיל יישאר על כנו, עד למתן החלטה אחרת של בית המשפט.
אני מחייב את המשיבים – ביחד ולחוד – לשלם למבקשת את הוצאות הליך זה, לרבות שכר טרחת עורך דין, בסך כולל של 50,000 ₪.