טעות בכתובת מייל של עורך דין: השלכות משפטיות

8.1 ב"כ המערערת שב והדגיש, כי: 8.1.1 מעיון במסמכים שצרפה המדינה לכתב התשובה עולה כי אין מיסמך כלשהוא שאינו בעברית, בה התובעת אינה שולטת; 8.1.2 גם בהודעה הקולית שנשלחה אליה בשפה הטיגרית, לא ניתן להבין שהוגשה בקשה למתן היתר לפטר אותה ולא הוסבר לה מה זה אומר והיכן היא יכולה לתת את גירסתה ומהם המסמכים הרישמיים שהיא קיבלה; 8.1.3 המדינה יכלה בקלות רבה לשלוח לה מיסמך רלוואנטי מתורגם לשפה הטיגרית ובו הסבר על ההליך שהוגש בעיניינה; 8.1.4 המעסיקה ידעה היכן המערערת מתגוררת ולא ברור מדוע לא בוצעה המצאה של הבקשה ושל הזימונים לכתובת זו, כמקובל וכנהוג בהליכים משפטיים המתנהלים בערכאות משפטיות בארץ; 8.1.5 8.1.6 האופן בו נשלחו כל ההודעות (בעברית) מבלי שהתובעת יודעת כי הוגשה בעיניינה בקשה להיתר, גרמו לה לחשוד שמדובר במעסיקתה שפיטרה אותה כשהיא בחודש החמשי להריונה.

המצאה כדין מבטיחה איפוא כי לבעל הדין הנתבע יהיה המידע הדרוש והזמן לגיבוש טעונו הנגדי ["המצאת כתב הטענות הראשון: עליית ההמצאה, ירידת הידיעה ומעמד הבכורה של עורך הדין בתקנות סדר הדין האזרחי החדשות". עידו באום ואסף טבקה (פורסם בנבו)].

ראשית לכל, מן הבחינה העקרונית, מן הראוי שהנוהל יקוים ככתבו וכלשונו וזאת לאור ההשלכות שעשויות להיות להחלטת המנהלת על עתידה התעסוקתי של העובדת.

בהתאם לתימלול שהגישה המדינה בתשובתה, כך נאמר באותה הודעה [השיבושים במקור – א.ש.]: "בוקר טוב אמסל, למה את משאירה את הטלפון זה טעות, [...] במדינת ישראל אסור לך להשאיר טלפון ללא סיבה, את אשה בהיריון אסור להם לפטר אותך, ותקחי ממנה את הטלפון שלהם [...] תתקשרי בטלפון הזה היא תעזור לך 050-6290306, תתקשרי בטלפון הזה והיא תסייע לך. [...] מישהו דובר השפה הטיגרית הוא יתקשר והוא יבוא שמה לעזור לך. [...] אם לא תתקשרי אלי אני לא יכול לעזור לך עם הבעיות שיש לך. היא אומרת לך." בהתאם לתימלול שצורף לתשובת המדינה כנספח יד', מדובר בגבר דובר השפה הטיגרית שסייע למנהלת בתירגום דבריה.

מתכתובת הדוא"ל מיום 11.12.19 בין המנהלת לבין הגב' לירז קדם, נציגת המעסיקה, עולה, כי האחרונה מודה כי אכן קשה להבין מהמסמכים שצורפו לבקשה לקבלת היתר ממכבי טבעי ומחברת לפידות, כי מדובר במערערת ועל כן, נציגת המעסיקה ממליצה למנהלת להיתקשר ולשוחח עם צילה מנהלת מכבי טבעי רמת אביב ולשמוע ממנה ישירות על העובדת.

...

לאור האמור לעיל, אני מקבל את טענת המערערת כי כלל לא ידעה על ההחלטה, מעבר לכך שלא ידעה על פתיחתו של ההליך, אלא לראשונה בדיון קדם המשפט שהתנהל בתביעה הכספית שהגישה, שנה לאחר מכן.

המסקנה היא כי לא היה כל בסיס עובדתי לקביעת הממונה בהחלטתה מיום 15.01.20 כי המערערת ויתרה על השמעת גרסתה.

אחרית דבר לאור כל האמור לעיל, אני קובע, כי הערעור הוגש בתוך 45 יום מהמועד בו נודע למערערת ולבא כוחה לראשונה על אודות ההליך; בהליך קבלת ההחלטה בעניינה של המערערת נפלו פגמים מהותיים היורדים לשורשו של עניין, באופן שמצדיק את התערבות בית הדין ואת ביטולו של ההיתר שניתן למעסיקה לפטרה בהיריון, והחלטת המנהלת מיום 18.01.21 – מבוטלת בזאת.

מר שיוביץ בחר לתאר את פרטי תהליך ההעברה בחברת דה-נט וטען כי שם נידרש אישור עורך-דין לחתימת הבעלים/מחזיק נוכחי ולחתימת הבעלים/מחזיק החדש.

האתר ימשיך לפעול כסדרו בסיוע האיש הטכני, המיילים יגיעו לכתובת המייל שנרשמה מלכתחילה, ורק שם הבעלים שאין לו כל משמעות מעשית בחיי-תפעול האתר יהיה שגוי.

מטבע הדברים מדובר בהליך טכני שיכולות ליפול בו שגיאות, ושגיאות אלו עשויות שלא להתגלות משך שנים שכן אין לפרטי בעל הדומיין כל השלכה מעשית על תפעולו השוטף של האתר או הבלוג.

כאמור, בהתאם לדוגמה שלעיל, הנתבע הוא מי שהקים את הכיכר, הוא מתחזק אותה, ויש לו גם יכולת למנוע כניסה של "מינהלי פורומים" שונים או של מפרסמים שונים לשטח הכיכר (במשמעות המשפטית של יכולת זו נדון להלן), ואף יש לו יכולת להסיר מודעות מלוחות המודעות.

...

אין בידי לקבל קיצור דרך זה. התובעת לא הוכיחה את מהותו של האתר של המרכז, מאפייניו, אופי הפרסומים בו וכיוב' על מנת שייקבע כי ענייננו באתר הנכנס לגדר "אמצעי תקשורת". אין בתיק שבפניי ראיות האם אתר המרכז פועל כמעיין 'פורום' המפרסם דברי גולשים או שמא מפרסם האתר מידע יזום של המרכז עצמו ומטעמו בלבד.

לסיכום - הפסיקה דנה במקרים בהם יש לשקול הטלת אחריות על מנהל אתר אינטרנט בו מתפרסמות דעות גולשים או מוקמים על ידם פורומים.

אשר על כן אני מורה על דחיית התביעה נגד הנתבעים.

מנגנון העירעור מאפשר את תקונן של טעויות שנפלו בהחלטת הערכאה הדיונית, ומביא באופן עקיף להליך קבלת החלטות מנומק ומדויק אף בערכאה הדיונית עצמה, בשל הידיעה כי קביעותיה נתונות לבקורת שיפוטית (ראו למשל ע"א 3977/07 מדינת ישראל נ' גרנות, אגודה שיתופית חקלאית מרכזית בע"מ, פסקה 12 (18.5.2008)).

בעוד שבהליך הפלילי זכותו של נאשם לייצוג בבית המשפט אינה מסויגת, זכותו של נחקר להוועצות בעורך דין על פי הדין הקיים נסוגה במקרים מסוימים, שהם בגדר חריגים (ראו סעיפים 34(ד)-(ו) לחוק המעצרים).

למשל, ובגדר "שאלת תם" בלבד, מהו הקשר הטכנולוגי המדויק בין העתקת התוכן השמור על הטלפון הנייד ובין המידע השמור בחשבונות הדוא"ל או ב"שירותי ענן" אחרים שיש אליהם גישה מהטלפון? זאת רק דוגמא אחת, כאשר האפשרויות השונות אינן בתחום מומחיותו של בית המשפט, ויש להניח תשתית הדורשת מומחיות בעיניין.

לא שמענו טענות בעיניין זה, ואין מקום להדרש כעת לשאלה האם המדיניות הנוכחית של התביעה – ואף עניין זה לא הובהר בהליך דנן – ראויה אם לאו.

על סמך הנסיון המשפטי, המחבר שינה את דעתו לגבי אופן היישום של דוקטרינה זו בעולם המחשבים ודרך ההתייחסות לחומר שהתגלה במהלך החיפוש, ונימק מדוע אין מקום להחיל את דוקטרינת הראייה הפשוטה בהקשר זה (ראו עמודים 35-18 במאמר משנת 2015 דלעיל).

שינוי סדרי הדין הנוהגים כיום עלול להשליך באופן ממשי על יעילותה ותועלתה של החקירה המשטרתית; וצעד כזה מעורר שאלות פראקטיות רחבות הקף ובעלות השלכות רוחב, הראויות להתדיינות ולליבון על ידי מומחים והעוסקים בתחום, להבדיל מ"פיתרון" על דרך של חקיקה שיפוטית.

...

עניינה של הבקשה שלפנינו בשתי סוגיות כבדות משקל העשויות להשליך על אופן ניהול הליכי החקירה בישראל: האחת, באילו מקרים יתקיים הדיון בבקשה למתן צו חיפוש במחשב, ובטלפון נייד חכם בפרט, במעמד צד אחד; והאחרת, אם קיימת זכות ערעור או ערר על החלטה בבקשה למתן צו חיפוש מסוג זה. לנוכח חשיבות סוגיות אלו, ולאור קיומן של החלטות סותרות בנושא, הוריתי בהחלטתי מיום 30.7.2020 כי הדיון בבקשה יתקיים בפני מותב תלתא, ובמהלך הדיון החלטנו להיעתר לבקשה ולדון בה לגופהּ.

כשופט הנדל, אף אני סבורה כי יש ללמוד מכך שהמחוקק לא התעלם מהאפשרות של מתן זכות ערר על החלטה בבקשה למתן צו חיפוש בחומר מחשב – אלא קבע שאין לתתה.

כפי שעוד ביאר השופט הנדל, הדרישה להליך הוגן פורשת כנפיה אף על שלב החקירה ועל פעולותיה של הרשות החוקרת – ואולם האינטרס הציבורי הגלום בצורך לנהל חקירה יעילה משפיע מטבע הדברים על זכויות הנחקר בשלב זה. לא פעם זכויות הנחקר "נדחות" במידה מסוימת, כך שטענותיו לפגיעה בזכויות במהלך החקירה נשמעות רק בשלב ניהול המשפט, שאז בית משפט נותן לנטען את המשקל והנפקות הראויים במסגרת התיק הפלילי.

סופו של דבר, אני מצטרפת לתוצאה שאליה הגיע השופט נ' הנדל שלפיה יש לדחות את הבקשה למתן רשות ערר.

כאשר הלקוח הוא בעל כישורים, ידע או מומחיות בתחום הנידון, תדרש מעורך הדין מידה פחותה של אקטיביות, בעוד שכאשר הלקוח איננו מיומן או בקיא בתחום הנידון, יש להעדיף חובת אזהרה מוגברת, שכן לקוח כזה תולה את יהבו בעורך הדין שימליץ לו מהי ההחלטה הטובה ביותר עבורו ובמידת הצורך גם יגן עליו מפניו החלטות שגויות.

בכל הנוגע למידת מעורבותו של הלקוח, נקבע כי יש להבחין בין לקוח אשר מנהל בעצמו את המגעים מול הצד השני ותפקיד עורך הדין מתמצה בייעוץ בלבד, לבין לקוח אשר "מפקיד את גורלו" בידי עורך הדין והלה מנהל את המגעים למענו, כאשר במקרה האחרון נידרשת מעורך הדין מידה רבה יותר של הגנה על לקוחו, גם במקרים שבהם הלקוח אינו שועה לעצתו.

כפי שנקבע, קיימים סוגים שונים של סיכונים והסיכונים שמצופה מעורך הדין להזהיר לגביהם הם סיכונים משפטיים, היינו ההשלכות האפשריות של פעולה מסוימת מבחינת הדין.

כפי שצוין, חוזקה של בטוחה ומשמעותיה הוא עניין משפטי המצוי בתחום המומחיות של עורך הדין, והנושא כולו מצוי ספציפית בתחום מומחיותו של הנתבע אשר העיד כי "התובעים באו אלי כדי שאבחן עבורם הסכם הלוואה" וכי "אני עסקתי ועוסק בתמ"א 38" (פרוט' 24.10.21, עמ' 27, ש' 8-5).

אכן, התובע 1 הוא מי שהעלה נושא זה לראשונה, אולם הוא עשה כן בדוא"ל לעורך דינו שבו ביקש להתייעץ עמו ולקבל מידע, ערב החתימה על ההסכם, בנושאים שונים שהטרידו את מנוחתו, ובהם נושא האיחור בהחזר ההלוואה למשפחת ברנדייס.

...

כמו כן, אני סבור כי הסכום שתבעו התובעים בגין הנזק הלא ממוני שנגרם להם, הוא סביר והולם בנסיבות העניין.

סוף דבר אשר על כן, התביעה מתקבלת במלואה.

הנתבעים ישלמו לתובעים, ביחד ולחוד, את סכום התביעה ע"ס 1,300,000 ₪, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין, מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו בשבתו כבית-משפט לערעורים אזרחיים רת"ק 41289-09-22 רודניצקי נ' אדרי ואח' לפני כב' השופטת אביגיל כהן, סגנית נשיא המבקשת - המערערת נתנה רודניצקי ע"י ב"כ עו"ד אורי גיל ועו"ד אייל אוחיון המשיבים: 1. דוד אדרי 2. יערה זהר 3. מיכאל רודניצקי פסק דין

אולם, ביום 21.7.21 שלחה המבקשת – הנבתעת באמצעות עורך דינה מכתב למשיבים 1-2 בו נכתב כי בנסיבות בהן התגלה כי המשיב 1 אינו זה שחתום על החוזה אלא אחותו – בין הצדדים לא השתכלל הסכם מחייב.

קבעתי כל ככל שלא תוגש תשובה עד 20.12.22, תוכרע הבקשה ללא תשובה.ההחלטה נשלחה לכתובת דוא"ל שנמסרה על ידי התובעים בכתב התביעה בתיק קמא וכן בוצעה המצאה כדין על ידי פקיד דואר ישראל .

ההתערבות נעשית במקרים חריגים כאשר נגרם לאחד הצדדים עוול קשה או כשמתעוררת שאלה משפטית בדרגת חשיבות גבוהה.

ניתן ליתן רשות ערעור גם כאשר נפלה טעות גלויה ובולטת במימצא העובדתי או ביישום הדין.

אולם, השאלה האם ריצוי עונש מאסר בו בזמן עם חתימה על חוזה שכירות שונה ממנה בתכלית, וזאת בכך שבכוחה להעמיד השלכות אופראטיביות שנוגעות לסוגיות שבליבת ההיתקשרות.

...

אני סבורה, כי בנסיבות שבהן לא גולה למשכירה ולבנה כי המשיב 1 לא חותם על ההסכם באופן אישי.

כיוון שכך, המבקשת לא היתה צריכה לפצות את המשיבים בגין דמי תיווך ששילמו למתווכת ודין התביעה היה להידחות.

לסיכום: א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור מתקבל.