טנטון לא תמידי: אי זכאות לאחוזי נכות

קביעתו כי הטינטון אינו תמידי היא קביעה רפואית מקצועית הנמצאת בתחום סמכותו.

הנוירולוגית הוסיפה שגם אם הייתה אנמנזה של רגעים מסוימים סביב התאונה בהם התובע אינו זוכר מה קרה, עדיין אין בכך כדי לזכותו באחוזי נכות צמיתה בתחום הנורולוגי.

...

] בנסיבות אלה, אני סבורה כי לא נפל פגם משפטי בעבודת הנוירולוגית, שכן החלטתה מובנת וברורה וניתן לעקוב אחר הלך מחשבתה.

לעניין טענת המערער שלפיה היה על הוועדה לבצע בדיקה דומה לבדיקתו של ד"ר ולן אציין כי דינה להידחות שכן נפסק שאופן הבדיקה ומשך הבדיקה הם נושאים מתחום הרפואה ובית הדין אינו מוסמך להתערב בהם[footnoteRef:20].

סוף דבר הערעור נדחה.

הועדה ציינה שהמערערת סובלת מטינטון בלתי תמידי באזניים ולכן קבעה נכות בשיעור של 0% בהתאם לפריט ליקוי 72(4)(ד)(I) לתקנות.

(1) המבוטח נחשף בעבודתו לרעש התקפי ומתמשך, העולה על המותר לפי סעיף 173 בפקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן- רעש מזיק); (2) כושר השמיעה פחת, בשיעור של 20 דציבל לפחות בכל אחת מהאוזניים; (3) הוגשה למוסד תביעה להכרה בליקוי השמיעה כפגיעה בעבודה, בתוך 12 חודשים מהיום המוקדם מבין אלה – (א) היום שבו תועד הליקוי לראשונה ברשומה רפואית כמשמעה בסעיף 17 בחוק זכויות החולה, התשנ"ו-1996 (בסעיף זה – רשומה רפואית); (ב) היום שבו, לדעת הוועדה הרפואית או הוועדה הרפואית לעררים כמשמעותן בפרק זה, לפי הענין, החלה הירידה בשמיעה.

בהיעדר הכרה של פקיד התביעות בטנטון כפגיעה בעבודה; קרי ככל שלא הוגשה לפקיד התביעות תביעה בעיניין זה או שהתביעה נדחתה מחמת אי התקיימות התנאים המקדמיים שבסעיף 84א(א) לחוק וסעיף 84א(ב) לחוק או בשל העידר קשר סיבתי, מנועה הועדה הרפואית מלהזקק לטענות מבוטח בדבר טנטון ואין בידה לבחון אותן טענות ומקל וחומר אין באפשרותה לקבוע אחוזי נכות בגינן.

...

] הכרעה לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי כי דין הערעור להתקבל, כפי שיפורט להלן.

סוף דבר עניינה של המערערת יוחזר לוועדה רפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכב אחר, על מנת שתדון בערר המערערת על החלטת הוועדה מדרג ראשון.

המשיב ישלם למערער בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין הוצאות בסכום של 3,500 ₪.

היועץ קבע שאין נכות בגין סחרחורת; נכות בשיעור 5% בגין ליקוי שמיעה, לפי פריט ליקוי 72(1)(ב)(2), וכן נכות בשיעור 0% בגין טינטון לא תמידי, לפי פריט ליקוי 72(4)(ד)(I).

בתחום הנורולוגי התלוננה המערערת על מיגרנות חזקות, וציינה כך: "אני כל כמה חודשים הולכת לנוירולוג. מטופלת בלמודקס, בחודש יש לי כל יום התקף. כאבי ראש, חסרים לי חלקים כמו פאזל, בחילות. זה לוקח לי בין יום עד יומיים ולא לוקח כדור להתקף. אני רגישה ללקטוז ולא מצאתי משהו שמתאים". הועדה ערכה למערערת בדיקה קלינית, ומבחינה נוירולוגית ציינה הועדה כך: "אחוזי הנכות תואמים למצבה (אין מעקב רציף של נורולוג ואין טפול קבוע, במכתבו של נורולוג צוין כי סובלת מכאבים 5-6 פעמים בחודש ואילו לדבריה כל יום". לטענת המערערת, היה מקום לקבוע לה נכות צמיתה, מאחר שמצבה כרוני.

לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

...

הוועדה התכנסה לישיבה מסכמת ביום 18.4.19, וקבעה את נכויותיה הרפואיות של המערערת כדלקמן: 5% בגין ליקוי שמיעה, לפי פריט ליקוי 72(1)(ב)(2), מיום 25.2.16 0% בגין טנטון לא תמידי, לפי פריט ליקוי 72(4)(ד)(1), מיום 25.2.16 10% בגין חסימה אפית בינונית, לפי פריט ליקוי 69(2)(ב), מיום 1.1.14 אין נכות בגין סחרחורות 20% בגין מ/א אנדומטריוזיס עם סיבוכים כולל הפרעות במתן שתן, לפי פריט ליקוי 13(4)(א), מיום 25.2.16 10% בגין השמנת יתר, לפי פריט ליקוי 14א(3), מיום 24.1.19 10% בגין כאבים במפרקי הלסת, לפי פריט ליקוי 73(2)(ב)(1), מיום 25.2.16 עד 31.12.17 10% בגין הפרעה קלה בלעיסה, לפי פריט ליקוי 73(2)(א)(2), מיום 1.1.18 20% בגין הפרעה אפקטיבית, לפי פריט ליקוי 34(ב)(3), מיום 25.2.16 20% בגין כאבי ראש, לפי פריט ליקוי 29(5)(א)(2), מיום25.2.16 עד 31.8.16 דיון והכרעה לאחר שעיינתי בפרוטוקולי הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ונתתי דעתי לטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להידחות.

דין טענות המערערת להידחות.

טענת ערעור זו נדחית אף היא.

לנוכח האמור, לא שוכנעתי מטענת המערערת שנפלה טעות משפטית במסקנת היועץ בנוגע ליישום פריט הליקוי המתאים, והטענה נדחית.

סוף דבר לנוכח כל האמור, הערעור נדחה.

ועדה רפואית לעררים קבעה למערערת ביום 11.7.2019 דרגת נכות רפואית בשיעור 79%, מיום 1.6.2019 בגין הליקויים הבאים: ליקוי שמיעה (30%), סוכרת (10%), טחורים (10%), דום נשימה בשינה (20%), הפרעה נפשית (10%), אבנים בכליות (10%), בריחת שתן (20%), פיברומיאלגיה (10%), כאבי גב (10%), כאבי צואר (10%), CTS (5%), פגיעה בעצב בכף רגל (10%), הגבלה ביד שמאל (5%), צלקות כואבות (10%), טינטון לא תמידי (0%), יתר לחץ דם (0%).

לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

...

לאחר שעיינתי בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

מסקנה זו מבוססת בין היתר על התרשמות הוועדה מכך שהמערערת ביצעה מעברים עצמאיים בעת כניסתה לחדר הבדיקה.

הנכות הגבוהה בגין ליקוי שמיעה בשיעור 30%, אין לה השפעה ישירה על כושר התפקוד של עקרת בית, ולכן אפשר להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה אשר הגיעה למסקנה, כי ליקוייה הרפואיים של המערערת מגבילים אותה באופן שאינו עולה כדי 50%.

נדחית טענת המערערת שהוועדה לא דנה בנסיבותיה האישיות.

אשר למצבה המשפחתי והטענה לטיפול בילדים: המערערת ובעלה לא התייחסו בדבריהם בוועדה לילדים המתגוררים עמם, ומדו"ח עובדת השיקום עולה ש"משק הבית כולל את התובעת ובעלה אשר אינו עובד כבר מספר שנים", וכן "התובעת מבוגרת אם לשני בנים גדולים". סוף דבר לאור כל האמור, הערעור נדחה.

הועדה לא קבעה למערער נכות בגין ליקוי השמיעה על אף שהוא סובל מפגיעה בשמיעה ומטינטון לא תמידי.

הועדה סיכמה את מסקנותיה וקבעה, בין היתר: "מבחינה נוירולוגית התובע קיבל מאקסימום אחוזי נכות עבור פגיעה בעצב פרוניאלי מצד ימין של 20%". מעבר לכך, הועדה התייחסה לצלקות אך לא נתנה את דעתה לתלונות המערער בכל הקשור לפגיעה בגב והרגליים.

מעיון במכתבים שצורפו לתגובת המשיב, עולה כי המערער פנה למשיב וציין באופן מפורש כי הוא מבקש לראות במכתבו מיום 10/10/18 כערר על החלטת הועדה, תוך שהוא שומר על זכותו להוסיף ולהתאים את הערר לאחר קבלת התעוד הנחוץ.

...

סיכום לאור כל האמור לעיל, עניינו של המערער מוחזר לוועדה באותו הרכב, על מנת שתבחן את טענותיו של המערער בכל הקשור לפגיעה בגב וברגליים וכן בכל הקשור לפגיעות העצביות הנובעות מכך, לאחר שתאפשר למערער ובא כוחו לטעון בעניין זה. כמו כן, הוועדה תאפשר למערער לטעון את טענותיו בכל הקשור לליקוי באוזניים ובעיניים ובהתאם, תשקול הפניית המערער לבדיקה על ידי יועץ/יועצים מטעמה בהתאם.